אאוקן

אֵאוֹקֵן (אנגלית: Eocene) היא תקופה בפלאוגן שבעידן הקנוזואיקון. היא קרובה יותר לזמננו מאשר פלאוקן.

את השם טבע הגאולוג הסקוטי צ'ארלס לייל ב-1847. מקור המילה ביוונית, והוא הלחם בסיסים של Ἠώς ("אאוס", אלת השחר במיתולוגיה היוונית) ו-καινός ("קֵנוֹס" - חדש מפתיע), כלומר "השחר החדש". התקופה נקראת כך כי חלק מהמאובנים המצויים בשכבות התקופה הזו הם של מינים הקיימים גם היום. הייתה זו תקופה גאולוגית שראשיתה בעידן שבו התחילו הימים להציף את היבשות ונמשכה 22.1 מיליוני שנים, מלפני 56 מיליוני שנים עד לפני 33.9 מיליוני שנים. היא מחולקת לארבעה גילאים: איפרסיאן (Ypresian), לוטטיאן (Lutetian), ברטוניאן (Bartonian) ופריאבוניאן (Priabonian).

ברוב שטחי כדור הארץ התחיל האאוקן, כשהימים חזרו והציפו את היבשות. באאוקן התרוממו באירופה ההרים הראשונים בקבוצה האלפינית: הפירנאים והאלפים הפרובאנסליים. פעולה טקטונית רבה חלה גם בחלקי עולם אחרים. הפעילות באה לידי ביטוי בשינויים תכופים בדמות הפלאוגאוגרפית של הארץ, כלומר, אירעו תנודות רבות של גבולות הים והיבשה, עם שינויי גובה היבשות ועומק הימים.

באאוקן התיכון התפשטו הימים לכיוון היבשות. באאוקן העליון נסוגו הימים מהיבשות.

בצפון אפריקה מהוות שכבות האאוקן המשך לשכבות הקרטיקון העליון, ובשתיהן יש הרבה חומרים זרחניים (פוספאטים).

המאובנים באאוקן מעידים על תמורות ביולוגיות גדולות: אין באאוקן מאובנים של יצורים רבים שחיו בתקופות קודמות, אך יש מאובנים של יצורים, שנוצרו באאוקן ונכחדו באוליגוקן. היצורים הללו התרבו עד כדי כך, ששלדיהם המאובנים יצרו שכבות עבות ורחבות מאוד. בשכבות התחתונות של האאוקן יש מאובנים של יצורים בעלי מבנה שיניים פרימיטיבי מאוד. יצורים אלה (אבות הפילים ואבות הסוסים ואחרים) נוצרו באמצע המזוזואיקון. מאובנים של צמחים ויצורים באאוקן מעידים על כך שבאזור הים התיכון שרר אקלים טרופי.

באאוקן אירעה אבולוציה של הדגים הטרונקטס ואמפיסטיום, מאובני מעבר בין חולייתן לדג שטוח. בדג שטוח מודרני טיפוסי, הראש לא סימטרי ושתי העיניים בצד אחד של הראש. בהטרונקטס ואמפיסטיום החל מעבר מהראש הסימטרי הטיפוסי של חולייתן לדג שטוח: עין אחת ממוקמת בסמוך לחלק העליון של הראש, ולשאר השלד יש מאפיינים פרימיטיביים שנעדרים מדגים שטוחים. ^{[1] [2]}