איי הבתולה הבריטיים

האיים יושבו בתחילה על ידי שבט אראוואק הדרום אמריקאי, בסביבות 100 לפנה"ס (אם כי ישנן עדויות לנוכחות של אינדיאנים כבר בשנת 1500 לפנה"ס^[4]). השבט שכן באי עד המאה ה-15 עת שנושלו על ידי שבט תוקפני יותר, שבט הקָאריבּים, מאיי האנטילים הקטנים (על שמם קרוי הים הקאריבי).

אירופה גילתה את איי הבתולה הבריטיים דרך כריסטופר קולומבוס ב-1493 במסעו השני לאמריקה. קולומבוס כינה את האי "Santa Ursula y las Once Mil Vírgenes" ("אורסולה הקדושה ו-11,000 הבתולות שלה"), על פי האגדה על אורסולה הקדושה, אך שם זה קוצר ל-"Las Vírgenes" ("הבתולות").

האימפריה הספרדית רכשה את האיים בתחילת המאה ה-16, והחלה בכריית נחושת באי וירג'ין גורדה. בשנים שלאחר מכן ניסו האנגלים, הספרדים, ההולנדים, הצרפתים והדנים להשיג שליטה על האזור, שהפך בינתיים למקום מרבצם של שודדי ים. במהלך הקמת המושבות הושמדה מרבית האוכלוסייה האינדיאנית.

ההולנדים הקימו יישובי קבע באי טורטולה בשנת 1648. הבריטים כבשו את האי ב-1672, וסיפחו לעצמם את האיים אנגאדה ווירג'ין גורדה ב-1680. בינתיים, בין השנים 1672 ו-1733, השיגו הדנים שליטה בסנט תומאס, בסנט ג'ון ובסנט קרויקס.

איי הבתולה הבריטיים נחשבו בעיקר לנכסים אסטרטגיים, אך עובדו כאשר היה זה כדאי מבחינה כלכלית. הבריטים הקימו באיים מטעי קנה סוכר, שהפך מאוחר יותר לתוצרת עיקרית ומקור לסחר חוץ. לצורך גידולו הם הביאו עבדים מאפריקה. האי שגשג מבחינה כלכלית עד צמיחתו של סלק סוכר באירופה ובארצות הברית אשר גרם לצמצום משמעותי בתפוקת קנה הסוכר.

ארצות הברית רכשה בשנת 1917 את סנט תומאס, סנט ג'ון וסנט קרויקס מדנמרק עבור 25 מיליון דולר, ושינתה את שמם ל"איי הבתולה של ארצות הברית". לאחר מכן שינתה בריטניה את שמם של האיים שבשליטתה ל"איי הבתולה הבריטיים".

איי הבתולה הבריטיים נוהלו בדרכים שונות מאיי ליווארד או יחד עם סנט קיטס ונוויס, כשמנהלן מייצג את הממשלה הבריטית באיים. האי קיבל מעמד של מושבה נפרדת בשנת 1960, וב-1967 הפך לטריטוריה ריבונית. מאז שנות ה-60 של המאה ה-20 התרחקו האיים אט אט מהמסורת הכלכלית המבוססת על חקלאות, ועברה לעסוק גם בשירותים פיננסיים ותיירות.

הרשות המבצעת באיי הבתולה הבריטיים נתונה בידי צ'ארלס השלישי, מלך הממלכה המאוחדת, והיא פועלת בשמו על ידי מושל איי הבתולה הבריטיים. המושל ממונה על ידי המלך על פי עצת הממשלה הבריטית. הביטחון וענייני החוץ הם באחריותה של בריטניה.

חוקתה של האיים הוצגה לראשונה בשנת 1971. ראש הממשלה נבחר באמצעות בחירות כלליות, יחד עם שאר חברי הממשלה. ראש הממשלה מציע מועצה ביצועית, והיא ממונה על ידי המושל. ישנה מועצה מחוקקת חד-ביתית המורכבת מ-13 מושבים.

מושל האיים מאז שנת 2006 הוא דייוויד פרי, הוא המייצג את המלך. ראש הממשלה הוא אורלנדו סמית', מאז 17 ביוני 2003.

איי הבתולה הבריטיים הם אחת מקבוצות האיים המשגשגות ביותר מבין איי הודו המערבית, עם תמ"ג של כ-$38,500 לנפש (2004^[5]).

שני מקורות ההכנסה העיקריים של איי הבתולה הבריטיים הם תיירות ושירותים פיננסיים. מבחינה פוליטית, החשובה שבהם היא התיירות, מכיוון ששוק התיירות מעסיקה מספר גדול מאוד של עובדים; יחס גדול יותר של עסקי התיירות נמצא בבעלות מקומית; ושווקים שלמים מתבססים על התיירות (נהגי מוניות, מוכרים וכדומה). מאידך גיסא, מבחינה כלכלית, השירותים הפיננסיים חשובים בהרבה מהתיירות - כ-50% מהכנסות הממשלה מקורם באגרות רישוי של חברות מחוץ למדינה. סכומים ניכרים נוספים נגבים בצורה עקיפה או ישירה משכרם של העובדים בחברות לנאמנות (אשר נוטים להיות גבוהים יותר משכרם של עובדי מגזר התיירות).

למעלה מ-45% מההכנסה הלאומית נובעת מהתיירות. האיים מהווים מוקד מושך במיוחד עבור אזרחי ארצות הברית, המבקרים את האיים במאות אלפים בשנה. התיירים פוקדים את החופים החוליים הרבים ומבקרים באתרי תיירות שונים נוספים. תיירים רבים מבקרים את האיים במסגרת טיולי שיט, אולם הם מייצרים הכנסה לנפש קטנה בהרבה מתיירים השוכרים סירות ומבקרים בבתי המלון באיים. יחז עם זאת, קבוצה זו של תיירים חשובה לשוק נהגי המוניות.

סכום לא מבוטל מהכנסות האי מגיע מרישומן של חברות רבות הפועלות מחוץ לטריטורייה, מטעמי מס. בשנת 2004 נרשמו מעל 550,000 חברות כאלו. בשנת 2000 דיווחה KPMG (חברה בינלאומית לחשבונאות וייעוץ פיננסי) כי בסקר שערכה עבור ממשלת בריטניה, בעניין חברות הפועלות מחוץ למדינה שבה נרשמו, נמצא כי מעל 41% מחברות מסוג זה נפתחו באיי הבתולה הבריטיים. מאז 2001 מוסדרים השירותים הפיננסיים באיי הבתולה הבריטיים על ידי חברה בלתי תלויה.

חקלאות ותעשייה מהוות חלק קטן מהתמ"ג של האי. חקלאות האיים מתבססת על גידול פירות וירקות, קנה סוכר, בקר ועופות. התעשייה כוללת בתי זיקוק לייצור רום, בניין, ובניית סירות.

מטבע המדינה הוא הדולר אמריקני.

איי הבתולה הבריטיים ממוקמים בין הים הקריבי וצפון האוקיינוס האטלנטי. הם חלק מארכיפלג איי הבתולה, על יד איי הבתולה של ארצות הברית. קובצת האיים כוללת כחמישים איים טרופיים למחצה, מתוכם 16 איים מיושבים, הגדול שבהם הוא טורטולה. שטחם הכולל של איי הבתולה הבריטיים כ-153 קמ"ר. מרבית האיים מקורם געשי עם שטח הררי. האי אנגאדה שונה משאר האיים מבחינה גאולוגית - הוא שטוח ומורכב מאבני גיר ואלמוגים.

איים

טורטולה שטח: 54 קמ"ר אוכלוסייה: 23,908

אנגדה שטח: 39 קמ"ר אוכלוסייה: 285

וירג'ין גורדה שטח: 21 קמ"ר אוכלוסייה: 3,930

ג'וסט ואן דייק שטח: 9 קמ"ר אוכלוסייה: 298

נכון ל-2010 היו באיי הבתולה הבריטיים כ-28,054 תושבים. 76.9% מהאוכלוסייה הם אפרו-קאריביים, צאצאי עבדים שהובאו לאזור על ידי הבריטים. קבוצות אתניות גדולות נוספות כוללות תושבים ממוצא אירופי, ובפרט ממוצא בריטי.

הדת הדומיננטית באיים היא נצרות, במפקד האוכלוסין שנערך ב-2010 נמצא שלמעלה מ-90% מתושבי האיים הם נוצרים. הזרמים העיקריים הם מתודיסטים (17.6%), אנגליקנים (9.5%), כנסיית האל (10.6%%), קתולים (8.9%), אדוונטיסטים של היום השביעי (9%), בפטיסטים (7.4%) ועדי יהוה (2.5%).

נכון לשנת 1994 היו באיים 9,000 קווי טלפון, 5 תחנות רדיו (4 FM, ו-1 AM, אין תחנות גלים קצרים), תחנת טלוויזיה אחת (נכון ל-1997) ותחנת כבלים אחת (נכון ל-1997).

נכון לשנת 1997, לתושבי האיים 9,000 מקלטי רדיו ו-4,000 מקלטי טלוויזיה.

באיי הבתולה הבריטיים אין מסילות ברזל. באיים 113 ק"מ של כבישים סלולים (נכון לשנת 1995); עיר נמל אחת (רואוד טאון) ושלושה שדות תעופה (מתוכם רק לשני שדות תעופה מסלולים סלולים).

צבא בריטניה שומר על ביטחונם של תושבי האיים.

מיזמי קרן ויקימדיה
מדריך למטייל בוויקימסע: איי הבתולה הבריטיים
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: איי הבתולה הבריטיים

• אתר האינטרנט הרשמי של איי הבתולה הבריטיים
• מפת איי הבתולה הבריטיים
• מפת טורטולה
• מפת רואוד טאון
• מפת ג'וסט ואן דייק
• מפת וירג'ין גורדה
• מפת אנגאדה
• איי הבתולה הבריטיים, תקציר ונתונים סטטיסטיים באתר ספר העובדות על מדינות העולם של ה-CIA (באנגלית)
• איי הבתולה הבריטיים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)