פרנק גרי
פרנק אוון גרי (באנגלית: Frank Owen Gehry; נולד ב-28 בפברואר 1929) הוא אדריכל יהודי-אמריקאי יליד קנדה, מן הבולטים במחצית השנייה של המאה ה-20 ובימינו.
.jpg) | |
| לידה | 28 בפברואר 1929 (בן 95) טורונטו, קנדה  |
|---|---|
| שם לידה | Frank (Ephraim) Owen Goldberg |
| מקום לימודים |
|
| תקופת הפעילות | 1957–1999 (כ־42 שנים) |
| תחום יצירה | אדריכלות |
| זרם באמנות | אדריכלות פוסט-מודרנית |
| יצירות ידועות | DZ Bank building, Stata Center, Biomuseo, מוזיאון גוגנהיים בילבאו, מוזיאון וייסמן לאמנות, אנדרטת דווייט ד. אייזנהאואר, מוזיאון קרן לואי ויטון, אולם הקונצרטים על שם וולט דיסני, רחוב ספרוס 8, גוגנהיים אבו דאבי |
| פרסים והוקרה | מדליית הזהב של AIA (1999) פרס נסיך אסטוריאס לאמנות (2014) שותף במסדר קנדה (12 בנובמבר 2002) היכל התהילה של קליפורניה (2006) ד״ר לשם כבוד מאוניברסיטת אלקלה (2001) אריה הזהב (2008) מדליית הזהב המלכותית (2000) Great Immigrants Award (2009) פרס דורותי וליליאן גיש (1994) המדליה הלאומית לאומנויות (2002) פרס וולף לאדריכלות (1992) פרימיום אימפריאל (1992) פרס פריצקר (1989) פרס שטייגר (2011) Twenty-five Year Award פרסי העיצוב הלאומיים Order of Charlemagne מדליית יובל הזהב של המלכה אליזבת השנייה מדליית יובל היהלום של המלכה אליזבת השנייה מסדר קנדה פרס פרדריק קיזלר מדליית החירות הנשיאותית |
| www | |
  | |
קורות חיים
גרי נולד בטורונטו בקנדה בשם פרנק (אפרים) אוון גולדברג להורים ממוצא יהודי-פולני: ארווינג גולדברג, יליד ברוקלין, וסאדי תלמה לבית קפלן, ילידת לודז'. בגיל 17 עבר לגור בלוס אנג'לס שבקליפורניה, שם הוא מתגורר עד היום.
סיים תואר ראשון באדריכלות באוניברסיטת דרום קליפורניה, שם היה חבר באלפא אפסילון פאי. לאחר מכן למד תכנון ערים ואזורים באוניברסיטת הרווארד, אך פרש מהלימודים לאחר זמן קצר והחל לעבוד על פרויקטים במשרדי אדריכלות בקליפורניה.
משנות ה-70 ועד היום נחשב גרי לאחד החלוצים בבנייה הדה-קונסטרוקטיביסטית בלוס אנג'לס, שם תכנן בתים רבים בעלי צורות חדשניות ומהפכניות מבחינה טכנולוגית. היצירה המפורסמת ביותר של גרי היא מוזיאון גוגנהיים בילבאו.
בשנת 2003 הוזמן גרי לישראל לתכנון מוזיאון הסובלנות בירושלים, פרויקט שעורר מחלוקות רבות הן מבחינה פוליטית והן מבחינה אדריכלית-אורבאנית. ב-2010 פרש מהפרויקט.[1]
גרי זכה בפרס פריצקר המכובד בשנת 1989, בפרס וולף לאמנות ב-1992 ובפרס סקופוס[2] בשנת 2010. ב-2016 החליט נשיא ארצות הברית ברק אובמה להעניק לו את מדליית החירות הנשיאותית, עיטור הכבוד הגבוה במדינה.[3]
עבודות נבחרות
- מוזיאון גוגנהיים בילבאו, ספרד
- הבית הרוקד - פראג, צ'כיה
- מוזיאון וייסמן לאמנות - מינסוטה
- הגלריה לאמנות של אונטריו - טורונטו
- "בניין דיי" - וניס, קליפורניה
- "מגדל גרי" - הנובר, גרמניה
- אולם הקונצרטים על שם וולט דיסני, לוס אנג'לס, ארצות הברית
- מוזיאון הסובלנות, ירושלים
- רחוב ספורס 8, ניו יורק
- פסל דג הזהב ליד מלון ארטס, ברצלונה
- לומה ארל, בארל שבצרפת.[4]
"הבית הרוקד" (או בניין "ג'ינג'ר ופרד") בפראג
מוזיאון גוגנהיים בבילבאו, לאורך נהר Nervión בעיר התחתית של בילבאו
מוזיאון EMP/SFM בסיאטל
מגדל גרי בהנובר
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של פרנק גרי- רועי בית לוי, עכבר העיר אונליין, מתחיל תמיד עם עט ונייר, באתר הארץ, 19 בספטמבר 2008
- אסתר זנדברג, עכבר העיר אונליין, הימים הקשים של פרנק גרי, באתר הארץ, 12 במרץ 2009
- ניקולאי אורוסוף, פרנק גרי מציג: מפגן ראווה של עושר אישי, באתר הארץ, 25 בפברואר 2011
נטע אחיטוב, כולם שונאים את האדריכל פרנק גרי. חוץ מהביוגרף שלו, באתר הארץ, 19 במאי 2016- רובין פוגרבין, ניו יורק טיימס, פרנק גרי כבר בן 92 ועדיין מתרגש כמו ילד, באתר הארץ, 21 באפריל 2021
- פרנק גרי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
