דלאוור
דלאוור (באנגלית: Delaware ⓘ?) היא מדינה במזרח ארצות הברית, הידועה בכינויה "המדינה הראשונה" מהיותה הראשונה מבין 13 מושבות אמריקה שאישרה את חוקת ארצות הברית ב-7 בדצמבר 1787. היא גובלת בדרומה ובמערבה במרילנד, בצפון-מזרחה בניו ג'רזי ובצפונה בפנסילבניה.
| |||
| כינוי | המדינה הראשונה ("The First State") | ||
|---|---|---|---|
| מדינה |  ארצות הברית | ||
| מושל | ג'ון קרני (המפלגה הדמוקרטית) | ||
| רשות מחוקקת | האסיפה הכללית של דלאוור  | ||
| בירת המדינה | דובר | ||
| העיר הגדולה | וילמינגטון | ||
| שפה רשמית | אין (בפועל אנגלית) | ||
| תאריך ייסוד | 7 בדצמבר 1787 | ||
| על שם | מפרץ דלאוור | ||
| סדר כניסה | 1 | ||
| שטח | 6,452 קמ"ר (דירוג: 49) | ||
| ‑ שטח ואחוז מים | 1,387 קמ"ר 21.5% | ||
| גובה | 18 מטרים | ||
| ‑ הנקודה הגבוהה | 137 | ||
| ‑ הנקודה הנמוכה | 0 | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ במדינה | 989,948 (דירוג: 45, 1 באפריל 2020) | ||
| ‑ צפיפות | 170.87 נפש לקמ"ר (דירוג: 6, 2012) | ||
| קואורדינטות | 39°00′N 75°30′W / 39°N 75.5°W | ||
| אזור זמן | UTC -5 | ||
| delaware.gov | |||
  | |||
מקור השם
המדינה נקראת על שם נהר הדלאוור, אשר בתורו גזר את שמו משמו של תומאס ווסט, הברון דה לה וור השלישי (Thomas West, 3rd Baron De La Warr; 1577–1618), אציל אנגלי והמושל הקולוניאלי הראשון של וירג'יניה, שכיהן בעת שהנהר נחקר לראשונה על ידי אירופאים. אינדיאנים דלווארים, שם שהיה שגור בידי אירופאים כלפי בני שבט הלנאפי, שהיו ילידי עמק הדלאוור, גזרו את שמם גם כן מאותו המקור.
שם המשפחה דה לה וור (De La Warr) מגיע מסאסקס והוא ממקור אנגלו-נורמני.
היסטוריה
המתיישבים האירופאים הראשונים שהתיישבו בדלאוור, היו מתיישבים הולנדיים שהתיישבו במקום שנקרא על ידם "סוואננדייל" (כיום לואיס), בשנת 1631.מאוחר יותר נקרא המקום "שוודיה החדשה" על ידי מתיישבים שוודים בהנהגתו של פטר מינואי שהתיישבו בשנת 1638 בפורט כריסטינה (כיום וילמינגטון).
שם המדינה, דלאוור, נקרא על שם תומאס וסט, הברון דה לא וור, שהיה מושל מושבת וירג'יניה.
הזיכיון להקמת המושבה ניתן לוויליאם פן בשנת 1682 על ידי מלך אנגליה ג'יימס השני עוד בהיותו הדוכס מיורק, והמושבה הייתה בהתחלה חלק ממושבת פנסילבניה. בשנת 1704 הפכה למושבה עצמאית ולה בית נבחרים עצמאי, ובשנת 1710 הוקמה מועצה מבצעת נפרדת מזו של פנסילבניה.
קסיליוס קאלוורט, הבארון ממרילנד, (Cæcilius Calvert) תבע את ויליאם פן בבית המשפט העליון של האוצר (High Court of Chancery) בטענה כי הזיכיון ניתן לו. המשפט נמשך למעלה מ-100 שנים, והמשיכו בו היורשים של פן וקאלוורט.הפשרה שהוצעה לבסוף על ידי בית המשפט הייתה קביעת קו גבול - קו מייסון דיקסון שמופה על ידי צ'ארלס מייסון וג'רמיה דיקסון בין השנים 1763–1767, והמהווה כיום את הגבול בין דלאוור למרילנד, וחלק מהגבול בין דלאוור ופנסילבניה.
דלאוור הייתה אחת מ-13 המושבות שמרדו נגד השלטון הבריטי במהפכה האמריקנית בשנת 1776. בשנת 1792 אימצה המדינה את החוקה הראשונה שלה, וקראה לעצמה "מדינת דלאוור" ולמושל הראשון ניתן התואר "נשיא מדינת דלאוור".
במהלך מלחמת האזרחים האמריקנית, על אף היותה של דלאוור מדינת עבדות, נשארה חלק מהאיחוד לאחר משאל עם שנערך בה ב-3 בינואר 1861 בה הצביעו האזרחים נגד פרישה.
לאחר תום המלחמה הצביעו התושבים ב-18 בפברואר 1865 נגד קבלת התיקון ה-13 לחוקת ארצות הברית, אולם התיקון עבר ברוב של מדינות אחרות. התיקון אושר לבסוף על ידי המדינה ב-12 בפברואר 1901 - 40 שנה לאחר כניסתו לתוקף.
גאוגרפיה
דלאוור גובלת בצפונה במדינת פנסילבניה, במזרחה בנהר דלאוור ובאוקיינוס האטלנטי, ובמערב ובדרום במדינת מרילנד.
העיר הגדולה במדינה היא וילמינגטון, ובירת המדינה היא העיר דובר.
בדובר נמצא אחד מבסיסי חיל האוויר האמריקני הגדולים ביותר.
טופוגרפיה
דלאוור שוכנת בשטח מישורי. הנקודה הגבוהה ביותר במדינה, גובהה כ-100 מטרים מעל פני הים. בצפונה של המדינה ישנן גבעות נמוכות. בדרומה של המדינה מישור חולי, ולעיתים אזורי ביצות.
נהר הדלאוור נשפך למפרץ צ'ספיק. הנהרות העיקריים הם כריסטינה וברנדיווין. נהר כריסטינה מאפשר לאוניות משא להגיע לווילמינגטון.
אקלים
דלאוור מצויה במישור החוף האטלנטי. האקלים ממוזג בשל הקרבה לאוקיינוס האטלנטי, החלק הדרומי של המדינה הוא בעל אקלים סובטרופי, עם קיצים חמים ולחים, וחורף מתון. צפון המדינה הוא בעל אקלים מעבר עם חורפים מושלגים.
ממשל ופוליטיקה
דלאוור היא רפובליקה ובה שלוש רשויות שלטון: מבצעת - מושל מדינת דלאוור, מחוקקת - המורכבת משני בתים: האספה הלאומית של דלאוור והסנאט של דלאוור, ושופטת, בראשה עומד בית המשפט העליון של דלאוור. המדינה מאפשרת התערבות ישירה של האזרחים על ידי יוזמה אזרחית, משאל עם, Recall Election ואישור חוק. בירת המדינה הנוכחית היא דובר. דלאוור ייחודית בכך שיש בה בתי דין של אוצר (Chancery), הדנים בסעדים מן היושר (equity). כמו כן, מתאפיינת בחוק חברות נוח לחברות ובבית משפט לדיני חברות שזוכה למוניטין מעולה בקנה מידה עולמי.
החוקה הנוכחית של דלאוור - הרביעית במספרה של מדינה זו, אומצה בשנת 1897, וקובעת כי למדינה שלוש רשויות - מבצעת, מחוקקת ושופטת. הרשות המבצעת בדלאוור מורכבת מהמושל, סגן המושל, התובע הראשי, מזכיר המדינה, שר האוצר, State Controller, State treasurer, Insurance Commissioner, ושר החינוך. כל בעלי התפקידים נבחרים בנפרד לתקופה של ארבע שנים, ומוגבלים בשתי כהונות. ייתכן מצב בו ברשות המבצעת יושבים נבחרים ממפלגות שונות. הבחירות לתפקידים מתקיימות באותו הזמן. המושל הנוכחי של דלאוור הוא ג'ון קרני, חבר המפלגה הדמוקרטית.
בבית המחוקקים 21 חברי סנאט הנבחרים לתקופה של ארבע שנים ו-41 חברי אספה מחוקקת הנבחרים לתקופה של שנתיים. בחירות נעשות מדי שנתיים, ומחצית מחברי הסנאט מועמדים לבחירה בכל מערכת בחירות. למפלגה הדמוקרטית רוב בשני בתי המחוקקים.
בבית המשפט העליון של דלאוור חמישה שופטים, הממונים על ידי המושל ומאושרים על ידי בית המחוקקים. שיטת המשפט היא שיטת המשפט המקובל האנגלי, אך ישנה השפעה של המשפט האזרחי הספרדי.
דלאוור היא מדינה ליברלית באופייה, ומאז מערכת הבחירות של שנת 1992 היא מצביעה באופן קבוע למפלגה הדמוקרטית. בנוסף רוב מצביעיה הרשומים חברי המפלגה הדמוקרטית.
ב-2020 נבחרה לסנאט המדינתי שרה מקברייד ובינואר 2021 הפכה להיות הסנטוארית הטרנסג'נדרית הראשונה בסנאט המדינתי של דלאוור ושל מדינה כלשהי בארצות הברית.[1] אשר הודיעה כי תתמודד ב-2024 לבית הנבחרים של ארצות הברית.
לדלאוור 3 קולות (אלקטורליים) - 2 סנאטורים וחבר בית הנבחרים בודד המייצגים אותה, בבחירות לנשיאות ארצות הברית. הסנאטורים המייצגים את המדינה הם טום קארפר וכריס קונס הדמוקרטים. נציגתה היחידה בבית הנבחרים היא ליסה בלאנט רוצ'סטר, המכהן בבית הנבחרים מאז 2017.
נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן ייצג את דלאוור במשך 36 שנים, מ-1973 ועד 2009.
דמוגרפיה
|
|
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הערים הגדולות
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ניוארק
מידלטאון
כלכלה
התוצר המדינתי הגולמי של דלאוור בשנת 2003 היה 49 מיליארד דולר אמריקאי. התוצרת לנפש היא $34,199 (התשיעית בארצות הברית).
התוצרת החקלאית של דלאוור מתבססת על עופות, פולי סויה ותירס. התוצרת התעשייתית העיקרית היא: מוצרי נייר, גומי ופלסטיק.
השכלה
מועצת החינוך של דלאוור, הייתה אחת מהמועצות שבעקבות פסק דין שניתן לטובתן - פסק דין בלטון נגד גבהארט הוגש ערעור לבית המשפט העליון הידוע כפסק דין בראון נגד מועצת החינוך שבעקבותיו נאסרה הפרדה בין תלמידים שחורים ולבנים בבתי הספר. מקרה בנטון, עליו ערערה המדינה דווקא, היה היחיד מבין ארבעה המקרים שהדיון בהן אוחד במסגרת פ"ד בראון, בו בית המשפט קבע כי אכן יש להתיר הרשמה של שחורים לבתי ספר לבנים.
מכללות ואוניברסיטאות
|
|
ספורט
בדלאוור שתי קבוצות ספורט מקצועניות - הסלעים הכחולים של וילמינגטון (Wilmington Blue Rocks) - קבוצת כדור בסיס, והגריפונים של דלאוור (Delaware Griffins) קבוצת כדורגל אמריקני לנשים.
סמלי המדינה
| סמלי מדינת דלאוור | |||
|---|---|---|---|
| דגל | סמל | מוטו | כינוי |
| דגל דלאוור Flag of Delaware | סמל דלאוור Seal of Delaware | ||
 |  | "Liberty and Independence" | "The First State" |
| עץ | פרח | ציפור | חיה |
| צינית אופאקה Ilex opaca | פרח האפרסק Prunus persica | דלאוור בלו הן Delaware Blue Hen | שועל אפור מצוי Gray fox |
_in_Ewing,_New_Jersey.JPG) |  |  | |
ראו גם
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של דלאוור (באנגלית)- אתר הבית של דלאוור
נדן פלדמן, סידורים אחרונים בדלאוור, באתר TheMarker, 29 באוגוסט 2013- דלאוור, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
