דלקת גרון סטרפטוקוקלית

מחלה

דלקת גרון סטרפטוקוקליתאנגלית: Streptococcal pharyngitis) היא דלקת של החלק האחורי של הגרון הכוללת את החגורה הלימפטית על שם ולדייר ("שקדים"), שנגרמת על ידי סטרפטוקוקוס מקבוצה a[1] ונפוצה מאוד בקרב ילדים.[2] התסמינים השכיחים כוללים חום, כאב גרון, שקדים אדומים, ובלוטות הלימפה מוגדלות בצוואר. כאב ראש, בחילות או הקאות עלולים להתרחש גם. תסמינים מתחילים להופיע בדרך כלל יום אחד עד שלושה ימים לאחר החשיפה האחרונה ונמשכים כשבעה עד עשרה ימים.[2][3] זה הגורם של 15-40% של כאבי גרון בקרב ילדים[4] ו-5-15% בקרב מבוגרים.[5] ישנם יותר מקרים בסוף החורף ובתחילת האביב. סיבוכים פוטנציאליים כוללים קדחת שגרונית ודלקת בשקדים.

דלקת גרון סטרפטוקוקלית
תחוםרפואת אף אוזן גרון עריכת הנתון בוויקינתונים
גורםbacterial infection עריכת הנתון בוויקינתונים
תסמיניםחום, כאב בטן, דלקת שקדים, כאב גרון, כאב ראש, בחילה, הרעלה עריכת הנתון בוויקינתונים
טיפול
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine225243 עריכת הנתון בוויקינתונים
סיווגים
ICD-10J02.0 עריכת הנתון בוויקינתונים
ICD-111B51 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סימנים ותסמינים

סימנים ותסמינים נפוצים של דלקת גרון סטרפטוקוקלית הם כאב גרון, חום של יותר מ-38 מעלות צלזיוס, מוגלה על השקדים, ובלוטות לימפה צוואריות מוגדלות.[6] תסמינים אחרים אשר יכולים להופיע הם: כאב ראש, בחילות והקאות, כאב בטן,[7] כאבי שרירים,[8] פריחת מחלת השנית, או דימום חך נקודתי (לא נפוץ אך ממצא ספציפי למחלה).[6] תסמינים מתחילים בדרך כלל יום עד שלושה ימים לאחר החשיפה האחרונה ונשארים כשבעה עד עשרה ימים. בדרך כלל שוללים דלקת הגרון כאשר תסמינים אשר מופיעים הם עיניים אדומות, צרידות, נזלת, או כיבים.

גורמים

דלקת גרון סטרפטוקוקלית נגרמת על ידי חיידק סטרפטוקוקוס מקבוצה a,[9] אך גם חיידקים אחרים כגון סטרפטוקוקוס שלא מקבוצה a ופוסובקטריום עלולים גם לגרום דלקת גרון.[7] ישנם אנשים שיכולים לשאת את החיידק ללא תסמינים. הדלקת מופצת על ידי מגע ישיר או מגע עם אדם נגוע או מועבר על ידי עור הנגוע בקבוצת סטרפטוקוקוס,[1] לפיכך צפיפות, למשל בצבא ובבתי הספר, מגבירה את קצב ההדבקה.[6][10] חיידקים מיובשים בתוך אבק אינם מדבקים, על אף שחיידקים לחים על מברשת שיניים או פריטים דומים יכולים לחיות עד חמישה עשר ימים. מזון מזוהם יכול לגרום להתפרצויות, אבל זה יחסית נדיר.[6] כ-12% מילדים ללא סימנים או תסמינים נושאים את החיידק בלוע שלהם,[4] ולאחר הטיפול, כ-15% מהם נשארים עם החיידק והם "נשאים אמיתיים".[11] דלקת גרון מועברת על ידי טיפות הנשימה של אדם נגוע.

אבחון

האבחנה נעשית על סמך תוצאות מבחן אנטיגן מהיר מהירה או משטח גרון לאנשים בעלי סימפטומים:

מדד תרבית מתוקנן
נקודותההסתברות של דלקתטיפול
1. או פחות<10%אין צורך באנטיביוטיקה או תרבית
211-17%אנטיביוטיקה מבוססת על תרבית או בדיקת גרון מזורזת
328-35%
4 או 552%אנטיביוטיקה רחבת טווח

קיימות מספר שיטות ניקוד כדי לעזור עם האבחנה; עם זאת, השימוש שלהם הוא שנוי במחלוקת עקב חוסר דיוק.[12] קטגוריות התרבית המתוקננת הן קבוצה של חמישה קריטריונים; הציון הכללי מציין את ההסתברות של זיהום סטרפטוקוקי.

נקודה אחת תינתן עבור כל קריטריון:

  • היעדר שיעול
  • בלוטות לימפה צוואריות נפוחות ורגישות
  • הטמפרטורה מעל 38.0 מעלות צלזיוס
  • הפרשות או נפיחות של השקדים
  • המטופל בן פחות מ-15 שנים. (מפחיתים נקודה אם גיל מעל 44 שנים)

ציון של אחד עשוי להצביע על כך שאין צורך בטיפול או תרבית, או שזה יכול להצביע על הצורך לבצע בדיקות נוספות אם גורמי סיכון אחרים קיימים, כגון אם בן משפחה נדבק במחלה.

האגודה למחלות זיהומיות של אמריקה ממליצה נגד טיפול ייעודי לאנשים ללא סימפטומים וממליצה לתת אנטיביוטיקה רק כאשר המבחן חיובי.[5] אין צורך בבדיקה אצל ילדים מתחת לגיל שלוש שכן סטרפטוקוקס מקבוצה a וקדחת שגרונית הם נדירים, אלא אם כן לילד יש אח או אחות עם המחלה.

בדיקות מעבדה

תרבית גרון היא תקן הזהב[13] למתן האבחנה של דלקת גרון סטרפטוקוקלית, עם רגישות של 90-95%. תרבית גרון מזורזת (נקראת גם בדיקת אנטיגן מהירה או RADT) ניתנות לשימוש גם. בעוד שתרבית הגרון המזורזת היא מהירה יותר, יש לה רגישות נמוכה יותר (70%) ובעל ספציפיות סטטיסטית שווה (98%) לתרבית הגרון. באזורים בעולם שבו קדחת שגרונית היא נדירה, תרבית גרון שלילית מספיקה כדי לשלול את המחלה.[14]

תרבית גרון חיובית או תרבית מזורזת חיובית, יחד עם סימפטומים של כאב גרון, חום ובלוטות לימפה מוגדלות מספיקים כדי לקבוע אבחון במקרים בהם האבחנה מוטלת בספק. אצל מבוגרים, תרבית מזורזת שלילית מספיקה כדי לשלול את האבחנה בדלקת גרון סטרפטוקוקלית. עם זאת, מומלץ אצל ילדים לקחת תרבית גרון כדי לאמת את התוצאה. אנשים ללא תסמינים לא צריכים להיבדק בתרבית גרון או בבדיקה מזורזת בצורה שגורה כי אחוז מסוים של האוכלוסייה תמיד נושא את חיידק הסטרפטוקוקוס בגרון ללא כל תוצאות מזיקות.

אבחנה מבדלת

מכיוון שסימפטומים של דלקת גרון סטרפטוקוקלית חופפים עם מחלות אחרות, יכול להיות קשה לבצע את האבחנה הקלינית. שיעול, נזלת, שלשולים, עיניים אדומות ומגורות, בנוסף חום, וכאב גרון מעידים יותר על נגיפי גרון יותר מאשר דלקת גרון חיידקית. הנוכחות של בלוטות לימפה מוגדלת יחד עם כאב גרון, חום ושקדים נפוחים עשויים להצביע על גם מונונוקלאוזיס זיהומי.[15]

מניעה

לא קיים חיסון למחלה באופן ישיר ולכן המניעה נעשית על ידי שטיפת ידיים ולא לשתף כלי האכילה.[1] הטיפול עם אנטיביוטיקה מומלץ רק בחולים עם אבחנה מאושרות. הנגועים צריך להתרחק מאנשים אחרים ללפחות 24 שעות לאחר התחלת הטיפול. ניתוח שקדים עשוי להיות צעד מניעתי סביר לאנשים עם דלקות גרון תכופות (יותר משלוש בשנה). עם זאת, היתרונות קטנים עם הזמן ומשך זמן הדלקת יורד גם כן, ללא קשר לפעולות שננקטו.[16][17]

טיפול

דלקת גרון סטרפטוקוקלית עוברת בדרך כלל בתוך כמה ימים. טיפול עם אנטיביוטיקה מקצר את משך זמן שיא המחלה בכ-16 שעות. הסיבה העיקרית לטיפול עם אנטיביוטיקה היא כדי להפחית את הסיכון לסיבוכים כגון קדחת השיגרון ומורסות של אחורי הלוע. אנטיביוטיקה יעילה אם תינתן בתוך תשעה ימים מרגע הופעת התסמינים. התקפים חוזרים ונשנים של דלקת גרון אשר יוצאים חיוביים בבדיקה עבור חיידק הסטרפטוקוקוס, יכולים להצביע על אדם נשא כרוני של החיידק אשר מקבל זיהומים נגיפיים חוזרים. לא מומלץ לטפל באנשים אשר נחשפו אך אינם מציגים תסמינים. כמו כן, לא מומלץ לטפל בנשאים, שכן הסיכון של התפשטות ושל סיבוכים הוא נמוך.

תרופות לכאבים

תרופות נגד כאבים כגון תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידים, אקמול (פרצטמול) מסייעות בטיפול בכאבים הקשורים לדלקת גרון.[18] לידוקאין צמיגי גם עשוי להיות שימושי.[19] למרות שסטרואידים יכול לעזור עם הכאב,[20] הם לא מומלצים באופן שגרתי. מבוגרים יכולים ליטול אספירין, אבל הזה לא מומלץ לילדים בשל הסיכון של תסמונת ריי.

אנטיביוטיקה

האנטיביוטיקה המועדפת בארצות הברית לדלקת גרון סטרפטוקוקלית היא פניצילין V, בשל בטיחות, עלות, יעילות. אמוקסיצילין היא המועדפת באירופה.[21] בהודו, שבה הסיכון לקדחת שגרונית היא גבוהה יותר, פניצילין תוך שרירי הוא הבחירה הראשונה לטיפול.

אנטיביוטיקה מתאימה מפחיתה את משך התסמינים הממוצע של 3–5 ימים לכיום אחד,[22] וגם מפחיתה את הסיכוי להדבקה. אנטיביוטיקה ניתנת בעיקר כדי להפחית סיבוכים נדירים כגון קדחת שגרונית ודלקת שקדים.[23][24] הטיעונים בעד טיפול אנטיביוטי צריכים להיות מאוזנים על ידי שקילה של תופעות הלוואי האפשריות, וניתן להציע שלא יינתן טיפול אנטימיקרוביאלי למבוגרים בריאים אשר חווים תופעות לוואי לתרופות או לאלה אשר בסיכון נמוך לסיבוכים.[25] אנטיביוטיקה ניתנת עבור דלקת גרון בשיעור גבוה יותר ממה שהיא מתרחשת.[26]

אריתרומיצין ונגזרות דומות מומלצות עבור אנשים עם אלרגיה לפניצילין. אנשים בעלי אלרגיות פחות חמורות יכולים להשתמש בדור הראשון של צפלוספורינים וישנן ראיות התומכות בשימוש בצפלוספורינים כיעיל יותר מפניצילין.[27][28] זיהומים סטרפטוקוקליים עלולים גם להוביל דלקת פקעיות הכליה חריפה; עם זאת, השכיחות של תופעת לוואי זו אינו מופחת על ידי שימוש באנטיביוטיקה.

פרוגנוזה

התסמינים של דלקת גרון בדרך כלל משתפרים בתוך שלושה עד חמישה ימים, ללא קשר לטיפול. טיפול הכולל אנטיביוטיקה מפחית את הסיכון של סיבוכים והדבקה; ילדים יכולים לחזור לבית הספר 24 שעות לאחר שניתנת אנטיביוטיקה.[6] הסיכון לסיבוכים אצל מבוגרים הוא נמוך[5] ואצל ילדים, קדחת שגרונית חריפה היא נדירה ברוב העולם המפותח, אבל היא הגורם המוביל למחלות לב בהודו, מדינות בדרום אפריקה וחלקים מסוימים של אוסטרליה.

סיבוכים הנובעים מדלקת גרון סטרפטוקוקלית כוללים:

אפידמיולוגיה

דלקת גרון, הקטגוריה הרחבה יותר, שאליה גרון סטרפטוקוקי נופל, מאובחן ב-11 מיליון אנשים מדי שנה בארצות הברית. הוא הגורם של 15-40% של כאבי גרון בקרב ילדים ו-5-15% אצל מבוגרים.[4] המקרים מתרחשים בדרך כלל בסוף החורף ובתחילת האביב. העלות הכלכלית של המחלה בארצות הברית אצל ילדים הוא כ-350 מיליון דולר בשנה.[5]

ראו גם

לקריאה נוספת

  • Soderholm, Amelia T., et al. "Group A streptococcal pharyngitis: immune responses involved in bacterial clearance and GAS-associated immunopathologies." Journal of leukocyte biology (2017): jlb-4MR0617

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.