שנת בשה

• בשנה מסוג בשה חל ראש חודש בשבת פעמיים. ראש חודש טבת חל בשבת וביום ראשון וראש חודש אייר חל בימים שישי ושבת.
• צום גדליה חל ביום רביעי, עשרה בטבת חל ביום שלישי, תענית אסתר חלה ביום שני, תענית בכורות חלה ביום רביעי, ושבעה עשר בתמוז ותשעה באב חלים שניהם ביום חמישי.
• חנוכה חל בימים שני עד שני, הדלקת נר ראשון ביום ראשון בערב. ראש חודש טבת חל בשבת, ולכן מוציאים ג' ספרי תורה בשבת זו.
• ט"ו בשבט חל ביום שני.
• פורים חל ביום שלישי ובירושלים ביום רביעי.
• יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ויום העצמאות חלים בימי שלישי ורביעי, ד' וה' אייר.
• כ"ח באייר חל ביום שישי, ולכן טקסי יום ירושלים מוקדמים ליום חמישי כ"ז באייר. בכל זאת, הצביון הדתי של היום (אמירת ההלל ומזמורי התודה) מתקיים ביום שישי כ"ח באייר.
• שבועות חל ביום שישי.

בשנת בשה 50 שבתות. בשתיים מתוכן אין קוראים פרשה: שבת חול המועד סוכות ושבת חול המועד פסח. על מנת להתאים את מספר הפרשות הנקראות בשבת (53, פרשת וזאת הברכה נקראת בשמחת תורה) עם מספר השבתות שבהן קוראים פרשה (48), מחוברות הפרשות ויקהל ופקודי, תזריע ומצורע, אחרי מות וקדושים, בהר ובחוקותי ופרשות מטות ומסעי. בנוסף, מחוברות פרשות ניצבים ווילך, כך שיוצא שפרשת וילך נקראת פעמיים בשנה מסוג בשה. בחוץ לארץ, מכיוון שהיום השני של שבועות חל בשבת, קוראים ביחד גם את פרשות חוקת ובלק, כך שכל הפרשות שניתן לחבר מחוברות בשנים מסוג בשה.

פרשות בהן לא קוראים את ההפטרה הרגילה:

• פרשת מקץ - שבת חנוכה קוראים את הפטרת "רני ושמחי"
• פרשת משפטים - שבת שקלים קוראים את הפטרת פרשת שקלים
• פרשת תצוה - קוראים הפטרה של שבת זכור
• פרשת כי תשא - קוראים את הפטרת פרשת פרה.
• פרשת ויקהל-פקודי - קוראים את הפטרת פרשת החודש.
• פרשת צו - ברוב הקהילות נהוג לקרוא הפטרת שבת הגדול
• פרשת תזריע ומצורע - קוראים את הפטרת שבת ראש חודש "השמים כסאי".
• פרשת במדבר - קוראים את הפטרת מחר חודש