העימותים במפרץ הפרסי (2019–הווה)
| ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך | |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. על המעורבות הבריטית והישראלית בעימות זה. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
העימותים במפרץ הפרסי בשנים 2019–2022, המכונה גם העימות האיראני-אמריקני[1] והמשבר במפרץ[2][3] הוא התעצמות המתחים הצבאיים בין איראן לארצות הברית באזור המפרץ הפרסי.
 | ||||||||||
| מערכה: הסכסוך האיראני-ישראלי והסכסוך האיראני-סעודי | ||||||||||
| תאריכים | 5 במאי 2019 – מתמשך (5 שנים) | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | המפרץ הפרסי | |||||||||
| ||||||||||
  | ||||||||||
רקע
ארצות הברית החלה בבניית נוכחותה הצבאית באזור, כדי להרתיע את איראן ובעלות בריתה מפני תקיפת כוחות ואינטרסים אמריקנים במפרץ הפרסי ובעיראק. זאת בעקבות החרפה נוספת ביחסי איראן–ארצות הברית בעידן ממשל נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שכללה את נסיגת ארצות הברית מהסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית (JCPOA), הטלת סנקציות חדשות נגד איראן, וסיווג משמרות המהפכה האסלאמית כארגון טרור.[4] בתגובה, סיווגה איראן את פיקוד המרכז האמריקאי כארגון טרור.
השתלשלות האירועים
ממשל טראמפ
מספר אוניות סוחר במפרץ הפרסי נפגעו בשתי תקריות בחודשים מאי ויוני 2019. מדינות המערב האשימו את איראן, ואילו איראן הכחישה את המעורבות. ביוני 2019 הפילה איראן כלי טיס בלתי מאויש אמריקאי RQ-4A שטס מעל המים האיראניים, מה שהגביר את המתיחות.[5] באותו חודש נתפסה מכלית נפט איראנית על ידי הממלכה המאוחדת במצר גיברלטר בטענה שהיא מעבירה נפט לסוריה, בניגוד לסנקציות של האיחוד האירופי.[6] בהמשך תפסה איראן מכלית נפט בריטית במפרץ הפרסי.[7] איראן והממלכה המאוחדת שחררו מאוחר יותר את המכליות.[8] בינתיים, ארצות הברית הקימה את המבנה לביטחון ימי בין־לאומי (IMSC), שנועד להגדיל את "המעקב והביטחון הכללי בדרכי מים מרכזיות במזרח התיכון", כך לדברי סגן מזכיר ההגנה האמריקני, מייקל מלרוי.[9]
המשבר הסלים בסוף 2019 ובתחילת 2020, כשמיליציות השיעה העיראקיות בארגון אל-חשד א-שעבי בעיראק הרגו קבלן אמריקני בהתקפה על בסיס עיראקי שאירח כוח אדם אמריקני[10] ותקפו את שגרירות ארצות הברית בבגדאד[11] – דבר שהניע את צבא ארצות הברית לפרוס מאות כוחות חדשים במזרח התיכון, ולהודיע שהוא יכוון באופן תקדימי כנגד "שליחיה" של איראן בעיראק. כעבור כמה ימים הרגה ארצות הברית בתקיפה אווירית את קאסם סולימאני, מפקד כוח קודס של משמרות המהפכה, ואת אבו מהדי אל-מוהנדס, מפקד מיליציה עיראקית. כתוצאה מכך התחייב המנהיג העליון של איראן עלי ח'אמנאי לנקום בכוחות האמריקאים. ארצות הברית פרסה כמעט 4,000 חיילים בתגובה למתיחות, וישראל העלתה את רמת הכוננות שלה.[12][13] ב־5 בינואר 2020, איראן הכריזה על ביטול התחייבויותיה בעסקת הגרעין ועל העשרת אורניום ללא הגבלה[14] והפרלמנט העיראקי קיבל החלטה לגירוש כל הכוחות הזרים משטחה.[15]
ארצות הברית ואיראן כמעט נכנסו לסכסוך גלוי ב־8 בינואר 2020, כאשר משמרות המהפכה ירו טילי קרקע-קרקע נגד שני בסיסים צבאיים עיראקיים ששיכנו חיילים אמריקאים, כנקמה על הריגתו של סולימאני,[16] עימות נדיר ישיר בין איראן לארצות הברית, שהיה האירוע הכי קרוב לסף של מלחמה בין שתי המדינות מזה עשורים. לאחר שאישר שלא היו נפגעים במתקפה, צמצם ממשל טראמפ את המתחים, בכך ששלל תגובה צבאית ישירה אך הודיע על סנקציות חדשות.[17]
ב-11 בינואר 2020 הודתה איראן שמטוס נוסעים אוקראיני, שהתרסק שלושה ימים קודם לכן, זמן קצר לאחר שהמריא מטהראן, הופל בטיל קרקע-אוויר איראני שנורה בטעות מחמת המתיחות שגרם העימות.[18]
ב-9 בפברואר 2020, במהלך סיורים ימיים שגרתיים, כוחות ארצות הברית אסרו ותפסו משלוח נשק מתוצרת איראן על גבי דאווה בים הערבי, שכביכול היה בדרך לספק למורדים החות'ים בתימן. על פי ארצות הברית, המשלוח כלל 358 רכיבי נשק, כולל 150 טילים נגד טנקים של דחלאוויה, שלושה סמ"קים [דרושה הבהרה] מתוצרת איראן, היקפי נשק הדמיה תרמית ורכיבים נוספים לכלי טיס או שטח בלתי מאוישים, כגון סירות פצצה ונשק מל"טים. ב-10 בפברואר אישר הפנטגון כי יותר ממאה אנשי שירות אמריקאים נפצעו מהתקפות הטילים הבליסטיים של המיליציות האיראניות בעיראק, כאשר 109 אנשים אובחנו עם פגיעות מוח טראומטיות.
ב-11 במרץ, יום הולדתו של קאסם סולימאני, תקפו 15 רקטות קטיושה את מחנה טאג'י בעיראק, והרגו שני חיילים אמריקאים וחייל בריטי אחד מחיל הרפואה של הצבא המלכותי. הפיגוע הותיר 12 חיילים, קבלנים ואנשי קואליציה אמריקאים נוספים (כולל חייל פולני) פצועים, חמישה באורח אנוש. ב-13 במרץ לאחר חצות, לאחר פעולת תגמול קודמת, ארצות הברית השיקה תקיפות אוויריות נגד גדודי חזבאללה בכרבלא ובבאבל ליד שדה התעופה הבינלאומי קרבאלה; לפי הדיווחים, התקיפות הרגו לפחות שלושה חיילים עיראקים, שני שוטרים ואזרח אחד. 11 חיילים עיראקים נפצעו וכן חמישה לוחמי אל-חשד א-שעבי. ב-14 במרץ, לפני השעה 11:00 בבוקר, תקפה רקטה נוספת במחנה טאג'י; יותר מ-24 רקטות בקוטר 107 מ"מ פגעו במתחם הקואליציה ובמתקן ההגנה האווירי העיראקי שם, ופצעו שלושה חיילי קואליציה ושני חיילים עיראקיים. כוחות עיראק מצאו לאחר מכן שבעה משגרי רקטות קטיושה עם 25 רקטות חמושות אך לא שוגרו בקרבת מקום.
ממשל ביידן
ב-15 בפברואר 2021. במהלך מתקפה על הכוחות האמריקאים בארביל נורו רקטות רבות לעבר כורדיסטן העיראקית. התקיפה החלה באזור 21:30 (שעון מקומי), אז נורו כ-14 רקטות מאזור דרום ארביל לעבר הבסיס של כוח המשימה המשותף המשולב - מבצע נחישות טבועה שנמצא בסמוך לנמל התעופה הבינלאומי של ארביל (אנ'), רקטות אחרות שנורו נפלו באזורי מגורים ובסמוך למתקנים אזרחיים. כ-2 בני אדם נהרגו בתקיפה וכ-13 נוספים נפצעו. בעקבות התקיפה הודיעה נאט"ו כי היא תגדיל את כוחותיה בעיראק מ-500 ל-4,000 אנשים.
שבוע לאחר מכן, ב־25 בפברואר, התקיפו אווירית הכוחות האמריקאים מספר אתרים ששימשו מיליציות פרו-איראניות במזרח סוריה[19][20] וזאת בתגובה למתקפת הטילים בארביל. למעשה, תקיפה זו הייתה המבצע הצבאי הראשון הפומבי שבוצע תחת ממשלו של נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן שנכנס לתפקידו כחודש לפני האירוע.[21][22] קצת יותר משבוע לאחר התקיפה דווח בוול סטריט ג'ורנל כי הייתה אמורה להתבצע תקיפה ביעד נוסף, אך זו בוטלה בהוראת הנשיא ביידן לאחר שאישה ומספר ילדים נראו בחצר של אחד האתרים.[23]
ביוני 2021 פורסם כי ארצות הברית וישראל קיימו סדרת שיחות ביטחוניות על שיתוף פעולה נגד הפעלת ויצירת מזל"טים, טילי שיוט והטילים המדויקים אותם מעבירה איראן למיליציות שיעיות ולארגוני טרור באזור סוריה ועיראק.[24]
עוד באותו החודש הודיעה מחלקת ההגנה האמריקאית כי הצבא האמריקאי תקף אווירית מתקנים מבצעיים ומתקני אחסון נשק מיליציה פרו-איראנית בגבול איראק-סוריה. זאת, בתגובה לתקיפות שבוצעו על ידי כלי טיס בלתי מאוישים של מיליציה פרו-איראנית נגד כוחות אמריקנים ומתקנים של ארצות הברית בעיראק. על פי דיווחים בכלי תקשורת ערביים מהאזור, כי 5 פעילי מיליציות נהרגו בתקיפה.[25]
ראו גם
- מלחמת המפרץ (1990–1991) – מכונה גם מלחמת המפרץ הראשונה
- מלחמת עיראק (2003) – מכונה גם מלחמת המפרץ השנייה
- הסכסוך הישראלי-איראני