ריינר וייס
ריינר וייס (באנגלית: Rainer Weiss; נולד ב-29 בספטמבר 1932) הוא פיזיקאי אמריקאי ממוצא יהודי, הידוע בתרומתו לאסטרופיזיקה ולחקר הכבידה. וייס הוא פרופסור באוניברסיטת MIT. אחת מתרומותיו הגדולות היא המצאת טכניקת הלייזר האינטרפרומטרי אשר היוותה חלק מכריע בניסוי LIGO. בשנות ה-80 של המאה ה-20 הוא היה יו"ר הצוות של מיזם הלוויין COBE.[1][2][3]
 | |
| ריינר וייס, דצמבר 2006 | |
| לידה | 29 בספטמבר 1932 (בן 91) ברלין, רפובליקת ויימאר  |
|---|---|
| ענף מדעי | פיזיקה |
| מקום מגורים | ארצות הברית |
| מקום לימודים |
|
| מנחה לדוקטורט | ג'רולד זכריאס |
| מוסדות | |
| תלמידי דוקטורט | נרגס מאוול-וואלא, Shaoul Ezekiel, Julien Sylvestre, Michelle Stephens, Joseph Michael Kovalik, David Kingston Owens, Dirk Joachim Muehlner, Patricia Marie Downey, Daniel Dewey, Partha Saha, Brian Thomas Lantz, Rana Adhikari, Nelson Lloyd Christensen, Ryan Christopher Lawrence, Peter Kurt Fritschel, Joseph Anthony Giaime, Brett Bochner, Jeffrey Clark Livas |
| פרסים והוקרה |
|
| תרומות עיקריות | |
| טכניקת הלייזר האינטרפרומטרי וחקר גלי כבידה | |
  | |
וייס הוא זוכה פרס נובל לפיזיקה לשנת 2017, יחד עם קיפ תורן ובארי בריש, על התרומה המכרעת בפרויקט LIGO ועל הזיהוי של גלי הכבידה.[4]
קורות חיים
ריינר וייס נולד ב-29 בספטמבר 1932 בברלין לאב יהודי שהיה רופא ולאם לא יהודיה.[5] לאחר עליית הנאצים לשלטון עזב אביו את גרמניה לפראג בגלל היותו יהודי וחבר פעיל במפלגה הקומוניסטית.[6] לאחר הסכם ועידת מינכן בשנת 1938, הגרה המשפחה לארצות הברית עם ויזות שקיבלו בעזרת משפחת סטיקס (אנ') הפילנתרופית מסנט לואיס שעזרה למשפחות יהודיות רבות להשיג ויזות כניסה לארצות הברית.[7] וייס גדל בניו יורק ולמד בבית הספר הפרטי 'קולומביה גראמר סקול'. מאוחר יותר למד במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) ולאחר שנשר מהאוניברסיטה בשנתו הראשונה,[8] חזר ללמוד ובשנת 1955 קיבל תואר ראשון ובשנת 1962 קיבל תואר שלישי מהפיזיקאי ג'רולד זכריאס. בין השנים 1960–1962 וייס לימד באוניברסיטת טאפטס בסמוך לבוסטון, מסצ'וסטס, בין 1962–1964 הוא היה מתלמד פוסט-דוקטורט באוניברסיטת פרינסטון ומשנת 1964 הצטרף וייס לפקולטה של MIT.[5]
הישגים
ריינר וייס עזר ותרם רבות בהבנת שני תחומים בפיזיקה הבסיסית: קרינת רקע קוסמית[3] ותצפית אינטרפרומטרית בגלי כבידה.
הוא היה מהראשונים לבצע מדידות בספקטרום של קרינת הרקע הקוסמית. לאחר מכן היה אחד מיוצרי פרויקט הלווין COBE של נאס"א.[1]
וייס המציא את הגלאי האינטרפרומטרי לגלי כבידה והיה לאחד מיוצרי פרויקט 'Laser Interferometer Gravitational-Wave Observatory' של הקרן הלאומית למדע. שתי תרומות אלה בפיזיקה תרמו רבות להבנת היקום.[9]
בפברואר 2016, הוא היה אחד מארבעת המדענים שהודיעו במסיבת עיתונאים על תגלית גלי הכבידה שהתרחשה ב-14 בספטמבר 2015 והייתה הגילוי הישיר הראשון אי פעם של גלי כבידה. בשנת 2017 וייס זכה בפרס נובל לפיזיקה.[10][11][12]
תוארי כבוד ופרסים
ריינר וייס זכה להכרה בעבודתו ממספר ארגונים ופרסים:
- בשנת 2006, זכה יחד עם ג'ון מאת'ר וצוות הלווין COBE בפרס גרובר לקוסמולוגיה.[2]
- בשנת 2007, זכה יחד עם רונאלד דרבר בפרס איינשטיין (אנ') על עבודתו.[13]
- עבור עבודותיו בגילוי גלי כבידה הוא זכה בפרסים הבאים:
- 2016 - הפרס לפיזיקה יסודית[14]
- 2016 - פרס גרובר לקוסמולוגיה[15]
- 2016 - פרס שאו[16]
- 2016 - פרס קוולי[17]
- 2016 - פרס הארווי, יחד עם קיפ תורן ורונאלד דרבר.[18]
- 2016 - פרס השנינות האמריקאי של מגזין סמית'סוניאן בקטגוריית פיזיקה, יחד עם קיפ תורן ובארי בריש.[19]
- 2017 - פרסי נסיך אסטוריאס יחד עם קיפ תורן ובארי בריש.[20]
- 2017 - פרס נובל לפיזיקה יחד עם קיפ תורן ובארי בריש.[21]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- ריינר וייס, באתר פרס נובל (באנגלית)
- ריינר וייס, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- ריינר וייס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- אתר הבית של ריינר וייס ב-MIT (באנגלית)
- פרויקט LIGO ב-MIT (באנגלית)
- ריינר וייס בפרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה (באנגלית)
- ריינר וייס באתר פרס נובל (באנגלית)