דיסלדורף

חלקים גדולים מדיסלדורף הופצצו במלחמת העולם השנייה ונבנו לאחריה מחדש במהירות ובסגנון מודרני. בניגוד לבון, קלן ו-וופרטל הסמוכות, בהן שכונות רבות של בתים מפוארים מתחילת המאה ה-20 השתמרו בצורה נאה, הרי שבדיסלדורף קשה למצוא מבנים עתיקים מחוץ לעיר העתיקה, למעט מספר כנסיות. למרות זאת, רחובותיה של דיסלדורף רחבים יחסית ובעלי צמחייה רבה; במספר רחובות עוברות תעלות מים מלאכותיות המקנות לעיר במקומות מסוימים חזות המזכירה את זו של אמסטרדם. אחד הרחובות האלגנטיים ביותר בדיסלדורף הוא Königsallee (קניגס-אלה, "שדרת המלכים"), המפורסם אף מחוץ לגבולות העיר והידוע בכינויו המקוצר "Kö". במרכז השדרה תעלת מים רחבה, אותה חוצים גשרים קטנים. ברחוב שוכנים בתי אופנה ומרכזי קניות יוקרתיים, וכן בנקים רבים.

העיר העתיקה (Altstadt) של דיסלדורף גובלת בנהר הריין במערבה. היא גדולה, משומרת ותוססת בהרבה מהערים העתיקות של קלן, בון וערי חבל הרוהר הסמוכות. בעיר העתיקה כנסיות רבות, סמטאות מעוקלות ומרוצפות אבן, חנויות ייחודיות, מוזיאונים ומסעדות רבות. העיר העתיקה ידועה בתור "הפאב הארוך ביותר בעולם" ("längste Theke der Welt"), כי בשטחה המצומצם (כחצי קילומטר מרובע) ישנם מעל 300 פאבים ומועדונים.

לאחד מרובעי העיר, בנרט (Benrath), חשיבות לשונית רבה: ברובע זה נמצאת תחילתו של קו דמיוני (Benrather Linie (אנ')), הממשיך מזרחה עד לברלין, והמחלק את הניבים הגרמניים לקבוצה צפונית (סקסונית תחתית, פריזית, הולנדית) ולקבוצה דרומית (בווארית, שוואבית, פרנקונית, קלש, אָלֵמָנית).

באוניברסיטת דיסלדורף לומדים כ-25,000 סטודנטים; ב-4 מכללות בעיר למדים כ-10,000 סטודנטים נוספים. בעיר 11 מוזיאונים.

דיסלדורף נחשבת מהערים החשובות ביותר בכלכלה הגרמנית. מיקומה המרכזי על נהר הריין התחתון הפך אותה למרכז מסחרי ובסיס תעשייתי חשוב. במשך שנים רבות היא הייתה מרכז תעשיית הברזל וכיום היא מרכז חשוב של תקשורת ופרסום. בעיר ממוקמים המטות של שתיים מארבע חברות הטלפון הסלולרי הגרמניות, וודאפון (Vodafone) ו-E-Plus, ורבים ממשרדי הפרסום הגדולים בגרמניה. בנוסף, בעיר מרכז ירידים המארח כנסים בינלאומיים רבים. העיר משמשת גם כאחד ממרכזי האופנה החשובים בגרמניה ובאירופה כולה, וחברות אופנה ומעצבים רבים בחרו בה את מושבם. רמת החיים בדיסלדורף היא מהגבוהות בגרמניה, ובולטת על רקע רמת החיים הנמוכה יחסית בערי חבל הרוהר הסמוך.

נמל התעופה הבינלאומי דיסלדורף הוא מהגדולים בגרמניה (גדול אף מזה של קלן הסמוכה) והוא משרת בטיסות בינלאומיות את כל חבל הרוהר ואזור ריין-רוהר. בנמל התעופה, השוכן בצפון העיר, סמוך לגבול עם דיסבורג, קיים מונורייל - מהיחידים בגרמניה - המסיע את המבקרים אל הטרמינל.

בתחילת המאה ה-19 הייתה דיסלדורף עיר קטנה ובה כ-6,000 תושבים.^[2]ב-1961 הגיעה אוכלוסיית העיר לשיאה, ומנתה 702,000 נפש, אך מאז פחת מספר התושבים בעיר. כ-17% מתושבי העיר אינם בעלי אזרחות גרמנית; כ-17% מהזרים הם טורקים. בדיסלדורף נמצאת קהילה יפנית בת כ-6,000 איש, הקהילה הגדולה בגרמניה.

יהדות דיסלדורף

בתחילת המאה ה-19 ישבו בעיר 570 יהודים.^[2] אחד מרבני העיר בתקופה ההיא היה הרב יהודה לייב שייאר. בשואה, גורשו רוב היהודים לגטו ריגה, ועל כך נודע מדו"ח מפורט שנכתב על ידי פאול סאליטר.

כיום נמצאת בעיר הקהילה היהודית השלישית בגודלה בגרמניה, כ-7,500 יהודים (כ-1.3% מאוכלוסיית העיר). רובה של הקהילה (כ-90%), כמו ביתר גרמניה, הם מהגרים ממדינות חבר העמים. בית הכנסת החדש בעיר נבנה ב-1958 וממוקם ברחוב ציטן (Zietenstrasse)). רבה הנוכחי של הקהילה הוא הרב לוין. לקהילה יש בית ספר יסודי, תיכון וגן ילדים.

להלן רשימת הערים התאומות של דיסלדורף, 7 במספר:^[3]

• בריטניה רדינג, אנגליה, בריטניה
• ישראל חיפה, ישראל
• פולין ורשה, פולין
• רוסיה מוסקבה, רוסיה
• הרפובליקה העממית של סין צ'ונגצ'ינג, הרפובליקה העממית של סין
• צרפת טולוז, צרפת
• גרמניה קמניץ, גרמניה

מיזמי קרן ויקימדיה
מדריך למטייל בוויקימסע: דיסלדורף
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דיסלדורף

עיינו גם בפורטל:
	פורטל גרמניה

• אתר האינטרנט הרשמי של דיסלדורף

• דיסלדורף, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• דיסלדורף, סרטונים בערוץ היוטיוב
• דיסלדורף (גרמניה), דף שער בספרייה הלאומית
• דיסלדורף, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• האתר של אוניברסיטת דיסלדורף
• האתר של הקהילה היהודית של דיסלדורף
• לורי שטטמאור, יש גרמניה אחרת: טיול בדיסלדורף, באתר ynet, 18 ביוני 2018
• יואב איתיאל‏, דיסלדורף, גרמניה: אחרי ברלין, זו העיר הגרמנית שכדאי לבקר בה, באתר וואלה!‏, 28 ביוני 2018