נבחרת ישראל בכדורגל

ערכים מורחבים – נבחרת ארץ ישראל בכדורגל, היסטוריה של נבחרת ישראל בכדורגל

המשחק הראשון של נבחרת ארץ ישראל התקיים בשנת 1930 מול נבחרת קהיר (מצרים), בה השתתפו 3 כדורגלנים יהודים בלבד בנבחרת הארץ-ישראלית, שכללה כמעט כולה כדורגלנים אנגלים – כשבסופו של יום, הובסה בתוצאה 0–5 למארחת המצרית.^[1]

במוקדמות מונדיאל 1934 השתתפה גם נבחרת ארץ ישראל, שהורכבה הפעם מכדורגלנים יהודים בלבד, אך עם זאת, ב-16 במרץ 1934 הפסידה למאחרת במשחק החוץ הראשון בקהיר שבמצרים בתוצאה 7–1,^[2] לאחר מכן במשחק הגומלין מול הנבחרת המצרית שנערך בתל אביב ב-6 באפריל 1934, המארחת הארצישראלית הפסידה בתוצאה 4–1.^[2]

ב-27 באפריל 1940 אירחה נבחרת ארץ ישראל למשחק ידידות רשמי את נבחרת לבנון ("לבנון הגדולה", תחת המנדט הצרפתי), באצטדיון המכביה שבתל אביב, שהסתיים בניצחון 1–5 למארחת הארצישראלית.(אנ')

למן ייסודה ועד קום המדינה הנבחרת קיימה חמישה משחקים, כולם נגד יריבות ממזרחו של אגן הים התיכון.

ב-29 בספטמבר 1948, המשחק הראשון לאחר קום המדינה כ"נבחרת (מדינת) ישראל", נערך מול הנבחרת האולימפית של ארצות הברית (אנ') בניו יורק, והסתיים בתוצאה 1–3 למארחת האמריקאית.^[3][4]

בשנים הראשונות שלאחר קום המדינה שיחקה נבחרת ישראל במסגרות אירופיות. בטורנירים בהם הנבחרת השתתפה, היא תמיד הודחה בלא להותיר חותם. לקראת סיומה של אותה תקופה השתנו פני הדברים. ישראל כמעט שהעפילה לטורניר האולימפי של 1960 והודחה רק בשל יחס שערים (קודמו של הפרש שערים) נחות משל יוגוסלביה, אשר המשיכה וזכתה במדליית הזהב.^[5]

מאמצע שנות החמישים ישראל החלה להשתלב בטורנירים אסיאתיים, בהם מיצבה את עצמה ככוח רציני באותה יבשת. כך ישראל זכתה באליפות אסיה ב-1964,^[6] העפילה לאולימפיאדות 1968^[7] ו-1976^[8] ולמונדיאל 1970.^[9] בטורנירים אחרים ישראל הגיעה לשלבים גבוהים. עם זאת, בשל הסכסוך הישראלי-ערבי נבחרות מוסלמיות וערביות סירבו לשחק נגדה,^[7] ובשנת 1977 היא הוצאה מהקונפדרציה של אסיה בלחץ המדינות הערביות.^[10] לאחר מכן, שובצה הנבחרת במסגרת האירופית.

באמצע שנות ה-80, התחרתה נבחרת ישראל במוקדמות המונדיאל במסגרת אוקיאניה.^[11] בשנת 1992 התקבלה נבחרת ישראל לאופ"א, פדרציית הכדורגל האירופית.^[12] החל משנה זו נבחרת ישראל משתתפת במוקדמות אליפות אירופה לאומות ("יורו") ובמוקדמות אליפות העולם בכדורגל ("מונדיאל") במסגרת אירופית, כך גם קבוצות ישראליות משתתפות במפעליה של אופ"א: ליגת האלופות, גביע אופ"א (לימים הליגה האירופית) ומאז אמצע שנות השבעים, גם גביע האינטרטוטו. כך, נבחרת ישראל היא היחידה בעולם ששיחקה ביותר משתי מסגרות אזוריות בתחרויות בינלאומיות רשמיות - אוקיאניה, אסיה ואירופה.

כאשר הצטרפה ישראל לאזור האירופי בשנות ה-90, היא ספגה הפסדים רבים - אפילו לנבחרות בינוניות - בעיקר במשחקי חוץ, וכל נסיונותיה להעפיל למונדיאל או לאליפות אירופה בכדורגל, כשלו. בכל זאת, מסוף שנות התשעים ניכרה התבססות באזור האירופאי. הפסדים הפכו נדירים יותר ויותר, בייחוד במשחקי הבית, וברוב הטורנירים הייתה ישראל בעמדת ההעפלה עד סמוך לסיומם. הישג השיא של ישראל מאז הצטרפותה לאזור האירופי היה העפלתה למשחקי ההצלבה במוקדמות יורו 2000, אלא שעל הישג זה העיבו התבוסות באותם משחקים 0–5 ו-0–3 מול נבחרת דנמרק, בצל פרשת נערות הליווי שחשף עיתון "מעריב". אירוע זה גרר משבר אמון חריף בין הקהל לנבחרת וגם מינויו של ריצ'רד מולר נילסן, מאמן עטור שבחים מדנמרק, לא סייע לשיקום הנבחרת. הנבחרת של נילסן הציגה כדורגל הגנתי ופושר, אך הייתה קרובה למקום השני, המוביל למשחקי ההצלבה, במוקדמות מונדיאל 2002, בטרם הודחה בעקבות שער בדקה ה-94 באצטדיון רמת גן מול נבחרת אוסטריה.

לאחר נילסן, מונה למאמן אברם גרנט, שנכשל בטורניר הראשון אך בהמשך הצליח לשפר את התדמית של הנבחרת ולהחזיר את הקהל למשחקיה, אף על פי שזו הציגה כדורגל לא מלהיב. במוקדמות מונדיאל 2006 סיימה ישראל את משחקיה ללא הפסד, אך לא הצליחה להעפיל לשלב הפלייאוף בגלל נחיתות בהפרש שערים.

בשנת 2006 מונה למאמן דרור קשטן, שהדריך את הנבחרת במוקדמות יורו 2008 בהם הציגה הנבחרת סדרה נאה של ניצחונות בית וחוץ על הקבוצות המדורגות מתחתיה וניצחון ביתי מרשים על נבחרת רוסיה בתוצאה 2–1, אך מנגד הפסידה במשחקים חשובים אחרים וסיימה את הטורניר במקום הרביעי, עם כמות נקודות זהה לזו של נבחרת אנגליה. עם זאת, בעקבות הקמפיין, עלתה ישראל לראשונה בתולדותיה לדרג השני באירופה ובהמשך אף עלתה למיקום השיא שלה בעולם, המקום ה-15. בסיום טורניר המוקדמות הוחלט כי קשטן ימשיך להדריך את הנבחרת גם במוקדמות מונדיאל 2010. עקב עליית ישראל לדרג האיכות השני באירופה, היא זכתה להגרלה אשר נחשבה לקלה יחסית לטורניר זה, כאשר יריבותיה העיקריות היו אמורות להיות יוון ושווייץ, לצד נבחרות אשר נחשבו לקטנות וחלשות יותר - מולדובה, לטביה ולוקסמבורג. על אף ההגרלה הנוחה לכאורה, סדרה של תוצאות מאכזבות, ובשיאן הפסד ביתי לנבחרת לטביה, חיסלו את סיכויי העלייה למונדיאל וישראל סיימה במקום הרביעי בבית. גם הכדורגל הכבוי והעצור, למרות מספר שיא של שחקנים כישרוניים בסגל הנבחרת, המשחקים ברובם בליגות אירופאיות, עורר אכזבה.

במרץ 2010 מונה לואיס פרננדס למאמן הנבחרת לקראת מוקדמות יורו 2012. ישראל פתחה את הטורניר בניצחון ביתי 3–1 על מלטה ובתיקו 0–0 מול גאורגיה. לאחר שורת פציעות של שחקני מפתח ובראשם הקפטן יוסי בניון, התקשתה הנבחרת והפסידה לקרואטיה ברמת גן וליוון באתונה. ארבע הנקודות שצברה הנבחרת במשחקים אלה היוו את פתיחת הטורניר הגרועה ביותר שלה בעשר השנים שקדמו לטורניר‏.^[13] לאחר שני ניצחונות רצופים, בבית על גאורגיה ובחוץ על לטביה, הגיעו שני המשחקים המכריעים, אשר בהם הפסידה הנבחרת 0–1 ליוון בבלומפילד ו-1–3 לקרואטיה בזאגרב.

בדצמבר 2011 מונה אלי גוטמן למאמן הלאומי החדש. במוקדמות מונדיאל 2014 הציגה הנבחרת פתיחה מאכזבת לקמפיין עם תיקו 1–1 מול אזרבייג'ן ותבוסה של 0–4 מול רוסיה ברמת גן. בהמשך הקמפיין הציגה ישראל שתי הופעות מרשימות מול פורטוגל כאשר סיימה בתיקו 3–3 ברמת גן (לאחר שהובילה 1–3) ובתיקו 1–1 בליסבון. לאחר שסיימה הנבחרת בתוצאות תיקו 1–1 ברמת גן מול אזרבייג'ן ומול צפון אירלנד, סיימה את הקמפיין במקום השלישי עם 14 נקודות. לאחר הטורניר הוארכה כהונתו של גוטמן כמאמן, והוא הדריך את הנבחרת גם במוקדמות יורו 2016. בעקבות כישלונה של הנבחרת במוקדמות, התפטר גוטמן מתפקידו.

באפריל 2016 מונה אלישע לוי למאמן הנבחרת, לקראת מוקדמות מונדיאל 2018. ישראל הוגרלה לבית 7, עם ספרד ואיטליה, אלופות העולם בעבר, ועם אלבניה, מקדוניה וליכטנשטיין. ישראל פתחה את הקמפיין טוב עם 9 נקודות בארבעת משחקיה הראשונים, אולם התדרדרה ובששת משחקיה האחרונים השיגה 3 נקודות בלבד וסיימה עם 12 נקודות בלבד ובמקום הרביעי בבית. בעקבות רצף זה התדרדרה ישראל בדירוג העולמי של פיפ"א לשפל חסר תקדים מבחינתה והתמקמה במקום ה-98 בעולם. ההתאחדות לא האריכה את חוזהו של אלישע לוי שסיים את תפקידו.

בשנת 2018, מונה ביברס נאתכו לקפטן הנבחרת, ובכך הפך לשחקן הלא-יהודי הראשון שמשמש כקפטן הנבחרת, ובפרט לקפטן הצ'רקסי הראשון ולקפטן המוסלמי הראשון של הנבחרת. ב-1 באוגוסט 2018 מונה שחקן העבר האוסטרי אנדראס הרצוג למאמן הנבחרת.^[14] בספטמבר 2018 החלה העונה הראשונה של ליגת האומות של אופ"א, בה הוגרלה ישראל בליגה C בבית א' עם סקוטלנד ואלבניה,^[15] בבית זה סיימה ישראל במקום השני, ולא הצליחה להשיג את הכרטיס לפלייאוף העלייה על הכרטיס למוקדמות יורו 2020. לאחר מכן בבתים של מוקדמות יורו 2020, סגרה הנבחרת קמפיין כשלוני מבחינתה, והכי רע ב-2 עשורים האחרונים מבחינת אחוזי הצלחה עם 37% אחוזי הצלחה בלבד, שהוא השפל הכי גדול שלה מ-2008 מהבחינה הזאת, ומקום 5 מתוך 6 בבית ז' - אחד המקומות הנמוכים שלה בבתי מוקדמות אי פעם. למרות זאת העפילה ישראל לפלייאוף העלייה ליורו דרך ליגת האומות שיוכל להקנות לה את הכרטיס ליורו. עקב התפרצות מגפת הקורונה בעולם במהלך 2020, הופסקו משחקי הכדורגל ובכללם הכדורגל הבינלאומי, ופלייאוף העלייה ליורו 2020 דרך ליגת האומות נדחה. בינתיים ב-24 ביוני 2020 הודיע הרצוג כי הוא עוזב את תפקידו בנבחרת ישראל,^[16] וביולי מונה במקומו וילי רוטנשטיינר, שהדריך את הנבחרת בשלב הפלייאוף של ליגת האומות 2018/2019 של אופ"א, שם היא הפסידה בדו-קרב פנדלים לנבחרת סקוטלנד בחצי הגמר ולא הצליחה שוב להעפיל לטורניר גדול. בליגת האומות לעונה שלאחר מכן סיימה הנבחרת את הקמפיין במקום השלישי שהשאיר אותה בליגה B, אך מנע ממנה להעפיל לפלייאוף הבא שבטורניר המונדיאל הקרוב. במוקדמות מונדיאל 2022 באירופה הוגרלה נבחרת ישראל בבית 6 עם נבחרות דנמרק, אוסטריה, סקוטלנד, איי פארו ומולדובה. בבית זה סיימה ישראל במקום השלישי, אחרי דנמרק וסקוטלנד, ולא הצליחה פעם נוספת להעפיל לטורניר, אך עלתה מעט בדירוג הנבחרות של פיפ"א למקום ה-79. בפברואר 2022 סיים המאמן רוטנשטיינר את תפקידו בנבחרת ישראל והחל תהלך איתור למאמן חדש.^[17] ב-16 במרץ 2022 מונה שחקן העבר של הנבחרת ושיאן ההופעות במדיה, יוסי בניון, למנהל המקצועי של נבחרת ישראל לאחר אישור ועדת האיתור.^[18] כבר למחרת המינוי פיטר בניון את מאמנה הזמני של נבחרת ישראל, מרקו בלבול, מאימון הנבחרת הבוגרת וגם מתפקידו המקורי בנבחרת הנוער, וזאת בשל חילוקי דעות מקצועיים.^[19] בהמשך מונה שחקן העבר והמאמן גדי ברומר למאמן הזמני של הנבחרת הבוגרת, לצמד משחקי הידידות מול נבחרת גרמניה ונבחרת רומניה בסוף מרץ 2022.

ב-26 באפריל 2022 מונה כדורגלן העבר אלון חזן, ומאמנה הזמני של הנבחרת הבוגרת לשעבר, לתפקיד המאמן הלאומי הקבוע של הנבחרת הבוגרת.^[20] בקמפיין ליגת האומות לעונת 2022/2023 בבית ב'2 בליגה B, עם רוסיה (שהורחקה מכל תחרות עקב הפלישה לאוקראינה), איסלנד ואלבניה. בקמפיין הזה הצליחה ישראל להפתיע את יריבותיה כאנדרדוג, ולסיים במקום הראשון, אחרי תיקו כפול עם איסלנד ו-2 ניצחונות על האלבנים בבית ובחוץ, מה שנתן לה את הכרטיס לחצי-גמר פלייאוף מוקדמות היורו (כגיבוי אם לא תעפיל דרך בתי המוקדמות הרגילים), ולדרג 2 במוקדמות יורו 2024, שנתן לה סיכויים טובים יותר להגריל בית עם נבחרות נוחות באופן יחסי, על-מנת להעפיל לשלב-הבתים של טורניר היורו הסופי ב-2024. בנוסף הנבחרת העפילה בזכות כך לליגה A לעונת 2024/2025 בליגת האומות הבאה של אופ"א.

לקראת קמפיין מוקדמות יורו 2024, הוגרלה ישראל בבית ט'^[21] לבית ביחד עם נבחרות שווייץ, רומניה, קוסובו, בלארוס ואנדורה, כאשר שני המקומות הראשונים בכל בית עולות לטורניר. ישראל גם הבטיחה את מקומה מראש בחצי-גמר פלייאוף מוקדמות היורו (בזכות הישג העלייה לדרג א' בליגת האומות של אופ"א בשנה שקדמה לה), למקרה שלא תעפיל דרך שלב הבתים של המוקדמות. משחקי הבית החלו במרץ 2023.

ב-25 במרץ 2023, מונה אלי דסה לקפטן הראשי של הנבחרת הלאומית של ישראל, ככדורגלן הראשון מהעדה האתיופית שמגיע למעמד מכובד זה, וזאת לאחר ששימש כסגן-קפטן בנבחרת כבר במהלך השנה שקדמה לכך.^[22]

בדצמבר 2023, דווח בתקשורת העולמית שחברת הלבשת הספורט הגרמנית "PUMA", תחדל מלתת חסות מסחרית ומלעצב את מדי נבחרות ישראל^[23].^[24] זאת בהתקשרות השלישית בין החברה לבין ההתאחדות לכדורגל בישראל, שהתקיימה במהלך 2018–2024.^[23][24]

את קמפיין מוקדמות יורו 2024 סיימה ישראל במקום השלישי אחרי רומניה ושווייץ ולא העפילה דרכו לטורניר היורו, ועל כן הצטרכה לנצח את פלייאוף מוקדמות היורו דרך ההעפלה בליגת האומות בשנה הקודמת על מנת להעפיל לטורניר היורו. אולם גם במשחק הפלייאוף שנערך לאחר מכן ב-21 במרץ 2024, בו התמודדה מול איסלנד, הפסידה ישראל 4:1^[25] ולא העפילה שוב לטורניר היורו הקרוב, מה שגרר שבוע לאחר מכן את פיטורי המנהל המקצועי של הנבחרת יוסי בניון,^[26] ואת מאמן הנבחרת אלון חזן.^[27]

ב-8 בפברואר הוגרלה ישראל בליגה א' של ליגת האומות 2024/2025, בבית א2 ביחד עם נבחרות חזקות מאוד בדמות איטליה, בלגיה וצרפת.^[28]

מאזן הישגים וכשלונות

אחד המשחקים הרשמיים הטובים ביותר בתולדות הנבחרת הישראלית והכדורגל הישראלי היה ב-13 באוקטובר 1993, כאשר נבחרת ישראל שיחקה מול נבחרת צרפת באצטדיון הפארק דה פראנס שבצרפת במסגרת מוקדמות מונדיאל 1994, כאשר ניצחון של צרפת היה מזכה אותה בהשתתפות במונדיאל. לאחר שבמשחק הבית נגד הצרפתים הפסידה נבחרת ישראל 0–4, מעטים האמינו בסיכוייה של ישראל להפתיע את הצרפתים, אך ישראל ניצחה 3–2, ובעקבות ההפסד, ולאחריו הפסד ביתי נוסף לבולגריה, הפסידה צרפת את העלייה למונדיאל לטובת בולגריה שעלתה במקומה ואף סיימה את הטורניר במקום הרביעי.

משחקים גדולים נוספים הם הניצחון 2–1 על יוגוסלביה בבלגרד במוקדמות אולימפיאדת רומא (1960) (יוגוסלביה הקדימה אז את ישראל רק בהפרש שערים, וזכתה במדליית הזהב האולימפית) והניצחון 4–1 באוקטובר 1981 על פורטוגל במוקדמות מונדיאל 1982, עם שלושער של החלוץ בני טבק. ב-1999 בלט הניצחון 5–0 על נבחרת אוסטריה באצטדיון רמת גן. באותו טורניר העפילה נבחרת ישראל למשחקי ההצלבה, אך הודחה על ידי דנמרק.

בצד הניצחונות הגדולים, היו לנבחרת גם מספר רב של כישלונות. לקראת מונדיאל 1958 הייתה הנבחרת קרובה להעפלה למונדיאל לאחר שבמוקדמות המונדיאל סירבו נבחרת טורקיה ונבחרת אינדונזיה לשחק נגד נבחרת ישראל. פיפ"א החליטה שישראל תצטרך להתמודד במשחקי הכרעה נגד ויילס, בהם הפסידה פעמיים 0–2.^[29]

עד לשנות השמונים הייתה זהות מוחלטת, או כמעט מוחלטת, בין הנבחרת הלאומית לנבחרת האולימפית. כישלון צורב היה אי העפלתה של הנבחרת לאולימפיאדת טוקיו 1964, בעקבות הפסד ביתי לווייטנאם הדרומית. ארבע שנים אחר כך עלתה ישראל לראשונה לטורניר האולימפי בכדורגל, כאשר ניצחה בקלות את נבחרת ציילון (לימים סרי לנקה) 7–0 ו-4–0 והעפילה לאולימפיאדת מקסיקו (1968). הנבחרת הגדילה לעשות עת העפילה לרבע הגמר בטורניר האולימפי, והודחה רק לאחר הגרלה לאחר תיקו 1–1 עם בולגריה.

לאחר ההעפלה למונדיאל ב-1970 היא נכשלה פעמיים בניסיון להעפיל מהבית המוקדם של אסיה. בתווך ישראל העפילה לאולימפיאדת מונטריאול (1976), ושוב הגיעה לרבע הגמר. במוקדמות מונדיאל 1986 היא נכשלה בניסיון להעפיל למונדיאל מהבית של אוקיאניה, לאחר שארבע שנים קודם לכן נכשלה מששובצה בבית אירופי.

במוקדמות מונדיאל 1990 הצליחה ישראל לעבור את הבית של אוקיאניה והגיעה למשחקי הפלייאוף נגד קולומביה, בהם הפסידה 0–1 בחוץ וסיימה בתיקו 0–0 באצטדיון רמת גן.

במוקדמות מונדיאל 2006 הצליחה הנבחרת לסיים את הקמפיין עם כמות נקודות מספקת למקום השני ולפלייאוף העלייה למונדיאל, אך שווייץ הקדימה אותה בהפרש שערים ועלתה על חשבונה לפלייאוף, שם ניצחה שווייץ את טורקיה והשתתפה במונדיאל. גם בטורניר הבא מוקדמות יורו 2008 הייתה ישראל קרובה למקום השני והעפלה כשהשיגה 23 נקודות והשתוותה לאנגליה בבית, אך סיימה נקודה פחות מרוסיה שהעפילה על חשבונה לטורניר.

ערכים מורחבים – אצטדיון בלומפילד, אצטדיון טדי, אצטדיון סמי עופר, אצטדיון נתניה, אצטדיון טרנר

נבחרת ארץ ישראל

המשחק הביתי הרשמי הראשון של נבחרת ארץ ישראל נערך ב-6 באפריל 1934 במסגרת מוקדמות מונדיאל 1934 ב"מגרש התמרים" בשכונת מונטיפיורי בתל אביב, מגרשה הביתי של הפועל תל אביב באותה העת, והיה נגד נבחרת מצרים שהביסה את ישראל 21 יום לפני כן בתוצאה 1–7 באצטדיון בקהיר. המשחק הסתיים גם הוא בניצחון של המצרים בתוצאה 1–4. הנבחרת קיימה את משחקי מוקדמות מונדיאל 1938 נגד נבחרת יוון ב"מגרש מכבי" שהיה ממוקם בין שכונת נווה שאנן לשכונת שפירא בתל אביב, מגרשה של מכבי תל אביב באותה העת. את משחק הידידות נגד נבחרת לבנון ב-1940 (אנ') שהסתיים בניצחון 1–5 לארץ ישראל קיימה באצטדיון המכביה שהיה אצטדיונה הביתי של מכבי תל אביב.

נבחרת ישראל

משחק הבית הרשמי הראשון של נבחרת ישראל שהוקמה לאחר הקמת המדינה ב-1948 שהיה במסגרת מוקדמות מונדיאל 1950 נגד נבחרת יוגוסלביה, אירח אצטדיון המכביה. המשחק נערך ב-18 בספטמבר 1949 והסתיים בניצחונה של יוגוסלביה בתוצאה 2–5, לעיני 20,000 צופים.לאחר מכן אירחה ישראל את משחק הידידות מול טורקיה בניצחון המפתיע 5–1 גם הוא באצטדיון המכביה, ולראשונה אירחה באצטדיון רמת גן, שהפך לביתה הקבוע, במסגרת משחקי מוקדמות מונדיאל 1954. היה זה ב-8 במרץ 1954, נגד נבחרת יוון, והמשחק הסתיים בניצחון היוונים בתוצאה 0–2, לעיני 55,000 צופים.

הנבחרת המשיכה לארח באצטדיון רמת גן את רוב משחקי המוקדמות הביתיים, למעט חלק קטן ממשחקי המוקדמות שאירחה באצטדיון בלומפילד וחלק ממשחקי הידידות שאירחה הנבחרת באצטדיון בלומפילד ואצטדיון טדי לסירוגין, כ-60 שנים עד לשנת 2013. לאור ביקורות על האצטדיון ברמת גן שהפך למיושן, מנוכר ופחות ביתי עם השנים.

החל מקמפיין מוקדמות יורו 2016 משחקי הנבחרת נערכים לסירוגין באצטדיון סמי עופר שבחיפה ובאצטדיון טדי שבירושלים, החל מטורניר ליגת האומות 2018/2019 של אופ"א משחקי הנבחרת נערכים גם באצטדיון טרנר שבבאר שבע, החל מטורניר ליגת האומות 2020/2021 של אופ"א משחקי הנבחרת נערכים גם באצטדיון נתניה שבנתניה, והחל מקמפיין מוקדמות מונדיאל 2022 משחקי הנבחרת חזרו לארח גם באצטדיון בלומפילד שבתל אביב לאחר שאירח מספר משחקים בעבר. כל חמשת האצטדיונים נחשבים לחדישים וידידותיים יותר לקהל, ובעלי דירוג קטגוריה 4 של אופ"א.

אצטדיונים פעילים

מספר משחקים	תמונה	אצטדיון	עיר	תכולה	משחק ראשון	משחק אחרון
51		אצטדיון בלומפילד	תל אביב	29,400	17 במאי 1964	12 בספטמבר 2023
14		אצטדיון טדי	ירושלים	31,733	12 בפברואר 1992	19 ביוני 2023
12		אצטדיון סמי עופר	חיפה	30,942	16 בנובמבר 2014	2 ביוני 2022
9		אצטדיון נתניה	נתניה	13,610	6 בפברואר 2013	29 במרץ 2022
4		אצטדיון טרנר	באר שבע	16,126	14 באוקטובר 2018	12 באוקטובר 2021

אצטדיוני עבר

מספר משחקים	תמונה	אצטדיון	עיר	תכולה	משחק ראשון	משחק אחרון
137		אצטדיון רמת גן	רמת גן	41,583	8 במרץ 1954	15 באוקטובר 2013
3		אצטדיון המכביה	תל אביב	20,000	30 ביולי 1949	28 באוקטובר 1950

מתחם אימונים

במשך שנים מתחם האימונים המרכזי של הנבחרת היה מגרשי האימונים הצמודים לאצטדיון רמת גן ובאצטדיון עצמו.

ב-1 באפריל 2012 חנכה ההתאחדות לכדורגל קומפלקס אימונים חדש בשם "בית הנבחרות"^[30] בקיבוץ שפיים, שנבנה בהשקעה של 22 מיליון ש"ח על שטח של 30 דונם ליד מלון קיבוץ שפיים. המתחם כולל שני מגרשי אימונים (אחד דשא טבעי ובשני דשא סינתטי) עם 300 מקומות ישיבה ומבנה מרכזי הכולל 4 חדרי הלבשה ומלתחות, 2 חדרי טיפולים, מרפאה, חדרי ציוד, אודיטוריום קטן להרצאות ומסיבות עיתונאים, לובי וקפיטריה. המתחם משמש את נבחרת ישראל לצד נבחרות הנוער והנשים ואף אירח משחקים שאינם דורשים נוכחות קהל כגון משחקי אימון ומשחקי ידידות של נבחרות נוער.^[31]

שנה	סיבוב	משחקים	ניצחונות	תיקו*	הפסדים	שערי זכות	שערי חובה
אורוגוואי 1930	לא נרשמה
הממלכה האיטלקית 1934	לא העפילה
צרפת 1938
ברזיל 1950
שווייץ 1954
שוודיה 1958
צ'ילה 1962
אנגליה 1966
מקסיקו 1970	סיבוב ראשון (שלב-הבתים)	3	0	2	1	1	3
גרמניה 1974	לא העפילה
ארגנטינה 1978
ספרד 1982
מקסיקו 1986
איטליה 1990
ארצות הברית 1994
צרפת 1998
קוריאה הדרומית יפן 2002
גרמניה 2006
דרום אפריקה 2010
ברזיל 2014
רוסיה 2018
קטר (מדינה) 2022
ארצות הברית מקסיקו קנדה 2026	טרם התחילו המוקדמות
סה"כ	1/21	3	0	2	1	1	3

• משחקי תיקו כוללים גם משחקים שהוכרעו בבעיטות הכרעה

הדירוג הנוכחי של נבחרת ישראל ברשימת הדירוג של פיפ"א, הוא המקום ה-78 בעולם, נכון ל-4 באפריל 2024; הניקוד הוא 1,311.39 - עלייה של 3 נקודות לעומת ניקוד קודם.^[32] דירוג השיא 15 נמדד לראשונה^[33] בנובמבר 2008, והדירוג הנמוך ביותר 99 נמדד לראשונה^[33] בינואר 2018.^[34]

שיאני ההופעות

נכון ל-21 במרץ 2024‏.^[35] השחקנים המודגשים עדיין פעילים (מלבד אלה שפרשו מהנבחרת). מינימום 50 הופעות בנבחרת.

מלך השערים בכל הזמנים

נכון ל-21 במרץ 2024‏.^[36] השחקנים המודגשים עדיין פעילים (מלבד אלה שפרשו מהנבחרת). מינימום 10 שערים בנבחרת.

מבקיעים בטורנירים

הערה: שערים במצטבר בכל הקמפיינים בכל אחד מהמפעלים.

השחקנים המודגשים עדיין פעילים (מלבד אלה שפרשו מהנבחרת).

נכון ל-21 בנובמבר 2023^[36]גביע העולם (המונדיאל)

• שער אחד – מרדכי שפיגלר

מוקדמות גביע העולם

• 11 שערים – ערן זהבי
• 9 שערים – תומר חמד
• 8 שערים – אלי אוחנה
• 7 שערים – יוסי בניון
• 6 שערים – אליניב ברדה, עדן בן בסט, מואנס דבור
• 5 שערים – שייע גלזר, זאהי ארמלי, משה אוננה
• 4 שערים – מרדכי שפיגלר, נחום סטלמך, רוני רוזנטל, רונן חרזי, אבי נמני, עומר גולן, איציק זוהר
• 3 שערים – שלמה לוי, גיורא שפיגל, בני טבק, רפעת טורק, אורי מלמיליאן, טל בנין, בן שהר, דור פרץ
• 2 שערים – שייע פייגנבוים, יצחק שום, צבי רוזן, עודד מכנס, גדעון דמתי, אבי כהן, אייל ברקוביץ', חיים רביבו, ואליד באדיר, אדורם קייסי, יניב קטן, טל בן-חיים, ליאור רפאלוב, שון וייסמן, ביברס נאתכו, מנור סולומון
• שער אחד – אברהם נודלמן, יוחנן סוקניק, פרי נויפלד, בועז קופמן, שלמה נהרי, רובי יאנג, רחמים טלבי, צבי פרקש, חיים בר, ויקי פרץ, משה סיני, משה סלקטר, ניסים כהן, ניר קלינגר, ראובן עטר, גדי ברומר, פיני בלילי, יוסי אבוקסיס, עידן טל, שמעון גרשון, עבאס סואן, אבי יחיאל, מיכאל זנדברג, קלמי סבן, סלים טועמה, אבירם ברוכיאן, דדי בן דיין, אלון מזרחי, רמי גרשון, מאור מליקסון, מהראן ראדי, איתי שכטר, דן איינבינדר, אלירן עטר, איתן טיבי, ניר ביטון

מוקדמות אליפות אירופה

• 14 שערים – ערן זהבי
• 10 שערים – יוסי בניון
• 8 שערים – חיים רביבו
• 6 שערים – רונן חרזי, רוברטו קולאוטי
• 5 שערים – אלון מזרחי, עומר דמארי, מואנס דבור
• 4 שערים – תומר חמד
• 3 שערים – רוני רוזנטל, אייל ברקוביץ', אליניב ברדה, טל בן-חיים
• 2 שערים – אבי נמני, טל בנין, נג'ואן גרייב, פיני בלילי, עמרי אפק, ואליד באדיר, עמית בן שושן, טוטו תמוז, בן שהר, איתי שכטר, ניר ביטון, אוסקר גלוך, שון וייסמן
• שער אחד – איציק זוהר, אלון חזן, ניר סביליה, שי הולצמן, יוסי אבוקסיס, שמעון גרשון, עידן טל, ברק יצחקי, עומר גולן, בירם כיאל, טל בן-חיים, רמי גרשון, ליאור רפאלוב, גילי ורמוט, ביברס נאתכו, דור פרץ, רז שלמה, מנור סולומון, גבי קניקובסקי, גדי קינדה

מוקדמות המשחקים האולימפיים

• שער אחד – נחום סטלמך

גביע אסיה

• 4 שערים – נחום סטלמך
• 2 שערים – שייע גלזר

משחקי אסיה

• 2 שערים – נחום סטלמך
• שער אחד – שייע גלזר

ליגת האומות של אופ"א

• 6 שערים – ערן זהבי
• 3 שערים – מנור סולומון
• 2 שערים – דור פרץ, שון וייסמן
• שער אחד – תומר חמד, דיא סבע, בירם כיאל, עילאי אלמקייס, ליאל עבדה, תאי בריבו

הערה: דגלונים לאומיים נוספו רק למאמנים זרים. שאר המאמנים שלא נולדו בארץ, עלו לישראל כיהודים ועל כן קיבלו אזרחות ישראלית מתוקף חוק השבות החל משנת 1950 (מאוחר יותר, התמנו גם מאמנים שנולדו בישראל).^[37]

נכון ל-27 במרץ 2024^[38][39]

שם	שנים	משחקים	ניצחונות	תיקו	הפסדים	% הצלחה
ישראל שמעון "לומק" רוטנר	1934	2	0	0	2	0
ישראל ארתור באר	1938	1	1	0	0	100
ישראל אגון פולק	1948	2	0	0	2	0
ישראל לאיוש הס	1949	3	1	0	2	33.3
הונגריה לסלאו "ולדיסלב" סקאלי(אנ')	1950	2	1	0	1	50
ישראל ג'רי בית הלוי	1953–1954 1957	7	0	0	7	0
אנגליה ג'ק גיבונס	1956	5	2	0	3	40
ישראל משה וארון	1958	4	2	0	2	40
ישראל אלי פוקס	1959	1	0	0	1	0
ישראל גיולה מאנדי	1959–1963 1964	30	12	7	12	38.71
אנגליה ג'ורג' איינסלי (אנ')	1963–1964	3	2	0	1	66.67
ישראל יוסף מרימוביץ'	1964 1964–1965 1983–1986	35	12	9	14	34.2
יוגוסלביה מילובאן צ'יריץ'	1965–1968	25	8	2	15	32
ישראל עמנואל שפר	1968–1970 1978–1979	40	14	12	14	35
ישראל אדמונד שמילוביץ'	1970–1973	16	9	4	3	56.25
ישראל דוד שווייצר	1973–1977	36	17	11	8	47.2
אנגליה ג'ק מנסל	1980–1981	10	2	3	5	20
יוגוסלביה מיליינקו מיחיץ'	1986–1988	19	4	5	10	21
ישראל יצחק שניאור ויעקב גרונדמן	1988–1992	19	5	6	8	26.3
ישראל שלמה שרף	1992–2000	82	31	17	34	37.8
דנמרק ריצ'רד מולר נילסן	2000–2002	20	7	4	9	35
ישראל אברם גרנט	2002–2006	33	14	13	6	42.4
ישראל דרור קשטן	2006–2010	31	15	10	6	48.4
ישראל אלי אוחנה (מאמן זמני)	2010	1	1	0	0	100
צרפת לואיס פרננדס	2010–2011	12	6	1	5	50
ישראל אלי גוטמן	2011–2015	29	9	7	13	31
ישראל אלון חזן (מאמן זמני)	2016 2018	2	0	0	2	0
ישראל אלישע לוי	2016–2017	10	4	0	6	40
אוסטריה אנדראס הרצוג	2018–2020	16	6	2	8	37.5
אוסטריה וילי רוטנשטיינר	2020–2022	19	8	3	8	42.11
ישראל גדי ברומר (מאמן זמני)	2022	2	0	1	1	16.66
ישראל אלון חזן	2022–2024	18	7	5	6	38.89

סגל הנבחרת שזומן ב-21 במרץ 2024 לקראת משחקי מוקדמות יורו 2024 מול איסלנד ב-21 במרץ 2024.^[40][41]

ההופעות והשערים מעודכנים ל-21 בנובמבר 2023, לאחר המשחק מול אנדורה.^[42][40]

מס'	עמדה	שם	תאריך לידה	הופעות	שערים	מועדון
18	שוער	עומרי גלזר	11 במרץ 1996	12	0	סרביה הכוכב האדום בלגרד
1	שוערים	דניאל פרץ	10 ביולי 2000	2	0	גרמניה באיירן מינכן
23	שוער	יואב ג'ראפי	29 באוגוסט 1993	1	0	ישראל הפועל חיפה
2	הגנה	אלי דסה	3 בדצמבר 1992	61	0	רוסיה דינמו מוסקבה
27	הגנה	אופיר דוידזאדה	5 במאי 1991	19	0	ישראל מכבי תל אביב
3	הגנה	שון גולדברג	13 ביוני 1995	14	0	ישראל מכבי חיפה
4	הגנה	מיגל ויטור	30 ביוני 1989	11	0	ישראל הפועל באר שבע
13	הגנה	עופרי ארד	11 בספטמבר 1998	9	0	קזחסטן קאיראט אלמטי
12	הגנה	רוי רביבו	22 במאי 2003	5	0	ישראל מכבי תל אביב
36	הגנה	עידו שחר	20 באוגוסט 2001	0	0	ישראל מכבי תל אביב
8	קישור	דור פרץ	17 במאי 1995	40	6	ישראל מכבי תל אביב
16	קישור	מוחמד אבו פאני	27 באפריל 1998	21	0	הונגריה פרנצווארוש
55	קישור	דן גלזר	20 בספטמבר 1996	20	1	יוון אופי כרתים
22	קישור	נטע לביא	25 באוגוסט 1996	20	0	יפן גמבה אוסקה
20	קישור	גבי קניקובסקי	24 באוגוסט 1997	13	1	ישראל מכבי תל אביב
16	קישור	רמזי ספורי	21 באוקטובר 1995	12	0	טורקיה אנטליהספור
15	קישור	אוסקר גלוך	1 באפריל 2004	11	3	אוסטריה רד בול זלצבורג
17	קישור	גדי קינדה	23 במרץ 1994	7	2	ישראל מכבי חיפה
14	קישור	תומר יוספי	2 בפברואר 1999	0	0	ישראל הפועל חיפה
7	התקפה	ערן זהבי	25 ביולי 1987	73	34	ישראל מכבי תל אביב (קפטן)
21	התקפה	תאי בריבו	15 בינואר 1998	14	3	ארצות הברית פילדלפיה יוניון
11	התקפה	ליאל עבדה	3 באוקטובר 2001	10	1	ארצות הברית שארלוט
19	התקפה	דור תורג'מן	24 באוקטובר 2003	5	0	ישראל מכבי תל אביב
10	התקפה	מנור סולומון	לא ידוע	לא ידוע	לא ידוע	אנגליה טוטנהאם

צוות מקצועי

עיינו גם בפורטל:
	פורטל כדורגל ישראלי

• רשימת כדורגלני נבחרת ישראל שיש עליהם ערך בוויקיפדיה העברית
• נבחרת ישראל בכדורגל עד גיל 21 – גברים עד גיל 21^[43]; נודעת גם בשם "הנבחרת האולימפית" עד גיל 23
• נבחרת ישראל בכדורגל עד גיל 20 – בגביע העולם בכדורגל עד גיל 20; נודעת גם בשם "נבחרת המונדיאליטו"
• נבחרת ישראל בכדורגל עד גיל 19 – נבחרת נוער א',^[43] נודעת גם בשם "נבחרת הנוער"
• נבחרת ישראל בכדורגל עד גיל 18 – נבחרת נוער ב'^[43]
• נבחרת ישראל בכדורגל עד גיל 17 – נבחרת נערים א',^[43] נודעת גם בשם "נבחרת הנערים"
• נבחרת ישראל בכדורגל עד גיל 16 – נבחרת נערים ב'^[43]
• נבחרת ישראל בכדורגל נשים – נשים בגיל בוגרות^[43]

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: נבחרת ישראל בכדורגל
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נבחרת ישראל בכדורגל

• אתר האינטרנט הרשמי של נבחרת ישראל בכדורגל
• נבחרת ישראל באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל
• נבחרת ישראל, באתר הרשמי של פיפ"א
• ענף הכדורגל בישראל: אי הצלחתה של הנבחרת הלאומית להעפיל לתחרות גביע העולם, מסמך שנכתב לקראת ישיבה של ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, 22 בדצמבר 2009
• נבחרות ישראל ובלגיה מתמודדות בכדורגל, 1965, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים