גוש האירו

ב-29 במרץ 1998 הודיעה הנציבות האירופית כי 11 מדינות יהיו הראשונות (מתוך 15 מדינות שהיו חברות באיחוד האירופי באותה עת) בהן יונהג האירו. לגבי מדינות אלה נקבע שהן עומדות בקריטריונים הכלכליים שהוגדרו באמנת מאסטריכט כתנאי סף להחלת המטבע האירופי האחיד^[1]. אחד הקריטריונים המרכזיים להצטרפות היה ששיעור הגירעון התקציבי מתוך התוצר המקומי של המדינה יהיה פחות מ-3%^[2]. ב-1 בינואר 1999 הפך האירו למטבע המרכזי במדינות אלה^[3].

ארבע מדינות האיחוד האירופי שלא הצטרפו לגוש האירו בעת הקמתו היו הממלכה המאוחדת, שהתנגדה לאמנת מאסטריכט וקיבלה פטור מהצטרפות^[4]; דנמרק, שלא אישרה את אמנת מאסטריכט תחילה במשאל עם, וקיבלה פטור מהצטרפות לאירו; שוודיה, שביקשה לא להצטרף באותה עת מסיבות כלכליות; ויוון שלא עמדה בקריטריונים להצטרפות^[5]. הממלכה המאוחדת התנגדה בהמשך גם לצעדים כלכליים נוספים שביקש האיחוד לקדם, במקביל להשקת האירו, כולל מדיניות אחידה לגבי שיעורי מיסי היחידים והחברות, מאבק בהלבנת הון, ויישום תקנים אחידים בכלכלה האירופית^[6]. לטענתה, צעדים אלו היו פוגעים במעמד של לונדון כמרכז פיננסי בין-לאומי^[7]. לונדון באותה עת הפכה למרכז בין-לאומי להלבנת הון, בעיקר עבור אוליגרכים רוסים^[8].

עם השנים הצטרפו לגוש האירו גם יוון, סלובניה, קפריסין, מלטה, סלובקיה, אסטוניה, לטביה ליטא וקרואטיה:

מדינה	שנת הצטרפות	אוכלוסייה (במיליונים)	תמ"ג נומינלי (2009) (במיליוני דולר)
אוסטריה אוסטריה	1999	8.3	384,908
בלגיה בלגיה	1999	10.7	468,522
קפריסין קפריסין	2008	0.8	24,910
אסטוניה אסטוניה	2011	1.3	19,120
פינלנד פינלנד	1999	5.3	237,512
צרפת צרפת	1999	64.1	2,649,390
גרמניה גרמניה	1999	82.1	3,330,032
יוון יוון	2001	11.3	329,924
אירלנד אירלנד	1999	4.5	227,193
איטליה איטליה	1999	60.1	2,112,780
לוקסמבורג לוקסמבורג	1999	0.5	52,449
מלטה מלטה	2008	0.4	7,449
הולנד הולנד	1999	16.5	792,128
פורטוגל פורטוגל	1999	10.6	227,676
סלובקיה סלובקיה	2009	5.4	87,642
סלובניה סלובניה	2007	2.0	48,477
ספרד ספרד	1999	47.7	1,460,250
לטביה לטביה	2014	2.1	49,890
ליטא ליטא	2015	3.5	94,584
קרואטיה קרואטיה	2023	3.9	67,084
הגוש האירופי		329.94	12,475,099

נספחים

חלק מהטריטוריות הצרפתיות שמעבר לים אימצו את האירו כהילך החוקי:

• גיאנה הצרפתית גיאנה הצרפתית
• ראוניון ראוניון
• גוואדלופ גוואדלופ
• מרטיניק מרטיניק
• סן-פייר ומיקלון סן-פייר ומיקלון
• מיוט מיוט

ל-4 מדינות הסכם רשמי עם האיחוד האירופי בהקשר לשימוש באירו:

• אנדורה אנדורה
• מונקו מונקו
• סן מרינו סן מרינו
• ותיקן ותיקן

מדינות ואזורים בהם האירו משמש הילך חוקי דה פקטו ללא הסכם עם האיחוד האירופי:

• מונטנגרו מונטנגרו
• חלק מקוסובו קוסובו

כיום ישנן 7 מדינות שחברות באיחוד האירופי אך האירו לא משמש בהן כמטבע המרכזי. על מנת להצטרף לגוש האירו כל מדינה חייבת לעמוד במשך שנתיים במנגנון שער החליפין האירופי השני (ERM II) שכולל תיאום בין שער החליפין המקומי לשער האירו. נכון ל-2022, הבנקים המרכזיים של דנמרק ובולגריה פועלים בהתאם למנגנון שער החליפין האירופי.

משאל עם לא מחייב על אימוץ האירו נערך בשוודיה ב-14 בספטמבר 2003. הרוב (55%) הצביע נגד אימוץ האירו, ולפיכך החליטה שוודיה בשנת 2003 שלא לאמץ את האירו לעת עתה. אילו היה הרוב מצביע בעד, הייתה שוודיה מאמצת את האירו ב-1 בינואר 2006.^[9] שוודיה מחויבת על פי אמנת מאסטריכט להיכנס לגוש האירו כשתעמוד בתנאים המקדימים לכך, אך היא טוענת שהצטרפות למנגנון שער החליפין האירופי, שהיא אחד הקריטריונים להצטרפות, היא וולונטרית, וכך נמנעת מלעמוד בקריטריונים.

ביולי 2022 אושר צירופה של קרואטיה בתור החברה ה-20 בגוש האירו, אשר נכנס לתוקף ב-1 בינואר 2023.^[10]

אדמיניסטרציה וייצוג

המדיניות המוניטרית בכל מדינות הגוש האירופי, מנוהלת על ידי הבנק המרכזי האירופי (ECB) ונציגי המדינות בהן האירו משמש כמטבע המרכזי (Eurosystem). על מנת לתאם בין המדינות החברות באיחוד האירופי שאימצו את האירו לבין המדינות שלא אימצו, הוקם גוף המאחד בתוכו את כל 27 מדינות האיחוד האירופי (ESCB) ובו מתבצע התיאום בין הבנקים המרכזיים של המדינות החברות.

גוש האירו מיוצג פוליטית על ידי שרי האוצר של המדינות החברות (Eurogroup). יום לפני התכנסות המועצה הכלכלית–פיננסית האירופית (אקופין) נוהגים להיפגש שרי האוצר של גוש האירו. כאשר דנים במועצה בנושאים הקשורים לאירו בלבד, זכות ההצבעה נתונה לקבוצה זו בלבד.

באפריל 2008, בעת שעמד בראש קבוצת שרי האוצר של מדינות גוש האירו (Euro Group), הציע ראש ממשלת לוקסמבורג ז'אן-קלוד יונקר כי יהיה ייצוג יחיד עבור גוש האירו בקרן המטבע העולמית (IMF) ובכך, לשנות את המצב הנוכחי בו כל מדינה מייצגת את עצמה. יונקר טען כי פיצול זה יוצר חוסר תיאום ומבוכה בין החברות. הצעה רשמית להנהיג ייצוג מאוחד הועלתה ב-2015, עם תאריך יעד למימוש ההצעה ב-2025. עם זאת, חלק מהמדינות החברות אינן רוצות לוותר על דרך הייצוג הנוכחית, ועתיד התוכנית אינו ברור.^[11]

כל מדינה מנהלת בעצמה את המדיניות הפיסקלית. ישנם קווים מנחים וקיים תיאום בין המדינות בגוש האירו. לטובת יציבות האירו, נדרשות חברות הגוש לכבד את האמנה ליציבות וצמיחה (SGP) המגבילה את החוב הלאומי לעד 3% מהתל"ג השנתי. מדינות רבות בגוש עברו על הנחיה זו במשך השנים. הניהול הפיסקלי העצמאי של כל מדינה עלה לדיון מחודש לאחר המשבר הכלכלי והיקלעותן של מספר מדינות, בהן יוון, למצב של כמעט "חדלות פרעון". האינטרס של גוש האירו הוא לשמור על יציבות המדינות החברות (על מנת לשמור על יציבותו שלו). ניהול מדיניות פיסקלית לא אחראית מצד אחת החברות משפיע על מדינות אחרות בגוש האירו.

• 1946 – וינסטון צ'רצ'יל נואם באוניברסיטת ציריך בזכות הקמת "ארצות הברית של אירופה" אשר תביא תקוה לשיפור ברמת חייהם של מאות מיליונים.
• 1951 – יסוד קהילת הפלדה והפחם של אירופה (ECSC) בהשתתפות בלגיה, צרפת, גרמניה, הולנד, לוקסמבורג ואיטליה.
• 1957 – חתימת אמנת רומא ליצירת הקהילה הכלכלית האירופאית (EEC).
• 1992 – 7 בפברואר, חתימת אמנת מאסטריכט ליצירת האיחוד האירופי ומטבע אחיד^[12],
• 1993 – 1 בינואר, השקת השוק האירופי האחיד^[12]
• 1995 – 16 בדצמבר, נקבע שמו הרשמי של המטבע האירופי (תחילית של המילה אירופה בשפות השונות: יורו, אירו, אוירו, וכדומה)^[12]
• 1996 – 13 בדצמבר, במהלך פסגת דבלין מואשרת "אמנת היציבות" המטילה עונשים כלכליים על מדינות שיעברו את מגבלות הגירעון לאחר החלת היורו. מגובשות תוכניות למנגנון חליפין חדש, שהיורו במרכזו. מכון המטבע האירופי חושף את עיצוב שטרות היורו^[12].
• 1999 – 1 בינואר, השקת המטבע האירופי ב-11 מדינות במקביל למטבעות הלאומיים, ליצירת האיחוד המוניטרי הגדול בהיסטוריה^[3].
• 2000 – דנמרק עורכת משאל עם בנוגע להצטרפות לגוש היורו, המסתיים בהחלטה שלילית של 53% מהמצביעים^[13].
• 2001 – יוון מצטרפת למרחב האירו ומאמצת את המטבע החדש לאחר 2600 שנה של שימוש במטבע הלאומי שלה, הדרכמה^[14].
• 2002 – 1 בינואר, היורו מחליף באופן רשמי את המטבעות הלאומיים.
• 2003 – שוודיה עורכת משאל עם בנוגע להצטרפות לגוש היורו, המסתיים בהחלטה שלילית^[15].
• 2007 – סלובניה מצטרפת לגוש היורו^[16].
• 2008 – מלטה וקפריסין מצטרפות לגוש היורו^[17].
• 2009 – סלובקיה מצטרפת לגוש היורו. המטבע נמצא בשימוש ישיר של 332 מיליון בני אדם, ושל 175 מיליון נוספים אשר מטבעותיהם מוצמדים ליורו. כשליש מעתודות המט"ח בעולם נקובות ביורו. 17 כלכלות גוש היורו מהוות את הכלכלה השנייה בגודלה בעולם. משבר החובות האירופי מתחיל רשמית בחודש נובמבר כתוצאה ממשבר החובות של דובאי. ראש ממשלת יוון מודיע בדצמבר כי כלכלת ארצו נמצאת במצב חמור.
• 2010 – 2 במאי. יוון הופכת למדינה הראשונה בגוש היורו הנזקקת לחילוץ פיננסי. חבילות חילוץ נוספות מוענקות לאירלנד ולפורטוגל.
• 2011 – אסטוניה מצטרפת לגוש האירו^[18]
• 2014 – 1 בינואר. לטביה מצטרפת לגוש האירו^[19].
• 2015 – 1 בינואר. ליטא מצטרפת לגוש האירו^[20].
• 2019 – 27 בינואר הופסקה הנפקת שטרות בערך של 500 אירו, עקב החשש שהם משמשים בעיקר סוחרי סמים ומלביני כספים, בשל ערכם הגבוה^[21], חשש שעלה עוד בזמן השקת המטבע^[22].
• 2021 – 14 ביולי. הבנק המרכזי האירופי מודיע על התחלת התהליך להפקת מטבע אירו דיגיטלי אשר ישמש בעתיד כהילך חוקי נוסף במדינות גוש האירו במקביל להמשך שימושו של מטבע האירו הפיזי כרגיל^[23].
• 2023 – 1 בינואר. קרואטיה מצטרפת לגוש האירו^[24].

עם השקת המטבע וביטולם של אחד-עשר מטבעות אירופיים, היה חשש שהשקל יעמוד מול מיתקפות ספקולטיביות של סוחרי מט"ח בין-לאומיים, שאפשרויות המסחר שלהם פחתו, ושהדבר עלול לפגוע קשות ביציבות השקל והמחירים בישראל. עקב כך עלו רעיונות בישראל להחליף את מטבע השקל חדש בדולר אמריקאי, או באירו^[25]. בנק ישראל אמד בצורה כמותית את היתרונות והחסרונות הגלומים במהלך אפשרי של ויתור על השקל הישראלי, הצטרפות לגוש האירופי ואימוץ האירו^[26]. מסקנתם של עורכי המחקר היא כי החיסכון כתוצאה מהצטרפות לגוש האירו זניח. בנק ישראל מחזיק ברזרבות של מט"ח כאשר כ-65% מהרזרבות מוחזקים בדולרים וכ-30% באירו^[27].

בנובמבר 2004, בכנס שערך בנק ישראל לכבוד שנת היובל שלו, נערך דיון בין כלכלנים ישראלים, והדעה הרווחת בדיון הייתה שהצטרפות ישראל לגוש האירו או הדולר אינה ריאלית^[28].

• גוש השטרלינג
• שער הריבית הבין-בנקאי האירופאי (Euribor)

מדיה וקבצים בנושא גוש האירו בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של גוש האירו (באנגלית)
• איחוד המטבע באירופה: הגרמנים יפסידו, באתר גלובס, 14 ביולי 1997
• בלומברג, בריסל, ‏הדרכמה היוונית תצורף מחר ל"סל" האירופי ותפוחת ב-13.8%; הפונט האירי ייוסף ב-3%, באתר גלובס, 16 במרץ 1998
• עו"ד גדעון פישר, ‏היורו והמשפט הישראלי, באתר גלובס, 26 באוקטובר 1998
• סמי כאהן, הלסינקי, ‏בפינלנד, ההצטרפות לגוש היורו היא גם תעודת ביטוח נגד רוסיה, באתר גלובס, 20 בדצמבר 1998
• שירות בלומברג ופייננשל טיימס, ‏האירו על סף שוויון עם הדולר - בעקבות פיחות של 16% מאז השקתו. הרקע: נתונים מאכזבים בגרמניה, באתר גלובס, 14 ביולי 1999
• אשר שכטר, יבשת במשבר // האכזבות, המפלות והאבטלה בשנה הרעה של גוש היורו, באתר TheMarker‏, ‏21 בספטמבר 2012
• עמי גינזבורג, גוש האירו, באתר TheMarker‏, 30 באפריל 2017
• דפנה מאור, היורו, החטא, העשירים והבטלנים - בסוף זה נגמר בסיפור הצלחה, באתר TheMarker‏, 1 בינואר 2019
• בלומברג, המרוויחות והמפסידות הגדולות של 20 שנות יורו, באתר TheMarker‏, 1 בינואר 2019