חוק ההתנתקות והפיצויים לנפגעיה

ב-16 בפברואר 2005, ז' באדר א' תשס"ה, אושר החוק ברוב של 59 תומכים כנגד 40 מתנגדים וחמישה נמנעים.^[3] בקיץ 2005 מומשה תוכנית ההתנתקות בפינוי ההתנחלויות מרצועת עזה וצפון השומרון והעברת אלפי תושביהן למגורים זמניים.

החל משנת 2007 נעשו ניסיונות של חברי כנסת לבטל את החוק.^[4]

ועדת החקירה הממלכתית בנושא טיפולן של הרשויות המוסמכות במפוני גוש קטיף וצפון השומרון (ועדת מצא) המליצה, ביוני 2010, שהמדינה תפעל ליישום הבנות שהושגו בין הגורמים הממשלתיים לבין נציגי עסקים שפעלו בגוש קטיף בעניין הגדלת הפיצוי שיינתן לעסקים או לבעלי עסקים. המלצות אלה יושמו בתיקון מס' 2 לחוק.^[5] תיקון מס' 3 לחוק מימש המלצות נוספות של ועדת החקירה,^[6] וכך גם תיקון מס' 4 לחוק.^[7]

בתיקון מס' 7 לחוק, שאושר ב-21 במרץ 2023, שוּנָה שם החוק מ"חוק יישום תוכנית ההתנתקות" ל"חוק ההתנתקות והפיצויים לנפגעיה", ונקבע שאיסור הכניסה והשהייה בשטחים שפונו לא יחול על אזור צפון השומרון.^[8] בגלל מעמדם המשפטי של יהודה ושומרון, נדרש צו אלוף על מנת להחיל את החוק החדש בצפון השומרון.^[9] לכן על אף השינוי בחוק הישראלי, הצו הצבאי שאוסר את הכניסה לצפון השומרון נשאר בתוקפו עד לביטולו על ידי אלוף פיקוד המרכז.^[1][10] ב-20 במאי חתם מפקד פיקוד המרכז יהודה פוקס על צו צבאי שמאפשר לשהות בחומש, אך לא בשאר האזורים שפונו בצפון השומרון.^[2][11]

ב-19 באפריל 2023 הורה בית המשפט כי לאור תיקון החוק כך שלא יהיה איסור על כניסה ושהייה בצפון השומרון, יש למחוק בעילת "חוסר אשמה" את כתבי האישום שהוגשו נגד יהודים שנכנסו לחומש.^[12]

מטרת החוק מוצגת בסעיף הראשון שלו:

חוק זה מטרתו להסדיר את הענינים שלהלן, לשם יישום תכנית ההתנתקות:
(1) פינוי ישראלים ונכסיהם מחבל עזה ומשטח בצפון השומרון, בהתאם להחלטות הממשלה;
(2) מתן פיצויים הוגנים וראויים, בנסיבותיו המיוחדות של הענין, מאוצר המדינה, לזכאים לכך לפי חוק זה;
(3) סיוע לזכאים לכך לפי חוק זה בתהליך הפינוי ובמעבר למקומות מגורים ותעסוקה חדשים;
(4) העתקת מקומות מגורים של קבוצות מתיישבים והעתקת אגודות שיתופיות התיישבותיות למקומות חלופיים, לפי הוראות חוק זה.

החוק קבע שמועצה אזורית חוף עזה תבוטל ושהמתיישבים ברצועת עזה וההתנחלויות גנים, כדים, חומש ושא-נור בצפון השומרון יפונו, אך יקבלו פיצוי כספי המחושב לפי הרכוש שיאבד להם, גודל משפחתם ומספר השנים שגרו ביישוב, לרבות פיצוי בגין עוגמת הנפש, סיוע להתאקלמות מחדש, ופיצוי בגין עלות המעבר, למתיישבים שיפנו את ביתם בעצמם עד לתאריך הקובע. בנוסף, החוק מציע מענק למי שיתיישבו מחדש באזורי עדיפות לאומית כגון הנגב והגליל. לשם כך תוקם במשרד ראש הממשלה מינהלה לסיוע למתיישבי חבל עזה וצפון השומרון וליישום תוכנית ההתנתקות, וזו תקים ועדות זכאות לקביעת הזכאות לפיצויים.

החוק קבע שהחל ביום הפינוי של שטח מפונה, לא ייכנס ישראלי לאותו שטח, ולא ישהה בו, אלא בהיתר שייתן לו המפקד הצבאי. הוראה זו נשמרה ברצועת עזה אך הופרה פעמים רבות בצפון השומרון, עד לביטולה ביחס לצפון השומרון במרץ 2023.

פרק ה' לחוק קבע את כללי חישוב הפיצויים למפונים: פיצוי בשל בית מגורים, פיצוי לעובדים, פיצוי לבעלי עסקים, פיצוי לנותן שירותי תשתית, פיצוי למוסדות ציבור ופיצוי לאגודות שיתופיות התיישבותיות.

פרק ז' לחוק עוסק בהפסקת פעילותן של הרשויות המקומיות שפונו.

כנגד החוק הוגשה עתירה לבג"ץ, שפסק (ב-9 ביוני 2005), ברוב של עשרה שופטים מול אחד, כי החוק בעיקרו תקף.^[13] בדעת מיעוט היה השופט אדמונד לוי, שפסק שהחוק אינו חוקתי. עם זאת, הכניס בג"ץ שיפורים בזכויות כלכליות שמקנה החוק למפונים, בהם:

• בוטל "ייחוד העילה", לפי סעיפים 134 ו-135 לחוקף שקבע כי מפוני גוש קטיף לא יהיו זכאים לתבוע את המדינה בגין הנזק שנגרם להם מעבר לפיצויים שיקבלו.
• סעיף 37 לחוק מאפשר למתיישב לבחור בשומה פרטנית לשם קביעת גובה הפיצוי שהוא זכאי לו, וקובע: "מי שבחר בפיצוי לפי שומה פרטנית אינו רשאי לחזור בו מבחירתו". בג"ץ ביטח קביעה זו והורה שהפונים לשומה פרטנית רשאים לחזור בהם, תוך שלושים ימים ממתן פסק הדין, ולבחור בפיצוי על פי מסלולי הפיצוי הקבועים בחוק.
• סעיף 46 לחוק קבע למפונים מעל גיל 21 מענק אישי בשל ותק. בג"ץ ביטל את הגבלת הגיל וקבע שגם מפונים שגילם פחות מ-21 זכאים למענק, כאשר עמדו ביתר התנאים הקבועים בחוק.
• החוק קובע שחישוב הוותק לעניין פיצוי ומענקים למפונים מוגבל עד למועד "היום הקובע". בג"ץ ביטל הגבלה זו, וקבע שהוותק יחושב עד ליום הפינוי, ובלבד שיום זה לא יהא מאוחר מהיום האחרון שנקבע לפינוי בצווי הפינוי.

פסק הדין ציין: "למותר לציין, כי הכנסת מוסמכת לבחון את התוצאה המתקבלת מביטולן של הוראות החוק שלעיל. היא רשאית לשנות הסדרים אלה או אחרים, על פי שיקול דעתה, כדי להגשים יעדים חקיקתיים הנראים לה כרצויים והמקיימים את דרישות חוקי-היסוד."

• חוק ההתנתקות והפיצויים לנפגעיה, התשס"ה-2005, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
• היסטוריית החקיקה של חוק ההתנתקות והפיצויים לנפגעיה, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת