מקס בורן
מקס בורן (בגרמנית: Max Born; 11 בדצמבר 1882 – 5 בינואר 1970) היה מתמטיקאי ופיזיקאי גרמני יהודי מומר. חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 1954, בזכות תרומתו למכניקת הקוונטים (משוואת שרדינגר, קירוב בורן לבעיית פיזור). לימד בין השאר באוניברסיטאות גטינגן, ברסלאו והיידלברג שבגרמניה.
 | |
| לידה | 11 בדצמבר 1882 ברסלאו, ממלכת פרוסיה, הקיסרות הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה | 5 בינואר 1970 (בגיל 87) גטינגן, גרמניה המערבית |
| ענף מדעי | פיזיקה, מתמטיקה |
| מקום מגורים | גרמניה, בריטניה |
| מקום קבורה | בית הקברות גטינגן |
| מקום לימודים |
|
| מנחה לדוקטורט | קרל רונגה |
| מוסדות |
|
| תלמידי דוקטורט | רוברט אופנהיימר, Alister McLellan, Edgar Krahn, זיגפריד פלוגה, Sheila Christina Tinney, Paul Weiss, ברתה סווירלס, מוריס פרייס, קרל הרמן, פסקואל יורדן, Herbert S. Green, Klaus Zweiling, מריה גופרט-מאייר, פרידריך הונד, ויקטור וייסקופף, Antonio Eduardo Rodríguez, Klaus Zweiling, Carl Hermann, א. ליס, Kathleen Sarginson |
| פרסים והוקרה |
|
| בן או בת זוג | Hedwig Born |
| צאצאים | Gustav Victor Rudolf Born, Irene Helen Käthe Born |
| תרומות עיקריות | |
| פיתוח מכניקת הקוונטים והפירוש הסטטיסטי לפונקציית הגל | |
| חתימה |  |
  | |
קורות חיים
נולד ב-11 בדצמבר 1882 בברסלאו, אז חלק מפרובינציית שלזיה של הקיסרות הגרמנית (כיום חלק מפולין) למשפחה יהודית.[1] אביו, גוסטב בורן (22 באפריל 1850 - 6 ביולי 1900), עסק באנטומיה ואמבריולוגיה, ואמו, מרגרט קאופמן (22 בינואר 1856 - 29 באוגוסט 1886), הייתה בת למשפחת תעשיינים משלזיה. השניים נישאו ב-7 במאי 1881. הייתה לו אחות, קתה, שנולדה ב-5 במרץ 1884 וכן אח-למחצה, וולפגאנג (נולד ב-21 באוקטובר 1892 מנישואיו השניים של אביו עם ברטה ליפשטין). בורן התייתם מאמו בגיל ארבע. הוא התחנך בגימנסיון קניג-וילהלם, ומאוחר יותר המשיך את לימודיו באוניברסיטת ברסלאו, ובהמשך באוניברסיטת היידלברג ובאוניברסיטת ציריך. בלימודיו לקבלת דוקטורט והביליטציה באוניברסיטת גטינגן, יצר קשר עם מדענים ומתמטיקאים בולטים רבים, בהם פליקס קליין, דויד הילברט, הרמן מינקובסקי, קרל רונגה, קרל שוורצשילד, ובולדמר פויגט. בשנים 1908–1909 למד בגונוויל אנד קאיוס קולג' של אוניברסיטת קיימברידג'.
לאחר בואו לגטינגן ב-1904, יצר קשרים עם הילברט ומינקובסקי.
ב-2 באוגוסט 1913 נישא בורן למרתה הדוויג אהרנברג (ממוצא יהודי מצד אביה), ונולדו להם שלושה ילדים. במרץ 1914 התנצר והצטרף לכנסייה הלותרנית.
בשנים 1915–1919, מלבד התקופה בה שירת בצבא הגרמני, היה בורן פרופסור לפיזיקה תאורטית באוניברסיטת ברלין, שם התחבר לאלברט איינשטיין. באותה תקופה הוא הציע את משוואת בורן-לנדה. ב-1919 היה לפרופסור מן המנין בפקולטה למדעים באוניברסיטת פרנקפורט. ב-1921 מונה בורן לפרופסור מן המנין בפיזיקה תאורטית, ולדירקטור המכון החדש לפיזיקה תאורטית בגטינגן, שם פיתח את הפירוש הסטטיסטי לפונקציית הגל, ועל כך זכה, כשלושה עשורים מאוחר יותר, בפרס נובל לפיזיקה ב-1954.[2]
במהלך 12 השנים (1921–1933) שבהן לימד בורן יחד עם חברו ג'יימס פרנק באוניברסיטת גטינגן, הם חלקו ביניהם השקפות משותפות על רעיונות יסוד מדעיים, עובדה שסייעה לו בהוראה ובמחקרו בתורת הקוונטים. ב-1925 הציגו בורן וורנר הייזנברג ייצוג של מכניקת הקוואנטים באמצעות מכניקת המטריצות. באותה שנה פרסמו הייזנברג, בורן ופסקואל יורדן מאמר, בו הציגו שימוש במרחב הילברט במכניקת הקוונטים.
במכתב לבורן ב-1926 טבע איינשטיין את הביטוי המפורסם, אשר ביטא את חוסר האמון שלו באופי הסטטיסטי של מכניקת הקוונטים, "אלוהים אינו משחק בקוביות".[3]
ב-1933 היגר בורן מגרמניה, מאחר שסווג כיהודי על פי תורת הגזע הנאצית וסבל מאנטישמיות, ובשל תמיכתו החזקה בהשקפות פציפיסטיות. בורן החל להרצות באוניברסיטת קיימברידג'. בשנים 1936–1953 היה לפרופסור לפילוסופיה של הטבע באוניברסיטת אדינבורו.[4] ב-1939 הפך בורן לאזרח בריטי ולחבר בחברה המלכותית של לונדון.[5]
בשנת 1948 זכה במדליית מקס פלאנק של החברה הפיזיקלית הגרמנית,[6] עבור הישגים יוצאי דופן בפיזיקה תאורטית. בשנת 1950 זכה במדליית יוז של החברה המלכותית של לונדון, "על תרומתו לפיזיקה התאורטית בכלל ולפיתוח מכניקת הקוונטים בפרט".[7]
בורן פרש ב-1953 ושב לגרמניה. הוא זכה בפרס נובל לפיזיקה בשנת 1954.[2]
בשנת 1955 הצטרף לברטראנד ראסל, אלברט איינשטיין ומדענים נוספים לחתימה על מניפסט ראסל-איינשטיין, נגד שימוש בנשק גרעיני.[8]
בורן נפטר בבית חולים בגטינגן ב-5 בינואר 1970 ונקבר בעיר זו. הוא הותיר אחריו אישה ושלושה ילדים. אוליביה ניוטון-ג'ון היא נכדתו של מקס בורן.[9]
בשנת 1972 החלו האגודה הפיזיקלית הגרמנית והמכון האנגלי לפיזיקה להעניק את פרס מקס בורן בעבור תרומה יוצאת דופן לפיזיקה.
לקריאה נוספת
- טוביאס הירטר, עידן האי־ודאות – איך גילו גדולי הפיזיקאים את עולם הקוונטים 1895–1945, ספרי עליית הגג וידיעות ספרים, 2023.
קישורים חיצוניים
- מקס בורן, באתר פרס נובל (באנגלית)
- מקס בורן, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- מקס בורן, באתר MacTutor (באנגלית)
- מקס בורן, אנשי סגולה - יהודים זוכי פרס נובל, באתר בית התפוצות.
- מקס בורן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- מקס בורן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)