שייטת 13

שורשיה של השייטת נעוצים בימי שלטון המנדט הבריטי, כאשר פעלו מספר יחידות קומנדו ימי כגון: יחידת מבצעים משולבים (Combined Operation) שנוסדה מקבוצת הכ"ג ופעלה בעורף גרמניה הנאצית במסגרת הצי המלכותי הבריטי והחוליה לחבלה ימית שהוקמה במסגרת הפלי"ם, הזרוע הימית של הפלמ"ח. החוליה פעלה באמצעים פרימיטיביים להטבעת ספינות קרב ואוניות תובלה בריטיות שאורגנו במסגרת הסיירת הפלשתינאית שהוקמה במטרה למנוע את ההעפלה לארץ ישראל.

עם פרוץ מלחמת העצמאות בסוף 1947 והקמת השירות הימי לפני הכרזת העצמאות, החלו לפעול שתי יחידות קומנדו ימי, שמקורן בחוליה, אחת של צוללנים והשנייה של מפעילי סירות, שביצעו מספר פעולות נועזות, שהמפורסמת שבהן היא הטבעת האמיר פארוק, אוניית הדגל של הצי המצרי. לאחר המלחמה התגבשו שתי היחידות, יחידת סירות הנפץ בפיקודו של יוחאי בן-נון שהייתה מוצבת ביפו ויחידת הצוללנים בפיקודו של יוסף דרור שהייתה מוצבת בשדות ים.
בסוף שנת 1949 הוחלט לאחד את כל היחידות וב-1 בינואר 1950 הוקמה היחידה המאוחדת שנקראה שייטת 13^[3]. מקור השם בתקופת הפלי"ם, שחבריו נהגו להיפגש מדי 13 בחודש בעקבות אירוע שאירע ב-13 בחודש - ספינה בה הפליג חבר הפלי"ם זאב פריד טבעה, והוא הצליח להגיע בשחייה אל החוף. חברי הפלי"ם החליטו להיפגש בתאריך זה ולהרים כוסית. הדבר אף הונצח בפזמון "שושנה שושנה", מאת חיים חפר, בשורה הבאה: "ב-13 דן (בן אמוץ) הרים עוד כוסית, לפתע הגיחו ספינות המשחית"^[4].יוחאי בן-נון מונה למפקד השייטת ויוסף דרור מונה לסגנו.

• 
  הסמל בבסיס הפלי"ם בקיסריה, 1948.
• 
  סמלה הראשון של שייטת 13.

לאחר מלחמת העצמאות

בתקופה שבין מלחמת השחרור ומלחמת ששת הימים לא ניתנו לשייטת 13 הרבה הזדמנויות להדגים את כוחה. הגבולות של מדינת ישראל היו יבשתיים בעיקרם וליחידה היו בעיקר משימות של איסוף מודיעין בנמלי אויב ובחופיו (כמו מבצע שנונית). באחת הפעולות בנמל ביירות, ב-10 באוגוסט 1959, נתקלו הצוללים זאב אלמוג וזאב אריאל בשומר לבנוני. החלה מהומה בנמל ויריות באוויר וכמעט שהתפתחה תקרית אש בין ספינות חיל הים שהמתינו בעומק הים לבין ספינות משמר לבנוניות. מפקד הפעולה יוחאי בן נון ירה באוויר באחד מתותחי ספינות הטורפדו של חיל הים שליוו את הכוח כדי להרתיע ספינת משמר לבנונית^[5]. לזאב אריאל הוענק עיטור העוז על תפקודו בתקרית זו^[6].

גלריה

• 
  לוחמי שייטת 13 בסיום משחה חיפה עכו בחוף בית הספר לקציני ים 1954.
• 
  כרזת סמל העטלף ופירושו.
• 
  מסדר חשיפת סמל העטלף לראשונה, מימין לשמאל דוד פרומר, דב שפיר, הרצל לבון ומפקד השייטת יוחאי בן נון, פברואר 1960
• 
  ספינת איסוף מהירה 'הציפור הכחולה' בקדמה עומד יוחאי בן נון, 1962.
• 
  הרמטכ"ל צבי צור סוקר את מסיימי קורס לוחם בשייטת משמאל לימין יוחנן שפיר, תנחום בן ארי ואריה יצחק, אוקטובר 1963.
• 
  'חזיר' - כלי שיט תת-מימי של הקומנדו הימי, במוזיאון ההעפלה וחיל הים
• 
  גדי שפי לקראת צלילה במפרץ עתלית, 1960

מלחמת ששת הימים

ערך מורחב – הזירה הימית במלחמת ששת הימים

במלחמת ששת הימים נכשלה שייטת 13 במשימות תקיפה אליהן יצאה בלילה הראשון למלחמה:

• לוחמי שייטת 13 נשלחו לשלוש תקיפות של נמלים בסוריה, אך לא ביצעו את המשימות - הכוחות אף לא חדרו לנמלי היעד.
• בפעולת אלכסנדריה חדרו לנמל אלכסנדריה שלושה זוגות צוללים שיצאו מהצוללת "אח"י תנין", אך הם נעו אל מטרות שנמצאו מחוץ למעגן הצבאי שבתוך הנמל (בו היו באותו לילה מטרות צבאיות) ועל-כן לא פגעו בשום מטרה צבאית. בסוף הפעולה הם לא מצאו את הצוללת ונפלו בשבי המצרי. הצוללת ניסתה למחרת היום לחלץ את לוחמי השייטת, עד שמפקדת חיל הים הודיעה לה כי הלוחמים נפלו בשבי והורתה לה לחזור לישראל.
• בפעולת פורט סעיד, שנערכה בנמל פורט סעיד, פעלו שני זוגות צוללים שהובלו ב"חזירים" ולוּוּ בסירת-איסוף של שייטת 13 ("ציפור") שגררה אותם לקרבת הנמל והמתינה לאוספם בתום הפעולה בקרבת פתחוׄ; כל הכוח של שייטת 13 הורד מהמשחתת "אח"י יפו", שלוּותה בשלוש טרפדות שהיוו כוח משימה אחד בפיקוד אל"ם בנימין תלם. לוחמי ה"חזירים", שסרקו את הנמל קרוב לשלוש שעות, מצאו אותו ריק ממטרות צבאיות (ספינות הצי המצרי הוצאו מהנמל עוד טרם הגעתו של כוח השייטת לנמל). ביציאתם מהנמל הם נאספו על ידי ה"ציפור" קרוב לפתחו תחת אש תותחי החוף. קודם לאיסופם ב"ציפור", ומפאת החשכה המצומצמת של ליל הקיץ הקצר, הוטבעו ה"חזירים", כפי שתוכנן מראש, והלוחמים יצאו לכיוון אשדוד כפי שתוכנן מראש. בהגיע כוח שייטת 13 בנסיגתו בסירת ה"ציפור" הזעירה למרחק 40 מייל מפורט סעיד הוא נאסף על ידי המשחתת אח"י יפו", שמפקדהּ קיבל ממפקדת החיל הוראה לשוב ולאוספם.

מלחמת ההתשה

ערך מורחב – הזירה הימית במלחמת ההתשה

בעקבות מלחמת ששת הימים נוספו לשליטת ישראל כ-800 ק"מ של גבול ימי, וחלק ניכר משטחי היבשה שנכבשו היה מוקף במכשולי מים. כדי לבצע פעולות קרקעיות מעבר לגבול נדרשו יכולת ומיומנות מיוחדות באמצעים ובשיטות. נוצרה אפוא תשתית נוחה לניצול כישוריה הייחודיים של שייטת 13 בד בבד עם הצורך לפתחם ולשכללם. ואמנם, במהלך 1968 ביצעה שייטת 13 מבצעי סיוע רבים לסיירת מטכ"ל שפעלה לאורך תעלת סואץ, הן בחצייתה והן באבטחת הפעילות שבה.

פעילות דומה ערכה השייטת גם בגזרות אחרות. כך גם פותחו ושוכללו טכניקות החצייה בים במפרץ סואץ. בשייטת נקבע כלל לפיו ההגעה מהים ליעדים שעל החוף או בלב-ים תתבצע אך ורק באמצעות שחייה או צלילה (ללא הָחָפַת סירות). הסיבה לכך הייתה טקטית - משום שבאמצעות טכניקה זו תתאפשר הגעה נסתרת ליעד, ויהיה קשה יותר לאתר את לוחמי היחידה. שיתוף הפעולה שבין שייטת 13 וסיירת מטכ"ל גם נוצל להעלאת הרמה בלחימת חי"ר ובביצוע נוהלי קרב בשייטת, ולראשונה התנהל והתמסד בה ארגון לקרב למבצעי חי"ר (שיתוף הפעולה בין שתי היחידות החל באביב 1960 כשלפי בקשתו של דוד פרומר, מ״מ מפקד השייטת, נשלח שמיל בן צבי, קצין המבצעים של סיירת מטכ״ל, לאמן את לוחמי השייטת בשיטות פשיטה ליליות. כמו כן, בקיץ של אותה שנה השתתפו לוחמי שתי היחידות בתרגיל חקירת שבויים הראשון). בתקופה זו גם שונו טכניקות הלחימה של השייטת, שופרה אמינות כלי התובלה שלה ואטימות אמצעי הלחימה, יוּצרו אמצעי ניוד שאפשרו להעביר באופן חשאי את כלי התובלה של השייטת לזירת הלחימה שבמערב סיני (דילוג על פני מרחק של 600 ק"מ ויותר מעתלית) ואת אמצעי הורדתם למים. עקב המרחק הגדול שהיה על הכוחות לדלג אל זירת הפעולה והזמן הקצר שעמד לרשותם להכנה לקרב, לתכנון, להצגה לאישור הפעולה (לכחמישה אלופים) ולהיערכות בשטח, נקבעה חלוקה מוגדרת בין הדרג הלוחם ודרג תומכי הלחימה, כך שמעֵבֶר לזמן הנחסך, גם עלתה הרמה המקצועית של שני הדרגים בביצוע הכנותיהם למבצעים.

הוגדרו מחדש הכישורים הנדרשים מלוחמי השייטת, ונעשו רביזיה ואיזון בחלוקת המשימות שבין יחידות הלחימה שלה. נקבע, שכל הלוחמים יהיו גם צוללים וגם פּוׄשטים. איוש הלוחמים ביחידות הלחימה נקבע על-פי קריטריונים איכותיים ורמת המאמצים הנדרשת לביצוע המשימות. התבצעה הכשרה יסודית ומקפת של הדור הצעיר של הקצינים והלוחמים שאומן וחונך לחתור ולהצטיין בקרב. נלמדו ונותחו כשלי השייטת במלחמת ששת הימים, והחינוך התמקד בחתירה לביצוע מושלם השוקד למלא עד תום את המשימה המוטלת. זאת, תוך שמירה והקפדה על ערכי הלחימה ובעיקר - דבקות במשימה, מקצוענות צבאית ומשמעת ברזל.

מפקדת השייטת העריכה כי קרוב היום וצה"ל יחתור לפצל ולפזר את מאמצי אויביו על ידי הרחבת הפעולות ההתקפיות היזומות אל מעבר לתעלת סואץ ודרומה ובעיקר לצפון המפרץ, שבמרחבו – בים ובחוף - נמצאו אובייקטים רבים וחיוניים לאויב. השייטת נערכה לפעול נגדם בעיקר באמצעות פעולות חי"ר ו"חזירים"^[7].

במהלך שנת 1969 ביצעה שייטת 13 שורה של פעולות: מיקוש ביבשה, סיורים ביעדים ובמתקנים בלב-ים ובחוף, כשבחלק מהם גם בוצעה חבלה; כמעט בכל הפעילויות הללו הופעלו "חזירים", אם לצורך סיור והיכרות מקדימים ואם כחלק ממרכיבי הכוח הנוטל חלק בפעולה עצמה. פעולות אלו עלו בהדרגה בהיקפן ובעוצמת הכוח שהונחת על צבא מצרים. במחצית שנת 1969 החלה השייטת להסתייע בתא"ל רפאל איתן, שהיה קצח"ר (קצין צנחנים וחי"ר ראשי), בתכנון מבצעי החי"ר ובאימונים לקראתם.

ב-20 ביוני 1969 נערך מבצע בולמוס 5 - פשיטת יחידה של שייטת 13, בפיקודו של סגן-אלוף זאב אלמוג, על תחנת משמר של צבא מצרים בראס עדבייה שבצפון מפרץ סואץ.

ב-20 ביולי 1969 השתתפו לוחמי השייטת, יחד עם לוחמי סיירת מטכ"ל, בפשיטה על האי גרין. סגן עמי אילון, לוחם השייטת, קיבל את עיטור הגבורה על חלקו בקרב זה.

במהלך מבצע אסקורט הטביעו לוחמי הקומנדו שני סט"רים (ספינות טורפדו) פי-183, הם חדרו למעגן בצפון מפרץ סואץ עם שני "חזירים" ובאמצעות מוקשי עלוקה השמידו את הסט"רים. בדרכם חזרה, כנראה כתוצאה מתקלה במנגנון השמדה עצמי, התפוצץ אחד ה"חזירים" וגרם למותם של שלושה לוחמים.

לאחר תום המלחמה ביצעה היחידה פעולות של חבלה ימית ופשיטות על קיני המחבלים בלבנון. שייטת 13 לקחה חלק באפריל 1973 במבצע אביב נעורים יחד עם סיירת מטכ"ל, הצנחנים ו"המוסד", שבו הותקפו מספר יעדי פת"ח והחזית העממית לשחרור פלסטין בביירות ובאזור צידון, בתגובה לגל התקפות טרור שביצעו ארגונים פלסטיניים. במבצע נהרגו שלושה מבכירי פת"ח, שהופתעו בדירותיהם, ועוד עשרות מחבלים.

פעילות הלחימה הרבה והמוצלחת של שייטת 13 במהלך מלחמת ההתשה, אשר הציבה את חיל הים על מפת הפעילות המבצעית של צה"ל, העלתה את האמון בשייטת 13 ובעקבותיה בחיל הים בכללו. פעילות זו טיהרה את שייטת 13 בפרט ואת חיל-הים בכלל על כשליהם במלחמת ששת הימים ושורת האסונות שאירעו בזירה הימית במחצית השנה שלאחר המלחמה, והעלתה את הלגיטימציה שלהם.

מלחמת יום הכיפורים

ערך מורחב – הזירה הימית במלחמת יום הכיפורים

במלחמת יום הכיפורים זכו לוחמי השייטת להישגים רבים, בין היתר, במבצע ליידי - חדירה לנמל פורט סעיד עם "חזירים" ופגיעה בארבע ספינות מלחמה: ספינת טורפדו, ספינת סיור, נחתת טנקים (נט"ק) וסטי"ל. שני לוחמים, סרן עודד אמיר ורס"ל עלי קמחי, לא חזרו ממשימתם. בקשות לקבל מידע מהמצרים לא העלו דבר^[8].והוכרזו כחללים שמקום קבורתם לא נודע. על מבצע זה הם זכו הראשון בעיטור הגבורה והשני בעיטור העוז.

בנוסף לפעולה זו, ערכה השייטת שש פעולות התקפיות בזירת ים סוף, ובמרכזן מבצעי מגבית - הטבעת שני סטי"לים מסוג "קומאר" באזור דרום מפרץ סואץ, האחד עם מוקשי עלוקה והשני בירי רקטות לאו (רקטת נ"ט M-72).

מבצעי עלייה

בשנים 1972–1973 קיימה השייטת (בשיתוף המוסד) כ-20 מבצעים להעלאת צעירים יהודים מסוריה לישראל דרך חופי טרטוס ולבנון^[9].

בשנות ה-80 של המאה ה-20, במבצע משה ובתקופה שקדמה לו, השתתפו לוחמי שייטת 13 בהעלאת יהודים מאתיופיה לישראל בדרך הים^[10].

לחימה במחבלים

לוחמי שייטת 13 פעלו גם בלבנון^[11]. ליחידה היה תפקיד משני בחיסול עלי חסן סלאמה בביירות ב-1979. צוות של היחידה שכלל את הלוחם יואב גלנט חילצו את שני לוחמי המוסד בסוף פעולת החיסול המוצלחת והחזירום לישראל. באפריל 1980, במבצע מתח גבוה השמידו כוחות השייטת בסיס בדרום לבנון, ממנו עמדו לצאת מחבלים לפיגוע מיקוח בישראל והרגו תשעה עשר מהם. במבצע השתתף גם יואב גלנט ששב מקורס קצינים זמן קצר לפני כן, כמפקד צוות. משנפצע מפקדו לקח גלנט פיקוד על הכוח כולו והשלים את המשימה^[12]. במאי 1981 קיבלה השייטת צל"ש יחידתי מהרמטכ"ל, על כך ש"לוחמי שייטת 13 בין ינואר 1979 - אפריל 1981 ביצעו 22 פעולות התקפיות יזומות כנגד המחבלים בגזרת לבנון"^[13].

(הקישור אינו פעיל, 23.5.2021) פעלו כוחות השייטת להכנה ואבטחה של חוף הנחיתה בשפך נהר אל-אוואלי, מבצע שהסתיים בהצלחה גדולה וללא נפגעים. בהמשך מלחמת לבנון הראשונה פעלו נגד מטרות מחבלים ומטרות סוריות. ביוני 1983 יצא כוח השייטת למבצע שנועד לפגוע בכוחות מחבלים תוך ניסיון לשייך את הפעולה לקבוצת מחבלים אחרת, אך המבצע הסתיים בכישלון לאחר שהכוחות פגעו בניגוד לתכנון בחיילי הצבא הסורי. ביוני 1984 השתתף כוח השייטת, בפיקודו של ידידיה יערי, בתקיפת אי הארנבות שמצפון לטריפולי. בפעולה שולבו גם הצוללת "אח"י תנין", ספינות טילים ומטוסי חיל האוויר^[14].

במרץ 1985 הטביע כוח של שייטת 13 את הספינה "Moon Light" של ארגון פת"ח בנמל ענאבה באלג'יריה^[15]. המודיעין הישראלי סבר, בעקבות הטעייה מוצלחת שביצע הפת"ח, שספינה זו הייתה מיועדת לביצוע פיגוע בישראל^[16].

בעקבות חטיפתה של אוניית הנוסעים האיטלקית "אקילה לאורו" באוקטובר 1985 פותחו בשייטת שיטות מיוחדות ללוחמה בטרור ימי והשתלטות גלויה וחשאית על ספינות בלב ים. יכולת זו אפשרה לשייטת לסכל הברחות דרך הים ולהשתלט על כלי שיט^[17].

בפברואר 1988, בתחילת האינתיפאדה הראשונה, חיבל כוח של השייטת, בפיקוד יואב גלנט^[18] בספינה היוונית "סול פרין" באמצעות הצמדת מטען חבלה לתחתיתה כשעגנה בנמל לימסול. הספינה, שנרכשה בידי אש"ף וכונתה על ידו "ספינת השיבה", עמדה להפליג לרצועת עזה ולהביא לשם 131 מאנשי הארגון שגורשו מהשטחים^[19].

ב-16 באפריל 1988 הובילה שייטת 13 את לוחמי סיירת מטכ"ל שהשתתפו במבצע הצגת תכלית בתוניס. הכוח הפושט של סיירת מטכ"ל הגיע ליעד מן הים באמצעות כלי שיט אותם הפעילו לוחמי שייטת 13, בפיקוד יואב גלנט^[20], והיו אחראים גם לאבטחת חוף הנחיתה.

ב-26 באוקטובר 1995 סייעו לוחמי שייטת 13, עליה פיקד באותם ימים יואב גלנט^[21], ללוחמי המוסד להיחלץ מן האי מלטה, לאחר ביצוע ההתנקשות בחיי פתחי שקאקי, מייסד תנועת הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני והמזכ"ל הראשון שלה^[22].

פעילות שייטת 13 במהלך השנים הבאות לוותה במספר קטן, יחסית, של נפגעים. הפעולה הקשה ביותר, מבחינת מספר הנפגעים, ידועה בשם אסון השייטת: בלילה שבין 4 ל-5 בספטמבר 1997, יצא כוח של 16 לוחמים למבצע שטיבו עדיין לא פורסם. הכוח נתקל במארב מטענים שהניח החזבאללה שגרם ל-11 הרוגים, ולכוח החילוץ היה הרוג נוסף. בפעולה נהרג מפל"ג לוחמים, סא"ל יוסי קורקין.

ערך מורחב – פרשת הקישון
בסוף המאה העשרים התגלתה בקרב צוללי חיל הים, ובהם לוחמי שייטת 13, תחלואה גבוהה בסרטן. הצוללים ייחסו בעיה זו לצלילות האימונים הרבות שערכו בנחל הקישון, הסובל מזיהום תעשייתי כבד. בעקבות סערה ציבורית שנבעה מטענות אלה הורה הרמטכ"ל, שאול מופז, על מינוי ועדת חקירה, היא ועדת שמגר. הוועדה חקרה את הסיבות לריבוי מקרי הסרטן בקרב כ־120 צוללים לשעבר של חיל הים אשר התאמנו באזור שפך הקישון. לפחות 93 מתוכם חלו במחלת הסרטן, ושליש מהם בקירוב נפטרו. הוועדה קבעה שלא נמצא קשר סטטיסטי מובהק בין החשיפה של החיילים לכימיקלים רעילים במשך שירותם הצבאי לבין מגוון מחלות הסרטן בקרבם כיום. עם זאת מתחה הוועדה ביקורת קשה על צה"ל וחיל הים בגין אי אכיפת הנחיות רשויות הבריאות ואיכות הסביבה שאסרו להתאמן בנחל.

בעקבות דעת המיעוט של יו"ר הוועדה, לפיה "ישנו קשר סיבתי והגיוני בין מצב הקישון לבין מחלת הסרטן אשר פגעה בחיילים", הכיר משרד הביטחון בנפגעי הצלילות כחללי צה"ל או נכי צה"ל. עם אלה שזכו להכרה כחללי צה"ל נמנים שניים ממפקדי שייטת 13 לשעבר, אהרון בן-יוסף ושאול זיו.

פרשת הצלילות בנחל הקישון

קבוצת צוללים הגישה תביעות נזיקין נגד חלק מהמפעלים שהזרימו שפכים תעשייתיים לקישון. ב-17 ביוני 2013 דחה בית המשפט את תביעות הצוללים בנימוק שלא הוכח ה"קשר הסיבתי" בין הצלילות בנחל ובין המחלות שבהן חלו התובעים, או מי מהם^[23]

האינתיפאדה השנייה

במהלך האינתיפאדה השנייה, שפרצה בשנת 2000, החליטו מפקדי השייטת לשלב את היחידה בלוחמה היבשתית באזור יהודה ושומרון מתוך תפיסה שכיחידה מובחרת עלייה להוביל בגזרות הלחימה הרלוונטיות ולאו דווקא בתווך הימי בו מומחיותה^[24][17]. השייטת לקחה חלק פעיל בלחימה, דבר שעלה לה באבדות. לוחמי השייטת הרגו עשרות מחבלים ועצרו מאות. כוח גדול של כוחות סדיר ומילואים מהשייטת השתתף בקרב בג'נין במהלך מבצע חומת מגן. בשנת 2004 הושעתה השייטת זמנית מפעילות לאחר שארגון "בצלם" האשים את החיילים בכך שבמהלך פעולה בג'נין ירו במבוקש ששכב פצוע ולא היווה סכנה לחיילים^[25]. תחקיר שנערך על ידי אלוף פיקוד המרכז הצדיק את הירי אל עבר המבוקש בטענה שהייתה לחיילים סיבה מוצדקת לחשוד שהוא מסתיר רימון יד בידו, אך מתח ביקורת על "כשלים מקצועיים" שהיו בפעולה^[26]. לאחר התחקיר הוחזרה השייטת לפעילות ולמפקדה, נבו ארז, נרשמה בעקבות האירוע הערה פיקודית בשל פער בנהלים המקצועיים^[27].

בינואר 2002, פשטו לוחמי שייטת 13 על נמל עזה, פוצצו את מפקדת משטרת החופים הפלסטינית ומחסנים שלה. בנוסף, פוצצו ספינת משמר וספינת משא^[28].

לוחמי השייטת תפסו שלוש ספינות שהבריחו נשק לפלסטינים - "קארין איי" (הגדולה שבהן, שללכידתה הייתה משמעות אסטרטגית), "סנטוריני" ו"אבו חסן"^[29].

מלחמת לבנון השנייה

במהלך מלחמת לבנון השנייה נטלה שייטת 13 חלק במספר רב של פעולות בעומק שטח לבנון.במהלך פעולת יער הנגב שנערכה בצור^[30] נפצעו 8 לוחמים ובהם קצין וחייל שנפצעו קשה. בפעולה חוסלו לפחות 10 מחבלים, בהם פעילים במערך הרקטות לטווח בינוני-ארוך של חזבאללה. לרופא השייטת, סרן ד"ר תמיר, הוענק עיטור המופת על טיפולו בפצועים תחת אש^[31].צל"ש מפקד חיל הים הוענק למפקדי כוח השייטת רס"ן א'^[32] וסא"ל רפי מילוא^[33].

לאחר מלחמת לבנון השנייה

ב-3 בנובמבר 2009, במסגרת מבצע ארבעת המינים, השתלטה השייטת על ספינת הובלה חשודה בשם "פרנקופ" שהתבררה כנושאת לפחות חמש מכולות עם אמצעי לחימה ותחמושת, במסווה של משלוח אזרחי. בספינה נמצאו רקטות, נשק קל, רימונים, פצצות מרגמה וטילים. ההשתלטות אירעה מעט לפני חצות במרחק של כ-180 ק"מ מהחוף, סמוך לקפריסין.

ב-31 במאי 2010, במבצע רוחות שמים, השתלטו לוחמי השייטת על 6 אוניות שניסו לשבור את ההסגר הימי שהטילה ישראל על רצועת עזה, מאז עליית חמאס לשלטון. במהלך ההשתלטות על הספינה הגדולה ביותר, "מאווי מרמרה", התפתח עימות אלים בין החיילים לפעילים שהיו על סיפונה, וכתוצאה ממנו נהרגו 9 פעילים ונפצעו 20. מבין לוחמי השייטת נפצעו 10, בהם שניים באורח קשה. כשבוע לאחר תקרית המשט, סיכלו לוחמי השייטת פיגוע שתכנן חמאס כאשר הרגו 4 מחבלים שניסו לחדור לישראל מרצועת עזה דרך הים^[34].

ב-15 במרץ 2011 השתלטו לוחמי השייטת על הספינה ויקטוריה שהובילה אמצעי לחימה בכמות של כ-50 טונות מאיראן דרך סוריה לרצועת עזה, בהם טילים נגד ספינות מדגם C-704, מערכות מכ"ם, פצמ"רים, כדורי רובה ועוד, במבצע השתלטות במרחק של כ-200 מיילים מחופי ישראל.

ב-5 במרץ 2014 השתלטו לוחמי השייטת, בסיוע שייטת ספינות הטילים, על הספינה "קלוס סי" שהובילה עשרות רקטות קרקע-קרקע מדגם M-302 מסוריה ואיראן לרצועת עזה. מבצע ההשתלטות נקרא מבצע חשיפה מלאה.

ב-12 ביולי 2014, במהלך מבצע צוק איתן, פשט כוח שייטת 13 על מתחם בצפון רצועת עזה שממנו נורו רקטות ארוכות טווח רבות^[35]. ארבעה מחיילי הכוח נפצעו קל^[36]. הכוח השלים את משימתו ופגע במספר משגרים. 3 מחבלים נהרגו^[37].

לוחמי שייטת 13 השתתפו גם בהגנה על גבול ישראל במהלך העימותים בגבול ישראל-רצועת עזה (2018). ב-12 באוקטובר מנעו צלפי היחידה חטיפה של חייל כאשר מחבלים פלסטיניים פרצו את גדר המערכת ובחסות ההמון הסתערו על עמדת צלפים. שניים מהמחבלים נורו למוות על ידי הצלפים מטווח קרוב ואילו המחבל השלישי הצליח להגיע ממש לתוך העמדה וניסה לדקור לוחם ולחטוף את נשקו, ואז חוסל על ידי הצלף שנאבק בו מטווח אפס אחרי נוהל מעצר חשוד^[38].

המערכה שבין המלחמות

ערך מורחב – המערכה הימית בין ישראל לאיראן

במסגרת המב"ם פעלו לוחמי שייטת 13 על פי פרסומים זרים במספר פעולות בעומק שטח האויב ביחד עם יחידות העילית של צה"ל. אחת הפעולות היא תקיפת ספינת הביון האיראנית.

במבצע שובר גלים פעלו לוחמי השייטת באזור ג'נין לצורך מספר פעולות מורכבות שבהן חוסלו מחבלים.

מלחמת חרבות ברזל

ערכים מורחבים – מתקפת הפתע על ישראל (2023), מלחמת חרבות ברזל

מתקפת הפתע

ב-7 באוקטובר 2023, בעקבות מתקפת הפתע על ישראל (2023), הוקפצו לוחמי שייטת 13 במסוקים לעוטף עזה. לוחמי השייטת כבשו מחדש את מוצב סופה ונלחמו ביישובים בארי, כפר עזה, סעד, מפלסים וניר עוז. במהלך הקרבות הרגו לוחמי שייטת 13 למעלה מ-60 מחבלי חמאס וחילצו כ-250 בני ערובה בחיים. הלוחמים עצרו 26 מחבלים, ביניהם סגן מפקד החטיבה הימית הדרומית של החמאס, מוחמד אבו ע'אלי^[39]. במהלך הקרבות בבארי נהרג לוחם השייטת סמ"ר אופק רוסו בעת שטיפל בפצוע^[40][41].

התמרון הקרקעי

ב-27 באוקטובר 2023 שייטת 13, בסיוע וחיפוי כלי שיט, ביצעה פשיטה מהים על דרום רצועת עזה והשמידה תשתיות טרור של חמאס ושל הכוח הימי שלו.^[42][43] בנוסף השתתפה שייטת 13 בתמרון הקרקעי בצפון הרצועה וסייעה לכוחות הקרקע בפשיטות מהים ואף בפעולות קרקעיות ועזרה בכיבוש מעגן הקומנדו המרכזי של חמאס בעזה ביחד עם כוחות שריון וחטיבה 188.^[44] ב-20 בדצמבר שייטת 13 יחד עם יחידת שלדג וחטיבה 401 השלימו את ההשתלטות על "רובע הבכירים" של חמאס בכיכר פלסטין אשר בשכונת רימאל במרכז בעיר עזה. הרובע היווה מרכז המוקד השלטוני והביטחוני של חמאס . המתחם כולל רשת מנהרות מסועפת המחברת בין לשכות הבכירים, דירות מסתור, משרדים ודירות מגורים של הזרוע הצבאית וההנהגה הצבאית של חמאס ברצועה.^[45] בהמשך הם פעלו גם בדרום הרצועה ולקחו חלק בקרב ח'אן יונס.

שייטת 13 השתתפה במבצע יד זהב לחילוץ שני חטופים ברפיח ב-12 בפברואר 2024. לוחמי השייטת שימשו ככוח מעטפת לימ"מ, ואחרי שהימ"מ שחררו את החטופים, לוחמי השייטת איבטחו אותם והעבירו אותם למסוק שפינה אותם ארצה.

לוחמי השייטת השתתפו במבצע כתר המערב בשכונת חמד, בח'אן יונס ב-6 במרץ 2024 יחד עם לוחמי יחידת מגלן ואגוז. לוחמי השייטת עצרו מחבלים רבים שנכנעו, איתרו אמצעי לחימה רבים, נשקים מסוג קלאצ'ניקוב, רימונים, ווסטים, RPG, מטענים, תחמושת, ערכות נפץ ומערכות צלילה.^[46]

שייטת 13 מורכבת משלוש פלגות עיקריות אשר מעידות על התפקיד שלהן:

• פושטים – מתמחה בפשיטה מהים ומעבר ללוחמה ביבשה.^[47]
• משיטים – לוחמים האחראים להפעלת כלי השיט.
• צוללנים – מתמחה בלוחמת גרילה ובלוחמת קומנדו תת־ימית.^[48]
• הדרכה- אמונה על הכשרתו של לוחם השייטת.^[49]

פרופיל נדרש - 97-82 ללא סעיפים פוסלים. קב"א נדרשת - 52. דפ"ר נדרש - 50.

מיון- גיבוש שאורכו 5 ימים (אחרי מעבר יום סיירות), שכולל מבדקי ים ויבשה, ולבוגרי כיתות י"א גיבוש דרך גדנ"ע צלילה.

רפאל איתן שהיה קצין חי"ר וצנחנים ראשי בסוף שנות ה-60 של המאה ה-20, קבע שהשייטת חייבת להתאמן במתווה דומה ליחידות הצנחנים, בעקבות כך שונה מסלול ההכשרה בשייטת, ובתחילתו רוכזו מרבית הכשרות החי"ר ולאחר מכן הכשרות מקצועיות ימיות. כמו כן נקבע שהן הלוחמים מיחידת הצוללים והן מיחידת הפושטים יהיו בעלי מכנה לחימה משותף, המסוגלים לבצע את כלל הפעולות. תפיסה זו האריכה מאוד את מסלול הכשרת הלוחם והיא השתנתה לאחר אסון השייטת בעקבותיו נוסחה מחדש תפיסת בניין הכוח ביחידה^[50]. צוותי היחידה פועלים באופן אורגני לאורך שירות הלוחמים, והם עוברים התמקצעות שונה בהתאם לייעודם.

מסלול הכשרת הלוחם בשייטת נמשך כשנה ושמונה חודשים ונחשב לאחד הקשים בצה"ל. המסלול מתחיל בחמישה. חודשים של טירונות חי"ר ואימון מתקדם הנערכים בבא״ח נח״ל^[51]. לאחר מכן טירונות יחידה ("המכין"), קורס צניחה, צלילה קרבית, ניווטים ולוחמה בטרור בים וביבשה, שיט, הפעלת סירות תקיפה וכלי-שיט תת-ימיים, ושלב ייעודי. בשלב הייעודי מחולקים הלוחמים לשלושה מקצועות עיקריים: משיט, האחראי להפעלת כלי השיט, צולל, המתמחה בצלילה מבצעית, ופושט, לוחם המגיח מהים ומבצע משימות רגליות. בסיום הקורס מוענקים לבוגרים סיכת לוחם הקומנדו הימי ודרגת סמל ראשון. באחד משלבי המסלול עוברים הלוחמים סדרת שבי המדמה נפילה בשבי האויב.

לוחמי היחידה נדרשים לשלוש שנים שירות קבע מעבר לשירות הסדיר ובנוסף לומדים שנתיים לתואר.

היחידה מפעילה בחופשת הקיץ קורסי הכשרה לבני נוער בוגרי כיתות י"א, במסגרת גדנ"ע צלילה.

רוב אמצעי הלחימה של שייטת 13 מסווגים.

הנשק הקל של הלוחמים כולל רובה סער קלשניקוב AK-47 הידוע באמינותו ועמידותו, ושיכול לפעול גם אחרי שהיה בתוך מי ים, רובי M4A1 קרבין לפעולות יבשתיות, ואקדח גלוק. לוחמי השייטת מצוידים גם בגרסה מיוחדת של המיקרו-תבור מדגם X-95-SMG בקליבר 9 מ"מ בתוספת משתיק קול ושיפורים המקנים עמידות למים ומי ים, בדומה לקלשניקוב^[52]. ב-2022 נקלט בשייטת 13 הרובה זיג MCX, רובה רב-תכליתי שנועד להחליף את ה-AK-47, ה-M4A1 והמיקרו-תבור X-95-SMG^[53].

מלבד רובי סער, תת-מקלעים ואקדחים השייטת מפעילה גם צלפים החמושים ברובי צלפים מדויקים לפגיעה במטרות מרחוק.

הלוחמים לבושים בסרבל לוט"ר עמיד למים שמותאם היטב למשימות שלהם. עליו הם לובשים אפוד מגן שתוכנן במיוחד עבור השייטת וכל לוחם מתאים אישית לפני המשימה. הצוללים לובשים חליפות צלילה שחורות שמאפשרות תנועה נוחה הן בתוך הים והן ביבשה. קסדות הלוחמים הן קסדות מסוג FAST עם אפשרות להתקנת עזרים טקטיים שונים ומגוונים^[52].

לזירה מגיעים לוחמי השייטת באמצעות כלי שיט. הדגמים שהותרו לפרסום הם הסנונית, המורנה המהירה, הזהרון הכבד יותר^[52] והמנטה, שהיא נחתת קלה^[54][55].

בחודש יולי 1981, במהלך תקופה ממושכת של פעילות נגד המחבלים בלבנון, קבע הרמטכ"ל רפאל איתן לתת ליחידה ציון לשבח. היה זה בשלהי פיקודו של עמי אילון שהתייחס לכך: ”אני גאה יותר על הצל"ש היחידתי שהוענק על פעילות ממושכת יחד עם קבוצת אנשים נהדרת, בהשוואה לעיטור הגבורה שניתן לי על מעשה אישי, במהלך פעולה קצרה שגבתה קורבנות רבים.”^[56]

על פעילותה כנגד הטרור זכתה השייטת להערכה רבה, בשנת 2002 קיבלה השייטת צל"ש הרמטכ"ל משאול מופז^[57] על פעילותה במשך השנה בכל זירות הלחימה^[58]. וזכתה פעמיים בפרס הרמטכ"ל ליחידות מצטיינות.

באפריל 2010 פורסם כי לשייטת יוענקו שני צל"שים מטעם הרמטכ"ל "על ביצועם המוצלח של רצף מבצעים מורכבים בשנה וחצי האחרונות"^[59].

ב-2010 הוענק לשייטת 13 פרס מנחם בגין "על פעילותה למען ביטחון המדינה ואזרחיה"^[60].

באוקטובר 2014 זכתה היחידה בצל"ש רמטכ"ל, חמישי במספר, על "רצף פעולות מבצעיות חשאיות בעומק שטח האויב, אשר נחלו הצלחה מרובה"^[61][62].

ב-14 ביוני 2018 העניק מפקד זרוע הים, האלוף אלי שרביט, תעודות הערכה לשייטת 13 עבור רצף מבצעים חשאיים מורכבים ומשמעותיים כנגד התעצמות אויבנו^[63].

באותו מעמד הוענקה תעודת הערכה למפקד השייטת אל"ם טל, על רצף מבצעים חשאיים בשטחי אויב והצלחות מודיעיניות, 14 ביוני 2018.

ביולי 2019 העניק הרמטכ"ל אביב כוכבי צל"ש רמטכ"ל לשייטת 13 על "פעולות מבצעיות פורצות דרך, בהן הפגינו עוז, נחישות, יצירתיות וקור רוח עילאי."^[64]

בדצמבר 2020 העניק כוכבי לשייטת 13 אות הערכה מטעם הרמטכ"ל על "סדרת מבצעים פורצי דרך בסביבה משתנה ומאתגרת"^[65].

ביוני 2021 העניק הרמטכ"ל כוכבי לשייטת את צל"ש הרמטכ"ל בפעם השביעית על שורת פעולות מבצעיות, וכן צל"שים ל-4 מלוחמיה^[66].

תעודת הערכה על פעילות מבצעית חשאית במערכה שבין המלחמות העניק הרמטכ"ל אביב כוכבי, ב-14 בנובמבר 2022^[67].

ב-2 ביולי 2023 העניק הרמטכ"ל הרצי הלוי צל"ש לשייטת 13^[68].

מפקדי השייטת
שם	תקופת כהונה	הערות	תמונה
יוחאי בן-נון	1950	מקים היחידה ומפקדה הראשון
יצחק רהב	1950 – 1951
יעקב עציון	1951 – 1953
סא"ל יצחק רהב	1953 – 1957	תקופת כהונה שנייה
סא"ל יוחאי בן-נון	1957 – 1960	תקופת כהונה שנייה
סא"ל דוד פרומר	מרץ - דצמבר 1960	ממתנדבי היישוב לצי המלכותי הבריטי ביחידת המבצעים המשולבים
סא"ל דב שפיר	דצמבר 1960 – 1965	הקשר עם יחידה מקבילה בצי הצרפתי ושיפור רמת הצלילה
סא"ל אהרון בן-יוסף	1965 – 1967	הכנות לקראת תקיפה בחוף הסורי
סא"ל דב שפיר	1967 – 1968	מפקדה במלחמת ששת הימים
סא"ל זאב אלמוג	מאי 1968 – אוקטובר 1971	מפקדה במלחמת ההתשה
סא"ל שאול זיו	1971 – 1974	מפקדה במבצע ברדס, מבצע אביב נעורים, מלחמת יום הכיפורים
אל"ם צבי גבעתי	אפריל 1974 – מאי 1976	מפקד היחידה ללוחמה זעירה
אל"ם גדי שפי	1976 – 1978	פשיטות על יעדי מחבלים בחוף לבנון
סא"ל חנינא עמישב	1978 – 1979	תקופה קצרה
אל"ם עמי אילון	ינואר 1979 – יולי 1981	בתקופתו זכתה היחידה לצל"ש הרמטכ"ל
אל"ם עוזי לבנת	יולי 1981 – נובמבר 1983
אל"ם ידידיה יערי	נובמבר 1983 – נובמבר 1986	לימים מפקד חיל הים
אל"ם אורי גיל (טאיץ)	דצמבר 1986 – אוגוסט 1987	נפטר במהלך אימון שחייה
אל"ם שי ברוש	ספטמבר 1987 – פברואר 1991	מפקדה בעת חיסול אבו ג'יהאד
אל"ם רן גלינקא	פברואר 1991 – יוני 1994	לימים קצין חינוך ראשי
אל"ם יואב גלנט	יוני 1994 – פברואר 1997	לימים מפקד פיקוד הדרום, חבר כנסת ושר הביטחון ה-22
אל"ם אלי גליקמן	פברואר 1997 – יוני 1999	מפקדה בעת אסון השייטת
אל"ם ארז צוקרמן	יוני 1999 – יולי 2001	מקים יחידת אגוז, בהמשך מפקד חטיבת גולני ועוצבת נתיב האש
אל"ם רם רוטברג	אוגוסט 2001 – ינואר 2004	מפקדה במבצע ההשתלטות על קארין איי. לימים מפקד זרוע הים
אל"ם נבו ארז	פברואר 2004 – ינואר 2007	מפקדה בעת מלחמת לבנון השנייה
אל"ם דרור פרידמן	פברואר 2007 – מרץ 2010	מפקדה במבצע ארבעת המינים
אל"ם שי אלבז	מרץ 2010 – יוני 2012	מפקדה במבצע רוחות שמיים[69]
אל"ם רפי מילוא[70]	יוני 2012 – יולי 2014	מפקדה במבצע חשיפה מלאה ובמבצע שובו אחים
אל"ם גור שרייבמן[71]	יולי 2014 – אוגוסט 2017	מפקדה במבצע צוק איתן
אל"ם טל פוליטיס[72]	אוגוסט 2017 – יולי 2019	תחת פיקודו הוענק לשייטת 13 צל"ש הרמטכ"ל
אל"ם דניאל הגרי	יולי 2019 – יוני 2021	לימים ראש מספן הים ודובר צה"ל
אל"ם אמיר פרחי	יוני 2021 – יולי 2023	תחת פיקודו הוענק לשייטת 13 צל"ש הרמטכ"ל
אל"ם א'	10 ביולי 2023 –	מפקד השייטת הנוכחי

מפקדי פלגת הדרכה

מפקדי פלגת לוחמים

• חבל מקיף בגוון אדום – מציין את המבצעיות של לוחמי היחידה
• כסף ואדום – מציין את לוחמי היחידה ופריצתם בלב ים
• חרב בהירה וכהה – מציינת את פעילות היחידה באזור הדמדומים הגלוי-סמוי

ערך מורחב – עמותת העטלף

• 
  חדר הנצחה ללוחמי שייטת 13 בבסיס היחידה בעתלית. תמונת לוחם שנפל על גזע עץ גדוע.
• 
  אנדרטת לחללי השייטת במבצע שירת הצפצפה בחוף שבי ציון.
• 
  אנדרטה תת-ימית לחללי אסון השייטת מול חוף שבי ציון^[73].
• 
  אנדרטת חללי אסון השייטת מבט מקרוב על הכיסא המסומן לרם לוינס.

כאחת מיחידות החוד של צה"ל וכזאת הפועלת בתחום התת-מימי המסוכן מעצם טבעו לאדם, ספגה השייטת במשך השנים כ-84 אבדות. חלקם הגדול בפעילות קרבית מול האויב חלקם בתאונות מבצעיות ותאונות אימונים. רשימה שמית וקורותיהם של הנופלים מתפרסמת על ידי עמותת העטלף^[74].הנצחת הנופלים באולם הנופלים הנמצא בבסיס השייטת בעתלית. החללים מפעולות יחידה 707 שהתמזגה אל השייטת מופיעים מונצחים גם הם באותו המקום. אולם הנופלים כולל חדר ובו גדעי עצים אשר על כל אחד מהם שמורה תמונתו של לוחם שנפל. כדברי מפקד השייטת ”מורשת הקרב של השייטת - ובתוכה הנופלים - משמשת לנו לא רק כזיכרון אלא כבסיס להפקת לקחים, להטמעת נורמות לחימה והתנהגות, ובעיקר הבנה שהמחיר שאנו משלמים הוא היקר ביותר”^[75].
בנוסף לחדר ההנצחה ביחידה רשומים חללי השייטת במצבה לחללי חיל הים בגן אלישבע באשדוד. כמו כן מוצבות אנדרטאות במקומות שונים בארץ. חללי שירת הצפצפה מונצחים בחוף שבי ציון, בחוף ראשון לציון ובאתר תת-מימי מול חוף שבי ציון.
אנשי שייטת 13 ועמותת העטלף מקיימים כל שנה, בחודש אוגוסט, בבסיס השייטת בעתלית, ערב התייחדות עם זכר הנופלים. במקומות שונים בארץ נערכות אזכרות בדרך של תחרות שחיה, מרוצי שדה, מרוצי אופניים ותחרויות שיט.
עמותת העטלף משמרת את זכר חללי השייטת באתר העמותה^[76]

כפר הנוער נירים

לוחם השייטת רס"ל ניר קריצ'מן נפל באפריל 2002 במהלך מבצע חומת מגן. לפני גיוסו לצה"ל היה מעורב בפעולות חינוכיות. כפר אתגרי לבני נוער הנקרא על שמו הוקם בחוף שבי ציון. לוחמי שייטת 13 היו מעורבים בפעילות הכפר. חיל הים נותן חסות לפעולות הכפר. חניכי "נירים" משתתפים בקורסים של גדנ"ע צלילה עוברים קורס מנהיגות בבה"ד חיל הים^[77].

עמותת 'זיו נעורים'

העמותה הוקמה על ידי יוצאי הקומנדו הימי להנצחת זכרו של זיו לוי, אשר נהרג במהלך תרגיל מבצעי. מטרתה לתרום להצלחת בני נוער במערכת החינוך ולמנוע נשירה מבית הספר דרך התנסות ספורטיבית וחברתית בשיט מפרשים. מנהל העמותה הוא סא"ל במיל' בני וקנין. בשנת 2008 הפעילה העמותה קבוצות שיט ב-19 מקומות מחיפה עד קריית מלאכי. כ-300 בני נוער מגיעים למרכזי השיט פעמיים בשבוע וגובשו למניעת נשירה וניתוק מהמסגרות החינוכיות^[78].

• יחידות מובחרות בצה"ל
• עמותת העטלף

• זאב בן יוסף, קומנדו ימי באלכסנדריה וסיפורי קומנדו ימי נוספים, הוצאת מערכות ים, 1974.
• יוסף דרור, הקומנדו הימי, אליו וממנו, משרד הביטחון מהדורה שנייה 1985
• אורי מילשטיין אביב נעורים' ההיסטוריה של הצנחנים – כרך ד "שלגי" הוצאה לאור, 1987, עמ' 1398–1485.
• מייק אלדר, שייטת 13 - סיפורו של הקומנדו הימי, תל אביב: ספריית מעריב, 1993
• אברהם זהר, הקומנדו הימי בפלמ"ח, תג, המרכז לתולדות כוח המגן ה"הגנה" על-שם ישראל גלילי, 1994
• נורמן נתן, יובל תמיר ומרדכי אסרף, שייטת 13 מקבץ אירועים מתקומתה ועד מלחמת יום הכיפורים המכללה הבין זרועית לפיקוד ומטה, אוגוסט 1995.
• מייק אלדר, שייטת 11 - הקרב על הצל"ש, ספריית מעריב 1996, ע' 335–374.
• יובל קרני, שייטת 13 לא רק במים, "בין גלים" אוקטובר 2002 ע' 14
• זאב אלמוג, עטלפים בים האדום - פעולות מיוחדות של הקומנדו הימי במלחמות ההתשה ויום הכיפורים, תל אביב: משרד הביטחון ו"מכון גלילי לחקר כוח המגן", 2007, מסת"ב 9650513426
• זאב אלמוג, מפקד שייטת 13 - הפלגות חיי, כנרת, זמורה ביתן, 2014, מסת"ב 9789655527742
• יהודה בן-צור, מ'החוליה' של הפלי"ם לשייטת 13, ב-אתר הפלי"ם ההעפלה והרכש

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: שייטת 13
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שייטת 13

• אתר האינטרנט הרשמי של שייטת 13
• נאוה רשב"א, אות למדריכי קומנדו ימי "מערכות ים" מ"ז, מאי 1960, עמ' 89.
• אלי שחף, הקומנדו הימי, 'מערכות ים' נ"ו-נ"ז, דצמבר 1961, עמ' 11
• משחה חיל הים השנתי, יומן גבע 316, 1964.
• אמנון בן ציון, שחיני הקרב, 'מערכות ים' 79, יולי 1966, עמ' 12.
• גיליה אראל, משחה חיפה עכו, 'מערכות ים' 68, אוגוסט 1964 עמ' 27.
• שייטת 13 באתר "עולים על מדים"
• גאולה כהן, לוחמים מפקדים על עצמם 'מערכות ים' 90, ספטמבר 1968, עמ' 14.
• בני שליט, הלוחם השקט 'מערכות ים' 90 ספטמבר 1968, עמ' 35.
• יוסף דרור, עקרונות הפיקוד על יחידת קומנדו ימי, 'מערכות ים' 91, נובמבר 1968 עמ' 22.
• מאיר שפיר, מפגש לוחמים 20 שנה לקומנדו הימי, 'מערכות ים' 92–93 מרץ 1969, עמ' 50.
• מאיר שפיר ואריה דובלין,אירועי החיל מסדר בוגרי קומנדו ימי, "מערכות ים" 95, אוגוסט 1969, עמ' 46.
• מאיר שפיר, הפשיטה לראס עדביה 'מערכות ים' 95, ספטמבר 1969, עמ' 46.
• רס"ל ישראל, דמותו של לוחם, 'מערכות ים' 109, יולי 1972, עמ' 25.
• השייטת, 'בין גלים' גיליון מיוחד כ"ה לחיל הים 13 ביוני 1973, עמ' 18.
• אורלי אזולאי, א. הלוחמה הימית הזעירה. ב. סיפורו של מתנדב לקומנדו הימי 'בין גלים' בטאון חיילי חיל הים, ינואר 1974, עמ'2–7.
• תיאור צל"ש רמטכ"ל יחידתי שקיבלה שייטת 13 במאי 1981
• צביקה רייך, עשרים וארבע שעות לפני הדממה, 'בין גלים' ינואר 1982 עמ' 4.
• איריס פנחסי, לוחם קומנדו ימי סופרמן או ג'יימס בונד וגם סליחה מי אתם?, 'בין גלים' 164 פברואר 1985, עמ' 7 ו-9
• רענן צ'רבינסקי, או אמא או קומנדו, בין גלים" 169 דצמבר 1986, עמ' 36.
• רענן צ'רבינסקי, יוחאי יוסלה וחברים - היו ימים בקומנדו-הימי, 'בין גלים' 172 אוקטובר 1987, עמ' 12.
• רותי רודנר, צא חלק ובזמן, 'בין גלים' 175 אוגוסט 1988, עמ' 32.
• גילה ימיני, דיוקנו של מפקד לוחמים בקומנדו הימי, 'בין גלים' 178 אוגוסט 1989 עמ' 28.
• גילה נאומן-ימיני, מדברים מהשטח - הקומנדו הימי בגל"צ, 'בין גלים' 182 ינואר 1991 עמ' 72.
• מרדכי קליר, האיש מאחורי סמל העטלף - מתוקה, 'שובל' מידעון עמותת חיל הים, מרץ 1998 עמ' 4.
• צבי רייך, שלמה מן וסיגל בוכריס רגב, המים אותם מים הרוח אותה רוח וגם מלח הארץ - תפארת הים משפחת פנחסי וגם הגיבורים קווים לדמותם, "בין גלים" גיליון יובל חגיגי אוקטובר 1998, עמ' 12, 44 ו-48
• כלי נשק שתפסו שייטת 13(הקישור אינו פעיל, 23.5.2021) על הספינה קארין איי
• קובי פינקלר, הקומנדו צולל למחילות הקסבה, 15 ביולי 2004.
• יואב לימור ואלון בן דוד, מקום שני: שייטת 13, באתר ynet, 17 בפברואר 2008
• שייטת 13, באתר isayeret.com (באנגלית)
• אמיר בוחבוט, אנשי הדממה מדברים: אנחנו איפה שקשה, באתר nrg‏, 19 באפריל 2010
• עמוס הראל, מפקד הקומנדו הימי הפורש: מפקד חיל הים הגביל פעילות התקפית במלחמה, באתר הארץ, 22 בפברואר 2007
• נטעאל בנדל, טקס סיום שייטת 13
• עמוס הראל, מפקד חיל הים לשעבר, האלוף (מיל') ידידיה יערי: השייטת יכולה להשתלט על כל ספינה, באתר הארץ, 5 בנובמבר 2009
• עמוס הראל, הקומנדו הימי פעל בצור: לפחות שישה פעילי חיזבאללה נהרגו, באתר הארץ, 6 באוגוסט 2006
• רוז בראל, מפקד שייטת 13 אל"ם ד' - איש השנה בצה"ל לשנת תשס"טוגם הסמכת לוחמי שייטת 13, "בין גלים", דצמבר 2009, עמ' 14 ו-17.
• נטעאל בנדל, מח"י: "השייטת פעלה לאחרונה במספר רב של מבצעים", במחנה, ‏ 4 בנובמבר 2010.
• נטעאל בנדל, הרמטכ"ל אשכנזי: "האויבים יודעים על המבצעים שלכם יותר מהציבור", אתר חיל הים ‏ 2010.
• אמיר אורן, היחידות המיוחדות והמלחמה הבאה, באתר הארץ, 22 ביולי 2011
• אל"ם ליאור לוטן, היחידות המובחרות של צה"ל (אורכב 30.09.2011 בארכיון Wayback Machine), מתוך אתר הירחון "ישראל דיפנס",‏ 29/9/2011.
• יואב לימור, עלילות הקומנדו הימי בסמטאות ג'נין, באתר ישראל היום, 30 במרץ 2012
• עשרות לוחמי שייטת חלו בסרטן לאחר שצללו בקישון, באתר ynet, 25 במאי 2000
• שי לוי, ‏רוחות רפאים מתחת לפני הים: המבצעים הגדולים של שייטת 13, באתר ‏מאקו‏, 28 בספטמבר 2012
• ירדן גור ואייל יופה, לוחמי שייטת 3 ולוחמי שייטת 13 זכו במקומות הראשונים בכושר קרבי וגם שייטת 13 מבט מבפנים, "בין גלים" ספטמבר 2013, עמ' 19 ו-32.
• רועי עמוס, הצצה נדירה אל אימון הקומנדו הימי, באתר ישראל היום, 18 בספטמבר 2013.
• יוסי יהושוע וגדי קבלו, בלעדי: צפו בצילומים עם לוחמי השייטת, באתר ynet, 10 באפריל 2014.
• אהרל'ה ויסברג, כך חיסל הקומנדו הימי חוליית מחבלים בים, באתר ישראל היום, 5 במאי 2014
• מ"החוליה" של הפלי"ם לשייטת 13, ב-אתר הפלי"ם ההעפלה והרכש
• חיילי שייטת 13 חוזרים לבסיס זירת ים סוף ממבצע חשאי, במהלך מלחמת יום הכיפורים, סרט בערוץ YouTube של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
• עמוס הראל, מחיר הבחירה של מפקדי השייטת, באתר הארץ, 7 ביולי 2004
• אמיר בוחבוט‏, דו-חיים: חיל הים יוצא מהמים, באתר וואלה!‏, 11 בדצמבר 2014
• שי לוי, ‏מצוידים: באילו כלים משתמשים לוחמי השייטת?, באתר ‏מאקו‏, 3 בספטמבר 2015
• יוסי יהושוע וראובן וייס, שובר את הדממה, מוסף יום הכיפורים ידיעות אחרונות, ‏ 22.09.2015, עמודים 10–16, כפי שהועלה באתר פרש.
• שי לוי, ‏מאחורי הקלעים: היחידה הסודית של השייטת, באתר ‏מאקו‏, 19 במאי 2016
• אמיר בוחבוט‏, מול מחבלי דאעש בלב ים סוער: שייטת 13 בתיעוד מיוחד, באתר וואלה!‏, 03 באוקטובר 2016
• סיפורים ועדכונים על שייטת 13 באתר סיפור מקומי.
• בתוך אנשי הדממה - הצצה נדירה לבסיס שייטת 13 סרט בערוץ 10 פורסם בתאריך 5 באפריל 2017.
• אוראל אלחדד, הקומנדו הימי ואריות הים בתרגיל משותף, "בין גלים", מאי 2017, עמ' 74.
• יובל מלחי, צעירים חסרי מנוע - ימיה הראשונים של שייטת 13, חלק א', חלק ב', חלק ג', באתר "קטעים בהיסטוריה"
• מעיין לנגה, ‏מפגש נדיר סיפק הצצה לימיה הראשונים של שייטת 13, באתר ‏מאקו‏, 6 ביולי 2020
• בתיה ואן זיידן, חדר מורשת נפתח בבסיס השייטת, מערכת אתר צה"ל 01 באפריל 2021.
• כתבה של ערוץ 13 על שייטת 13, היוטיוב של ערוץ 13, אפריל 2021
• יואב זיתון, ד' הוא דניאל הגרי: נחשף מפקד שייטת 13, היום היחידה תקבל צל"ש, באתר ynet, 16 ביוני 2021
• שקד טוביס, מערכת אתר זרוע הים, שייטת 13 חוזרת לרגעי ההשתלטות על ספינת הנשק האיראנית בלב ים, באתר צה"ל, 19 בינואר 2022
• אמיר פרחי וגל פרל, מגדילים את העוגה ופועלים במשולב – על מבצעים משולבים של כוחות מאוישים ובלתי־מאוישים – אל"מ א' וגל פרל, באתר צה"ל, 21 בדצמבר 2022
• יצחק בוצר, תא"ל דימ' שי ברוש מספר על שירותו בשייטת 13, פרויקט דור הכיפורים, מרץ 2023.
• זיו קורן, פושטים בלב ים, מחלצים תחת אש: שייטת 13 בפרויקט צילומים מיוחד, באתר ynet, 29 באפריל 2023