צ'אנג-אה 4
צ'אנג-אה 4 (במנדרינית: 嫦娥四号) היא משימה סינית לחקר הירח שהשיגה את הנחיתה הראשונה על הצד הרחוק של הירח, ב-3 בינואר 2019.[1] לוויין לממסר תקשורת שוגר לראשונה למסלול סביב נקודת לגראנז' במאי 2018. הנחתת הרובוטית והרובר יוטו-2[2] שוגרו ב-7 בדצמבר 2018 ונכנסו למסלול סביב הירח ב-12 בדצמבר 2018. הנחתת נחתה בצד הרחוק של הירח ב-3 בינואר 2019 בשעה 02:26.[3] בכך הפכה לחללית הראשונה אי פעם שנחתה בצד הרחוק של הירח.
.png) | |
| צ'אנג-אה 4 והרובר יוטו 2 על הירח | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוכנות חלל | סוכנות החלל הסינית |
| מפעיל | מינהל החלל הסיני  |
| תאריך שיגור | 7 בדצמבר 2018 |
| משגר | צ'אנג ז'נג 3B |
| אתר שיגור | מרכז שיגור הלוויינים שיצ'אנג |
| משימה | |
| סוג משימה | נחתת ורובר |
| מסלול | מסלול הילה |
| אתר נחיתה | מכתש פון קראמן |
| תאריך נחיתה | 3 בינואר 2019 02:26 UTC |
| משך המשימה הכולל | 7 בדצמבר 2018 – הווה (12 חודש) |
| מידע טכני | |
| גובה | רובר: 1.5 מטר |
| קישורים חיצוניים | |
| מספר קטלוג לוויינים | 43845 |
| מאגר המידע הלאומי | 2018-103A |
  | |
המשימה היא המשכה של משימת צ'אנג-אה 3, שהייתה המשימה הסינית הראשונה שנחתה על הירח. החללית נבנתה במקור כגיבוי לצ'אנג-אה 3 והפכה זמינה לשיגור לאחר שצאנג-אה 3 נחתה בהצלחה ב-2013. תצורת צ'אנג-אה 4 הותאמה כדי להתאים למשימה החדשה. כקודמיה, המשימה נקראת בשם צ'אנג-אה, אלת הירח הסינית.
סקירה
משימת לונה 3 הסובייטית, ששוגרה בשנת 1959 הייתה המשימה הראשונה שהצליחה לצלם את הצד הרחוק של הירח והייתה החללית הסובייטית השלישית להישלח לירח.
המשימה הסינית לחקר הירח נועדה להתבצע בשלושה שלבים מצטברים בהתאם להתקדמות הטכנולוגית: הראשונה הייתה להגיע למסלול סביב הירח, משימה שהושלמה על ידי צ'אנג-אה 1 ב-2007 וצ'אנג-אה 2 ב-2010; השנייה הייתה לנחות ולנדוד על פני הירח, שהתבצעה על ידי צ'אנג אה 3 ב-2013 וצ'אנג-אה 4 בינואר 2019; השלישית היא לאסוף דגימות מהירח ולשלוח אותם לכדור הארץ. המשימות העתידיות צ'אנג-אה 5 וצ'אנג-אה 6 צפויות ליישם מטרות אלה. מטרת התוכנית הוא להקל על אכלוס הירח ובניית מושבות ירח. על פי התוכנית זה אמור להתבצע בשנות השלושים של המאה ה-21, בין 2030 ל-2039 ואולי לבנות מאחז סמוך לקוטב הדרומי של הירח.[4][5][6] התוכנית החלה לשלב השקעה פרטית של אישים וארגונים בפעם הראשונה, מהלך שמטרתו להאיץ את קצב החדשנות ופיתוח חלל, תוך הפחתת עלויות ייצור וקידום שיתוף פעולה ומערכות יחסית צבאיות–אזרחיות.[7]
צ'אנג אה 4 תוכננה לשיגור ב-2015 במסגרת השלב השני של תוכנית חקר הירח.[8][9] אבל המשימה סבלה מעיכובים ושוגרה סוף סוף ב-7 בדצמבר 2018, 18:23 בשעון מקומי.[10] החללית נכנסה למסלול ירחי ב-12 בדצמבר 2018, 08:45 (על פי זמן אוניברסלי מתואם).[11] אפסיד המסלול היה לרדת ל-15 ק"מ ב-30 בדצמבר 2018, 00:55 UTC.[12] הנחיתה התרחשה ב-3 בינואר 2019 בשעה 02:26 UTC.[13]
משימה זו תנסה לקבוע את הגיל והרכב האזור הנחקר על הירח, כמו גם לפתח טכנולוגיות הנדרשות בשלבים מאוחרים יותר של התוכנית.[14]
מטרות
אתר הנחיתה של המשימה הוא מכתש אשר נקרא אגן איטקן, מכתש זה הוא מכתש גדול מאוד שנוצר באירוע התנגשות קדום של אסטרואיד על הירח. כיום המכתש מגיע לעומק של כ-13 קילומטר ומעריכים כי עוצמת הפגיעה ככל הנראה חשפה את קרום הירח ואת חומרי המעטפת. אם המשימה תצליח לחקור את חומרים אלו, נוכל לקבל השקפה חסרת תקדים במבנה הפנימי של הירח ובמקורותיו. המטרות המדעיות הספציפיות הן:
- למדוד את טמפרטורת פני השטח של הירח לאורך המשימה.
- לחקור את המרכיבים הכימיים של אבני הירח ואדמת הירח באזורים אלה.
- לערוך תצפית רדיו אסטרונומית בתדר נמוך באמצעות רדיו-טלסקופ.
- חקר הקרן הקוסמית
- חקר העטרה של השמש ומאפייני הקרינה שלה.
אתר הנחיתה
אתר הנחיתה הוא מכתש בשם פון קרמן אשר נמצא באזור אגן איטקן של קוטב הדרום (South Pole-Aitken Basin) על הצד הרחוק של הירח שטרם נחקר על ידי נחתות.[15][16] לאתר חשיבות סמלית, כמו גם ערך מדעי. תיאודור פון קרמן היה המנחה של צ'יין שואה-סן, מייסד תוכנית החלל הסינית, במהלך לימודי הדוקטורט שלו.[17]
הנחתת נחתה בשעה 02:26 UTC ב-3 בינואר 2019 והפכה לחללית הראשונה לנחות על הצד הרחוק של הירח.[18] יוטו-2 נפרס מאוחר יותר באותו יום.
תגליות
בפברואר 2020 פורסמו תוצאות בדיקות עומק שביצע מכ"ם חודר קרקע על יו-טו. על פי ממצאי הבדיקה עומק שכבת הרגולית במכתש הוא כ-40 מטר - עמוק פי 4 ממה ששיערו המדענים בתחילה. 13 המטרים העליונים מכילים חומר נקבובי-גרגרי ומתחתיו סלעים שגודלם עד מטרים בודדים ולמטה יותר שכבה ובה רבדים של חלקיקים עדינים וגסים. בניגוד לתחזיות המוקדמות המכ"ם לא איתר סלעי בזלת שנוצרו מהיתוך הקרקע בפגיעת המטאוריט שיצר את המכתש, השערת החוקרים היא שהעדר הבזלת היא תוצאת בליה שעבר הסלע במיליוני השנים מאז היווצרות המכתש.[19]
