פה
הפה הוא הפתח שדרכו יצורים חיים קולטים מזון או מים או נושמים דרכו.
לחצו כדי להקטין חזרה   דרכי הנשימה העליונות באדם. למידע על איבר, לחצו עליו | |
| שיוך | ראש  |
|---|---|
| מיקום אנטומי | ראש |
| תיאור ב | המילון האנציקלופדי ברוקהאוס ואפרון |
| מזהים | |
| לטינית (TA98) | os |
| טרמינולוגיה אנטומיקה | A05.1.00.001 |
| TA2 (2019) | 119 |
| FMA | 49184 |
| קוד MeSH | A01.456.505.631 |
| מזהה MeSH | D009055 |
| מערכת השפה הרפואית המאוחדת | C0226896 |
  | |
הפה הוא החלק הראשון של מערכת העיכול, ובו מתחיל תהליך עיכול המזון. המזון נלעס, נגרס, מעורבב עם הרוק והופך לעיסה לקראת בליעתו. פעולות אלה מבוצעות באמצעות השיניים, הלשון, שרירי הלעיסה ובלוטות הרוק.
בפה גם ממומש חוש הטעם והוא משתתף גם בנשימה ובהפקת קולות, כולל דיבור.
הפתח של חלל הפה הוא השפתיים.
הפה הוא גם חלק ממערכת הנשימה. האוויר נכנס דרך האף בשאיפה ויוצא דרך הפה בנשיפה.
ישנם יצורים, דוגמת מדוזות ושושנות ים, להם אין פי טבעת, ועבורם משמש הפה גם כפתח היציאה של חומרי פסולת[1].
התפתחות הפה
היצורים הקדומים ביותר שהתגלו להם היה פה התקיימו בתור הקמבריון, שהחל לפני כ-540 מיליוני שנים, ועל פי חלק מההערכות התקיימו גרסאות קדומות עוד יותר של פיות קדומים שטרם התגלו, וייתכן שאלו היו כבר בתור האדיקר, שקדם לקמבריון[1].
בתקופה המוקדמת ביותר ה"פה" היה לא יותר מפתח לתוך חלל פנימי בו התעכל המזון, וממנו התרוקנה הפסולת החוצה מין הגוף[1].
ניתוח של מאובן של יצור בשם Saccorhytus coronarious, שחי לפני כ-540 מיליון שנים והיה באורך של כמילימטר אחד, הצביע על כך שהיצור היה בעל פה שניתן לפתוח ולסגור אותו באופן יזום. ליצור זה היו פתחים קטנים סמוך לפה, שכנראה שימשו להוצאת הפסולת בנפרד[1].
התפתחותו של הפה המשיכה בתקופת הקמבריון, כאשר התפתחותם של איברים קדומים נוספים, דוגמת איברי תנועה ויכולת ראייה מוגבלת, הפכו את הפה לאיבר משמעותי יותר ודחפו להתפתחותו[1].
ראו גם
קישורים חיצוניים
- פה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
