מבצע שומר החומות

ערך מורחב – המהומות בישראל (2021)

התקופה שקדמה למבצע התאפיינה במתח מוגבר מכמה סיבות: הראשונה היא הפרשה המשפטית סביב פינוי שש משפחות ערביות משכונת שייח ג'ראח שבמזרח ירושלים מקרקעות בבעלות יהודית, על פי החלטת בית המשפט העליון^[12]. סיבה נוספת היא העימותים בהר הבית בתפילת יום שישי האחרון לחודש הרמדאן במסגד אל אקצא, במהלכם פשטה המשטרה על המסגד תוך ירי רימוני הלם, גז מדמיע וכדורי גומי. בנוסף, ב־9 במאי החל צה"ל בתרגיל מטכ"לי גדול (חודש מלחמה) בשם "מרכבות האש"^[13][14][15] (בעקבות פרוץ המבצע, התרגיל נדחה ל-2022)^[16].

המבצע החל בעקבות הסלמת המהומות בישראל (2021) ביום ירושלים (10 במאי), שבהן נפצעו עשרות מפגינים ומספר שוטרים. לקראת השעה 17:00 הציב חמאס אולטימטום לממשלת ישראל שלפיו יפתח בהתקפה אם לא ייסוגו כוחות משטרת ישראל מהר הבית ומשכונת שייח' ג'ראח שבירושלים עד השעה 18:00.

בשעה 18:02, לאחר שהדרישה לא נענתה, חמאס שיגר 7 רקטות לכיוון ירושלים וסביבתה ומאוחר יותר גם לעבר יישובי עוטף עזה. כבר ביממה הראשונה לעימות נורו יותר מ-200 רקטות לעבר אזור ירושלים, יישובי הדרום ועוטף עזה^[17]. בתגובה לכך תקף צה"ל ברצועה, תקיפות אלו היו אות תחילתו של המבצע.

צה"ל הציב לעצמו שלושה יעדים במבצע שומר החומות:

1. פגיעה קשה והרסנית ביכולות הלחימה הרקטיות והאחרות של חמאס, ושל הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני.
2. פגיעה הרסנית ביכולת לשקם את המערכים הצבאיים, ובכך לפגוע ביכולתם ובמוטיבציה שלהם להתעמת עם ישראל למשך שנים.
3. שיקום ההרתעה מול הארגונים העזתיים ובראשם חמאס, הרתעה שנשחקה בשבע השנים שחלפו מאז מבצע צוק איתן.

זאת, בנוסף לשימור הלגיטימציה הבינלאומית של צה"ל להפעיל את עוצמתו ברצועת עזה, שאיבודה עלול למנוע את מימוש שאר היעדים^[18].

10 במאי, יום ירושלים (יום ראשון למבצע)

כתוצאה מהמהומות בירושלים באותה תקופה ובשילוב טרור הטיקטוק, ב-10 במאי פרסם חמאס אולטימטום לפיו על כוחות המשטרה הישראליים לסגת מהר הבית ומשכונת שייח' ג'ראח עד השעה 18:00 של אותו יום^[19]. לאחר שישראל לא נענתה לדרישת חמאס, נורו 7 רקטות לעבר אזור ירושלים וירושלים עצמה ביניהן, רקטה שתוכננה לפגוע בעיר העתיקה ויורטה על ידי כיפת ברזל, רקטה אחרת נפלה בגינת בית בקריית יערים וגרמה למעט נזק ברכוש אך לא נפגע איש באירוע. באותו מטח נורו גם רקטות לעבר קריית גת, שדרות ויישובי עוטף עזה וחבל עדולם. הירי לירושלים ולאזור גרם בין השאר, לקטיעתו של מצעד הדגלים שהתקיים באותו היום בירושלים לרגל יום ירושלים^[20]. בתגובה לירי הרקטות, החל לתקוף צה"ל בליל 11/10 במאי כ-130 מטרות של חמאס ושל הגא"פ ברצועת עזה. כתוצאה מהתקיפות נהרגו, לפי דיווחי הסהר האדום ברצועה, 24 פלסטינים, שמתוכם 15 מחבלי חמאס ו-9 ילדים^[21][22]. לפי דובר צה"ל, 6 מהילדים שנהרגו באותו לילה, נפגעו מרקטות של הג'יהאד האיסלמי, שהתפוצצו בשטח רצועת עזה^[23][24], בו זמנית נמשכו מטחים כבדים כל הלילה לעוטף עזה וחבל שלום וגם לשדרות, נתיבות, אשקלון, חוף אשקלון ויישובי חבל לכיש.

11 במאי, יום שלישי (יום שני למבצע)

ביומו השני של המבצע, ב-11 במאי, אישר שר הביטחון בני גנץ גיוס של 7,000 חיילי מילואים. כמו כן נפרשו סוללות של תותחים מתנייעים מדגם "דוהר" סביב הרצועה^[25]. בבוקר 11 במאי הרגו לוחמי יחידת אגוז, באמצעות ירי טיל "גיל", שני מחבלי חמאס ששיגרו רקטה. לוחמי יחידת מגלן הרגו חוליית נ"ט של חמאס^[26]. בצהריים נהרגו מספר מפקדים בג'יהאד האסלאמי, בהם ראש המערך הרקטי של הג'יהאד האסלאמי, סמאח עבד אל ממלוכ, ומפקד בגדודי עז א-דין אל-קסאם^[27].

במקביל לתקיפות ברצועה, נמשך הירי הפלסטיני הכבד על ישראל. בלילה נורה מטח כבד לנגב המערבי, חבל לכיש, שדרות ועוטף עזה.

לאורך שעות היום נורו מטחי רקטות לעבר ישראל, תחילה לנתיבות, שדרות ועוטף עזה. בהמשך היום התרחבו שיגורי הרקטות לאזורי אשדוד, אשקלון ושפלת יהודה. באשקלון נהרגו 2 נשים, ואשה נוספת נפצעה ונפטרה מפצעיה כעבור מספר חודשים. בערב התרחב הירי גם לתל אביב, גוש דן, אזור השרון המשולש ואף לואדי עארה. בראשון לציון נהרגה אשה אחת. נמל התעופה בן-גוריון נסגר להמראות ולנחיתות^[28].

בשעה 18:36 תקפו 80 מטוסי קרב של חיל האוויר הישראלי כ-150 מטרות במערך הרקטי, בהן 50–70 בורות שיגור בצפון הרצועה. לדברי דובר צה"ל, התקיפה גרמה לניטרול יכולת שיגור הרקטות של שלושה גדודים של החמאס בצפון הרצועה^[29]. במהלך התקיפה נהרג, בין השאר, איאד פתחי פאיק שריר, מפקד מערך הנ"ט של חמאס בעזה^[30]. לפי דובר צה"ל, במהלך יום הלחימה נהרגו יותר מ-20 מחבלי חמאס וגא"פ^[31].

בהמשך בשעות 03:22 חמאס שיגר רקטות לעבר באר שבע והנגב .

12 במאי, יום רביעי (יום שלישי למבצע)

בלילה שבין 11 ל-12 במאי ביצע חיל האוויר הישראלי מספר גלים של תקיפות אוויריות שבהן הופצצו בניינים רבי-קומות ששימשו כמטות ומשרדים של חמאס, בתים של מחבלים בדרג מח"ט ובורות שיגור. באחת מהתקיפות נהרגו שני מפקדים בכירים בחמאס. בבוקר, צה"ל תקף את ביתו של בכיר בחמאס, צאלח דהמאן, ששימש כמחסן אמצעי לחימה של חמאס. בצהריים צה"ל סיכל משגר רקטות מוכן לפעולה שכוון לעבר אשקלון ואשדוד, וכן חוליית טרור שהתכוננה לשגר כטב"ם נפץ לשטח ישראל ועוד שתי חוליות נ"ט. בשעות הערב סיכל צה"ל חוליית נ"ט של הגא"פ וכן השמיד בניין בן 14 קומות שבו שכנו משרדי מודיעין צבאי ותשתיות תקשורת של חמאס. ב-20:00 תקפה יחידת מגלן תשתיות טרור ואמצעי לחימה מיוחדים של חמאס. ב-20:12 תקף כלי טיס חוליית משגרי רקטות של הגא"פ בעת שהיו בהכנות לירי.

ב-12 במאי בסביבות 14:00 פרסם דובר צה"ל שצה"ל ושירות הביטחון הכללי ביצעו סיכול ממוקד של "מספר מפקדים בכירים בחמאס, בעיר עזה ובחאן יונס, המהווים חלק מרכזי מ'פורום המטה הכללי' של ארגון הטרור ונחשבים מקורבים לראש הזרוע הצבאית של חמאס, מוחמד דף". בפעולה נהרגו 4–6 בכירי חמאס ועוד עשרה מחבלים השייכים למערך הייצור, המחקר והפיתוח^[32][33].

13 במאי, יום חמישי (יום רביעי למבצע)

בלילה שבין 12 ל-13 במאי, תקף צה"ל את הבנק המרכזי של חמאס ושני מבנים של המטה לביטחון הפנים בעזה. חיל האוויר תקף את ביתו של מפקד גדוד בחמאס והרג חוליה של הכוח הימי של הארגון^[34]. דובר צה"ל טען שרוב מערך הייצור של חמאס והג'יהאד הושמד, ואמר שצה"ל החל לתקוף את כל מוסדות הממשל בעזה^[35]. בבוקר ובצהריים סיכל צה"ל 4 חוליות נ"ט של חמאס. בשעה 15:48 הפיל מטוס F-16 של חיל האוויר הישראלי כלי טיס בלתי מאויש של חמאס שחדר מרצועת עזה לשטח ישראל. בשעה 17:38 מטוסי קרב של חיל האוויר הישראלי תקפו חמ"ל תצפיות ומתחם צבאי של מטה המודיעין של חמאס בעת ששהו בו עשרות מחבלים. בערב תקף צה"ל שני אתרים מרכזיים לייצור רקטות במרכז עזה. באחת מהתקיפות של מה שהוגדר "יעד מיוחד", הטיל חיל האוויר 170 פצצות בתוך 18 דקות על מטרה מורכבת רגישה בלב השטח האורבני, מבלי לגרום לנפגעים בלתי מעורבים^[36].

גורם ביטחוני טען שבשל מחסור בדלק, יהיו בקרוב בעזה 4 שעות של חשמל בלבד. אספקת המים ירדה לאחת ל-4 ימים במקום אחת ליומיים. הפגיעה באיכות החיים ובתנאי המחיה ברצועה נבעה בחלקה מירי כושל של ארגוני הטרור שפגעו בחוטי חשמל ובמתקני תשתית אזרחיים ברצועה. הגורם הוסיף כי האוכלוסייה האזרחית ברצועת עזה חוששת לצאת מהבית בגלל הנפילות מהשיגורים הכושלים של הארגונים ברצועה ומהתקיפות של צה"ל^[37][38].

בשעות הערב ירו תותחים של גדוד 55 כ-500 פגזים לעבר שטחים חקלאיים בצפון הרצועה. מספר פגזים פגעו בבתים, והרגו תינוק, נערה, שלוש נשים וגבר אחד. ביולי 2023 הודיע דובר צה"ל כי ננקטו צעדים פיקודיים נגד המעורבים בתקרית^[39].

14 במאי, יום שישי (יום חמישי למבצע)

בליל 14 במאי, בשעה 00:18, הודיע דובר צה"ל כי הורחבו התקיפות ברצועה, ובמסגרתן כוחות קרקעיים של כוחות מיוחדים (יחידת אגוז ויחידת מגלן), חיל השריון והתותחנים תוקפים ברצועת עזה^[40].תקיפה זאת נחשבת כתקיפה הנרחבת והגדולה ביותר שביצע חיל האוויר ברצועת עזה מאז מבצע צוק איתן, והיא קיבלה את שם הקוד "מבצע דרום כחול"^[41]. היעד המרכזי של התקיפה היה פגיעה קשה במערך המנהרות של החמאס בצפון הרצועה. במסגרת התקיפה נעשה שימוש בתרגיל הונאה: צה"ל הניע כוחות קרקעיים לקרבת גדר הגבול, והפיץ ידיעות על כך בתקשורת העולמית, במטרה לשכנע את האויב שמדובר במתקפה קרקעית של צה"ל, ולגרום לו להכניס כוחות גדולים אל תוך מנהרות הלחימה התת-קרקעיות, כך שהתמוטטות המנהרות תגרום לקבורת מספר רב של מחבלים^[42]. בצה"ל אמרו שהצליחו לפגוע במפקדות מבצעיות של חמאס שמוקמו בתוך מערך התת-קרקע^[43]. לדברי צה"ל: "מעל 160 מטוסי קרב של חיל האוויר מ-12 טייסות שונות תקפו כ-150 מטרות בתשתיות תת-קרקעיות בצפון רצועת עזה. במקביל לתקיפות חיל האוויר, כוחות חי"ר, ארטילריה ושריון, שנפרסו לאורך הגבול, ביצעו ירי של מאות פגזי ארטילריה ועשרות פגזי טנקים לעבר מטרות ברצועה." לפי רון בן ישי, במקביל לתקיפת המנהרות, כוחות קרקע של צה"ל - כולל טנקים, תותחים, כוחות מיוחדים, צלפים ומשגרי טילי "גיל" - פגעו בחוליות נ"ט ומרגמות של חמאס, שיצאו מהמנהרות כדי לאייש את מערך ההגנה הקדמי ולבלום את הכניסה הקרקעית הישראלית^[38]. מקורות פלסטיניים טוענים, שהתקיפה האווירית הישראלית נכשלה בהשגת יעדיה, ומספר פעילי הטרור שנהרגו במהלכה לא עלה על עשרה. בתקשורת הישראלית פורסם כי כעשרה מחבלים לכל היותר נקברו מתחת להריסות מערכת המנהרות התת-קרקעיות של חמאס ומוגדרים כנעדרים^[44][45][46]. ב-12 באפריל 2022, דבר זה התברר כנכון. תחקיר עובדה חשף כי בנוגע להיקף המחבלים שנפגעו במנהרות תרגיל ההונאה אכן "נכשל". האלוף אליעזר טולדנו, שהיה מפקד פיקוד הדרום אמר לאילנה דיין בראיון: "נהרגו בודדים במטרו... פחות ממה שקיוויתי"^[47].

ב-14 במאי ב-6:35 יירטו לוחמי ההגנה האווירית, באמצעות כיפת ברזל, כלי טיס בלתי מאויש שחדר מרצועת עזה לשטח ישראל, וב-10:25 יירטו כלי טיס בלתי מאויש נוסף^[48]. ב-10:32 ו-12:31 תקף צה"ל חוליות שיגור של חמאס בעת שהיו בהכנות לשיגור רקטות למרכז הארץ. ב-19:27 תקף צה"ל מבנה רב-קומות ובו סניף בנק הייצור הפלסטיני המשמש את חמאס כדי לנהל את כלכלת הזרוע הצבאית שלו. קודם לכן הותקף בזהירות גם פיר מנהרה בדרום רצועת עזה שמוקם ליד גן ילדים ומסגד.

15 במאי, יום שבת (יום שישי למבצע)

ב-15 במאי המשיך צה"ל בתקיפת מטרות טרור, הן בלילה והן לאחר מטח כבד לעבר כל גוש דן, השפלה והשומרון. בין השאר תקף צה"ל 20 משגרי רקטות ופגע בחוליות שיגור של חמאס. "כיפת ברזל" הפילה כטב"ם נפץ שחדר לישראל מרצועת עזה. צה"ל הפציץ והפיל, אחרי נוהל הקש בגג, את בניין התקשורת הערבית "אל-ג'לאא" בעזה, שבו היו נכסים מודיעיניים וטכנולוגיים של חמאס ומשרדים של AP ואל-ג'זירה^[49]. קצת אחרי 17:00 הפיל צה"ל רחפן נפץ של חמאס על חוליית השיגור שלו והרג שני מחבלים. לפנות ערב תקף צה"ל מספר עמדות שיגור ומשגרים תת-קרקעיים ברצועת עזה. צה"ל תקף גם בתים של מפקדי שטח ובכירים בחמאס ששימשו כתשתיות טרור, בהם של סגן יו"ר הלשכה המדינית של חמאס. סמוך לחצות תקף צה"ל סניף בנק מרכזי בשכונת א-רימאל שבו נמצאו כספי חמאס^[50].

16 במאי, יום ראשון (יום שביעי למבצע)

ב-16 במאי צה"ל תקף בלילה מבני מגורים ברחוב אל-וחדה במרכז עזה, במסגרת התקיפה הנרחבת בשעות האחרונות בכלל הרצועה. דובר ההגנה האזרחית בעזה אמר כי חמישה מבני מגורים הותקפו ללא אזהרה, וכי ישנן כמה משפחות המצויות עדיין תחת ההריסות. צה"ל המשיך לתקוף חוליות טרור ועמדות שיגור רקטות של חמאס. בשעה 11:20 מטוסי קרב וכלי טיס של צה"ל תקפו 11 משגרי רקטות בשג'אעיה ובחאן יונס וחוליית טרור בחאן יונס בעת ששיגרה רקטות לעבר שטח ישראל^[51]. לפי אתר צה"ל, תוך פרק זמן של 36 שעות, תקפו כוחות צה"ל בהצלחה כ-40 משגרי רקטות רב-קניים, בעלי 4–9 קנים, והשמידו אותם.

מטוס קרב של צה"ל תקף את ביתו של מפקד גדוד ג'בליה בחמאס, ממנו פעלה תשתית צבאית לניהול לחימה. מטוסי קרב של צה"ל תקפו נכסים צבאיים במטה המודיעין של הזרוע הצבאית של חמאס בצפון רצועת עזה. צה"ל המשיך בתקיפת ה"מטרו" - מערך המנהרות התת-קרקעיות של חמאס. התקיפות התמקדו בצפון-מזרח הרצועה ובמרכזה.

בין השאר תקף צה"ל את ביתו של יחיא סינוואר, ראש הלשכה המדינית של חמאס ברצועת עזה, ואת ביתו של אחיו, אף הוא בכיר בחמאס, מוחמד סינוואר^[52]. שני הבתים שימשו לפעילות טרור.

אחר הצהריים נתנו ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, שר הביטחון בני גנץ והרמטכ"ל אביב כוכבי הצהרה על המבצע, מטרותיו והישגיו^[53].

17 במאי, יום שני, חג השבועות (יום שמיני למבצע)

ב-17 במאי, במאמץ משותף של חיל האוויר, אגף התקשוב וההגנה בסייבר ואגף המודיעין, הותקף מתחם של המודיעין הצבאי של חמאס בתגובה לשיגור הרקטות לבאר שבע, יישובי מערב הנגב ועוטף עזה. במשך הלילה נערכה תקיפה נרחבת נוספת של חיל האוויר, שהופצצו בה מנהרות וכן תשעה בתים של מפקדים בחמאס. צה"ל הרג את חוסאם אבו הרביד, מפקד החטיבה הצפונית בג'יהאד האסלאמי ומחליפו של בהאא אבו אל-עטא, בתקיפה אווירית במחנה הפליטים ג'בליה שבצפון הרצועה. לצורך הסיכול הממוקד, עשה חיל האוויר שימוש בטיל קטן ומדויק - "ברד-חד", מתוצרת רפאל.^[54] בצהריים סיכל חיל הים כלי שיט בלתי מאויש צולל, שהיה בדרכו לבצע פיגוע, ומספר מחבלים בכוח הימי של חמאס^[55]. אחר הצהריים תקפו כלי טיס של צה"ל 16 עמדות שיגור וסיכלו 5 מחבלים שעמדו לשגר רקטות. קצת לפני 19:00 תקף צה"ל את חמ"ל ביטחון הפנים של חמאס בשכונת רימאל.

18 במאי, יום שלישי (יום תשיעי למבצע)

בלילה שבין 17 ל-18 במאי, 62 מטוסי קרב תקפו את ה"מטרו" בשכונת רימאל באמצעות 110 חימושים מדויקים. כמו כן השמיד צה"ל 10–12 משגרי רקטות רב-קניים שהיו מכוונים אל עבר תל אביב ואשקלון. לאורך היום המשיך צה"ל בתקיפות נקודתיות של מבני טרור ועמדות שיגור רקטות. בערב סיכל שתי חוליות שיגור וכן השמיד עמדת מרגמה שהפלסטינים מיקמו בבית ספר.

19 במאי, יום רביעי (יום עשירי למבצע)

בלילה שבין 18 ל-19 במאי תקף צה"ל את מערכת המנהרות התת-קרקעיות של חמאס בח'אן יונס ורפיח. לפי דובר צה"ל "במשך כ-25 דקות, 52 מטוסי קרב תקפו באמצעות 120 חימושים מדויקים כ-40 מטרות תת-קרקע של חמאס בתוואי של כ-12 ק"מ"^[56]. בנוסף, הותקפו תשתיות טרור נוספות בערים אלו, בהן חמ"לים, מחסני אמל"ח ומשגרי רקטות. בתקיפה הזו נהרגו לפחות 10 מחבלים של חמאס והג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני. בנוסף צה"ל תקף בשעות אחר הצהריים מטרות בשטח לבנון כתגובה לירי רקטות מלבנון. במשך היום ובערב תקף צה"ל רקטת קרקע-קרקע כבדה של הגא"פ ומשגרי רקטות רב-קניים שכוונו לשטח ישראל, כולל משגרים שהוסתרו בבתי מגורים.

20 במאי, יום חמישי (היום ה-11 למבצע)

צה"ל תקף מנהרות תת-קרקעיות, תשתיות טרור של חמאס, מחסני אמל"ח ומשגרי רקטות רב-קניים. לפני הצהריים מטוסי קרב תקפו מנהרת לחימה של חמאס בבית חאנון, וכן שתי עמדות שיגור רקטות תת-קרקעיות בג'בליה ששימשו בין השאר לירי רקטות לתל אביב. בח'אן יונס השמיד צה"ל משגר רקטות רב-קני חמוש ומהפגיעה התפוצצו הרקטות שעליו ופגעו ברצועת עזה. אחר הצהריים הפציץ צה"ל שתי מנהרות התקפיות בצפון עזה ובית חאנון שהיו בשלבי בנייה.

ב-10:38 המחבלים ירו טיל נ"ט על טיולית, חייל שעמד בסמוך נפצע קל. בתגובה השמיד צה"ל את העמדה ממנה שוגר הטיל וכן סיכל חוליית נ"ט שנסעה ברכב בצפון הרצועה.

במהלך היום תקף צה"ל כ-30 משגרי רקטות, כולל משגרים תת-קרקעיים ועל-קרקעיים ומשגרים רב-קניים, והרג מספר מחבלים במערך שיגור הרקטות של ארגוני הטרור בעזה.

שעות לפני הפסקת האש, צה"ל סיכל פיגוע בגבול הרצועה^[57].

21 במאי, יום שישי (היום ה-12 למבצע)

בשעה 2:00 נכנסה הפסקת האש בין הצדדים היריבים לתוקפה. פיקוד צה"ל וההנהגה הישראלית חששו, שארגוני הטרור בעזה ינסו לירות מטחי סיום של רקטות לעבר באר שבע וגוש דן, בשעות שלפני מועד תחילת הפסקת האש, ולכן חיל האוויר הישראלי ריכז כוח אווירי גדול בשמים מעל רצועת עזה, כדי להרתיע את הארגונים הפלסטינים מפני צעד כזה, ולהגיב עליו בעוצמה רבה במקרה הצורך. בנוסף הועברו מסרים לחמאס דרך המצרים, שהזהירו את הצד הפלסטיני מפני התוצאות של המשך ירי הרקטות לאחר מועד כניסת הפסקת האש. החשש הישראלי לא התממש, וארגוני הטרור בעזה הגבילו את האש שלהם לאזור עוטף עזה בשעות שקדמו להפסקת האש, והקפידו לשמור על הפסקת האש לאחר שזו נכנסה לתוקף.

זרוע האוויר

חיל האוויר הישראלי נשא ברוב נטל המאמץ ההתקפי באמצעות טייסות הקרב, המסק"ר והכטמ"מים (כלי טיס מאוישים מרחוק). כלי טיס ובהם מטוסי קרב - לרבות F-35I אדיר, F-15 בז, F-15I רעם, F-16I סופה ו-F-16C/D ברק 2020 - הפציצו למעלה מאלף מטרות טרור של חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני ברצועת עזה. כלי טיס שונים ביצעו בבכירי טרור סיכולים ממוקדים – בהם נעשה שימוש בפצצה מונחית "ברד-חד"^[54] – וכן תקפו חוליות שיגור של רקטות ונ"ט.

מערך ההגנה האווירית נטל חלק מרכזי במאמץ ההגנתי, כאשר סוללות כיפת ברזל יירטו למעלה מ-1,350 רקטות ארטילריות שכוונו לעורף הישראלי בלמעלה מ-90% הצלחה. בנוסף, כיפת ברזל יירטה והפילה כלי טיס בלתי מאוישים, בהם כטב"מי נפץ, ששיגר חמאס לעבר ישראל.

במסגרת פעילות "כיפת ברזל" הופל בטעות כטב"ם צה"לי טקטי מסוג "רוכב שמיים", לאחר שזוהה ככלי טיס עוין^[58].

זרוע היבשה

כוחות של פיקוד הדרום נפרסו לאורך גדר המערכת סביב רצועת עזה על מנת להגן על יישובי עוטף עזה וכן לסייע באש במאמץ ההתקפי. הכוחות כללו סוללות תותחי דוהר M-109, גדוד 53 של חטיבה 188 עם טנקי מרכבה סימן 4מ (הגדוד תפס את גבול עזה בפעילות בט"ש קודם ולאחר המבצע, והיוו כוח השריון המרכזי במהלך המבצע), צק"ח גדעון (חטיבה 7, וחטיבת גולני), חטיבת הנח"ל גדודים 931 ו-50, חטיבת הצנחנים. היחידה הרב-ממדית, יחידת מגלן ויחידת אגוז סיכלו חוליות ומשגרי נ"ט. בתקיפה על ה"מטרו" (רשת המנהרות התת-קרקעיות) של חמאס השתתפו כוחות תותחנים, שריון, חי"ר וצלפים. חיל ההנדסה הקרבית הכין עמדות ירי לטנקים, תותחים וצלפים ומגננים וסוללות מגן לכוחות צה"ל על גבול הרצועה^[59].

חמ"ל משותף של אוגדת עזה, אגף המודיעין, זרוע היבשה, חיל האוויר וחיל הים עבד באופן רצוף לאיסוף מודיעין צבאי, ניתוחו, ניהול אש וחלוקת מטרות לכוחות בשטח ובאוויר על מנת לאפשר סגירת מעגל אש באופן מהיר והשמדת איומים ומטרות באופן יעיל. דבר זה אפשר גם סיכול מהיר של חוליות שיגור רקטות וחוליות נ"ט^[60].

זרוע הים

כוחות של חיל הים הישראלי תקפו מטרות של הכוח הימי של חמאס, בהן כלי שיט, מוצבים, מרכזי שליטה ופיקוד, מחסני אמל"ח ועוד. זרוע הים תקפה גם מטרות טרור נוספות באש תותחים וטילים, וכן באמצעות שייטת 13. בנוסף הוצבה ספינת טילים עם C-Dome (כיפת ברזל הימית) וטילי ברק כדי להגן על אסדת הגז שמול אשקלון^[61][62].

מודיעין

המבצע לווה באופן הדוק במודיעין צבאי שנאסף על ידי אגף המודיעין (אמ"ן), להק המודיעין (למד"ן), מספן המודיעין (מד"ן) וחיל האיסוף הקרבי. המודיעין אפשר פגיעה מדויקת בנכסים אסטרטגיים של חמאס ובאלפי מטרות טרור. שירות הביטחון הכללי סייע בביצוע סיכולים ממוקדים בבכירים של החמאס והגא"פ, כאשר הבולט שבהם הוא הפגיעה ב"פורום המטה הכללי" של חמאס וחיסול בכירים במערך הייצור, המחקר והפיתוח של חמאס.

במהלך המבצע ארגוני הטרור ברצועת עזה שיגרו יותר מ-4,300 רקטות ופצצות מרגמה לעבר ישראל, שמהן יורטו בידי מערכת "כיפת ברזל" מעל ל-1,660 רקטות (שהם מעל 90% אחוזי הצלחה ביירוט רקטות, שעמדו ליפול בשטחים מיושבים) ולמעלה מ-1,820 מהן נפלו בשטחים פתוחים;^[10] יותר מ-640 רקטות כשלו ונפלו בשטחי רצועת עזה ומהן נהרגו מעל ל-20 פלסטינים. מירי הרקטות על ישראל נהרגו 12 אזרחים (3 מהם עובדים זרים) וכן נהרג חייל מירי טיל נ"ט.

עם תחילת המבצע, פיקוד העורף פרסם הנחיות שלפיהן לא יתקיימו לימודים בבתי הספר המצויים בטווח של עד 40 ק"מ מרצועת עזה, אך הלמידה המשיכה במסגרת למידה מרחוק כמו בזמן מגפת הקורונה^[63]. בהחלטת פיקוד העורף הותר לקיים לימודים ביישובי גוש דן ובשפלה, אולם מספר ראשי עיריות החליטו להיות ערוכים לכל הסלמה ולא לקיים לימודים במוסדות הלימוד^[64].

ב-10 במאי, היום הראשון למבצע, הכריז שר הביטחון בני גנץ על מצב מיוחד בעורף בטווח של עד 80 ק"מ מרצועת עזה למשך 48 שעות. בהוראת ראשי הערים, בוטלו לימודים בערים נוספות בארץ שנמצאו בטווח 80 ק"מ מרצועת עזה ובהם ראשון לציון, נס ציונה, רחובות, חולון ובת ים.

10 במאי, יום ירושלים (יום ראשון למבצע)

ב-10 במאי, היום הראשון למבצע, שיגרו הפלסטינים כ-300 רקטות לעבר ישראל. תחילה החל חמאס בירי אל עבר ירושלים וסביבתה ואל קריית גת יחד עם יישובי עוטף עזה. בימים שלאחר מכן המשיכו שיגורי הרקטות והתגברו. טווח הירי התרחב גם הוא. רקטות רבות יורטו על ידי מערכת כיפת ברזל, אולם מספר רקטות נפלו באזורים מיושבים, ופגעו בבתי מגורים. הפגיעות גררו נזק רב, וכן מספר נפגעים. לדברי הפלסטינים, למעלה מ-200 רקטות שוגרו תוך כשעה, בעיקר על אשדוד ואשקלון.

11 במאי, יום שלישי (יום שני למבצע)

ב-11 במאי נרשמו ההרוגים הישראלים הראשונים בעימות: שתי נשים, בת 80 והמטפלת ההודית שלה, נהרגו מפגיעה ישירה של רקטה בבית פרטי באשקלון^[65]. תקלה שאירעה במערכת כיפת ברזל המוצבת באשקלון היא שאפשרה לרקטות רבות ליפול בשטח העיר. התקלה תוקנה, ונוספה עוד סוללת הגנה בעיר. התקלה שהתגלתה לאחר הכישלון ביירוט הרקטות הובילה את פיקוד העורף לצאת בהנחיה חריגה לתושבי אשקלון להישאר במרחבים המוגנים, עד שתוקנה התקלה והסוללה הוחזרה לכשירות^[66].

כתגובה להפלתו של בניין רב-קומות, חמאס איים לירות על תל אביב בשעה 21:00^[67]. בשעה 20:46 הופעלו אזעקות בכל רחבי גוש דן ועד לאזור השרון, במטח כבד של למעלה מ-130 רקטות במקביל^[68]. זו הייתה מתקפת הטילים הגדולה ביותר אי-פעם על מחוז המרכז, וגם הקטלנית ביותר. רקטות פגעו ישירות באוטובוס ובכלי רכב בחולון, 7 אזרחים נפצעו במצב בינוני עד אנוש. הרקטות פגעו ישירות גם בראשון לציון ובגבעתיים, וגרמו ל-2 הרוגות ולארבעה פצועים קל^[69][70]. בסביבות השעה 21:30 נתב"ג נסגר להמראות ולנחיתות בעקבות המטח הכבד^[71]. בהמשך הופנו כל הטיסות שיועדו לנחות בישראל ליוון ולקפריסין, ולאחר מכן הופנו לשדה התעופה רמון. בהמשך הערב פגעה רקטה במתקן תשתיות נפט ואנרגיה באשקלון, שעלה באש. באותו יום אישה כבת 50 שרצה למרחב מוגן נפצעה קשה, וב-14 במאי נקבע מותה.

12 במאי, יום רביעי (יום שלישי למבצע)

ב-12 במאי, בשעה 3:00 לפנות בוקר, הופעלו אזעקות בגוש דן, בשרון, בנגב וביישובי השפלה, בעקבות מטח של מאות רקטות. כתוצאה מפגיעה ישירה בבית בכפר דהמש שליד לוד, נהרגו אב ובתו בת ה-16 בעת ששהו בחצר ביתם^[72]. בבוקר ירו מחבלים טיל נ"ט מצפון הרצועה לעבר ג'יפ של צה"ל בנתיב העשרה. מהירי נהרג חייל חטיבת הנח"ל עומר טביב, ושני חיילים נוספים נפצעו באורח קשה^[73]. בצהריים של אותו יום שיגרו הפלסטינים מטחי רקטות כבדים על יישובי הדרום, אשקלון, גן יבנה, אשדוד.

בשעות הערב הופעלו אזעקות בגוש דן ובשפלה, בעקבות מטח רקטות. כתוצאה מפגיעה ישירה בבית בשדרות, נהרג ילד בן 5 ונפצעו שלושה אנשים^[74].

ב-12 במאי הורה שר האנרגיה יובל שטייניץ להפסיק את פעילותה של אסדת הגז הטבעי תמר, השוכנת מול אשקלון^[75]. אספקת הגז הטבעי לישראל נמשכה ממאגר לווייתן. חמאס שיגר עשרות רקטות לעבר אסדת תמר, בניסיון לפגוע בה^[76].

13 במאי, יום חמישי (יום רביעי למבצע)

ב-13 במאי, בשעה 1:15 לפנות בוקר, הופעלו אזעקות בגוש דן, בשרון ובעמק חפר בעקבות מטח רקטות. גם בוואדי עארה, בעמק יזרעאל ובגליל התחתון נשמעו אזעקות^[77], אך הן התגלו לאחר מכן כאזעקות שווא^[34].בשעה 01:49 אזעקות נשמעו בין היתר בפתח תקווה, שם, כתוצאה מפגיעה ישירה בשטח שבין 4 בניינים פרצה שרפה שהסבה נזק רב. דיירי המקום פונו ובהם חמישה פצועים^[78].

בשעה 14:28 נורה מטח כבד של 100 רקטות לעבר גוש דן, השפלה, אזור בית שמש, אשדוד, באר שבע ודרום הארץ^[79]. רקטה שנורתה לעבר נמל התעופה רמון נפלה בשטח פתוח במועצה אזורית חבל אילות ללא התרעה.

בסביבות השעה 23:00, בזמן מטח לאזור השפלה ואשדוד, נפגעה קשה בראשה אישה בת 87 בשתולים כשרצה למרחב מוגן, ולאחר כחצי שעה נקבע מותה^[40].

14 במאי, יום שישי (יום חמישי למבצע)

בלילה שבין 13 במאי ל-14 במאי, בתגובה על התקיפות הנרחבות של צה"ל ברצועה, פתח חמאס בירי מסיבי לכיוון ערי הדרום והשפלה, בהן אשקלון ואשדוד, שספגה פגיעה ישירה בבניין בלב העיר^[80]. בשעות הצהריים נורו מספר מטחי רקטות לעבר אשדוד, אשקלון, באר שבע והשפלה^[81]. לאורך כל היום המשיך הירי על יישובי עוטף עזה.

15 במאי, יום שבת (יום שישי למבצע)

בלילה שבין 14 במאי ל-15 במאי פתח חמאס בירי לכיוון ערי הדרום והשפלה, בהן באר שבע, אשדוד וגן יבנה^[82].

בצהריים נשמעו אזעקות ברוב אזור גוש דן, השרון, השפלה ואף בשומרון עקב מטח כבד. רקטות נפלו ברמת גן, בראשון לציון וליד נתב"ג. לראשונה תועדה נפילה בשומרון, גם ליד כפרים פלסטיניים^[83]. באותה שעה נורו רקטות גם לעבר עוטף עזה, אשדוד ובאר שבע. כתוצאה מהמטח נהרג אזרח בן 55 מפגיעה ישירה של רקטה בבית ברמת גן, נפצעו שני אזרחים ומספר אנשים לקו בחרדה^[84].

בעקבות ההסלמה, עשרות משפחות מיישובי עוטף עזה התפנו מבתיהן בהמלצת גורמי הביטחון, אך התוכנית לקליטתן בבתי מלון ובאכסניות ברחבי הארץ, שהוכנה מראש למצבים מסוג זה, לא הופעלה, נכון ל-15 במאי^[85].

16 במאי, יום ראשון (יום שביעי למבצע)

ב-16 במאי בשעה 00:08, לאחר שחמאס איים לשגר רקטות כנקמה על הפגיעה באנשיו ובמבני מגורים ברצועת עזה, חמאס החל בשיגור רקטות לעבר גוש דן, אשדוד, אשקלון ועוטף עזה. לא דווח על נפגעים מהירי, 10 אנשים נחבלו בזמן שרצו למרחב המוגן^[86]. בסך הכול ירה חמאס כ-42 רקטות, ומערכת "כיפת ברזל" יירטה חלק מהן. בתגובה, תקף חיל האוויר עשרות יעדים ברצועת עזה, כולל את ביתו של מנהיג חמאס יחיא סנוואר^[87].

סמוך לשעה 02:30 נשמעו אזעקות גם בבאר שבע ובסביבתה. ככל הנראה נורו כ-12 רקטות, 7 מהן נפלו בשטחים פתוחים ואת השאר יירטה כיפת ברזל. הירי התחדש קצת לפני השעה 06:00, עם רקטות שנורו לכיוון יישובי עוטף עזה וזמן קצר לאחר מכן גם לחבל לכיש. השקט המתוח נשמר במשך 4 שעות, עד שהופר עם אזעקות שהופעלו בשעה 10:18 ביישובים במועצה האזורית אשכול. בסך הכול 120 שיגורים זוהו מ-15 במאי בשעה 19:00 ועד 16 במאי בשעה 06:00 בבוקר^[88].

17 במאי, יום שני, חג השבועות (יום שמיני למבצע)

ב-17 במאי, בליל חג השבועות בשעה 00:00, החל ירי רקטי לבאר שבע. שתי רקטות יורטו ושתיים נפלו בשטחים פתוחים. כמעט שעה לאחר מכן, המטחים המשיכו גם לעבר עוטף עזה, נתיבות, אופקים ויישובי מערב הנגב. בהמשך הלילה המשיכו מטחי הרקטות גם לכיוון אשקלון ועוטף עזה, 6 נפצעו קל ככל הנראה מנפילות. ב-07:01 הירי לעבר ישראל התחדש עם מטחים לעבר יישובי עוטף עזה ונתיבות. במהלך הלילה פונו למרכז רפואי הדסה 120 פצועים. בסך הכל 60 שיגורים זוהו מ-16 במאי בשעה 19:00 ועד 17 במאי בשעה 09:00 ככל הנראה. 10 רקטות נפלו בשטח הרצועה ועשרות יורטו. בשעה 13:30 החל מטח רקטות כבד לכיוון אזורי באר שבע, אשקלון, אשדוד ועוטף עזה. באשדוד רקטה אחת פגעה בפגיעה ישירה בבניין, 3 נפצעו קל ו-5 נפגעי חרדה, בשעה 1:52 לערך. בהמשך, נורו מטחים לכיוון עוטף עזה. אחר הצהריים נורו מטחים לעבר באר שבע, אשדוד, אשקלון, גן יבנה ולעוטף עזה.

18 במאי, יום שלישי (יום תשיעי למבצע)

מ-17 במאי בשעה 19:00 ועד 18 במאי בשעה 07:00, זוהו כ-90 שיגורים משטח רצועת עזה לשטח ישראל, כ-20 מהם נפלו בשטח הרצועה. לאחר ירי הרקטות לפנות בוקר לעיר נתיבות ולעוטף עזה, הוא התחדש בשעה 11:58 עם ירי לעיר אופקים ולסביבתה. בסביבות השעה 13:15 החל מטח רקטות כבד לעוטף עזה, רקטה אחת נפלה במעבר ארז, כתוצאה מהנפילה נפצע אדם במצב קל-בינוני. במטח זוהו 50 שיגורים לעבר המועצה אזורית אשכול. במהלך היום המטחים נמשכו ורקטה אחת פגעה ביישוב אוהד בעוטף עזה וכתוצאה מכך נהרגו שני פועלים תאילנדים ו-7 נוספים נפצעו מתוכם אחד בינוני ואחד קשה ו-5 נוספים קל. הפלסטינים שיגרו רקטות ופצמ"רים על מעבר ארז בעת שמשאיות עם סיוע הומניטרי לרצועת עזה עברו דרכו, חייל נפצע קל מפגיעת פצמ"ר. בשעות הצהריים ואחר הצהריים נורו מטחי רקטות לכיוון אשדוד, אשקלון, עוטף עזה, באר שבע ויישובי הדרום. רקטה אחת פגעה ברכב בעוטף עזה, ואזרח אחד נפצע קל.

משעה 07:00 ועד שעה 19:00, זוהו כ-270 שיגורי רקטות מרצועת עזה לשטח ישראל. כ-45 רקטות נפלו בשטח הרצועה. כיפת ברזל יירטה כ-90 אחוז מהרקטות, שהמערכת זיהתה שהן עומדות לפגוע בשטחים בנויים.

19 במאי, יום רביעי (יום עשירי למבצע)

בשעה 00:48 נשמעו אזעקות בערים אשדוד, אשקלון, יבנה, רחובות, נס ציונה והסביבה. בשעה 02:20 נשמעו אזעקות באזור העיר שדרות, בשני המטחים לא היו נפגעים. ירי הרקטות התחדש בשעות הבוקר, עם הישמע אזעקות בעוטף עזה. בהמשך היום נמשכו המטחים לכיוון עוטף עזה ללא נפגעים, בשעה 14:59 החל מטח כבד לעוטף עזה, ליישובי הדרום והשפלה מבאר שבע עד לרחובות. דווח על נפילות בפארק ועל מדרכה בשני מקומות באשדוד וללא נפגעים. בשעות הערב נשמעו אזעקות נוספות בעוטף עזה. בשעה 19:20 שוגרו מספר רקטות לעיר שדרות ולעוטף עזה, וזוהו שתי נפילות של רקטות, אחת מהן בשדרות. אזרח אחד נפצע באורח קל-בינוני מהדף הפיצוץ.

מהשעה 07:00 ועד 19:00 זוהו כ-200 שיגורי רקטות מרצועת עזה לשטח ישראל. כ-30 רקטות נפלו בשטח הרצועה. לוחמי ההגנה האווירית יירטו כ-90% מהרקטות שעמדו לפגוע באזורים מאוכלסים במהלך היום.

20 במאי, יום חמישי (היום ה-11 למבצע)

בשעה 00:54 הופעלו אזעקות בערים באר שבע, אופקים והיישובים הסמוכים. בשעה 01:02 הופעלו אזעקות בעיר קריית מלאכי והיישובים הסמוכים. לא נורו רקטות נוספות עד לשעה 09:28, אז הופעלו אזעקות במועצה האזורית אשכול. במשך היום נורו מטחי רקטות לעבר יישובי הדרום, כולל הערים אשדוד, אשקלון, שדרות, נתיבות, אופקים, רהט ובאר שבע. במהלך השעה 23:00 המשיכו שיגורי הרקטות לעוטף עזה וזאת כשלוש שעות לפני הפסקת אש שאושרה לשעה 02:00 בלילה של 21 במאי.

החל מהשעה 07:00 ועד שעה 19:00, זוהו 299 שיגורים משטח רצועת עזה לשטח ישראל. בנוסף, כ-42 שיגורים נפלו בשטח הרצועה.

21 במאי, יום שישי (היום ה-12 למבצע)

בשעה 00:27 הופעלו אזעקות ביישובים בארי, עלומים, ונחל עוז. הירי לעבר עוטף עזה נמשך עד לשעה 01:49, קרוב לשעה 02:00 שבה נכנסה הפסקת אש בתוקף.

גרף ירי רקטות

להלן מספר הרקטות ופצצות המרגמה שנפלו בשטח ישראל בכל יום במבצע (לפי נתוני דובר צה"ל)^[89]:

על פי דיווחים באמצעי התקשורת, ב-14 במאי מצרים הציעה הפסקת אש מידית בת 12 שעות^[90], והסכם הפסקת אש למשך שנה^[91]. למרות מספר הצעות להפסקת אש מצד מצרים ומצד הרשות הפלסטינית וחמאס, ההנהגה הישראלית דחתה את כל ההצעות, משום שהייתה זקוקה לזמן נוסף להשיג את מטרות "מבצע שומר החומות", ולפגוע קשות בארגוני הטרור ברצועת עזה^[92].

ב-14 במאי הגיע לישראל האדי עמר, סגן עוזר מזכיר המדינה האמריקני לענייני ישראל-הרשות הפלסטינית, על מנת לסייע בנטרול המתיחות^[93].

מועצת הביטחון של האומות המאוחדות דנה בלחימה, אך לא פרסמה החלטה בעקבות התנגדות ארצות הברית ובריטניה לנוסח שהוצע^[94].

ב-18 במאי הציעה מצרים לחמאס הפסקת אש החל מ-20 במאי בשעה 06:00 בבוקר, חמאס הסכימו להצעה. רה"מ בנימין נתניהו עדכן את ארצות הברית כי ישראל תסכים להפסקת אש תוך יומיים-שלושה.^{[דרוש מקור]}

26 משרי החוץ של האיחוד האירופי תמכו בהצהרה משותפת שקוראת להפסקת אש בין ישראל לפלסטינים, אך עקב התנגדות של הונגריה לא פורסמה הצהרה^[95].

ב-20 במאי, לאחר דיון של הקבינט המדיני-ביטחוני, החליטה ישראל לקבל את הפסקת האש הדו-צדדית שהוצעה בתיווך מצרי, והפסקת האש נכנסה לתוקפה ב-21 במאי, בשעה 02:00 בלילה^[96]. האמריקאים ואחרים תמכו בהפסקת האש^[97][98]. האמריקאים הפעילו דיפלומטיה שקטה^[99].

הפסקת האש עוררה ביקורת ציבורית, בעיקר מהצד הימני של המפה הפוליטית, משום שהמערכה הסתיימה מבלי שהושגה הכרעה צבאית של ארגוני הטרור ברצועת עזה, והפסקת האש לא הותנתה בהשבת הדר גולדין, אורון שאול, אברה מנגיסטו והישאם א-סייד. בין השאר, "הפרויקט לניצחון ישראל", גוף הפועל במסגרת פורום המזרח התיכון, פתח בקמפיין חוצות תחת הסלוגן "העם דורש ניצחון", בו דרש את: "פירוק החמאס מנשקו, שבירת רוחו של החמאס והשבת הנעדרים ללא תנאים"^[100]. מהצד השני של המפה הפוליטית נמתחה ביקורת על כך, שההנהגה הישראלית עיכבה את הסכמתה להפסקת האש במספר ימים, ונטען שניתן היה לסיים את המבצע מוקדם הרבה יותר^[101].

ערכים מורחבים – המהומות בישראל (2021), המהומות בירושלים (2021), המהומות בלוד

המהומות בישראל (2021), שהחלו לפני המבצע והיו מהגורמים שהובילו אליו, התרחבו במהלך המבצע. אלפי פורעים מקרב ערביי ישראל חוללו מהומות אלימות, ניסיונות לינץ', ונדליזם והצתות. מוקדי האלימות היו בעיקר בערים מעורבות עם תושבים יהודים וערבים כגון חיפה, לוד, רמלה, עכו. גם ביישובים ערבים ובכבישים רבים ברחבי הנגב והגליל התקיימו מהומות. בנוסף למהומות תועדו גם מקרים בודדים של פורעים יהודים. הוגשו כתבי אישום נגד יותר ממאה פורעים. השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה והמפכ"ל קובי שבתאי החליטו על גיוס מילואים מיידי של משמר הגבול^[102][103]. כמו כן, נעשו ניסיונות מצד פלסטינים וערבים-ישראליים לבצע פיגועים^[104].

במהלך המבצע דיווחו כלי התקשורת בישראל על הוראות לחיילי צה"ל לנוע ללא מדים או ללא נשק, מחשש לפגיעה בהם ולחטיפת נשק מצד ערבים ישראלים. שיאה של התופעה הגיע בדיווח של ארגון תורת לחימה על לוחמי מילואים של חטיבת אלכסנדרוני שקיבלו הוראה לאפסן את נשקם ביציאה לריענון בביתם, אך סירבו לצאת הביתה ללא נשק^[105], ובעקבות האירוע, הורה מפקד אגף המבצעים האלוף אהרן חליוה לאפשר לכל לוחם לצאת עם נשקו, וביטל סמכות מפקדים להורות על תנועה בביגוד אזרחי^[106].

בשעות הערב של 11 במאי גברו ההתפרעויות וההצתות בעיר לוד, ובמהלכן נרגם באבנים רכב של אזרח ישראלי (יגאל יהושע, 56) שכתוצאה מכך נפצע קשה ונפטר מפצעיו לאחר מספר ימים. כמו כן, ערבים ירו על שכניהם היהודים. ראש הממשלה ושר הביטחון הורו לשנע לעיר פלוגות מג"ב מגזרת יו"ש, ובעיר הוכרז אירוע חירום אזרחי^[107].

ב-12 במאי, הוכרז על עוצר בעיר לוד החל משעות הערב^[108]. באותו יום בטיילת בת ים ארגון "לה פמיליה" הוביל המון זועם לנתץ חנויות בבעלות ערבית^[109]. ההתארגנות לחלק מהמהומות החלה ברשתות החברתיות^[110]. שעות ספורות לאחר מכן ההמון ביצע ניסיון לינץ' לאומני בסעיד מוסא, נהג ערבי שנקלע לנקודה^[111]. באותו לילה נדקר בירושלים צעיר ערבי כבן 25 בקטטה עם יהודים ונפצע קשה^[112]. במקביל בעכו ערבים בצעו ניסיון לינץ' באזרח יהודי שנפצע באורח קשה^[113]. מלון האפנדי בעיר העתיקה בעכו הוצת על ידי ערבים, ואבי הר-אבן, מנהלה לשעבר של סוכנות החלל הישראלית ששהה במלון נפצע באופן קשה מהשרפה^[114], וכעבור שלושה שבועות נפטר מפצעיו^[115]. גם מסעדת "אורי בורי" של השף אורי ירמיאס הועלתה באש על ידי ערבים^[116].

ב-13 במאי, אירע בטמרה ניסיון לינץ' ביהודי שנכנס לעיר בטעות. הוא חולץ בידי אנשי ארגון הצלה בשם "אל זהראוי"^[117].גם ביום זה הוכרז על עוצר בעיר לוד בשעות הערב.

ב-14 במאי התפשטו המהומות ליהודה ושומרון, ובמהלכן נהרגו 10 פלסטינים בעימותים עם כוחות צה"ל^[118]. בלילה הושלך בקבוק תבערה לבית של משפחה ערבית ביפו וכתוצאה מכך ילד בן 12 נפצע קשה. שלושה ערבים נעצרו בחשד למעורבות בפיגוע^[119].

ב-15 במאי העימותים בצפון ובמזרח ירושלים המשיכו גם בלילה: בשועפאט, בבית חנינא ובנווה יעקב החלו מהומות אלימות, חשודים גרמו נזקים כבדים לתשתיות הרכבת הקלה באזור^[120].

ב-16 במאי המשיכו העימותים ברחבי הארץ: ברמאללה עשרות ערבים הפגינו והבעירו צמיגים, בירושלים אחר הצהריים מחבל ערבי ביצע פיגוע דריסה באזור קבר שמעון הצדיק-שייח' ג'ראח. שישה שוטרים נפצעו, שניים מהם במצב בינוני. המחבל נוטרל. לקראת הערב החלו שוב עימותים בצפון ירושלים, מספר ערבים הציתו את מסילת הרכבת הקלה בשכונת פסגת זאב וגרמו לנזק רב. בערב המשיכו העימותים גם בעיסאוויה ובבית חנינא, בבית חנינא נעצרו שבעה יהודים בחשד למעורבות באירוע ירי במהלך הפרת סדר אלימה שכללה יידוי אבנים וירי זיקוקים^[121]. בלילה הוצתו שני כלי רכב בבעלות יהודית בשכונת אבו תור בירושלים.

ב-17 במאי החלה רגיעה במהומות. מחבל ניסה לדרוס כוח צה"ל ליד חווארה סמוך לשכם, החיילים השתלטו עליו ולא היו נפגעים. בסביבות השעה 14:00 אירע פיגוע דריסה במעבר מיתר, לא היו נפגעים והמחבל נעצר^[122].

כבישים רבים בנגב ובגליל נחסמו לתנועה בידי מתפרעים ערביים למספר ימים, ואזרחים יהודיים היו נצורים בישוביהם. בין היתר כביש באר שבע דימונה נחסם לתנועה וצה"ל לא יכל במשך מספר ימים להעביר תחמושת לבסיס נבטים^[123].

טרור מלבנון

• ב־13 במאי לקראת שעות הערב שוגרו שלוש רקטות מכיוון לבנון ונחתו בים התיכון, לא היו נפגעים באירוע ולא הופעלה אזעקה^[124].
• ב-14 במאי ב-15:30 חדרו מספר לבנונים לשטח ישראל לאחר שחתכו את גדר הגבול באזור מטולה והציתו אש בשטח ישראל. צה"ל הדף אותם בחזרה לשטח לבנון ואחד מהמתפרעים שחדרו לישראל נהרג^[125]. בלילה סיכל צה"ל ניסיון חדירה של חוליית מחבלים שהתכוונה לבצע פיגוע במטולה^[126].
• ב-17 במאי בשעה 23:14 נשמעה אזעקה במשגב עם, עקב שיגור שש רקטות משטח לבנון, שנפלו כולן בשטח לבנון^[127]. צה"ל השיב באש תותחים לכיוון מקור הירי.
• ב-19 במאי בשעה 16:12, נשמעו אזעקות בקריות, בעכו, בשפרעם ובסביבה בעקבות ארבע רקטות שנורו מלבנון. כיפת ברזל יירטה רקטה אחת, אחרת נפלה בשטח פתוח ושתיים נוספות נפלו בים^[128]. הפגנות הלבנונים סמוך לגדר הגבול נמשכו גם ב-15 וב-16 במאי^[129].

ירי מסוריה

ב־14 במאי, בשעות הלילה, לקראת השעה 22:00 בוצעו שלושה שיגורי רקטות מסוריה. שתיים מהן נפלו בשטח פתוח בדרום רמת הגולן בסמוך לגדר הגבול בישראל, והשלישית בשטח סוריה. לא נשמעו אזעקות ביישובים^[130].

צפון בקעת הירדן

בבוקר 18 במאי הפיל צה"ל מטוס ללא טייס (מל"ט) חמוש איראני מהסוג צמאד ששוגר בעיראק וחדר לאזור עמק המעיינות ככל הנראה מסוריה או מלבנון^[131].

ירי רקטי מרצועת עזה

אף על פי שבמהלך המבצע שוגרו אלפי רקטות ופצמ"רים מרצועת עזה לשטח ישראל, מספר האבדות בקרב האוכלוסייה האזרחית בישראל היה מצומצם למדי, בעיקר כתוצאה מהיעילות שהפגינה מערכת ההגנה הישראלית נגד טילים (כיפת ברזל), שירטה כ-90% מהרקטות, שהיו צפויות לנחות בשטחים מיושבים. בסך הכל נהרגו שישה אזרחים ישראלים ושלושה תושבים זרים כתוצאה ישירה מפגיעת הרקטות. שני אזרחים נוספים מתו בנסיבות שונות במהלך ניסיון למצוא מחסה מירי הרקטות, ומרבית הפצועים נפגעו באורח קל^[132]. כמעט כל הניסיונות של ארגוני הטרור ברצועת עזה לפגוע בחיילים ואזרחים ישראליים, שלא באמצעות ירי תלול מסלול (ירי נ"ט, שיגור כטב"מים, ניסיונות חדירה לישראל דרך היבשה או הים וכו') סוכלו על ידי כוחות צה"ל. עם זאת, ירי הרקטות המסיבי הצליח לגרום לשיתוק החיים האזרחיים בטווח כ-40 ק"מ מגבול רצועת עזה (קו אשדוד-באר שבע) ולשיבוש החיים בחלק גדול משטח ישראל, כולל גוש דן, במהלך ימי המבצע.

פעילות צה"ל לא הצליחה למנוע מארגוני הטרור להמשיך בירי נרחב של רקטות ופצמ"רים מרצועת עזה לשטח ישראל עד לסיום המבצע^[133], אולם עוצמת הירי שכוון לגוש דן פחתה בהדרגה - ממטחים מסיבים בראשית המבצע, לכמות רקטות מצומצמת במהלכו, עד להפסקה מוחלטת של הירי לקראת סיומו - בעקבות השמדת משגרים רב-קניים, עמדות שיגור מחופרות, מחסני אמל"ח, והריגת בכירים בזרוע הצבאית של החמאס והג'יהאד האסלאמי אשר ניהלו את הירי.

בסיכום צה"לי של המבצע, טענו קצינים בכירים בצה"ל שהמודיעין על מערכת הירי הרקטי של חמאס הייתה "נקודת תורפה גדולה" ואף "כישלון". לדברי אותם קצינים, "לא היה לצה"ל מידע רב על רקטות לטווחים שונים, ומערכים שלמים נאלצו לאסוף מידע תוך כדי המבצע"^[134].

פעילות אחרת

מבצע "דרום כחול", תקיפת ה"מטרו" של מנהרות החמאס, התבררה בדיעבד כמוצלחת פחות משהצטיירה בתחילה. אף שבתקיפה נהרסה תשתית מנהור ענפה, הרי שנוכח הימנעות צה"ל מהכנסת כוחות קרקעיים לתוך הרצועה כחלק ממהלך להטעיית האויב, וייתכן גם בשל חשיפת יכולות צה"ל לתקיפת מנהרות בימים שקדמו לתקיפה, מספר פעילי החמאס שנהרגו במהלכה היה נמוך בהרבה מהמצופה. כתוצאה מכך, בפיקוד צה"ל התנהל לאחר המבצע דיון, האם נכון היה לבצע את התקיפה, שהוכנה כמהלך מפתיע למערכה גדולה יותר, בעיתוי בו בוצעה^[135].

פרשנים ומומחים שונים, שרואיינו באמצעי התקשורת בישראל, סברו שקיים קשר סיבתי בין מתקפת הטילים של ארגוני הטרור מרצועת עזה, לבין פריצת מהומות אלימות בין ערבים ליהודים ביישובים רבים בתחומי ישראל (אירועים שפגעו קשות במרקם החיים המשותפים של האוכלוסייה היהודית והערבית בישראל, ובתחושת הביטחון של רבים מאזרחי ישראל), והיו שראו בכך את אחד ההישגים העיקריים, אם לא ההישג העיקרי, של החמאס במהלך המבצע^[136]. גורמים במערכת הביטחון הישראלית המליצו להקים יחידות ייעודיות, כדי לסייע לכוחות ביטחון פנים להתמודד עם אתגרים דומים בעתיד, כלקח ממאורעות מאי 2021^[137].

מהצד השני, ארגוני הטרור ברצועת עזה ספגו פגיעה קשה - בכוח אדם, במערך הפיקוד והשליטה, בציוד צבאי, במערך המנהרות, במערך המחקר והפיתוח ובמערך הייצור של הרקטות - כתוצאה מתקיפות חיל האוויר וחיל הים הישראלי, אש ארטילריה, ופעילות יחידות מיוחדות של צה"ל. הנזק הכבד, שספגו החמאס והג'יהאד האיסלמי כתוצאה מתקיפות צה"ל, גרם לכך, שהנהגת החמאס הייתה מוכנה להפסיק את האש ללא תנאים מוקדמים (בניגוד לטענות בכירים בחמאס, כמו איסמעיל הנייה, שאינם מתגוררים ברצועת עזה) כבר לאחר מספר ימי לחימה, וארגוני הטרור ברצועת עזה הקפידו לשמור על הפסקת האש, לאחר שההנהגה הישראלית הסכימה לבסוף לקבל את ההצעה המצרית להפסקת הלחימה, ולא ניסו להמשיך בירי לאחר מועד כניסת הפסקת האש לתוקף, בניגוד להתנהגותם בסבבי לחימה קודמים (מבצע עופרת יצוקה, מבצע צוק איתן^[138] ועוד)^[139].

לפי סוכנות זכויות האדם של האו"ם, בעקבות ההפצצות ברצועת עזה נותרו כ-8,500 בני אדם ללא קורת גג, כ-800,000 נותקו מאספקת מים זורמים ואספקת החשמל צומצמה ל-5 שעות ביום. כמו כן נפגעו בהפצצות 9 בתי חולים, 19 מרכזי רפואה ו-58 מרכזי חינוך^[5].

הצד הישראלי

בישראל נהרגו חייל אחד ו-12 אזרחים, ביניהם שני עובדים זרים מתאילנד ועובדת זרה מהודו^[1][2]. 357 ישראלים נפצעו במהלך המבצע (לפי נתוני מד"א)^[3].ב-6 בפברואר 2022, כשמונה חודשים לאחר סיום המבצע, נפטרה מפצעיה אזרחית שנפצעה קשה מרקטה בזמן המבצע^[2].

הצד הפלסטיני

לפי גורמים פלסטינים, 286 פלסטינים נהרגו במהלך המבצע, מתוכם 256 ברצועת עזה, 28 באזור יהודה ושומרון ו-2 על גבול לבנון. הם נמנעים מלהבחין בין נפגעים אזרחיים לבין נפגעים מקרב ארגוני הטרור. לפי נתוני צה"ל, ארגוני הטרור ברצועת עזה ספגו לפחות 225 הרוגים^[4][11]. על פי דו"ח של מרכז המידע למודיעין ולטרור, 114 מההרוגים ששמותיהם פורסמו בעזה, זוהו כפעילים של ארגוני טרור, מתוכם 65 פעילי חמאס, 20 פעילי הג'יהאד האסלאמי, 25 פעילי פת"ח, 2 פעילי החזית הלאומית לשחרור פלסטין, פעיל אחד מגדודי המג'האידין ופעיל ועדות ההתנגדות העממית^[140]. לפני נתוני סוכנות זכויות האדם של האו"ם, 128 אזרחים פלסטינים נהרגו במהלך המבצע, בתוכם 40 נשים ו-63 ילדים^[5]. לפי נתוני משרד הבריאות הפלסטיני, 67 מההרוגים היו ילדים. לפי נתוני בצלם, 137 מתוך ההרוגים לא השתתפו בלחימה^[141]. לאחר סיום המבצע, פרסמו ארגוני הטרור בעזה את שמותיהם של 83 מלוחמיהם, שנהרגו במהלכו^[7][8][5]. לפי נתוני משרד הבריאות הפלסטיני יותר מ-5,700 פלסטינים ברצועת עזה וביהודה ושומרון נפצעו במהלך המבצע.

טענות לפשעי מלחמה

מועצת זכויות האדם של האו"ם אישרה הצעה להקמת ועדת חקירה להתנהלות ישראל במבצע. מדובר בהצעה שנוסחה על ידי הפלסטינים ואינה כוללת התייחסות לירי הרקטות מצד חמאס לעבר ישראל. בניגוד לוועדות קודמות, הוועדה הודיעה שתדון גם במה שקורה בתוך שטח ישראל^[142]. בהמשך, ישראל הודיעה שהיא לא תשתף פעולה עם ועדת החקירה^[143].

כשלושה חודשים לאחר סיום המבצע הגיע צוות מהיחידה לסילוק פצצות של האו"ם (UNMAS) לבקשת אונר"א על מנת לבחון את בטיחותו של בית ספר בניהולו, וזאת לאחר שנחשף תחתיו פיר מנהרה במהלך המבצע. הצוות סולק על ידי חמאס, שסגר את האזור בפני המומחים. כתוצאה מכך בוטלה הבדיקה במתחם בית ספר נוסף, ושנת הלימודים הושעתה ל-4000 התלמידים הלומדים בהם עד להתאפשרות הבדיקה על ידי ה-UNMAS^[144].

בחודש יולי 2021 פרסם ארגון Human Rights Watch דו"ח לפיו במבצע הצבאי הפר ארגון החמאס את דיני המלחמה וייתכן שאף ביצע פשעי מלחמה, כאשר שיגר אלפי רקטות לא מונחות לעבר ריכוזי אוכלוסייה אזרחית. במקביל טען הארגון גם להפרות של הצד הישראלי כלפי חמאס, כאשר תקף צה"ל יעדים אשר על פניו אינם צבאיים, טענות שהוכחשו על ידי צה"ל – הכחשות שנענו בקריאה שעל ארגונים בינלאומיים לקבל גישה לשדה הקרב ברצועה על מנת לחקור את הטענות ההדדיות לפשעי מלחמה^[145][146].

לאחר המבצע, התנהלו הליכים משפטיים לגבי עבירות פליליות שבוצעו במהלך המבצע.

השפעה ארוכת טווח של המבצע

עימותים בין ישראל לרצועת עזה התחדשו זמן קצר לאחר סיום המבצע, עם הפרחת בלוני תבערה מרצועת עזה לישראל, הפגנות ליד גדר הגבול ותקיפות של מטוסי חיל האוויר הישראלי. ב-16 באוגוסט נורתה רקטה ראשונה מאז תום המבצע לעבר שדרות.

מסוף 2021^[147] ועד סוף 2022, בצה"ל ציינו בסיפוק שהתקופה שלאחר המבצע הייתה השקטה ביותר ברצועת עזה מאז תוכנית ההתנתקות, ויחסו את השקט להרתעת החמאס^[148][149] ולצעדים אזרחיים משמעותיים שממשלת ישראל יזמה, בהם הגדלת כמות הפועלים העזתים שעבדו בשטח ישראל^[150].

לאחר כשנה וחצי ב-5 באוגוסט 2022 נפתח מבצע "עלות השחר" נגד הג'יהאד האסלאמי בחיסולו של בכיר הארגון תייסיר אל-ג'עברי, בהמשך חוסלו בכירים נוספים והארגון שיגר למעלה מאלף רקטות לישראל. במבצע, חמאס לא השתתף כלל וצה"ל נמנע מלתקוף את אנשי הארגון ותשתיותיו. תשעה חודשים לאחר מכן, וכשנתיים לאחר סיום מבצע שומר החומות, פרץ מבצע נוסף נגד הג'יהאד האסלאמי אשר נקרא "מגן וחץ" בו צה"ל חיסל בכירים רבים מהארגון, ופעיליו שיגרו מאות רקטות לישראל. גם במבצע זה נמנע חמאס מלהשתתף באופן פעיל אך אישר לג'יהאד האסלאמי להשתמש בבורות השיגור שלו.

כשנתיים וחצי לאחר המבצע ב-7 באוקטובר 2023, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ג, בבוקר שבת חג שמיני עצרת ושמחת תורה, פתח חמאס במתקפת פתע על ישראל, ובעקבותיה החלה מלחמת חרבות ברזל. על פי פרסומים שונים, יחיא סנוואר החל בתכנון הטבח מיד לאחר מבצע שומר החומות, ומכאן גם כינויו "מבצע מבול אל-אקצא"^[151][152].

סיכום המבצע על ידי הצדדים

עם סיום המבצע ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון בני גנץ והרמטכ"ל אביב כוכבי פנו בהצהרה לציבור שבה סיכמו המבצע^[153]. הרמטכ"ל פרסם גם פקודת יום לסיום המבצע^[154].

יחיא סנוואר ואיסמעיל הניה יצאו אף הם בהצהרות בסיום המבצע^[155].

בחנוכה של שנת 2021 העניק הרמטכ"ל אביב כוכבי אות הוקרה לחלק מהיחידות שפעלו במסגרת המבצע^[156].

חוק מס רכוש וקרן פיצויים עוסק במתן פיצוי לישראלים שניזוקו כספית מפעילות צבאית. הטיפול במתן הפיצוי מוטל על רשות המיסים. החוק קובע את הכללים לפיצוי על נזק ישיר, כגון נזק לבתים ומכוניות שנפגעו מרקטה או נזק ליבולים חקלאיים בשדות שצה"ל חנה בהם. הטיפול במאות תביעות בגין נזק ישיר החל תוך כדי המבצע, על ידי צוותים שהעריכו את גובה הנזק^[157].

כללים לפיצוי על נזק עקיף, כגון אובדן הכנסות ותשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם עקב המבצע (כתוצאה מסגירת מקום עבודתם בהוראת פיקוד העורף או סגירת מוסדות לימוד של ילדיהם), נקבעו בהוראת שעה בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים^[158].

ניתן צו הרחבה להסכם הקיבוצי בדבר פיצוי לעובדים שנעדרו מהעבודה במהלך המבצע^[159] והיו במרחק של עד 80 ק"מ מרצועת עזה. משמעותו היא כי מעסיקים יוכלו לקבל פיצוי בשל השכר ששילמו לעובדים שנעדרו מעבודתם במהלך המבצע בשל הנחיות פיקוד העורף (בנוסף לפיצויים על נזקים עקיפים אחרים) מרשות המיסים לפי תקנות מס רכוש וקרן פיצויים שהותקנו. הצו היווה גם מקור משפטי המחייב מעסיקים שטרם שילמו שכר זה לשלמו לעובדים^[160].

• אירועי העימותים בגבול ישראל–רצועת עזה (2018–2021)
• המהומות בישראל (2021)
• פיגועי טרור נגד ישראלים בישראל ובשטחים ב-2021
• הלחימה ברצועת עזה בין מבצע שומר החומות למלחמת חרבות ברזל

• יעקב נגל ויונתן שנזר, העימות בעזה 2021 - חמאס, ישראל ו-11 ימי עימות, הוצאת ידיעות אחרונות, 2022.

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: מבצע שומר החומות
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מבצע שומר החומות

• מערכת אתר צה"ל, סיכום מבצע "שומר חומות" עד כאן, באתר צה"ל, 21 במאי 2021 (סיכומים יומיים: 10.05, 11.05, 12.05, 13.05, 14.05, 15.05, 16.05, 17.05, 18.05, 19.05, 20.05)
• ראש הממשלה נתניהו, שר הבטחון גנץ, והרמטכ"ל כוכבי בהצהרות משותפות לתקשורת, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 13:32), 16 במאי 2021
• נתניהו, גנץ, כוכבי וארגמן מסכמים את מבצע "שומר החומות" | משדר מיוחד, סרטון בערוץ "כאן 11", באתר יוטיוב (אורך: 36:05), 21 במאי 2021
• אלעד שמחיוף וניר דבורי, ‏כך התחילה ההסלמה בדרום, באתר ‏מאקו‏, 11 במאי 2021
• יוסי יהושוע, חצי שנה למבצע "שומר החומות": כמה מחבלים באמת נהרגו במטרו?, באתר ynet, 12 בנובמבר 2021
• אודי (אהוד) דקל, מבט על, גיליון 1468, 18 במאי 2021, "שומר החומות" - כיצד לסיים?, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
• רון בן ישי, "המטוסים באוויר, הבניינים בסכנה": צה"ל הזהיר - וחמאס לא ירה את מטח הסיום למרכז, באתר ynet, 22 במאי 2021
• ניר דבורי, ‏הטעויות של סינוואר והסוד שהשאיר את הרמטכ"ל ער לשבועיים, באתר ‏מאקו‏, 27 במאי 2021
• איתי חימיניס, מה מבצע "שומר החומות" מלמד על צה"ל?, כתב עת בין הקטבים, 9 ביוני 2021
• יגיל הנקין, "אם יקרה פעם נוספת": מאורעות מבצע "שומר החומות" כמקרה של לחימה היברידית, מערכות, 12.01.2022
• Operation Guardian of the Walls, באתר צה"ל באנגלית