ג'הרקאנד

ב-1765 כבשו הבריטים את החבל, והוא קיבל את השם ג'הרקהאנד. תחת שלטון הבריטים אירעו מספר מרידות ומלחמות של בני השבטים, האחרונה שבהן מ-1895 ל-1900, בנהגת בירסה מונדה.^[1]

בשנות הארבעים החלו התנועות לקידום האידוואסי לחתור להקמת יחידה מנהלית נפרדת בג'הרקאנד, אשר נכללה בביהר מפיצול ביהר ואוריסה תחת חוק ממשלת הודו, 1935. בבחירות הראשונות לאספה המחוקקת של ביהר ב־1952 התמודדה מפלגת ג'הרקאנד והייתה למפלגת האופוזיציה העיקרית באספה. המפלגה הגישה לוועדה שהכינה את חוק ארגון מחדש של המדינות ב־1955 הצעה להקמת מדינה בשם ג'הרקאנד, שתכלול את 6 מחוזות מביהר, לצד 9 מחוזות ממערב בנגל, אוריסה ומאדהיה פרדש.^[2]

ב־1997 קיבלה האספה המחוקקת של ביהר, בה שלטה ראשטריה ג'נטה דאל בין היתר בתמיכת הג'הרקאנד מוקטי מורצ'ה, החלטה לפצל את ג'הרקאנד מהמדינה.^[3]

ג'הרקאנד הוקמה ב-15 בנובמבר 2000, כפיצול מביהר.^[4] הדבר נעשה במקביל לשני פיצולים נוספים שנעשו באותה תקופה על ידי ממשלת הודו: אוטראקהאנד מאוטר פרדש וצ'האטיסגאר ממאדהיה פרדש. התאריך נבחר כיום הולדתו של בירסה מונדה, הנחשב למנהיג בולט בקרב בני השבטים במדינה.^[5]

עונה מומלצת: אוקטובר - נובמבר

המדינה עשירה באוצרות טבע, נמצאים בה כשליש מכלל המחצבים הנמצאים בכל הודו. יערות, צמחי תבלין ומרפא, וכן תעשייה.

המדינה מנסה לפתח תיירות, הן תיירות פנים והן תיירות חוץ. לשם כך מטופח הפארק הלאומי פלמו (באטלה) שבו ניתן לראות טיגריסים ופילים.

כמקובל בהודו, ג'הרקאנד היא דמוקרטיה פרלמנטרית, כאשר בראש המדינה עומד המושל בעל המעמד הטקסי, בעוד שבפועל הנהת המדינה נמצאת בידי ראש השרים של ג'הרקאנד הנבחר על ידי האספה המחוקקת של ג'הרקאנד. מהקמת המדינה התחלפו מפלגת העם ההודית וג'הרקאנד מוקטי מורצ'ה בהנהגת המדינה, להוציא תקופה קצרה שבה כיהן פוליטיקאי עצמאי כראש השרים.^[6] נכון לפברואר 2024, מפלגת ג'הרקאנד מוקטי מורצ'ה נמצאת בשלטון במדינה.

האוכלוסייה היא בעיקרה בני שבטים (אדיוואסי), המסוכסכים בינם לבין עצמם.

מדיה וקבצים בנושא ג'הרקאנד בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של ג'הרקאנד
• ג'הרקאנד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)