ועדת החוץ והביטחון

מרבית פעילות הוועדה מתנהלת בוועדות המשנה שלה, כאשר מליאת הוועדה משמשת לרוב כבימה תקשורתית של ראשי מערכת הביטחון.

ועדת החוץ והביטחון מאשרת חקיקת משנה רחבה בתחומי הביטחון, גיוס חירום של כוח אדם, פעולות מיוחדות של שירות הביטחון הכללי, גיוס של ציוד לשעת חירום, היערכות העורף, ועוד.

בפני הוועדה ניתנות סקירות של בכירי הממשל הישראלי בתחומי הביטחון, החוץ והמודיעין, ובהם ראש הממשלה, שר החוץ, שר הביטחון, הרמטכ"ל, ראש השב"כ, ראש המוסד, ראש אגף המודיעין וראש המטה לביטחון לאומי.

יו"ר הוועדה נחשב לאחד האישים הבכירים במערכת הביטחון הישראלית והוא מדווח על מרבית פעילות מערכת הביטחון, מצב שהפך את התפקיד לאחד הנחשבים ביותר בכנסת.

דיוני מליאת הוועדה סודיים. דיוני כמה מוועדות המשנה שלה סודיים ביותר, בדרגות סיווג שונות. מכאן שפרוטוקולים של הוועדה אינם מתפרסמים על פי רוב. לאחר מקרים חוזרים ונשנים של הדלפות מדיוני הוועדה, מחויבים חבריה בחתימה על הצהרה לשמירת סודיות. כמו כן חל איסור מוחלט על אמצעי התקשורת להיכנס לדיונים בוועדות המשנה.

הממשלה מחויבת להביא לאישור הוועדה ביצוע פעולות שונות הקשורות למצב חירום כמו גיוס מילואים בצו 8, הכרזה של מצב מיוחד בעורף וכדומה. כמו כן על הממשלה לדווח לוועדה על פעולות אחרות שנעשו בעניינים אלו כמו פתיחת מלחמה או פעולות העלולות להביא לאחת כזאת (למשל בנימין בן אליעזר דיווח לוועדה על פתיחת מבצע חומת מגן), גיוס בצווים חורגים, התקנת תקנות לשעת חירום. כמו כן מחויבת הממשלה לדווח גם על ענייני מודיעין כמו פעולות מסוימות של השב"כ, האזנות סתר וכדומה.

בנוסף מבצעת הוועדה שימוע לאישי מפתח בצמרת הביטחונית והמדינית של ישראל (הוועדה איננה מוסמכת לדחות את המינוי). כמו כן הוועדה מבצעת שימוע לפרויקטים בסדר גודל כלכלי משמעותי במערכת הביטחון.

בין הגופים שהוועדה מפקחת על פעולתם:

• משרד ראש הממשלה, כולל המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים ושירות הביטחון הכללי^[1]
• משרד הביטחון, כולל צה"ל, המלמ"ב והתעשיות הביטחוניות
• משרד החוץ
• המשרד לביטחון לאומי ומשטרת ישראל, בהקשר הביטחוני בלבד
• המטה לביטחון לאומי

חברי ועדת החוץ והביטחון, כמו שאר חברי הוועדות, נקבעים על פי מפתח סיעתי. בעבר היה נהוג כי פרט לחברים אלה ישנם חברים נוספים ("אקס אופיסיו"), שלא על פי המפתח הסיעתי, ובהם כל ראשי הממשלה לשעבר המכהנים כחברי הכנסת (למשל: בכנסת ה-17 חבר הכנסת בנימין נתניהו היה חבר הוועדה לא מתוקף המפתח הסיעתי של הליכוד, אלא מתוקף היותו ראש הממשלה לשעבר, ועל כן לא היה רשום ברשימת חברי הוועדה), אולם, נוהג זה בוטל החל מהכנסת ה-19.

• ועדת המשנה לענייני מודיעין ושירותים חשאיים - ועדה סטטוטורית ובעלת סמכויות לפי חוק השב"כ. הוועדה מפקחת על פעילות קהילת המודיעין הישראלית, החל מהתקציבים וכלה בציון הידיעות החשובות. בשל הסודיות, דיוניה אף אינם מופיעים בסדר היום של הכנסת.
• ועדת המשנה לתפיסת הביטחון ולבניין הכוח - מיועדת לפיקוח פרלמנטרי על עדכון תפיסת הביטחון של ישראל כנגד האיומים החיצוניים (במלחמה כוללת, עימות מוגבל ורגיעה) ועל חלוקת המשאבים המוקצים לביטחון והפיתוח שלהם (כולל תוכנית העבודה הרב שנתית של צה"ל).
• ועדת המשנה ליחסי חוץ והסברה - אחראית על הפיקוח על מערך החוץ וההסברה של מדינת ישראל. הוועדה אחראית גם לפיקוח על התוכניות המדיניות של המדינה ועל שיתוף הפעולה שלה עם מדינות אחרות. בראש ועדת המשנה עומד כיום זאב אלקין.
• ועדת המשנה למוכנות העורף - תעסוק בבחינת תרחיש הייחוס ואיום הייחוס לעורף וכן במכלול הנושאים הקשורים במוכנות העורף האזרחי לאירועי חירום ביטחוניים והערכות הגופים השונים ביחס להם. בראש ועדת המשנה עומד כיום דני דנון.
• ועדת משנה לכוננות ולביטחון שוטף - אחראית על ענייני הביטחון השוטף, ביצוע תחקירים, בדיקת המוכנות לחירום, רמת הכוננות והאמצעים שננקטים לגביה והגנת העורף. בראש ועדת המשנה עומד כיום שלום דנינו.
• ועדת המשנה לכוח אדם ולמשאב האנושי בצה"ל - מפקחת על נושא כוח האדם בצה"ל (כולל זה המושאל לגופי ביטחון אחרים).
• ועדת המשנה לענייני איו"ש - עוסקת בסוגיות הקשורות למרקם החיים האזרחי והביטחוני בשטח C ביהודה ושומרון, במעברים לישראל, במרחב התפר עם יהודה ושומרון ובאזורי חיכוך בתוך שטח הקו הירוק (למשל: מרכיבי ביטחון, כיתות כוננות ביישובים, מיגון הניוד וכו'). בראש ועדת המשנה עומד כיום צבי סוכות.
• ועדת המשנה לעניין פינוי מוקשים ונפלים - עוסקת בנושא מוקשים ונפלים, ובכלל זה בפיקוח על פעילות הרשות לפינוי מוקשים ונפלים (רלפ"מ), הקצאת משאבים והסרת חסמים לפינוי המוקשים והנפלים. בראש ועדת המשנה עומד כיום ניסים ואטורי.
• ועדת משנה לענייני הוועדה לאנרגיה אטומית - עוסקת בכלל הנושאים שבאחריות הוועדה לאנרגיה אטומית. הרכב הוועדה חסוי.

כמו כן קיימת ועדת משנה משותפת עם ועדת הכספים לעניין תקציב הביטחון, וועדת השניים, לטיפול בנושאי ביקורת.

ועדות משנה שהתנהלו בעבר:

• ועדת המשנה ללוחמה משפטית - עוסקת במשפט בינלאומי בהקשרי לחימה והגנה על ישראל, לרבות בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) וכן סוגיית הסמכות האוניברסלית והשלכותיה על גורמי צבא ובכירים ישראליים.
• ועדת משנה לתכנון לאומי - עוסקת בתכנון ארוך טווח בנושאים מדיניים וביטחוניים לצורך שיפור הביטחון והחוסן הלאומיים, ובדיקת הגופים העוסקים בתכנון בדגש על המועצה לביטחון לאומי.
• ועדת משנה לענייני חקיקה ביטחונית - אחראית על הכנת הצעות חוק לדיונים במליאת ועדת החוץ והביטחון ובמליאת הכנסת.

במצבי חירום כמו במלחמת יום כיפור התכנסה הוועדה בתדירות גבוהה בהרבה מאשר התדירות הרגילה (במלחמת יום כיפור, הוועדה התכנסה כל יום).

עד לשנת 1977 נוהל חלק גדול מדיוני הוועדה הסודיים במליאתה, בשנה זו בשל ריבוי ההדלפות הוחלט על העברת הדיונים הסודיים לוועדת המשנה.

באפריל 2014 הוציא בית המשפט העליון צו על תנאי, המורה ליושב ראש הכנסת וראשי ועדות הכנסת לנמק את העיכוב במינוי יושב ראש לוועדה מאז פרישתו מהתפקיד של שר החוץ אביגדור ליברמן חצי שנה קודם לכן.^[3]

ביולי 2016 הפיק ערוץ הכנסת בבימוים של גדעון אלון ויהודית דמארי, סרט תיעודי בשם "חומות של שתיקה". הסרט דן על תפקיד הוועדה כגורם מפקח ומבקר, על הקשר בינה לבין הצבא ועל שיקוליהם הפולטיים של חבריה. כמו כן הוא עוסק בפעילותה במלחמות ומבצעי ישראל ובתהליך קביעת תקציב הביטחון. במסגרת הסרט רואיינו חברים בקבינט ובועדה בעבר ובהווה ביניהם: אבי דיכטר, יעקב פרי, עומר בר-לב, שאול מופז, רובי ריבלין, עפר שלח וצחי הנגבי.^[4]

לפי יובל שטייניץ, בניגוד לדוגמה למערכת החינוך שיש עליה דיון ציבורי ער, ופיקוח, תפקודה של מערכת הביטחון נותר בחלקו לוט בערפל בגלל שיקולי סודיות. הגוף החוץ ממשלתי המרכזי שמפקח על הצבא ועל זרועות הבטיחון הוא וועדת חוץ וביטחון, במיוחד בהקשר של נושאי מודיעין ותפקוד של מערכות נשק סודיות.^[4]

לפי הדוברים בסרט, חברי וועדת חוץ וביטחון מקבלים מידע רב מאנשי זרועות הביטחון, כך שלעיתים קרובות הידע שלהם על נושאים ביטחוניים גדול יותר מאשר מרבית השרים ואף חברי הקבינט הביטחוני. לדוגמה דן מרידור מציין כי רחבעם זאבי שהיה חבר בוועדה ופרש לטובת חברות בממשלה, התלונן ש"עכשיו אני לא יודע כלום". צחי הנגבי שהיה גם חבר קבינט טען כי חברי וועדות משנה שמקיימים דיוני עומק במשך שעות בכל נושא חשוב, הם בעלי ידע גבוה בהרבה לעומת חברי קבינט שמקבלים עדכון שבועי בנושאי נישה.^[4]

במהלך הסרט עלתה ביקורת שחברי הוועדה לעיתים מדליפים לעיתונאים תוכן מתוך דיונים חשאיים של הוועדה, דבר שמוביל להימנעות מהצגת תוכן רגיש בפני הוועדה, אלא רק בפני ועדות המשנה.^[5]

עופר שלח טען כי במבצע צוק איתן התגלו כשלים ובעיות יסוד חמורות יותר ממלחמת לבנון השנייה.^[4] שאול מופז אמר שחברי הוועדה לא עודכנו כראוי ביחס לחברי הקבינט או ראש הממשלה, במיוחד בהקשר של כמות מנהרות התקיפה של חמאס, כמות המנהרות החודרות לישראל, ודרך הטיפול במנהרות. הוא טען שהיה ראוי שתהיה בדיקה של וועדת חוץ וביטחון לאחר המלחמה וכי דבר זה לא נעשה.^[4]

מדיה וקבצים בנושא ועדת החוץ והביטחון בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של ועדת החוץ והביטחון
• שידורי וידאו של ועדת החוץ והביטחון, באתר ערוץ הכנסת
• ארכיון ישיבות ועדת החוץ והביטחון של הכנסת באתר ארכיון המדינה.
• מבנה, ייעוד ומשימות ועדת החוץ והביטחון, מאת חבר הכנסת יובל שטייניץ, באתר הכנסת.
• עמוס הראל, מערכת הביטחון מתנגדת לחוק שנועד להגביר את פיקוח הכנסת עליה, באתר הארץ, 4 בינואר 2014.
• גל פרל, קחו דוגמה מהסנאט, מעריב, ‏ 06 פברואר 2014, כפי שהועלה באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי.
• צפי סער, מינוי אורנה ברביבאי ליו"ר ועדת חוץ וביטחון אינו בהכרח הישג פמיניסטי, באתר הארץ, 12 במאי 2021.
• מידע על ועדת החוץ והביטחון בקטלוג הספרייה הלאומית