הפיגוע במשרדי שרלי הבדו

ככל הנראה התרחש הפיגוע בעקבות קריקטורות כנגד האסלאם שפרסם השבועון בעבר, ובהן קריקטורה שבה פעיל ארגון "המדינה האסלאמית" עורף את ראשו של מוחמד.

שני מחבלים אסלאמיסטים רעולי פנים חמושים ברובי סער AK-47, רובי שוטגאן ומטול RPG התפרצו למשרדי המגזין, רצחו מספר עובדים ונמלטו מהמקום תוך שהם פוגעים באנשים נוספים. בסך הכל נהרגו במתקפת הירי 12 בני אדם, ונפצעו 11, מהם חמישה במצב אנוש.

בין קורבנות הפיגוע שני שוטרים שאבטחו את משרדי העיתון, עורך העיתון, סטפן שארבונייה, הידוע בשם העט "שארב", עורכים אחרים בעיתון, וארבעה קריקטוריסטים שעבדו בעיתון, ובהם ז'ורז' וולינסקי.

מאוחר יותר באותו היום הצליחה משטרת צרפת לזהות את החשודים בביצוע הפיגוע: שני אחים צרפתים ממוצא אלג'יראי בגילאים 32 ו-34.^[2] אדם נוסף בן 18 שנחשד כי היה הנהג של מכונית המחבלים הסגיר את עצמו ושוחרר לאחר שהוכיח כי היה בשיעור בזמן הפיגוע. המחבלים עברו אימונים עם אל-קאעידה בתימן, פלג של ארגון הטרור המוסלמי אל-קאעידה. מחבל נוסף שביצע את פיגוע המיקוח במכולת הכשרה בפריז (ראו להלן) נשבע אמונים לארגון המדינה האסלאמית, שקיבל אחריות על הפיגוע.^[3]

משטרת צרפת החלה במצוד אחר המחבלים, והיחידות המיוחדות ללוחמה בטרור GIGN,‏ GIPN ו-RAID הוצבו בכוננות מיידית. ב-9 בינואר איתרו השוטרים את המחבלים וכיתרו אותם בבית דפוס בעיירה דמרטן-אן-גואל שבצפון פריז במטרה ללכדם. המחבלים היו חמושים ולקחו בן ערובה.^[4] בערך בשעה חמש לפי השעון המקומי פרצו לוחמי GIGN אל בית הדפוס, שחררו את בן הערובה, ובחילופי האש הרגו את שני המחבלים.^[5]

ערך מורחב – הפיגוע במרכול היהודי בפריז

למחרת הפיגוע (ב-8 בינואר), מחבל בשם אמדי קוליבאלי ירה למוות בשוטרת בפריז.^[6]

בצהרי 9 בינואר 2015 פרץ קוליבאלי למרכול כשר בשם "היפר כשר" ("Hyper Cacher") בפריז, חמוש ברובה סער AK-47 ובכלי נשק נוספים, ולקח בני ערובה, דבר שהתפתח לפיגוע מיקוח.^[4] המחבל הציב אולטימטום ובו דרש לשחרר את המחבלים שביצעו את הפיגוע ב"שרלי הבדו".^[7] מחשש לפיגוע נוסף, הורו המשטרה והרשויות על סגירת כל החנויות בשכונה וקראו לתושבים להסתגר בבתיהם. בערך בשעה חמש לפי השעון המקומי פרצו לוחמי ה-RAID אל תוך המכולת והצליחו להרוג את המחבל.^[8] בתוך המכולת נמצאו גופותיהם של ארבעה מבני הערובה, כולם יהודים. ארבעת נרצחי הפיגוע הובאו לקבורה בירושלים.

בעקבות הפיגוע הכריז נשיא צרפת פרנסואה הולנד על שלושה ימי אבל לאומי.

מדינות רבות גינו את הפיגוע. בישראל גינו את הפיגוע בין השאר נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין, ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר החוץ אביגדור ליברמן, שקראו לעולם החופשי להתאחד נגד הטרור. בעקבות הפיגועים ב-9 בינואר הורה נתניהו ל"מוסד" לסייע לכוחות הביטחון הצרפתיים.

הפיגוע נגד "שרלי הבדו" לא נתפש רק כפיגוע גרידא אלא כמתקפה מכוונת על אחד מערכי היסוד של הליברליזם האירופאי והדמוקרטי: חופש הביטוי. הפיגוע עורר חשש כבד לפגיעה בפועל בחופש הביטוי בצרפת בפרט, ובאירופה בכלל, מחשש לפיגועים נוספים בעלי אופי דומה ומעשי אלימות וטרור שיבצעו מוסלמים בתגובה לביקורת על האסלאם. בעקבות הפיגוע התעוררו קשיים בהמשך הדפסת המגזין, לאחר שכמעט כל שדרת העריכה והכתיבה שלו נהרגה או נפצעה. מו"לים שונים ברחבי צרפת הכריזו כי יפעלו להמשך הדפסת והפצת העיתון כדי לא לאפשר למחבלים להשיג את מטרתם: סגירת העיתון, בשל קריקטורות הלועגות לאסלאם שפרסם.

בשעות הערב של יום הפיגוע החלו צעירים צרפתים רבים להתכנס בעצרות ענק ברחבי צרפת, להבעת תמיכה בעיתון ואבל על קורבנות הפיגוע. ברשתות החברתיות ובהפגנות נפוץ הסלוגן "Je suis Charlie" ("אני שרלי") לאות הזדהות עם העיתון ועם הנרצחים בפיגוע.^[9] ב-10 בינואר 2015 נכחו מאות אלפי בני אדם בעצרות ספונטניות בצרפת לזכר קורבנות הפיגועים (ב"שרלי הבדו" וב"היפר כשר"). למחרת נכחו יותר משלושה מיליון בני אדם בעצרות זיכרון וצעדות ברחבי צרפת, כאשר העצרת המרכזית נערכה בכיכר הרפובליקה במעמד נשיא צרפת פרנסואה הולנד ומנהיגים רבים מרחבי העולם.^[10] הסלוגן נישא במפגני הזדהות בכל העולם^[11], ואף בטלוויזיה - לדוגמה: בסיום הפרק של הסדרה משפחת סימפסון ששודר באותו שבוע, היה סצנה קצרה שבה מגי סימפסון הניפה דגל עם הסלוגן "אני שארלי"^[12].

בעקבות הפיגוע חלה עלייה בגילויי אלימות נגד מוסלמים בצרפת. על פי נתוני משרד פנים הצרפתי נרשמו בימים שלאחר הפיגוע 21 מקרים של פגיעה במסגדים בצרפת באמצעות ירי ורימונים, ועוד מספר רב של איומים מילוליים כלפי מוסלמים.^[13]

ב-14 בינואר יצא המגזין "שרלי הבדו", שתפוצתו הרגילה 60,000 עותקים, בגיליון מיוחד וראשון לאחר הפיגוע במשרדיו. הגיליון נמכר בכ-3 מיליון עותקים ברחבי צרפת, שאזלו כבר ביום הראשון לפרסומו, ובעקבות הביקוש הרב הוחלט להדפיס 2 מיליון עותקים נוספים. שער הגיליון כלל קריקטורה של מוחמד דומע ומחזיק כרזת "אני שרלי" תחת הכותרת "הכל נסלח".^[14]

בישראל

בינואר 2015, בעקבות יציאת הגיליון המיוחד שפורסם לאחר הטבח במערכת העיתון, החליטה רשת סטימצקי להפיצו בישראל במכירה שתיערך בסניף הרשת בקניון איילון שברמת גן, אך נסוגה מהחלטתה לאחר איומים מגורמים אסלאמיים וחברי כנסת ערביים, והודיעה שתמכור את העיתון רק באתר האינטרנט שלה.^[15] עקב כך הודיע יו"ר "ישראל ביתנו", אביגדור ליברמן, שצעירי מפלגתו יפיצו את גיליונות העיתון בחינם,^[16] אך יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט סלים ג'ובראן, אסר זאת עקב האיסור על חלוקת מתנות.^[17] עתירה של "ישראל ביתנו" לבג"ץ הביאה לביטול החלטתו של השופט ג'ובראן,^[18] אך בג"ץ קיים דיון נוסף בסוגיה זו.^[19] בהליך נפרד נדחתה עתירה לבית המשפט המחוזי בחיפה להוצאת צו מניעה נגד הפצת הגיליון בישראל.^[20] ב-28 בפברואר נערכה בנצרת הפגנת אלפים, בראשות ראאד סלאח, מאזן גנאים ועלי סלאם, נגד חלוקת הגיליון.^[21]

מחאות בעולם המוסלמי

פרסום שער הגיליון לאחר הפיגוע ובו קריקטורה של מוחמד עוררה זעם בקרב מוסלמים רבים בעולם, ובמדינות מוסלמיות רבות פרצו מהומות, בדומה לתגובות בפרשת קריקטורות מוחמד משנת 2006.

בהפגנה בעיר זינדר בניז'ר נהרגו לפחות שלושה מפגינים ושוטר בעימותים אלימים.^[22]

בירושלים הפגינו מאות פלסטינים ליד מסגד אל-אקצא, נשאו שלטים בהם נכתב "האסלאם היא דת של שלום".^[23] חלק מהמפגינים הניפו דגלי חמאס, ולקראת סוף התהלוכה הציתו את דגל צרפת.^[24]

הפגנות נוספות התקיימו בטריפולי (לבנון), עמאן, אלג'יר, איסטנבול, ח'רטום, תוניס, דקר, ובמקומות נוספים.

קטר הביעה מחאה נגד שער הגיליון ונגד פרסומו הרחב בעיתונות המערבית. בהודעה רשמית נאמר: "פעולות חסרות טעם אלה לא משרתות אף מטרה והן רק מעודדות שנאה וזעם." הודעות דומות נמסרו על ידי שלטונות בחריין וערב הסעודית וכן על ידי המלך עבדאללה בירדן.

הפעיל הבריטי המוסלמי הקיצוני אנג'ם צ'ודארי כינה את שער הגיליון "הכרזת מלחמה".^[25]

מדיה וקבצים בנושא הפיגוע במשרדי שרלי הבדו בוויקישיתוף

• AFP, פריז: טבח במשרדי מגזין שלעג למוחמד, באתר ynet, 7 בינואר 2015
• איתמר אייכנר, מזדהים עם הצרפתים: "ישראל עם שארלי", באתר ynet, 8 בינואר 2015
• ידיעה מתעדכנת, באתר הארץ, 11 בינואר 2015
• שלושה ימי אימה בצרפת: דקה אחר דקה, באתר ynet, 9 בינואר 2015
• יפה עירון קוץ ורחל קדרס, 17 נרצחים, 3 מחבלים הרוגים – ומחבלת אחת שנמלטה, באתר ynet, 10 בינואר 2015
• אבי בליזובסקי, ‏הטבח במערכת העיתון שרלי הבדו יגרום לפחד כמו אפקט כריתת הראשים של דאע"ש, באתר "הידען", 12 בינואר 2015
• עמודי השער של עיתונות אירופה מדווחים על הפיגוע במשרדי שרלי הבדו, 8 ו-12 בינואר 2015, באתר ניוזיאום
• רן אברמסון, למי שייכת סיסמת המחאה?, באתר כלכליסט, 18 בינואר 2015
• עשר הערות על הטבח בפריז, מתוך הבלוג 8 במאי
• ד"ר עופר ישראלי, הפיגוע בשארלי הבדו וההשפעה על המדיניות הצרפתית, ערוץ 9, 11 בינואר 2015
• גבי לוין, "מה נותר ממני?": זיכרונותיו של עיתונאי פצוע מ"שארלי הבדו", באתר הארץ, 25 בנובמבר 2018
• מתקפת צ'רלי הבדו, פריס, צרפת, 2015, דף שער בספרייה הלאומית