פרשת אלאור אזריה

ב-24 במרץ 2016, יום חמישי במהלך חג פורים, בשעה 8:10 לערך^[2], הגיעו שני מחבלים תושבי חברון בני 21, עבד אל-פתאח יוסרי א-שריף ורמזי עזיז אל-קסראווי תמימי^[3], כשהם חמושים בסכינים לעמדת צה"ל ליד תל רומיידה. השניים דקרו חייל מגדוד שמשון בידו ובכתפו ופצעו אותו קל. החייל שנדקר ומפקדו ירו בדוקרים^[4]. אל-קסראווי נהרג מהירי וא-שריף נפצע קשה.

מספר דקות לאחר מכן^[5] הגיע למקום כוח תגבור שכלל את סמל אלאור אזריה, חובש צבאי מגדוד שמשון שסייע לטיפול בחייל הפצוע. במהלך האירוע נשמעו קריאות שיש מטען על המחבל^[6]. על פי עדותו, המ"מ הנחה את אחד החיילים לירות במחבל אם יעשה תנועות חדות^[7]. בסרטון שפורסם מאוחר יותר, נראה אזריה מתרומם מאחורי האמבולנס ומתקדם אל חייל אחר^[8]. לאחר חילופי דברים קצרים והעברת קסדה לידיו של החייל תומר מסיקה^[9], אזריה דרך את נשקו האישי, התקדם צעדים בודדים כדי לעבור את המ"מ והמ"פ מהצד וירה בראשו של א-שריף ששכב על הקרקע^[10].

בתום האירוע דיווח עליו מפקד הפלוגה, רס"ן תום נעמן, למג"ד, סא"ל דוד שפירא, שדיווח למפקד חטיבת כפיר, אל"ם גיא חזות. אזריה המשיך לאבטח את העדלאידע של תושבי חברון. חזות הגיע כעבור 4 שעות למקום התקרית לתחקיר ראשוני, והורה על השעיית החייל מפעילות.

בשעה 12:30 האירוע הובא לידיעת הציבור, כאשר עימאד אבו שמסייה, פעיל "בצלם" שהיה במקום, העביר לכלי התקשורת סרטון שתיעד אירועים שהתרחשו לאחר אירוע הדקירה^[1]. לאחר פרסום הסרטון^[11] ובעקבות דיווח של אל"ם חזות לפרקליט הצבאי הראשי, תא"ל שרון אפק, נפתחה חקירת מצ"ח בנושא. דיווח על האירוע הועבר גם לרמטכ"ל גדי איזנקוט, וממנו לשר הביטחון, משה יעלון, ולראש הממשלה, בנימין נתניהו^[12].

התחקיר המבצעי העלה שעוד לפני הירי של אזריה בדק קצין את גופו של המחבל ולא מצא עליו חגורת נפץ או מטען חבלה^[5]. הבדיקה בוצעה בהתאם לנוהל צבאי שפורסם זמן קצר לפני האירוע שקבע שאין צורך להמתין לבדיקת חבלן למחבל שביצע פיגוע דקירה, בטענה שאין זה סביר כי מחבלים המבצעים פיגוע דקירה נושאים עליהם גם חגורת נפץ^[12]. מנגד, בתחקיר שערך מד"א עלה כי במהלך פינוי החייל הפצוע לא הוסר החשש מהימצאות מטען חבלה על גופו של המחבל, ולכן הוא לא טופל בידי אנשי מד"א^[13].

בעקבות התקרית נזף מפקד חטיבת כפיר בשלושה קצינים, כיוון שלא טיפלו בדוקרים ולא פינו אותם לאחר נטרולם^[14], שכן על פי פקודות צה"ל יש להעניק טיפול רפואי גם למפגעים לאחר נטרולם.

מעצר אזריה וחקירת האירוע

סמל אזריה נעצר כעבור מספר שעות מהאירוע ונפתחה נגדו חקירת מצ"ח^[15][16]. על פי עדות אחד החיילים שהיו במקום, לאחר הירי אמר אזריה: "מגיע לו למות, הוא דקר את החברים שלי". אזריה הכחיש שאמר את הדברים^[17].

לטענת התביעה, בתחקיר שערך המג"ד זמן קצר לאחר האירוע טען אזריה כי ירה במחבל מאחר שחשש כי הוא עדיין חמוש בסכין ובתגובה אמר לו המג"ד: "אני חושב שאתה משקר"^[18]. בחקירתו מאוחר יותר טען אזריה כי ירה מאחר שחשש כי המחבל נושא חגורת נפץ מתחת למעיל שלבש^[19]. אמירה זו נתמכה בעדות מפקד המחלקה, ששהה בשטח לאורך האירוע, והעיד כי "היה חשש להימצאות מטען חבלה על גופת המחבל"^[18].

לאחר תחקיר ראשוני בשטח בחברון מפקד אוגדת יהודה ושומרון תא"ל ליאור כרמלי הגיע למסקנה כי ההליך הנכון הוא קיום דין משמעתי לאלאור אזריה, והעביר את ההמלצה לאלוף הפיקוד רוני נומה. אלוף הפיקוד נומה חשב אף הוא שיש לקיים דין משמעתי והעביר את המלצתו לרמטכ"ל גדי איזנקוט. הרמטכ"ל פסל את ההמלצה על הסף, וקבע כי יש לבצע חקירת מצ"ח מקיפה. כך גם חשבו שר הביטחון וראש הממשלה בנימין נתניהו^[20].

מעצרו של אזריה הוארך בהמשך, לצורך השלמת החקירה. תחילה נחקר אזריה בחשד לרצח, אך כעבור מספר ימים שונה סעיף החשד להריגה^[21][22].

ההליכים המשפטיים בפרשה נערכו בבית דין צבאי דרום, בסמוך לקריית מלאכי. ב-31 במרץ הוחלט כי אזריה ישוחרר לחלופת מעצר פתוח במחנה נחשונים, בנימוק שמחומר החקירה עלה כי ייתכן וקם לחייל סייג "הגנה עצמית". ערעור התביעה על השחרור למעצר פתוח – נדחה^[23]. בהחלטתו ציין המשנה לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים, תא"ל דורון פיילס, כי סרטון שהציגה ההגנה העלה חשד לקיומו של מטען נפץ על גופו של המחבל^[24]. בעקבות זאת נותר אזריה בתנאי מעצר פתוח גם בעת משפטו.

משפחתו של א-שריף סירבה להעברת גופתו לנתיחה שלאחר המוות והגישה על כך עתירה לבג"ץ, אך זה קבע כי הגופה לא תוחזר למשפחה קודם לנתיחה, וכי הנתיחה תבוצע בנוכחות רופא פתולוג מטעם המשפחה^[25]. לפי דו"ח שהתפרסם ב-3 באפריל, א-שריף היה חי לפני שנורה, ומת כתוצאה מהירי שביצע אזריה^[26].

ב-27 במאי 2016 הוחזרה גופתו של א-שריף לבית חולים אל-אהלי בחברון^[27].

האירוע עורר דיון ציבורי נרחב, שנע בין שני קצוות: הצגת אזריה כגיבור לעומת הצגתו כרוצח. היו גם שקראו שלא להרשיע את אזריה בטרם הסתיימה חקירת האירוע^[28].

תגובת הרמטכ"ל ושר הביטחון

הרמטכ"ל גדי איזנקוט, בתיאום עם שר הביטחון משה יעלון, פרסם הודעת גינוי לאירוע הירי עוד ביום שבו התרחש (על בסיס התחקיר המבצעי הראשוני שנערך)^[12], הורה למצות את החקירה וציין: "זה לא צה"ל, אלו לא ערכי צה"ל וזו לא תרבות צה"ל"^[29]. בכנס שנערך ברחובות לאחר הדחתו, הסביר יעלון את הסיבות להכרזתו בכנסת לפני שהיו בידיו ממצאי התחקיר במילים: "...ואז אנחנו מבינים שהסרט הזה עלול להדליק את הזירה הפלסטינית... יוצאים מיד בהודעה שמסתייגת מהעניין". על פי עמוס הראל ההודעה הוצאה בעקבות חשש מהשלכות הפרשה על התנהגות חיילי צה"ל מחד, וחשש מהסלמה ופיגועי נקמה מהצד הפלסטיני מאידך^[12]. מאידך, ב-6 באפריל אמר הרמטכ"ל כי "לחייל יש חזקת חפות"^[30].

ביום האירוע התייחס אליו שר הביטחון יעלון ואמר: "האירוע בו מתועד חייל צה"ל מגיע לשטח הפיגוע בחברון, יורה במחבל דקות לאחר שכבר נוטרל ושוכב על הקרקע, הוא חמור ביותר ומנוגד באופן מוחלט לערכי צה"ל ולמוסר הלחימה שלו. אסור לנו לאפשר, גם בשעה שהדם רותח, אבדן עשתונות שכזה ואבדן שליטה שכזה. האירוע הזה יטופל במלוא החומרה"^[31].

ימים אחדים לאחר האירוע אמר יעלון במליאת הכנסת: "המפקדים בשטח הבינו שיש פה אירוע חריג של חייל שסרח ולא של גיבור. ... אני גאה שהמ"פ הצביע על זה שזה אירוע חריג, ושמיד המג"ד והמח"ט דרשו חקירת מצ"ח"^[32]. תגובתו של יעלון לאירוע ספגה ביקורת ציבורית ותרמה לערעור מעמדו בליכוד^[33].

ב-30 במרץ פרסם הרמטכ"ל איגרת לחיילי צה"ל על רקע גל הטרור, ובה כתב, בין השאר, "מיום הקמתו חרט צה"ל על דגלו את ערך הדבקות במשימה והחתירה לניצחון וקידש ערכים חשובים ובהם כבוד האדם וטוהר הנשק. [...] המפקדים, ואני בראשם, נוסיף לתת גיבוי לכל חייל שישגה בלהט הקרב, מול אויב המסכן חיי אזרחים וחיילים. עם זאת, לא נהסס למצות את הדין עם חיילים ומפקדים שיחרגו מאמות המידה המבצעיות והמוסריות שעל פיהן אנו פועלים" (ההדגשות במקור)^[34].

תגובת המערכת הפוליטית

ביום האירוע ראש הממשלה בנימין נתניהו הסתייג ממעשי אזריה ואמר: "מה שהתרחש בחברון אינו מייצג את ערכי צה"ל. צה"ל מצפה מחייליו לנהוג בקור רוח בהתאם להוראות הפתיחה באש"^[35], זאת כהמשך לדברי הרמטכ"ל ושר הביטחון, ובשל אותם נימוקים^[12]. כעבור ימים אחדים ריכך את הטון ואמר: "חיילי צה"ל, הילדים שלנו, עומדים בפני התקפות טרור רצחניות מצד מחבלים שבאים להרוג אותם. הם צריכים לקבל החלטות בזמן אמת, בתנאי שטח, בתנאי לחץ, בתנאי אי ודאות"^[36], ובהמשך שוחח עם אביו של אזריה ואמר לו: "שמעתי את הדברים שאמרת וכאבא לחייל אני מבין את המצוקה שאתם מצויים בה"^[37].

פוליטיקאים רבים נוספים התייחסו לאירוע:

• ח"כ אביגדור ליברמן, בעת היותו באופוזיציה, אמר כי "יכול להיות שהחייל שירה במחבל בחברון פעל נכון ויכול להיות שטעה בשיקול הדעת. זה ייבדק על ידי הגורמים המתאימים בצה"ל. אך מה שבטוח כבר עכשיו זה שההתנפלות על החייל היא צבועה ולא מוצדקת ועדיף חייל שטעה ונשאר בחיים על-פני חייל שהיסס ומחבל הרג אותו"^[35].
• שר החינוך נפתלי בנט כתב: "החייל אינו רוצח. [...] ייתכן שהחייל טעה, ייתכן שלא. ייתכן שסבר שהמחבל עם מטען ועלול להפעילו בכל רגע, ובירי הוא מציל חיים ומונע פיגוע המשך. [...] החכמה של מנהיגות היא לגבות כשקשה. והמינימום הוא להמתין לחקירה יסודית והוגנת לפני שחורצים דין. צריך לתחקר את האירוע עד תום, אך צריך לתחקר זאת כאירוע מבצעי בשטח מסוכן."^[38] בנט אמר גם כי הדברים שיוצאים, בין היתר, מפיהם של שר הביטחון והרמטכ"ל, פוגעים בזכותו של אזריה למשפט הוגן^[39][40].
• ח"כ אחמד טיבי אמר: "חיילי צה"ל ושוטרים יורים ומוציאים להורג פלסטינים פצועים בדם קר כתוצאה מהתלהמות שרים ופוליטיקאים ישראלים. על הפוליטיקאים יש אחריות לא פחות מהחייל היורה. המקרה בחברון תועד אבל יש מקרים רבים שלא תועדו"^[15].
• מספר חברי כנסת הביעו תמיכה באזריה, בהם חבר הכנסת אורן חזן שכינה אותו "גיבור"^[41], וחברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי שקראה להעניק לו צל"ש^[42].
• ברוך מרזל לחץ את ידו של אזריה לאחר האירוע ושיבח אותו בתקשורת^[43].

השינוי שחל בעמדות חלק מהפוליטיקאים ואופי הסיקור הוסבר בפעילות ברשתות החברתיות^[44].

יוזמות חנינה

פוליטיקאים אחדים קראו לחון את אזריה. חלקם השוו את המקרה לפרשת קו 300, שבה נחונו אנשי השב"כ לפני העמדתם לדין. חברי הכנסת דוד ביטן ונאוה בוקר מהליכוד, ויושב ראש ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, הביעו את תמיכתם בכך ארבעה ימים לאחר הירי^[45]. גם השר נפתלי בנט קרא לחון את אזריה אם יורשע, טרם כניסתו לכלא^[46]. אורי אבנרי תמך בכך, בכפוף להבעת חרטה מצדו של אזריה^[47]. לאחר הרשעתו של אזריה הביעו תמיכה בחנינה גם ראש הממשלה בנימין נתניהו^[48] השרים ישראל כ"ץ, אריה דרעי ומירי רגב, וחברות הכנסת שלי יחימוביץ' ושולי מועלם-רפאלי^[49]. סגן שר הביטחון, אלי בן דהן, יזם הצעת חוק שנועדה למתן חסינות מהעמדה לדין לאנשי מערכת הביטחון על פעולה שעשו תוך כדי אירוע מבצעי או אירוע טרור^[50].

משפחת אזריה

לאחר האירוע ערכו בני משפחתו של אזריה מסיבת עיתונאים בביתם שברמלה. אחותו של אזריה מתחה בה ביקורת על מעצר אחיה ופנתה אל הרמטכ"ל ואל דובר צה"ל שלא לערוך לו משפט שדה ולא לגזור את דינו בתקשורת קודם למשפט^[16][51]. דובר צה"ל פרסם תגובה, בה נכתב: "החייל מצוי בחקירה. אנחנו מקשיבים ונקשיב לו, שומעים את גרסתו ומערכות אכיפת החוק והמשפט הן אלו שיחליטו. הוא לא עובר לינץ' ולא משפט שדה. לא נפקיר אותו"^[51]. במכתב ששלחה אמו של אזריה אל שר הביטחון יעלון, היא טענה כי גם יעלון עצמו היה באותה סיטואציה שבה מצא עצמו בנה, כאשר במהלך מבצע הצגת תכלית וידא את הריגתו של בכיר פת"ח אבו ג'יהאד בתוניסיה^[52]. עוד טענה שצה"ל התנער מבנה, לאחר שהוא זה ששלחו^[53].

במהלך המשפט לקה אביו של אלאור, צ'רלי אזריה, באירוע מוחי^[54] ופונה לבית החולים. בהמשך גם דודו של אזריה עבר אירוע לב ואף הוא אושפז^[55].

תגובות בציבור הישראלי

על זהותו של החייל היורה, סמל אלאור אזריה, הוטל בתחילה צו איסור פרסום, אך שמו ותצלומו פורסמו בדפי אינטרנט רבים^[56], ובהם אתר האינטרנט של עיריית בית שמש, שבו פורסמה הזמנה למפגן תמיכה "לשחרורו של גיבור ישראל"^[57]. הצו האוסר את פרסום זהותו הוסר ב-18 באפריל.

בעקבות התגובה הציבורית לפרשה, דיון הארכת מעצר שנועד להתקיים בבית המשפט הצבאי ביפו, הועתק לבית הדין הצבאי דרום הסמוך לקריית מלאכי, מחשש להפגנות תמיכה בחייל, שאכן התקיימו^[58].

רוב של 74%–82% מההתבטאויות ברשתות החברתיות בעברית אודות המקרה היו בכיוון תמיכה בחייל היורה, בעוד שרק 18% היו נגדו^[59]. סקר חברת החדשות שנערך בנושא העלה כי 57% מהציבור התנגד למעצר אזריה ורק 5% מהציבור הגדיר את הירי כרצח^[53], ובסקר קול ישראל 66% מהציבור היהודי תמך בשחרורו ובסגירת התיק נגדו^[60]. סקר של מינה צמח העלה כי 68% התנגדו לביקורת שהשמיעו שר הביטחון והרמטכ"ל כלפי אזריה ורק 21% תמכו בשר הביטחון^[53].

הרב שמואל אליהו אמר כי יש "להלל ולשבח" את אזריה^[61]. יומיים לאחר המקרה, הפגינו בכניסה למחנה נתן בבאר שבע כמאה בני אדם לאות תמיכה בחייל, כשבידיהם דגלי ישראל ושלטים עם הכיתוב "הקם להורגך, השכם להורגו"^[16]. כמאה בני אדם נוספים הפגינו מול כלא 4 בצריפין. על שלטיהם נכתב, בין השאר, "לא מפקירים חייל בשטח" ו"עדיף מחבל מת מחייל בכלא". שלושה ימים לאחר מכן, בעת דיון הארכת המעצר, הפגינו מחוץ לבית הדין הצבאי כאלף איש, בהם אביגדור ליברמן ושרון גל לאות תמיכה בחייל^[62][63].

ב-19 באפריל נערכה בכיכר רבין עצרת תמיכה באזריה, בה נכחו כ-2,000 משתתפים^[64][65]. את העצרת ארגנו משפחתו של אזריה ואיש התקשורת שרון גל. הזמרים סאבלימינל ושלווה ברטי, ח"כ נאוה בוקר והרב אלישע וישליצקי השתתפו בעצרת, ואילו אייל גולן ודוד ד'אור הבטיחו להשתתף בעצרת, אך ביטלו את השתתפותם^[64][65][66].

ביולי 2016 פתח חבר הכנסת לשעבר שרון גל את "העמותה להגנה על חיילי צה"ל" וכן קמפיין התרמה באתר "הדסטארט" למימון ההוצאות המשפטיות. סכום המינימום שהוגדר לקמפיין היה 400,000 ש"ח, והוא גויס בתוך כ-12 שעות^[67][68].

הזמר אריאל זילבר פרסם שיר המביע תמיכה בחייל אלאור אזריה^[69].

אלאור אזריה נבחר לאחד מאנשי השנה לשנת תשע"ו של העיתון "מקור ראשון"^[70] ושל מגזין "שישי עם איילה חסון" בערוץ 10.

תגובות בינלאומיות

ממשלת הרשות הפלסטינית גינתה את האירוע^[71] והגישה בקשה רשמית לאו"ם לפתוח בחקירתו^[72]. ארגונים פלסטינים טענו שהאירוע מעיד על נוהל שגרתי באירועים שבהם נהרגו פלסטינים בגל הטרור של 2015–2016 בידי כוחות הביטחון הישראליים ובהם שירותי ההצלה (מגן דוד אדום) טיפלו בחיילים ולא בפלסטינים. בנוסף, דרי הבניין הסמוך טענו כי שני הפלסטינים לא תקפו את החיילים בעמדה וכי הסכינים שנמצאו ברשותם הושתלו עליהם לאחר האירוע. עוד נטען שאחד הצלמים הפלסטינים שצילם את האירוע נתון מאז תחת איומים והטרדות מצד חיילי צה"ל, המשטרה והמתנחלים^[73][74].

ניקולאי מלאדנוב, שליח האו"ם למזרח התיכון, גינה את האירוע ואמר שהוא לכאורה, "הוצאה להורג ללא משפט"^[75]. גם נציג של האו"ם הבודק אירועי הוצאה להורג ללא משפט, כריסטוף היינס (אנ'), הביע עמדה דומה וכן הביע דאגה מכך שצוותי ההצלה שנכחו במקום התעלמו מהמחבל הפצוע^[76].אמנסטי אינטרנשיונל קרא לחקור את המקרה בחשד לפשע מלחמה^[77].

תיק מרכז (מחוזי) 182/16 התובע הצבאי נ' סמל אלאור אזריה

מידע החלטה
ערכאה	בית דין צבאי
תאריך החלטה	4 בינואר 2017
החלטה
הרשעה פה אחד בהריגה[78]
חברי המותב
חברי המותב	אל"ם מאיה הלר, סא"ל כרמל ווהבי, סא"ל ירון סיטבון
דעות בפסק הדין
דעת רוב	"הכרעת הדין מבוססת רק על הראיות שהובאו"; "לא הייתה הצדקה לירי"; "העובדה שהיה מחבל על הקרקע שביקש לקטול חיי חיילים אין בה להצדיק פעולה לא מידתית"; "הירי של אזריה לא עולה בקנה אחד עם הוראות הפתיחה באש"

הדיון

ב-9 במאי 2016 נפתח משפטו של אזריה^[79]. אזריה הועמד לדין באשמת הריגה בבית הדין הצבאי ביפו. נציגי התביעה הצבאית במשפט היו עורכי הדין סא"ל (במיל.) נדב ויסמן, שגויס לשירות מילואים ארוך לצורך המשפט, ורס"ן תאה שליט. בראש צוות ההגנה עמדו עורכי הדין אילן כץ ואייל בסרגליק^[80]. המשפט קיבל סיקור נרחב באמצעי התקשורת, ובכלל זה כותרות ראשיות בעיתונים^[81] ודיווח בראש מהדורות החדשות בטלוויזיה וברדיו.

בראשית המשפט המליצו השופטים לצדדים לעבור להליך גישור. ההגנה הסכימה להליך זה והתביעה התנגדה. לאחר הקראת כתב האישום כפר אזריה בהאשמות. התביעה טענה שהירי היה בלתי מוצדק משום שלא ניתן להתרשם כי נשקפה סכנת חיים לאזריה זאת בין היתר בהתבסס על סרטון הווידאו של ארגון "בצלם"^[1] וסרטונים אחרים. לאור זאת טענה התביעה שאזריה פעל שלא בהתאם להוראות הפתיחה באש ובכך גרם למותו של המחבל. התביעה טענה גם שמצילומי הווידאו של האירוע לא נראה שהחיילים בזירת האירוע הרגישו סכנת חיים ושלא היה חשש שהמחבל נושא מטען חבלה. מטעם התביעה העידו המג"ד והמח"ט, שסברו שאזריה שיקר ופעל בניגוד להוראת הפתיחה באש.

מנגד טענה ההגנה כי מעדויות החיילים והאזרחים אשר נכחו בזירת האירוע ניתן להתרשם כי התחושה בקרב כלל הנוכחים באירוע החבלני הייתה שעדיין נשקפת סכנת חיים ולכן הירי היה מוצדק בנסיבות העניין. כמו כן טענה ההגנה כי לא ניתן לבחון זירת אירוע חבלני בתנאי מעבדה, ללא התחשבות בכלל הנסיבות אשר אופפות את האירוע. היא הציגה עדות מומחה מטעם פרופסור יהודה היס, אשר התבסס על ממצאי דו"ח נתיחת הגופה שהציגה התביעה, אך הסיק שקרוב לוודאי שהמחבל מת מהירי הראשון, ואזריה ירה בגופה^[82].

במהלך שלב ההגנה העיד אזריה ואמר שביצע את הירי כיוון שחש סכנה וחשש שמא המחבל נושא על עצמו חגורת נפץ^[83]. מטעם ההגנה העידו האלופים (מיל') דן ביטון ועוזי דיין, שהצדיקו את הירי^[84][85]. מטעם ההגנה העידו גם מפקד המחלקה שהיה בזירה^[7] וקצין ההנדסה החטיבתי, שאמרו שהייתה התרעה על פיגוע משולב בגזרה שכולל מטען חבלה ושהיה חשש למטען בזירת הפיגוע, שכן המחבל לא "זוכה" (כלומר: נבדק שאינו נושא מטען) על ידי חבלן כנדרש. גם הלוחם שנפצע במהלך פיגוע הדקירה העיד לטובת אזריה ואמר כי חש סכנה גם לאחר שירה בשני המחבלים שתקפו אותו ונמנע מלירות במחבל פעם נוספת רק בגלל מעצור בנשק^[86]. במהלך פרשת ההגנה ביקשו הסנגורים לקבל את התחקיר המבצעי בעניין הירי במוחמד האני אלכסבה, שבוצע על ידי אל"ם ישראל שומר בזמן שאלכסבה נמלט מפניו לאחר שהשליך אבן על רכבו, וכן להעיד אותו לצורך ביסוס טענה של הגנה מן הצדק על בסיס אכיפה בררנית. בית הדין קיבל חלקית את דרישת ההגנה והורה לתביעה להעביר חלקים מהתחקיר המבצעי בעניינו של אל"ם ישראל שומר, אך דחה את בקשתם להעיד אותו^[87].

פסק הדין

ב-4 בינואר 2017 הרשיע בית הדין פה אחד את אזריה בהריגה ובהתנהגות שאינה הולמת^[78]. השופטים קיבלו את חוות דעתם של הפתולוגים מטעם התביעה שלפיה המחבל מת מהירי של אזריה ודחו את חוות דעתו של היס וכן מומחה נוסף מטעם ההגנה. עוד נכתב בהכרעת הדין כי גרסת אזריה לגבי חשד למטען לא הייתה אמינה, ואף אם הייתה מתקבלת, ”העובדה שהיה מחבל על הקרקע שביקש לקטול חיי חיילים אין בה להצדיק פעולה לא מידתית”, ו”אין מקום לבצע ירי רק מחמת חשד וללא זיהוי ודאי של אמצעי”^[88]. השופטים מתחו ביקורת על ההגנה על כך שנמנעה מלשאול שאלות מהותיות את עדי התביעה, דבר אשר עמד לחובת הנאשם לפי הפסיקה, ואף טענו טענות ללא ביסוס ראייתי, כמו טענת הגנה מהצדק.

ב-24 בינואר 2017 החל שלב הטיעונים לעונש^[89], במסגרתו דרשה התביעה הצבאית לגזור על אזריה עונש של בין שלוש לחמש שנות מאסר בפועל (בניכוי תשעת ימי המעצר שריצה בכלא הצבאי בשלב חקירתו), מאסר על תנאי והורדה בדרגה לדרגת טוראי^[90].

גזר הדין

ב-21 בפברואר 2017 גזר בית הדין הצבאי על אזריה 18 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי והורדה לדרגת טוראי^[91][92].

ערעור

תיק ע 18/17 סמל אלאור אזריה נגד התובע הצבאי הראשי

מידע החלטה
ערכאה	בית הדין הצבאי לערעורים
תאריך החלטה	30 ביולי 2017
החלטה
דחיית הערעורים
חברי המותב
חברי המותב	אלוף דורון פיילס, יגאל פליטמן, צבי סגל, אלוף (מיל') איל איזנברג ותת-אלוף אבי פלד

ב-1 במרץ 2017 הגיש צוות ההגנה של אזריה ערעור על הכרעת הדין ועל גזר הדין^[93]. מיד לאחר מכן, רוב פרקליטיו של אזריה, שליוו אותו לכל אורך ההליך המשפטי, הודיעו כי הם פורשים מייצוגו, כך שבצוות ההגנה נותר רק עו"ד יורם שפטל, שהצטרף לצוות ההגנה רק לאחר גזר הדין. בית הדין הצבאי לערעורים החליט לעכב את ביצוע עונש המאסר שהוטל על אלאור אזריה עד לאחר קבלת החלטה בערעור שהגיש. התביעה הצבאית ערערה על קולת העונש^[94].

ב-30 ביולי 2017 דחה בית הדין הצבאי לערעורים הן את ערעורי ההגנה והן את ערעור התביעה^[95]. בראש ההרכב שדן בערעור עמד נשיא בית הדין הצבאי לערעורים, האלוף דורון פיילס, וחברים בהרכב נשיא בית הדין הארצי לעבודה יגאל פליטמן, שופט בית המשפט המחוזי צבי סגל, האלוף (מיל') איל איזנברג ותת-אלוף אבי פלד^[96]. בפסק הדין קבעו השופטים:

”הטעם לכך שהמערער ירה במחבל לא היה מניעת סכנה אלא כעס על כך שהמחבל פצע את חברו [...] בצד האחריות הפלילית יש במעשיו של המערער הפרה חריפה של שורת הערכים שפרטנו קודם – הערך של קדושת החיים, חייו של כל אדם, הם ערך יסוד בחברתנו והוא גם ערך יסוד של צה"ל. במעשיו רמס המערער ערך זה, כשהרג, ללא צורך מבצעי, את המחבל, שהיה באותה השעה מוטל פצוע וחסר אונים [...] הוא עשה כן תוך הפרה בוטה של הוראות הפתיחה באש הרלוונטיות, ושל כללי המשמעת – כשעשה מעשה אסור חמור, בסמוך למפקדו, ללא הצדקה וללא הרשאה.”^[97]

עם הקראת פסק הדין בערעור המליץ שר הביטחון ליברמן למשפחת אזריה לא להגיש ערעור נוסף אלא לפנות בבקשת חנינה לרמטכ"ל^[98]. הרמטכ"ל איזנקוט אמר ש"אם יבחר אזריה להגיש בקשה להקלה בעונש, היא תישקל בכובד ראש, תוך בחינת מכלול השיקולים הנוגעים בדבר ומתוך מחויבותי אך ורק לערכי צה"ל, ללוחמיו ולמשרתיו"^[99].

ב-3 באוגוסט 2017 פנה אזריה בכתב אל הרמטכ"ל איזנקוט בבקשה להמרת העונש שנגזר עליו – 18 חודשי מאסר בפועל – בעבודות שירות^[100]. במקביל הצהיר אזריה: "אני נכנס לכלא בראש מורם"^[101]. ב-9 באוגוסט החל אזריה לרצות את עונשו בכלא 4 שבמחנה צריפין^[102].

ב-27 בספטמבר 2017 השיב הרמטכ"ל רב-אלוף גדי איזנקוט לבקשת ההמתקה של אזריה, והחליט לקצר את עונשו מ-18 ל-14 חודשי מאסר בפועל, מ"שיקולי חסד ורחמים"^[103]. במכתב שנשלח לאזריה הודגש כי לדעת הרמטכ"ל התנהגותו של אזריה הייתה פסולה ושלנגד עיניו עמדה העובדה שאזריה לא הביע חרטה.

ב-19 באוקטובר 2017 הגיש אזריה בקשת חנינה לנשיא המדינה ראובן ריבלין^[104]. בבקשתו כתב אזריה כי על פי תחושתו לא זכה למשפט צדק. ב-5 בנובמבר פנה גם שר הביטחון, אביגדור ליברמן לנשיא, בבקשה שיחון את אזריה^[105]. ב-19 בנובמבר דחה הנשיא את בקשת החנינה^[106]. בהודעת הנשיא נכתב כי "הקלה נוספת בעונש תפגע בחוסנם של צה"ל ושל מדינת ישראל". בעקבות זאת חתמו ראש הממשלה, בנימין נתניהו, השרים משה כחלון, אביגדור ליברמן, נפתלי בנט, איילת שקד, גלעד ארדן ואריה דרעי וכ-50 חברי כנסת על פנייה לנשיא שישקול מחדש את בקשת החנינה^[107].

ב-19 במרץ 2018 דחתה ועדת השחרורים הצבאית את בקשת אזריה לנכות מחצית מעונשו, אך החליטה לנכות שליש. ב-8 במאי 2018 השתחרר מהכלא^[108].

בישראל

בחודש יוני 2016, לאחר שפורסמה עדותו של מפקד הפלוגה, רס"ן תום נעמן, דווח על איומים שהופנו כנגדו מצד תומכים באזריה^[109], זאת לצד טענות ענייניות בדבר סתירות לכאורה בעדותו. חשוד בהסתה נעצר תוך זמן קצר. בעקבות האיומים שוחח הרמטכ"ל עם המ"פ וגיבה אותו^[110]. ב-12 ביולי, בעקבות האיומים על נעמן, נערך דיון בנושא ההסתה והשיימינג ברשת האינטרנט בוועדת החינוך, התרבות והספורט.

ביום מתן פסק הדין, ב-4 בינואר 2017, התקיימה בסמוך לקריית הממשלה בתל אביב הפגנת תמיכה באלאור אזריה. במהלך ההפגנה נחסם רחוב קפלן לזמן קצר והמפגינים ניסו לחסום גם את דרך בגין^[111]. מספר מפגינים נעצרו^[112]. לצד פעילי תנועת המחאה המלווים את משפחת אזריה ופעילי ימין שונים ואישים המזוהים עם הימין (כגון איתמר בן-גביר, בנצי גופשטיין, הצל ואריאל זילבר) השתתפו בהפגנה גם פעילי ארגון לה פמיליה אשר השמיעו קריאות בגנות התקשורת, הפעילו אלימות כלפי אנשי תקשורת^[113] וניסו למנוע מהם לצלם באירוע^[114].

ברשתות חברתיות פורסמו פוסטים נגד השופטים הצבאיים ואף איומים ברצח הרמטכ"ל^[115]. בעקבות אירועים אלו הוצמדה אבטחה לשופטים ולתובע והיועץ המשפטי לממשלה פנה למשטרה בהוראה לחקור את האיומים נגד הרמטכ"ל^[116]. מספר חשודים בהסתה נעצרו תוך זמן קצר^[112].

בעקבות ההתרחשויות שלאחר מתן פסק הדין, סרן זיו שילון פרסם בפייסבוק פוסט שזכה להדים רבים^[117], ובו קרא לקיים הפגנה בכיכר רבין למען אחדות העם^[116]. קריאתו זכתה לתמיכה של מספר אישים וארגונים בהם משפחות שלושת הנערים החטופים, אלעזר שטרן, יאיר לפיד, ארגון גשר ופרס ירושלים לאחדות ישראל. בעצרת שנערכה ב-7 בינואר השתתפו כ-2,000 איש. במהלך העצרת התפרץ לבמה רן כרמי בוזגלו, פעיל של תומכי אלאור אזריה^[118].

בעקבות מתן פסק הדין בערעורו של אזריה אמר פרופ' אסא כשר^[119], ממחברי רוח צה"ל, הקוד האתי של צה"ל, שהעונש שנגזר על אזריה נמוך מדי, ומשקף "פגיעה בקוד האתי ובערכים של חיי אדם וטוהר הנשק"^[120].

יום לפני מתן פסק הדין, בטקס ההשבעה וקידום השופטות אל"ם הלר ואל"ם מרקמן, שר הביטחון אביגדור ליברמן קרא להן "לשפוט תוך התעלמות מרעשי רקע"^[121]. הרמטכ"ל גדי איזנקוט התבטא בנוגע למשפט^[121]:”יש בתי דין שאין לי עליהם שום השפעה. הם מחפשים לעשות צדק ולהכתיב את הנורמות והכללים המשפטיים והם לא מושפעים ממני ועושים צדק. אצלנו יש בלבול עמוק בהבנה של מה התפקיד של כל גורם... גבר בן 18 שמתגייס לצהל הוא חייל ולא הבן של כולנו ועליו לחרף את חייו כדי לשמור עלינו... כשחוצים את שערי הבקו"ם יש פקודות. אבל אם חייל מקבל פקודה שהיא בלתי-חוקית בעליל, אנחנו אומרים שזו לא אפשרות לא לבצע אותה - זו חובה לא לבצע אותה!”בתגובה להתבטאות הרמטכ"ל, משפחת אזריה גינתה את עצם ההתבטאות בעת ההליך השיפוטי. שרת התרבות מירי רגב יצאה כנגד האמירה "הוא לא הבן של כולנו"^[121][122]. מאידך, האלוף במילואים גרשון הכהן פרסם מאמר התומך בדברי הרמטכ"ל ומגדיר את הנאום כקאנוני^[123].

לאחר שהתפרסם פסק הדין, אישים שונים במערכת הפוליטית קראו לחון את אזריה, בהם השרה רגב, שלי יחימוביץ' וסגנית שר החוץ ציפי חוטובלי, שאף כינתה את ההליך "משפט ראווה"^[124].מנגד, שר הביטחון ליברמן גיבה את המערכת המשפטית וקרא לאיפוק. שר הביטחון לשעבר יעלון גינה את הפוליטיקאים שלדבריו פגעו באזריה ומערכת המשפט הצבאית^[122]. אישים שונים בהם אמנון סטרשנוב והעיתונאי דן מרגלית יצאו כנגד ההסתה כלפי המערכת המשפטית והביעו צער על הגיבוי הרפה שמגיע מכיוון הפוליטיקאים והתקשורת^[125][126].

בנוגע לעבודת התקשורת הישראלית, אישים שונים ובהם אמנון סטרשנוב, מירי רגב וענת ברקו התלוננו על אי הקפדה על עקרון הסוב יודיצה, כדוגמת פרסום תחקיר בתוכנית עובדה, וטענו שהמשפט הושפע מהפרסומים בתקשורת, אמירות במערכת הביטחונית, הפוליטית והרשתות החברתיות^[126][44]. מאידך, נטען כי גם למשפחת אזריה והמלווים אותה היה תפקיד בהגדלת את הסיקור ואת הרעש סביב המשפט, בניגוד לאינטרס של מערכת הביטחון לשמור את הפרשה בממדים קטנים (זאת, בסתירה להודעה לתקשורת שהוציא דובר צה"ל לאחר שהתפרסם סרטון האירוע)^[126].

יש הסוברים כי לפרשת אזריה הייתה השפעה על המוטיבציה של חיילי צה"ל, שבאה לידי ביטוי באי-חתירה למגע במהלך גל הטרור הפלסטיני של 2016 ו-2017 (הגל דוכא בהצלחה על ידי צה"ל וכוחות הביטחון), שלכאורה נבעה מחששם של החיילים שיינקטו נגדם הליכים משפטיים^{[127][128][129]}. השפעה זו מכונה "אפקט אזריה".

בעולם

לאחר פרסום פסק הדין, הצניעו חלק מהדיווחים בתקשורת העולמית את העובדה שהפצוע הפלסטיני שאזריה ירה בו היה מחבל וחלקם תיקנו את הפרסומים לאחר שקיבלו פנייה לעשות כן^[130].

נציבת זכויות האדם באו"ם יצאה נגד העונש הקל שהושת על אזריה לדבריה^[131].

בינואר 2019 הצטלם אזריה לקמפיין הבחירות של ח"כ ירון מזוז בפריימריז של הליכוד, לקראת הבחירות לכנסת ה-21^[132].

במרץ 2019 פתח אזריה במיזם גיוס המונים למימון הוצאת ספרו ‘מחושך אל אור – ירייה אחת בחברון’ שבו יגולל את סיפור חייו ואת גרסתו לאירוע הירי בחברון^[133].

ב-2020 הגיש אזריה תביעה למשרד הביטחון להכרה בו כנכה צה"ל^[134]. משרד הביטחון דחה את התביעה^[135].

ב-2021 פתח אזריה מאפייה בעיר רמלה בשם "בוטיק הניצחון"^[136].

ב-2022 הודיע תיאטרון חיפה על העלאת היצירה "שירת אלאור", שכתב עודד ליפשיץ וביים משה נאור, במסגרת פסטיבל מקור^[137].

• מרכזי (מחוזי) 182/16, התובע הצבאי נ' סמל אלאור אזריה - הכרעת הדין, מובא באתר 'הארץ'
• 24 עמודים, 10,000 מלים: גזר הדין המלא של אלאור אזריה, באתר הארץ, 21 בפברואר 2017
• יואב זיתון, החייל שהימר, הבכירים שמיהרו לדבר. גיבורי פרשת אזריה, באתר ynet, 22 בפברואר 2017
• אריאל זיגלר, ‏מחסם ג'ילבר בחברון לכלא 4: הדרך של אלאור אזריה למאסר, באתר גלי צה"ל, 9 באוגוסט 2017