פסח גרופר

נולד ביפו למלכה ולאליהו גרופר, בן זכרון יעקב, וגדל בנווה צדק.בשנת 1936 עבר עם משפחתו לעתלית, שם התגוררו דודו מצד אביו, דוד, ומשפחתו.גרופר התגורר בעתלית עד יום מותו.

היה פעיל במוסדות אגודת הכורמים^[1][2], בהתאחדות האיכרים, ונציג ציבור בבית הדין לעבודה בחיפה. כל פעילותו הפוליטית מקום המדינה ועד היבחרו לכנסת הייתה במסגרת המפלגה הליברלית הישראלית (הציונים הכלליים).

במועצת עתלית

בשנים 1959–1962 כיהן כחבר המועצה המקומית עתלית, מטעם הליברלים. במאי 1962 נבחר לראש המועצה לאחר שיצר קואליציה עם הדתיים והדיח את ראש המועצה מטעם מפא"י^[3][4][5]. בתחילת 1963 הסתכסך גרופר עם סגנו מהדתיים, חנניה עמר, שעבר לאופוזיציה, אך המשיך לכהן כראש מועצה בחסות חבר מפא"י שעזב את מפלגתו והקים סיעה עצמאית^[6][7]. בשנת 1963 הביא גרופר להכרה בעתלית כעיירת עולים^[8]. בתחילת 1964 הודח גרופר מראשות המועצה על ידי איש סיעתו, צבי שפירא, שחבר לאנשי מפא"י^[9][10]. שפירא טען שבמקור הוא היה אמור להיות ראש המועצה, אך גרופר שכנע את הדתיים להתנות את תמיכתם בליברלים בכך שגרופר יהיה ראש המועצה^[11]. בספטמבר 1964 חבר גרופר לחנניה עמר, בהסכם שקבע שעמר יהיה ראש מועצה בשכר מלא וגרופר יהיה סגנו^[12][13].

גרופר שב לכהן כראש מועצה בשנים 1969–1971^[14].

כראש המועצה המקומית עתלית נודע בפעילותו לטובת תחנת הרכבת ביישוב הקטן והמבודד יחסית. לפי המסופר, הוא נהג לנתר החוצה מרכבות שהיו עוברות ביישוב מבלי לעצור (לאחר שביקש מנהג הקטר להאט במעט את מהירות נסיעת הרכבת), על מנת להגיע לביתו^[15].

בכנסת

ב-1974 נבחר לראשונה לכנסת השמינית מטעם הליכוד. באותה הכנסת היה חבר בוועדת הכלכלה, ועדת החוץ והביטחון וועדת העבודה, הרווחה והבריאות. בכנסת התשיעית היה חבר בוועדת הכספים וועדת החוץ והביטחון. ב-1981 מונה ליו"ר ועדת המשנה לתקציב הביטחון. בכנסת ה-12 היה חבר בוועדת הכספים וועדת הכלכלה. בתחילת 1979 פורסמו טענות על כך שלקח כסף מאגודת הכורמים. גרופר טען שמדובר בהוצאות נסיעה לארצות הברית והיועץ המשפטי לממשלה דחה את המלצת המשטרה להעמידו לדין^[16][17].

ב-11 באוגוסט 1981 מונה לסגן שר החקלאות בממשלת ישראל התשע עשרה. בעקבות מותו של שמחה ארליך הוא נבחר כמועמד לשר החקלאות של מפלגת הליברלים^[18]. בפועל, הוא נכנס לתפקיד רק עם הקמת ממשלת ישראל העשרים בראשות יצחק שמיר, באוקטובר 1983. הוא כיהן בתפקיד השר עד הקמת ממשלת האחדות הלאומית בספטמבר 1984.

במשך תקופת כהונתו בכנסת התאפיינה פעילותו הפוליטית בארגון הלובי החקלאי, הקמת יישובים והתיישבות ברחבי ארץ ישראל. גרופר התנגד להעלאת מחירי המים לחקלאים^[19] ויצא נגד טענות מבקר המדינה לשאיבת יתר של מים ופגיעה במאגרי המים של ישראל^[20]. כן התנגד להעברת סמכויות ממשרד החקלאות למשרד לאיכות הסביבה^[21].

במהלך כהונת הכנסת פרש למפלגה לקידום הרעיון הציוני בראשות יצחק מודעי, ואחר-כך הקים עם נוספים את המפלגה הליברלית החדשה.

אחרית ימיו

בתום כהונתו בכנסת נבחר לנשיא התאחדות האיכרים ויו"ר מועצת המנהלים של חברת "עמיר" להספקה חקלאית, יו"ר אגודת הכורמים שהיא בעלת יקבי כרמל מזרחי ויו"ר בית הספר התיכון החקלאי פרדס חנה. היה חבר גם בלשכת המסחר.

נפטר בגיל 88 ונטמן בבית העלמין בעתלית, הותיר משפחה, ילדים ונכדים.

• פסח גרופר, באתר הכנסת
• פסח גרופר, באתר כנסת פתוחה
• יואלה הר שפי, פייסי, מעריב, 8 בפברואר 1980
• יאיר קוטלר, כמו עץ במדבר, מעריב, 11 במאי 1979
• אחיה ראב"ד, שר החקלאות לשעבר פסח גרופר הלך לעולמו, באתר ynet, 30 באפריל 2013
• עמרי נחמיאס‏, יו"ר הכנסת ספד לשר המנוח פסח גרופר: "איש אדמה", באתר וואלה!‏, 30 באפריל 2013
• יהונתן ליס, עופר אדרת, מת שר החקלאות לשעבר פסח גרופר, באתר הארץ, 30 באפריל 2013