גל הטרור הפלסטיני (2015–2016)
גל הטרור הפלסטיני (בכינוייו השגורים האחרים: "אינתיפאדת היחידים", "אינתיפאדת הבודדים", "אינתיפאדת הסכינים",[1] בשמו הצבאי אירועי גודל השעה, בפי הפלסטינים גם "הבת אל קודס"[2][3], "התפרצות ירושלים") הוא כינוי להסלמה בתקריות האלימות ופיגועי הטרור במסגרת הסכסוך הישראלי-פלסטיני, החל ממהומות הר הבית בספטמבר 2015. עקב מעורבות גבוהה של קטינים פלסטינים בין מבצעי הפיגועים, ובעיקר פיגועי הדקירה, חלק מכלי התקשורת מכנים את גל הטרור בשם "אינתיפאדת הקטינים".[4] אף על פי שהיו מספר פיגועי טרור מקדימים (כדוגמת רצח החקלאי דוד בר קפרא בשפלה[5] ופיגוע דריסה סמוך לשילה[6]), על פי נתוני מגן דוד אדום, ניתן לראות את תחילת גל הטרור ב-13 בספטמבר 2015 ואת סיומו ב־9 באוקטובר 2016.[7] בגל הטרור בתאריכים אלה, התבצעו מאות פיגועים בהם נרצחו 47 ישראלים ו-3 אזרחים זרים.[8]
 | ||||||||||||||||||
| לוחמי משמר הגבול בזירת פיגוע טרור בירושלים | ||||||||||||||||||
| מערכה: הסכסוך הישראלי-פלסטיני | ||||||||||||||||||
| תאריכים | 13 בספטמבר 2015 – 31 בדצמבר 2016 (16 חודשים (שנה ו-4 חודשים)) | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| קרב לפני | המהומות בקרב הפלסטינים וערביי ישראל (2014) | |||||||||||||||||
| קרב אחרי | העימותים בגבול ישראל–רצועת עזה (2018–2019) | |||||||||||||||||
| מקום | ישראל, יהודה ושומרון ורצועת עזה | |||||||||||||||||
| עילה | מהומות הר הבית והסתה פלסטינית | |||||||||||||||||
| תוצאה | גל הטרור הפלסטיני דוכא | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
3 אזרחים זרים הרוגים | ||||||||||||||||||
רקע
ערכים מורחבים – המהומות בקרב הפלסטינים וערביי ישראל (2014) ומהומות הר הבית (2015)
המהומות בקרב הפלסטינים וערביי ישראל בשנת 2014 התבטאו בטרור יומיומי, אלפי פיגועי יידוי אבנים ועשרות יידוי בקבוקי תבערה, אך גם במספר פיגועי טרור קטלניים שגבו חיי אדם. המהומות נמשכו גם ב-2015 והתפשטו גם ליהודה ושומרון.
התנועה האסלאמית בישראל, אבו מאזן והפלסטינים פעלו במשך תקופה ארוכה בהפצת הסתה נגד ישראל, כאשר הנראטיב העיקרי היה ש"אל-אקצא בסכנה" ושישראל זוממת להפר את הסטטוס-קוו בהר הבית ולבנות את בית המקדש השלישי. המוסלמים התנגדו לכך שיהודים יתפללו בהר הבית, ואף שהמשטרה מנעה מיהודים להתפלל בהר הבית בהתאם לעקרונות הסטטוס קוו בהר הבית ועצרה מבקרים יהודיים בחשד לסממנים דתיים, הקיצונים מבין המוסלמים התנגדו בכלל לעליית יהודים להר הבית, אפילו כתיירים. סביב נושא זה פרצו מספר עימותים ב-2015. למשל, בתשעה באב ה'תשע"ה, 26 ביולי 2015, לאחר כמה חודשים בהם נשמר השקט בהר הבית, פרצו עימותים שבמהלכם נכנסו שוטרים לתוך מסגד אל-אקצא להדוף פורעים פלסטינים. ארבעה שוטרים נפצעו קל, ושלושה תושבי מזרח ירושלים נעצרו בחשד שיידו אבנים.[9]
בהר הבית פעלו ארגוני נשים אסלאמיסטיות בשם "מוראביטון" ו"מראבטאת" (אנ') (המכונות גם "מצאטב אלעלם" ו"מג'אלס אלעלם"),[10] שמורכבים מנשים מוסלמיות הקשורות לתנועה האסלאמית וקיבלו שכר מחמאס בעבור הטרדה ותקיפת יהודים העולים להר הבית מדי יום. ההטרדות והתקיפות של יהודים בידי ארגונים אלה וצעירים ערביים נמשכו תקופה ארוכה. בסופו של דבר שר הביטחון משה יעלון הכריז עליהם כהתאחדות בלתי מותרת ב-9 בספטמבר 2015.[11] כצעד נוסף להקטנת האלימות הערבית נגד מבקרים יהודים הטילה ישראל מגבלות כניסה על המוסלמים להר הבית, בהן מגבלות גיל ואיסור על כניסה בבוקר כדי למנוע חיכוך בין המוסלמים לבין המבקרים.
לקראת ראש השנה ה'תשע"ו, הודיעו מספר ארגוני ימין על כוונתם לחגוג את ראש השנה בעלייה על הר הבית.[12] עם העולים נמנו אורי אריאל, שר החקלאות, וכן צעירי מפלגת הליכוד.[13] אריאל עלה להר הבית בבוקר 13 בספטמבר.[14] באותו יום פרצו עימותים אלימים על הר הבית ובעקבותיהם החל גל מהומות, אלימות וטרור שהתפשט לכל ירושלים ומשם לשאר חלקי הארץ.
הפלסטינים תלו בביקורו של אורי אריאל בהר הבית את הסיבה למהומות האלימות שפרצו בראש השנה ה'תשע"ו והצדיקו את הטרור בכך שזהו מאבק להגנה על מסגד אל-אקצא מפני היהודים שרוצים להשתלט על הר הבית (מאחר שראו בביקור נציגי שלטון רשמיים במקום ובהתבטאויותיהם הסכמה ממשלתית לפעולה ולדברים ואף רצון לה).[15] לעומת זאת, גורמים רשמיים בישראל חזרו שוב ושוב על כך שהממשלה נחושה ומחויבת לשמור על הסטטוס-קוו בהר הבית, ושההאשמות נגדה בנושא זה הן הסתה שקרית.[16]
התקשורת הפלסטינית סיקרה בהרחבה את הביקורים וההתבטאויות לגבי הר הבית, והדברים נפוצו ברבים ברשתות חברתיות.[15] דו"ח שפרסם המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה לגבי גל הטרור הציג את המדיה החברתית כגורם שאפשר למעשה את גל הטרור, כאשר ארגוני טרור השתמשו ברשתות החברתיות להפצת שמועות ושקרים, רטוריקה שמטרתה לעורר זעם המוני, הדרכות מעשיות לביצוע מעשי טרור יעילים, מודלים לחיקוי ותמריצים חברתיים לבצע פעולות טרור.[17][18]
מאפיינים
מאפייני המפגעים
במהלך מהומות הר הבית ולאחריהן חלה הסלמה בטרור הפלסטיני שכללה תקיפת יהודים בעיר העתיקה ופיגועי טרור רבים ביהודה ושומרון ושאר חלקי ישראל, כולל ערים מרכזיות. החל מאוקטובר ביצעו הפלסטינים פיגועי דקירה רבים בירושלים, יהודה ושומרון ובתוך הקו הירוק, לצד מהומות אלימות של ערביי ישראל. בנובמבר גברו פיגועי הירי, רבים מהם בנשק מאולתר, לצד פיגועי הדקירה והדריסה. מוקדים ששימשו זירה לפיגועים רבים היו שער שכם וצומת גוש עציון.
במרץ 2016 נמסר ש-44% מהפיגועים שנעשו בתחומי הקו הירוק נעשו בידי שוהים בלתי חוקיים.[19] פיגועים מעטים, ובהם פיגוע הירי ברחוב דיזנגוף, בוצעו בידי ערבים ישראלים.
מניתוח שערך שב"ס לפלסטינים שנעצרו בעקבות ביצוע פיגועים או ניסיונות פיגוע ואינם משתייכים לארגון טרור ידוע, עלה שרובם של המחבלים שנעצרו בעלי רקע אידאולוגי קלוש וידע היסטורי מועט, והחלטתם לביצוע פיגוע נעשתה במהירות, ללא הכנות מקדימות ארוכות. בבתי הכלא נוצר עימות בין קבוצה זו לאסירים ותיקים בעלי השתייכות ארגונית, על רקע חוסר הסכמתם לקבלת מרות.[20]
בניתוח שנערך על הדפים האישיים של מחבלים ברשתות חברתיות, עלו מאפיינים שונים העשויים להעיד על כוונה לביצוע פיגועי בודדים, ואף הצהרות מפורשות שפרסמו מחבלים בטרם יצאו לביצוע פיגוע.[21] בעקבות חשיבות הפעילות ברשתות החברתיות בקרב הצעירים, החלו גופי מודיעין בניטור רשתות חברתיות באמצעים שונים, על מנת לנסות לזהות מחבלים בטרם יצאו לדרכם,[22] ואף עצרו מסיתים בעקבות תכנים שפרסמו ברשתות חברתיות.[23] עד לאפריל 2017 אותרו כ־2,000 פלסטינים שנחשדו בכוונה לביצוע פעולות טרור על בסיס פרסומים ברשת החברתית, כ־400 נעצרו ואחרים הוזהרו בדרכים שונות.[24]
פעילות בודדים או טרור מאורגן?
ב-29 באוקטובר 2015 טענו גורמים מדיניים ישראליים שגל הטרור מכוון מלמעלה על ידי נשיא הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, ושבהוראתו הוסט גל הטרור מהשכונות במזרח ירושלים לפיגועים המבוצעים בעיקר ביהודה ושומרון, צעד שנועד "לרכך את דעת הקהל הבינלאומית".[25] גם בהמשך גל הטרור האשימה ישראל את הרשות הפלסטינית בעידודו.
על פי ההערכה של מערכת הביטחון הישראלית, גל הטרור התאפיין בפעילות של מפגעים בודדים (ופעמים מעטות פעילות של זוג מפגעים) ללא הכוונה ארגונית למעשיהם (אך חלקם השתייכו להתארגנויות טרור או היו מעורבים בעבירות ביטחוניות שונות בעבר).[26] גורמי ההשפעה להחלטה לבצע פיגוע היו מגוונים, כדוגמת נקמה או חיקוי מחבלים שזכו לתהילה, ובחלקן הושפעו מהסתה מתמשכת בערוצי טלוויזיה פלסטינים שכללה התבטאויות חיוביות של ראשי הרשות הפלסטינית למפגעים.[27] בעקבות ההשפעה של התקשורת על המפגעים, בצעדים שנקטה ישראל נכלל גם ניסיון לסגור תחנות טלוויזיה פלסטיניות.[28]
בניגוד לאינתיפאדה השנייה, בגל טרור זה אין מעורבות מאורגנת של אנשי מנגנוני הביטחון השונים של הרשות הפלסטינית לרבות התנזים,[29] למעט במחנה הפליטים קלנדיה, שם הייתה מעורבות של התנזים בגל המהומות. התיאום הבטחוני בין ישראל והמנגנונים המשיך[30] ועל פי צה"ל מנגנוני הביטחון הפלסטיניים היו אחראים לכ–40 אחוזים מהמעצרים של חשודים בטרור ביהודה ושומרון בתחילת 2016.[31] התארגנויות חמאס כמעט ולא היו מעורבות באירועי גל הטרור, אך ערכו פיגועים בודדים במקביל לו, כדוגמת רצח בני הזוג הנקין והפיגוע בקו 12 בירושלים.
לעומת זאת, היו שטענו שהאינתיפאדה אורגנה ברובה בידי החמאס.[32][33]
נפגעים
לפי נתוני מגן דוד אדום, בגל הטרור נרצחו על ידי מחבלים 40 בני אדם (37 יהודים-ישראלים, ערבי-ישראלי אחד, יהודי-אמריקאי אחד ופלסטיני אחד) ומאות נפצעו בו. בנוסף, אזרח אריתראי מצא את מותו בלינץ' שביצעו בו 4 יהודים שסברו בטעות שהוא המחבל.[34] לפי נתוני מגן דוד אדום "מתחילת גל הטרור (17.9.15) ועד27.9.16, עומד מספר הנפגעים בשרשרת הפיגועים על 499, בהם 40 הרוגים ו-459 פצועים, מהם: 42 פצועים באורח קשה, 12 באורח בינוני עד קשה, 75 באורח בינוני, 18 קל עד בינוני ו-312 פצועים באורח קל * בנוסף טיפלו צוותי מד"א בלמעלה מ-143 נפגעי חרדה".[35] כמו כן, "החובשים והפרמדיקים של מד"א העניקו טיפול רפואי ב-131 אירועים של יידוי אבנים, 123 פיגועי דקירה, 27 פיגועי דריסה, 25 פיגועי ירי, 4 פיגועי תאונת דרכים, נפילת רק"ק אחת ופיצוץ באוטובוס."[35]
בין 13 בספטמבר 2015 ל-5 במרץ 2016 נהרגו כ-185 מחבלים פלסטינים בידי כוחות הביטחון של ישראל, כאשר רובם הגדול נהרגו תוך כדי ביצוע פיגוע.[36] עשרות מחבלים נוספים נעצרו בידי כוחות הביטחון. בסה"כ נהרגו 269 מחבלים פלסטינים ומעל 135 נעצרו בידי כוחות הביטחון, שיעור ההרוגים הגבוה בקרב המפגעים הופך את מעשיהם לפיגועי הקרבה (פיגועים שבהם המפגע יודע שנמוך הסיכוי שיצא חי בעקבות מעשהו).
סטטיסטיקה
מספר הפיגועים בכל חודש במהלך גל הטרור:
מספר ההרוגים בפיגועים בכל חודש במהלך גל הטרור:
התמודדות
החלטות הקבינט המדיני ביטחוני
במהלך גל הטרור, החל מפיגוע האבנים ב-13 בספטמבר, התכנס הקבינט המדיני-ביטחוני פעמים רבות לנקיטת שורת צעדים נגד גל הטרור. הוחלט לפרוש כוחות גדולים של משטרת ישראל ומשמר הגבול ברחבי ישראל ובעיקר באזור ירושלים ויהודה ושומרון. נוכחות השוטרים הוכיחה את עצמה כאשר במספר רב של פיגועים תגובה מהירה של השוטרים הפחיתה נפגעים. בנוסף הוחלט על הקלת הוראות פתיחה באש ועל חקיקה נגד טרור שתכלול עונשי מינימום למיידי אבנים ובקת"בים, קנסות כבדים על הורים שילדיהם יידו אבנים וכן שימוש בירי צלפים מרובי רוגר 10/22 נגד פורעים ומיידי אבנים ובקבוקי תבערה המהווים איום על חיי אדם.[37]
על רקע הרגישות הרבה סביב נושא הר הבית החליט ראש הממשלה בנימין נתניהו למנוע עליית שרים וחברי כנסת להר הבית.[38][39] בנוסף, הוחלט על פריסת מחסומים ונקודות בידוק בכניסות וביציאות לשכונות הערביות במזרח ירושלים, ועל מאבק נגד המסיתים לטרור.
מאבק נגד מסיתים לטרור
בלילה שבין 19 באוקטובר ל-20 באוקטובר עצרו כוחות הביטחון את השייח' חסן יוסף ח'ליל, ממנהיגי החמאס ביהודה ושומרון, שלדברי צה"ל היה מעורב בפעילות אינטנסיבית להסתה לטרור.
ב־17 בנובמבר, הכריז הקבינט המדיני-ביטחוני על הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית בישראל כ"התאחדות בלתי מותרת" והוציא אותה אל מחוץ לחוק.[40][41]
דיון בהוראות הפתיחה באש
אירועים אחדים במהלך גל הטרור, שבהם התעורר ספק האם הריגת המחבל הייתה מוצדקת,[42] הובילו לדיון ציבורי בהוראות הפתיחה באש בעת פיגוע.
במפגש עם תלמידים, שנערך בפברואר 2016, הציג הרמטכ"ל, גדי איזנקוט, את עמדתו ביחס להתנהגות הנדרשת מחיילי צה"ל בלחימה בגל הטרור: "היו מקומות שיש נערה בת 13 שמחזיקה מספריים או סכין, ויש מתרס בינה לבין החיילים, לא הייתי רוצה שחייל יפתח באש וירוקן מחסנית על נערה כזאת, גם אם היא עושה מעשה חמור מאוד, אלא יפעיל את הכוח הדרוש לביצוע המשימה. ... אם היינו פועלים בצורה לא ערכית בהוראות הפתיחה באש זה היה מאיים על צה"ל".[43]
ב-30 במרץ, בעקבות ירי שביצע חייל צה"ל סמל אלאור אזריה במחבל מנוטרל בחברון, פרסם הרמטכ"ל איגרת לחיילי צה"ל, ובה כתב, בין השאר, "מיום הקמתו חרט צה"ל על דגלו את ערך הדבקות במשימה והחתירה לניצחון וקידש ערכים חשובים ובהם כבוד האדם וטוהר הנשק. ... המפקדים, ואני בראשם, נוסיף לתת גיבוי לכל חייל שישגה בלהט הקרב, מול אויב המסכן חיי אזרחים וחיילים. עם זאת, לא נהסס למצות את הדין עם חיילים ומפקדים שיחרגו מאמות המידה המבצעיות והמוסריות שעל פיהן אנו פועלים."[44]
לעומתו אמר הראשון לציון, הרב יצחק יוסף, כי "אם מחבל מגיע למישהו עם סכין – מצווה להרוג אותו, 'הבא להורגך השכם להורגו', לא להתחיל לפחד שיעשו עליו אחר כך בג"ץ או שיבוא איזה רמטכ"ל ויגיד משהו אחר, לא צריך לפחד".[45]
שר הביטחון, משה יעלון, נדרש אף הוא לדיון זה באומרו: "אני מציע שאת נוהלי הפתיחה באש יקבע הרמטכ"ל ולא ראשי כנופיות".[46]
בפברואר 2016 פנה הסנאטור פטריק ליהי, יחד עם עוד עשרה חברי קונגרס מהמפלגה הדמוקרטית, למזכיר המדינה האמריקאי ג'ון קרי, בדרישה לחקור חשד שכוחות הביטחון הישראליים הוציאו להורג פלסטינים ללא משפט.[47]
הריסת בתי מחבלים
- ערך מורחב – הריסת בתי מחבלים
בנובמבר 2015 החליטה הממשלה לחזור למדיניות של הריסת בתי מחבלים על מנת להרתיע מחבלים נוספים מלבצע פיגועים, וכן להניא משפחות מלעודד את בניהם לבצע פיגועים. מאז ההחלטה על המדיניות הרסו כוחות חיל ההנדסה הקרבית, משמר הגבול והמנהל האזרחי למעלה מ-28 בתי מחבלים (10 מהם על ידי כלי צמ"ה ו-8 על ידי פיצוץ).[48]
ב-14 בנובמבר 2015 פוצצו לוחמי יהל"ם את בתיהם של המחבלים שרצחו את איתם ונעמה הנקין ומלאכי רוזנפלד.[49] ב-2 בדצמבר פוצצו לוחמי יהל"ם בית של מחבל בשועפט[50] ואת הבית בשכם של מפקד החוליה שרצחה את הזוג הנקין.[51] ב-23 בפברואר 2016 הרסו כוחות של חיל ההנדסה הקרבית בתים של שני מחבלים.[52] ב-4 באפריל הרסו כוחות צה"ל ומג"ב באמצעות מחפר ממוגן של חיל ההנדסה הקרבית 3 בתים של מחבלים בקבטיה.[53] ב-30 באוגוסט 2016 נהרס בית המחבל שרצח את הרב מיכאל מרק במבצע משותף של הימ"מ, צה"ל והשב"כ.[54] כוחות הימ"מ כיתרו את הבית וביצעו נוהל סיר לחץ שבמהלכו נורו מספר רקטות נ"ט על הבית ובסיומו באגר ממוגן של חיל ההנדסה הקרבית הרס את הבית. גופת המחבל נמצאה בין ההריסות.[55][56]
סיכולי פיגועים ומעצר חוליות טרור
ב-20 באוקטובר 2015, צלפי הימ"מ, ביחד עם צלפי צה"ל, ובסיוע מודיעיני מהשב"כ, ירו ופגעו בחוליית צלפי טרור פלסטינית, שביצעה מספר פיגועי צליפה בציר הוברס העוטף את רצועת עזה בחסות הפגנות אלימות ששימשו לה כהסוואה ומגן אנושי.[57]
ב-29 בפברואר 2016 עצר השב"כ חוליית מחבלים ערבים שכללה שני אחים וביצעה סדרת פיגועי ירי באזור חברון באמצעות רובה צלפים מאולתר, שאותו הסתירו במסגד.[58]
בספטמבר 2016 השב"כ חשף ועצר חוליה של הג'יהאד האסלאמי שכללה 3 שוהים בלתי חוקיים מרצועת עזה וערבי תושב תל שבע, שתכננו פיגוע תופת באולם אירועים בדרום וחטיפת חייל.[59]
בדצמבר 2016 השב"כ חשף ועצר חוליית חמאס בת 20 מחבלים משכם שתכננה לבצע סדרת פיגועי התאבדות וירי בירושלים, חיפה ותחנות הסעה לחיילים. החוליה גייסה 4 מחבלים מתאבדים והכינה 7 ק"ג חומר נפץ לייצור מטעני חבלה, וכן רכשה רובה M16.[60]
דעיכת גל הטרור
לאחר חודש מרץ החלה דעיכה משמעותית בכמות הפיגועים והצלחתם, ועצימות הטרור ירדה בחזרה לכמות שהייתה לפני פרוץ גל הטרור. מרכז המידע למודיעין ולטרור כתב[61]:
גל הטרור העממי, במאפייניו הנוכחיים, הגיע להערכתנו לסיומו בסביבות חודש אפריל 2016. ביסוד מסקנה זאת עומדים: הירידה המשמעותית בהיקף הפיגועים (מעשרות פיגועים מדי חודש לפיגועים בודדים מדי חודש); השינוי שחל בזירת הפיגועים (ירידה משמעותית של מספר הפיגועים בעומק ישראל, הגם שהפיגועים בירושלים רבתי נמשכים); הירידה ברמת הקטלניות של הפיגועים (מאז ה-8 במרץ 2016, הריגת אזרח אמריקאי בפיגוע הדקירה ביפו ועד כה, לא נהרג אף אדם). לאלו נוספה הירידה בהיקף המשתתפים בהפרות סדר אלימות ביהודה ושומרון ורצועת עזה (גם במהלך אירועים "מועדים לפורענות" כגון "יום הנכבה" ובחג הפסח, שבו ביקרו ישראלים רבים בירושלים). כל אלו הביאו לירידה בהתעניינות הציבורית והתקשורתית בפעילות הטרור הפלסטינית הגם שזו שבה ועולה סביב פיגועים נקודתיים משמעותיים.
הפרשן אלכס פישמן כתב ב-2019 כי הגורם העיקרי לדעיכת גל הטרור היה הפעילות הענפה של שב"כ וצה"ל. גורמים נוספים שבלמו את גל הפיגועים היו מדיניות מערכת הביטחון שהפרידה בין המפגעים ושאר האוכלוסייה הפלסטינית, וכן פעילות של הרשות הפלסטינית והמנהיגות הציבורית בגדה.[33]
במהלך חודש יוני ובתחילת יולי בעקבות מספר פיגועים קטלניים, הוטל סגר מלא על חברון וסביבתה, לראשונה מאז מבצע שובו אחים לאיתור שלושת הנערים שנחטפו ביוני 2014.
צל"שים
לשלושה חיילי צה"ל הוענק צל"ש על תפקודם בגל הטרור:[62]
- צל"ש אלוף הפיקוד הוענק לטוביה ינאי ויסמן, לוחם בחטיבת הנח"ל, שנהרג בפיגוע דקירה בסניף "רמי לוי" בשער בנימין ב-18 בפברואר 2016.
- צל"ש מפקד חטיבה הוענק לליחי מלכה, לוחמת בחטיבת החילוץ וההדרכה של פיקוד העורף, על פעילותה במהלך פיגוע ירי בכיכר אדם, מצפון לירושלים, בחודש אוקטובר 2015.
- צל"ש מפקד חטיבה הוענק לסמל מתן שמיר, לוחם בחטיבת גבעתי, על פעילותו במהלך פיגוע דקירה שבו נפצע, באזור חווארה שליד שכם בחודש דצמבר 2015.
בנוסף, צל"ש הרמטכ"ל הוענק ליחידת דובדבן על פעילותה בתקופת ההסלמה, בה סיכלה פיגועים רבים.[63]
לשוטרים רבים הוענקו עיטורי משטרת ישראל, רובם מסוג צל"ש המפכ"ל וחלקם עיטור המופת המשטרתי. מספר אזרחים קיבלו גם הם עיטורים:
- עיטור האומץ האזרחי לרב נחמיה לביא שנרצח בפיגוע בעת שנאבק במחבל ב-30 באוקטובר 2015.
- עיטור האומץ האזרחי לעופר בן ארי שנרצח בפיגוע בעת שנאבק במחבלים ב-23 בדצמבר 2015.
- עיטור האומץ האזרחי לחגי קליין, על התנהלותו בפיגוע הירי בשרונה ב-8 ביולי 2016.
- עיטור המופת האזרחי לאלירן שוע, על התנהלותו בפיגוע הירי בשרונה ב-8 ביולי 2016.
- עיטור המופת האזרחי לאריק רוקח, על עזרתו בנטרול המחבל בבית חורון ב-21 בינואר 2016.
הימ"מ זכתה לצל"ש מפכ"ל יחידתי על פעילותה ללוחמה בטרור בשנתיים האחרונות, בה סיכלה פיגועים רבים.[64]
כרוניקה
ראו גם
קישורים חיצוניים
- נחמיה גרשוני, נתונים סטטיסטיים ופירוט תקריות אלימות ב"אינתיפאדת הדקירות", ב-GoogleDocs
- רותם אליזרע, רועי ינובסקי, איתי בלומנטל, עומרי אפרים ויעל פרידסון, ישראל תחת מתקפת טרור: שבעה נרצחו ו-92 נפצעו בפיגועים בשבועיים החולפים, באתר ynet, 14 באוקטובר 2015
מבט עם יעקב אילון - נאום ראש הממשלה נתניהו, ערוץ היוטיוב של רשות השידור, 8 באוקטובר 2015- גל טרור: למה התפרץ ואיך מרגיעים?, באתר מאקו, 9 באוקטובר 2015,
- כתבי חדשות 2, מעפולה עד קריית ארבע: עוד יום של טרור, באתר מאקו, 8 באוקטובר 2015
- מאור צור, הטרור במספרים: 300 עצורים בשבועיים על יידוי אבנים ובקבוקי תבערה, כחצי מהם קטינים, באתר nana10, 12 באוקטובר 2015(הקישור אינו פעיל, 23.12.2021)
- נועם (דבול) דביר, מכת טרור: 22 קורבנות בחודשיים, באתר ynet, 22 בנובמבר 2015
גילי כהן, חצי שנה לאינתיפאדה השלישית, והסכנה להסלמה נותרה על כנה, באתר הארץ, 1 באפריל 2016- סיכום אירועי הטרור העיקריים החל מתאריך 13.9.2015 ב-GoogleDocs
- אמיר בוחבוט, כך דיכאה "מפת החום" של צה"ל ושב"כ את גל הטרור, באתר וואלה!, 14 באפריל 2016
- אור הירשאוגה והגר שיזף, סיכול ממוקד: השיטה החדשה להתמודדות עם טרור היחידים נחשפת, באתר הארץ, 26 במאי 2017
- אמיר בוחבוט, חומת מגן האמיתית: הכוח ששופך בטון על להבות הטרור, באתר וואלה!, 01 ביוני 2017
- עמוס הראל, כך מערכת הביטחון מנעה מ-100 פיגועים להפוך לאינתיפאדה שלישית, באתר הארץ, 4 באוקטובר 2019
- ליאור כרמלי, מערכת 'גודל השעה' 2015–2016 למידה והתפתחות המענה המבצעי, אתר צה"ל
- מר ברבינג (האריס) וסרן גליק, טרור הבודדים – השב"כ במערכת "גודל השעה", כתב עט בין הקטבים גיליון 22-23: מב"ם וביטחון שוטף חלק ג', 10 באוקטובר 2019
