מרסין

עיר בטורקיה

מרסיןטורקית: Mersin; בעבר גם איצ'ל - İçel) היא עיר נמל בדרום טורקיה ובירת הנפה הקרויה על שמה. לעיר מעמד של עיר מטרופוליטנית (Büyükşehir - "עיר גדולה") ולפי אומדן רשמי משנת 2022 אוכלוסייתה מנתה כ-1.91 מיליון תושבים, עובדה ההופכת אותה לעיר השלישית בגודלה במחוז הים התיכון (אחרי אנטליה ואדנה) ולאחת מערי החוף הגדולות בטורקיה כולה. העיר שוכנת לחופי הים התיכון בקצהו המערבי של מישור צ'וקורובה ובמקום בו הרי הטאורוס שבים ונושקים לחוף הים.

מרסין
Mersin
פוטומונטז' של מרסין
פוטומונטז' של מרסין
מדינהטורקיהטורקיה טורקיה
מחוזמחוז הים התיכון
נפהמרסין
ראש העירואהאפ סצ'ר
(מפלגת העם הרפובליקאית)
שפה רשמיתטורקית עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח15,485 קמ"ר
גובה100 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר1,916,432[1] (2022)
 ‑ במטרופולין1,077,054 (2022)
 ‑ צפיפות123.8 נפש לקמ"ר (2022)
קואורדינטות36°48′00″N 34°37′00″E / 36.8°N 34.616666666667°E / 36.8; 34.616666666667 
אזור זמןUTC +3
http://www.mersin.gov.tr
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה

הממצאים המוקדמים ביותר בסביבתה של העיר נמצאו בתל יימיקטפה (Yümüktepe) בו נחשפו 23 שכבות שהמוקדמת שבהם משנת 6300 לערך לפנה"ס. לאתר נוספו ביצורים בסביבות שנת 4500 לפנה"ס אך נראה כי הוא ננטש החל ב-3200 לפנה"ס לערך ועד למאה ה-12 לפנה"ס. החתים, האשורים והפרסים שלטו באזור ובשנת 333 לפנה"ס הוא נכבש בידי אלכסנדר הגדול. העיר נקראה זפיריון (Ζεφύριον) ביוונית ועם התפרקות ממלכתו של אלכסנדר הגדול בא האזור תחת שליטת בית תלמי והסלאוקים לאחריו. העיר הייתה מרכז לסחר במוליבדן שהובא ממכרות קוריירה הסמוכים ונהנתה ממיקומה על דרכי המסחר לאורך דרומה של אסיה הקטנה.

בתקופה הרומית שונה שמה של העיר לזפיריום (Zephyrium) והיא המשיכה לשמש כנמלה של העיר הסמוכה טרסוס, בירתה של הפרובינקיה קיליקיה. לאחר מכן שונה שמה לאדריאנופוליס, לכבוד הקיסר אדריאנוס. הנצרות התפשטה במרסין בשלב מוקדם יחסית, והיא הייתה למקום מושבו של בישוף. העיר היא מקום מושבו הרשמי של בישוף קתולי עד היום, אף כי המשרה איננה מאוישת מאז 1966. בתקופה הביזנטית ירדה קרנה של העיר, ולאחר הערבים, הסלג'וקים, והנסיכות הבייליקית של רמזאנאואולו, נכבשה בידי העות'מאנים ב-1517.מרסין שבה לפרוח במאה ה-19 כאשר החל גידול הכותנה המסיבי במישור צ'וקורובה. העיר חוברה לרשת מסילות הרכבת ב-1866, ובתחילת המאה ה-20 התגוררו בה כ-18,000 תושבים, מחציתם מוסלמים והיתר נוצרים (יוונים, ארמנים וקתולים). ב-17 בדצמבר 1918 השתלטו הצרפתים על העיר והחזיקו בה במשך מלחמת טורקיה–צרפת עד שפינו אותה ב-3 בינואר 1922 בהתאם להבנות הסכם אנקרה.

העיר כיום

תנופת בנייה מואצת ותהליך של פיתוח יתר החלו עם גדילתו של הנמל בעיר והפיכתו לאזור סחר חופשי ב-1986, וכן עם התקדמותו של פרויקט דרום-מזרח אנטוליה הנמצא בעורפה של העיר.

ההתפתחות גררה עמה הגירה פנימית אל העיר, ובתוך רבע מאה הכפילה העיר את מספר תושביה. דבר זה אף הביא לכך שכחמישית מתושביה כיום הם כורדים ממזרח המדינה. לצד הנמל המשמש גם לדיג, קיימות בעיר תעשיות נפט, מלט, מזון וטקסטיל.

ב-3 ביולי 1992 הוקמה בעיר אוניברסיטת מרסין (Mersin Üniversitesi) ובה לומדים כ-18,000 סטודנטים.

העיר חוברה לכביש המהיר החוצה את מישור צ'וקורובה (O-51) והמחבר אותה לאדנה, אליה היא מקושרת גם בקו רכבת נוסעים.

בשנת 2013 אירחה העיר את משחקי הים התיכון.

ערים תאומות[2]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מרסין בוויקישיתוף

הערות שוליים