הסכם איחוד האמירויות הערביות – ישראל
הסכם איחוד האמירויות הערביות–ישראל הוא הסכם לנורמליזציה מלאה בין איחוד האמירויות הערביות למדינת ישראל בתיווך ארצות הברית, שהוצג לציבור ב-13 באוגוסט 2020[1][2][3].
.jpg) | |
| נושא | הסכם מדיני |
|---|---|
| מטרה | שלום, כינון יחסים דיפלומטיים ונורמליזציה מלאה בין: ישראל לבין איחוד האמירויות הערביות |
| חותמים | עבדאללה בן זאיד אאל נהיאן בנימין נתניהו |
| מתווכים |  דונלד טראמפ |
| מקום חתימה | הבית הלבן, וושינגטון די. סי., ארצות הברית |
| מקום יצירה | וושינגטון די. סי.  |
| תאריך יצירה | 15 בספטמבר 2020 |
| תאריך הצגה | 13 באוגוסט 2020 |
| שפות | אנגלית, עברית, ערבית |
  | |
.jpg)
.jpg)
ההסכם נחתם ב-15 בספטמבר 2020 בבית הלבן, במסגרת הסכמי אברהם, הכוללים גם את הצהרת בחריין–ישראל. ב-25 באוקטובר 2020 ההסכם אושר על ידי ממשלת ישראל[4], הכנסת והקבינט של איחוד האמירויות[5].
רקע
ערך מורחב – יחסי איחוד האמירויות הערביות–ישראל
במהלך השנים שקדמו להסכם התחממו היחסים בין שתי המדינות (אם כי לא בצורה רשמית), תהליך אותו ניתן לראות במספר אירועים, ביניהם השתתפות נבחרת ישראל בג'ודו בטורניר הגראנד סלאם באבו דאבי באוקטובר 2018 - במסגרת אירוע זה הוצג דגל ישראל באיחוד האמירויות, נוגן לראשונה המנון התקווה באבו דאבי ואף הוזמנה לתחרות, לצד הנבחרת, שרת התרבות והספורט מירי רגב[6][7]. מלבד השרה רגב, בשנים אלו ביקרו מספר שרים ישראלים בשטח האמירויות לרגל כנסים בינלאומיים - ביניהם שר האנרגיה יובל שטייניץ ב-2016, שר התקשורת איוב קרא ב-2018 ושר החוץ ישראל כץ ב-2019[8]. מלבד זאת, ביוני 2020 נחת לראשונה בנתב"ג מטוס של חברת התעופה איתיחאד איירווייז מאבו דאבי, כשהוא מעוטר בסמלי חברת התעופה ואיחוד האמירויות[9].
ב-28 בינואר 2020 הוצגה תוכנית השלום של הנשיא טראמפ. בעקבות תוכנית זאת, הודיע נתניהו על כוונתו לספח חלקים מיהודה ושומרון, בפרט בבקעת הירדן ובהתיישבות היהודית בהן. איחוד האמירויות הערביות בירכה על תוכנית השלום, אך הביעה התנגדות לסיפוח[דרוש מקור]. ב-12 ביוני 2020 פורסם בעיתון ידיעות אחרונות מאמר בו צוטט יוסף אל-עותייבה, שגריר איחוד האמירויות בארצות הברית (המשמש גם כשר המדינה של האמירויות), ואמר כי קיים פוטנציאל ענק לקשרים חמים יותר בין ישראל לאיחוד האמירויות, פוטנציאל אשר יהיה עלול להיפגע משמעותית במקרה שיבוצע הסיפוח.
שושביני ההסכם
ההסכם סוכם על ידי נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, ושייח ח'ליפה בן זאיד אאל נהיאן, נשיא איחוד האמירויות הערביות והאמיר של אבו דאבי.
היועצים האמריקאים הם אבי ברקוביץ' וג'ארד קושנר. מטעם ישראל ראש המוסד יוסי כהן היו מהמתווכים[10]. מעורבים נוספים היו איש העסקים הישראלי-אמריקאי חיים סבן[11][12], שגריר ישראל בוושינגטון די. סי. רון דרמר ושגריר איחוד האמירויות בוושינגטון יוסף אל-עותייבה[13][14]. סוכנות הידיעות AP דיווחה שהמגעים על כינון היחסים החלו בוועידת ורשה בפברואר 2019 שעסקה בעיקר בנושא האיראני[15].
פרטי ההסכם
ההסכם כולל 12 סעיפים, מבוא ונספח. סעיפים 10- 12 הם סעיפים פרוצדורליים העוסקים במועד כניסת ההסכם לתוקף, כללי יישוב מחלוקות בהסכם והודעה על רישום ההסכם באו"ם.
עיקרי ההסכם:
- כינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לאיחוד האמירויות הערביות ו"נורמליזציה מלאה של קשרים דו-צדדיים"[16].
- "הצדדים יחליפו שגרירים-תושבים מהר ככל שמתאפשר אחרי החתימה על חוזה זה"[17].
- "הצדדים מכירים בחשיבות להבטיח טיסות ישירות סדירות בין ישראל לבין איחוד האמירויות הערביות, לנוסעים ולמטענים, כאמצעי חיוני לפיתוח ולקידום היחסים ביניהם"[18].
- "הצדדים מחויבים למנוע כל פעילות טרור או פעילות עוינת זה כנגד זה"[19].
- שיתופי פעולה ישירים בין המדינות בתחומי התיירות, הביטחון, התקשורת, הטכנולוגיה, האנרגיה, הבריאות, התרבות והסביבה[20].
חתימת ההסכם
ב-31 באוגוסט 2020, יצאה בשעות הבוקר מנמל התעופה בן-גוריון הטיסה המסחרית הגלויה הראשונה מישראל לאיחוד האמירויות הערביות שבוצעה במטוס של אל על. על שם קידומת הטלפון של איחוד האמירויות, הטיסה נקראה "LY 971". כמו כן, על המטוס הוטמעה המילה "שלום" בשפות עברית, אנגלית וערבית. את המשלחת הדיפלומטית הישראלית הוביל ראש המועצה לביטחון לאומי מאיר בן שבת, ואליה נלוותה משלחת אמריקאית בראשות ג'ארד קושנר. באופן תקדימי, המטוס הישראלי עבר מעל שמי ערב הסעודית[21], ונחת בשעות הצהריים בנמל התעופה הבינלאומי אבו דאבי[22]. משלחת זו ומשלחות שבאו אחריה סיכמו את פרטי ההסכם, שנחתם בטקס חגיגי ב-15 בספטמבר 2020, על מדשאת הבית הלבן במעמד ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ושר החוץ של איחוד האמירויות הערביות, עבדאללה בן זאיד אאל נהיאן. ההסכם הוגדר על ידי הצדדים כהסכם השלום.
.jpg)
באותו טקס, נחתם גם הסכם בחריין–ישראל, במעמד שר החוץ הבחרייני עבד א-לטיף א-זיאני. בעת הטקס שיגרו הפלסטינים מטח רקטות לעבר אשדוד ואשקלון, 8 מהן יורטו על ידי כיפת ברזל אך רקטה אחת שפגעה באשדוד פצעה מספר אזרחים ישראלים[23].
בטרם נחתם ההסכם בבית הלבן, התברר כי על פי החוק הישראלי, שר החוץ הוא שמוסמך לחתום על ההסכם. מאחר ששר החוץ גבי אשכנזי כלל לא הוזמן לאירוע ונשאר בארץ, העניק אשכנזי לראש הממשלה בנימין נתניהו ייפוי כוח מתאים[24].
הממשלה אישרה את ההסכם ב-12 באוקטובר[25]. בעקבות אישור ההסכם בממשלה, הוא הוגש לאישור מליאת הכנסת ב-15 באוקטובר[26] שם אושר ברוב של 80 תומכים מול 13 מתנגדים (חברי הרשימה המשותפת הערבית)[27]. ב-19 באוקטובר אישר הקבינט של איחוד האמירויות הערביות את ההסכם[28]. ב-25 באוקטובר אישרה ממשלת ישראל את ההסכם באופן סופי לאחר אישורו בכנסת[29].
השלכות מעשיות
ב-16 באוגוסט, שלושה ימים לאחר פרסום ההסכם, התפרסם כי התאפשרה באיחוד האמירויות גישה לאתרי אינטרנט ישראליים שהיו חסומים עד אז, ובנוסף התאפשרו שיחות טלפון בין שתי המדינות[30].
החברה האמירתית APEX National Investment וקבוצת Tera הישראלית חתמו על הסכם למחקר משותף על מחלת נגיף קורונה 2019, מה שמהווה ההסכם העסקי הראשון שנחתם בין חברות משתי המדינות מאז נירמול היחסים[31]. ב-29 באוגוסט ביטל נשיא איחוד האמירויות ח'ליפה בן זאיד אאל נהיאן חוק משנת 1972 שעסק בחרם כלכלי על ישראל ובעיצומים הקשורים בו. גם נחתמו צווים שאפשרו הסכמים מסחריים וכלכליים עם חברות בבעלות ישראלית[32].
ב-17 בספטמבר הודיע מרכז ההשקעות של אבו דאבי על כוונתם לפתוח משרד בתל אביב[33]. כמו כן, הודיעה חברת התעופה אמירטס כי בכוונתה להפעיל טיסות מסחריות מנמל התעופה הבינלאומי דובאי לנמל התעופה בן-גוריון החל מחודש ינואר 2021, זאת בנוסף לחברות אל על וישראייר שהגישו בקשות גם כן[34].
ב-20 באוקטובר, בטקס שנערך בנמל התעופה בן-גוריון נחתם הסכם תעופה בין איחוד האמירויות, שמאפשר 28 טיסות נוסעים שבועיות בין נתב"ג לנמלי התעופה באיחוד האמירויות הערביות. בנוסף, ההסכם מאפשר טיסות שכר ללא הגבלה מנמל התעופה רמון, וכן 10 טיסות מטען שבועיות בין המדינות[35]. כמו כן, ישראל ואיחוד האמירויות חתמו על הסכם לפטור מאשרות כניסה לתיירות. איחוד האמירויות הערביות תהפוך למדינה הערבית הראשונה שלא יהיה צורך באשרה במעבר בינה לבין ישראל. ההסכם ואחרים נחתמו בנתב"ג במעמד מזכיר האוצר האמריקאי סטיבן מנושין ומשלחת שרים רשמית של איחוד האמירויות[36]. במהלך ביקור המשלחת, הגיש עוזר שר החוץ של איחוד האמירויות, עומר רובאש לשר החוץ, גבי אשכנזי איגרת משר החוץ של איחוד האמירויות ובה בקשה רשמית לפתיחת שגרירות איחוד האמירויות הערביות בישראל.
בינואר 2021 הצטרפה לראשונה חוקרת מאבו דאבי, ככתבת בעיתון ישראלי. הכתבת, ד"ר נאג'את אל-סעיד, הצטרפה לישראל היום כפרשנית ובעלת טור בעיתון[37].
ב-13 בינואר 2021 אשרה איחוד האמירויות באופן סופי את ההסכם המקנה לאזרחי ישראל פטור מויזה בכניסה למדינה[38]. ההסכם נכנס לתוקפו באוקטובר 2021[39].
ב-24 בינואר 2021 נפתחה רשמית שגרירות ישראל באבו דאבי, במבנה זמני. באותו היום אישרה ממשלת איחוד האמירויות פתיחת שגרירות בישראל[40][41]. ב-30 במאי 2021 נפתחה באופן רשמי שגרירות איחוד האמירויות בישראל, בבניין הבורסה לניירות ערך בתל אביב[42].
סוגיות הקשורות בעקיפין להסכם
הקפאת התוכנית להחלת ריבונות ביהודה ושומרון
כחלק מהמגעים לכריתת ההסכם וכחלק מהצהרה משותפת של ארצות הברית, מדינת ישראל ואיחוד האמירויות הערביות באוגוסט 2020, הסכימה ישראל להקפיא את התוכנית לסיפוח שטחים ביהודה ושומרון[44]. גורם באמירויות טען כי האמירתים קיבלו התחייבות מהאמריקנים שנושא הסיפוח לא יהיה על הפרק עד שנת 2024[45].
עם זאת, בהסכם עצמו אין כל התחייבות לאי-סיפוח בעתיד.
מכירת מטוסי F-35 לייטנינג II מארצות הברית לאיחוד האמירויות
לפי דיווחים עיתונאיים בישראל ובארצות הברית, תפשיר ארצות הברית עסקת מכירת נשק מתקדם לאיחוד האמירויות, ובפרט מטוסי F-35 לייטנינג II ומל"טים, שישראל התנגדה לה בעבר בתקיפות כדי לשמר את יתרונה הצבאי-איכותי במזרח התיכון[46]. בדיווח נוסף נטען שראש ממשלת ישראל הסכים לכך[47].
בתגובה הודיעו ראש הממשלה, שר הביטחון ושר החוץ כי הם מתנגדים לכך, במטרה לשמור על "היתרון האיכותי" של חיל האוויר הישראלי[48][49][50].
ממשל טראמפ אישר כי הוא אכן מקדם מכירת מטוסי F-35 וכטב"מים מתקדמים לאיחוד האמירויות, אך לא כחלק רשמי בהסכם[51][52]. שר החוץ של האמירויות אמר שבקשת הקנייה קדמה להסכם אברהם, אך הם מצפים שההסכם יגדיל את הסיכויים לאישור הבקשה[53].
ב-23 באוקטובר ישראל הודיעה שהיא לא מתנגדת למכירת מערכות נשק מסוימות לאמירויות. הנשיא טראמפ אמר כי "עסקת ה-F-35 מתקדמת"[54].
משרד הביטחון סיכם עם הפנטגון על "חבילת פיצוי" אחרי הפרסומים באוגוסט[55].
בסוף אוקטובר, דווח שהבית הלבן הודיע לקונגרס על הכוונה למכור 50 מטוסי F-35 לאמירויות[56]. בנובמבר, העביר הממשל האמריקני את רשימת כלי הנשק שאותו אישר למכור לאיחוד האמירויות: 50 מטוסי F-35. בנוסף, יימכרו גם 18 מל"טי תקיפה מסוג MQ-9 Reapers כולל תחמושת, חבילת תחמושת בסך 10 מיליארד דולרים הכוללת טילים מדויקים ופצצות חכמות. לטענת שר החוץ פומפאו, עסקת הנשק נועדה לחזק את הסכמי אברהם, בדומה להסכמים קודמים. לפי החוק האמריקאי אספקת הנשק לאיחוד האמירויות טעונה את אישורו של הקונגרס[57].
בינואר 2021, ארצות הברית חתמה על הסכם כלי הטיס עם האמירויות, במסגרתו יועברו 50 מטוסי F-35 מתקדמים ו-18 רחפנים[58], אך נשיא ארצות הברית הנכנס ג'ו ביידן הקפיא את העסקה[59]. באפריל 2021, דווח כי בוטלה ההקפאה[60]. השיחות על העסקה נקלעו לקשיים, על רקע החשש מההתקרבות של אבו דאבי לסין. בדצמבר 2021 הודיעה איחוד האמירויות על הפסקת השיחות[61].
תגובות
תגובות המערכת הפוליטית בישראל
- בעד
- מעורב
- הליכוד: חלק מהח"כים בירכו על ההסכם ללא סייגים, כמו סגנית יו"ר הכנסת שרן השכל. עם זאת, חלק מהשרים ומהח"כים בירכו אך מתחו ביקורת על הוויתור על סיפוח יהודה ושומרון, כמו שרת התחבורה מירי רגב, שר הבריאות יולי אדלשטיין וחבר הכנסת גדעון סער[62][63].
- דרך ארץ: שר התקשורת יועז הנדל ראש דרך ארץ בירך על ההסכם, אך הסתייג מהוויתור על ההתיישבות והגבול המזרחי של ישראל[64].
- מתוך ימינה:
- הימין החדש: נפתלי בנט ראש ימינה והימין החדש מצד אחד בירך על הסכם הנורמליזציה בין ישראל ואיחוד האמירויות, אך מנגד תקף את דחיית או ביטול החלת הריבונות הישראלית על ההתיישבות היהודית ביהודה ובשומרון כחלק מההסכם[65].
- האיחוד הלאומי – תקומה: בצלאל סמוטריץ' ראש האיחוד הלאומי אמר ש"נרמול היחסים עם איחוד האמירויות הוא צעד חשוב, אבל הוא אינטרס של איחוד האמירויות מול איראן כאויב משותף, לא פחות משהוא אינטרס שלנו, ולכן לא יעלה על הדעת שאנחנו נידרש "לשלם" בתמורתו בהקרבה של אינטרס חיוני כמו החלת הריבונות ביהודה ושומרון והורדת איום הקמת מדינת הטרור הפלסטינית מסדר היום"[66].
- תל"ם: משה יעלון ראש תל"ם אמנם בירך על כינון היחסים החשוב בין המדינות, אך מנגד טען שנתניהו עשה שימוש בסיפוח כספין פוליטי לטובתו, תוך כדי מערכות הבחירות בשנה האחרונה, מה שמביא לשפל ביחסים עם ירדן[67].
- נגד
- מתוך הרשימה המשותפת:
- חד"ש: איימן עודה ראש הרשימה המשותפת וחד"ש אמר: "כל עוד ישראל ממשיכה לשלוט במיליוני פלסטינים בשטחים הכבושים ימשיכו לחגוג אשליות של שלום על מדשאות בחו"ל, בלי לתקן את המציאות פה בארץ"[68].
- בל"ד: מטאנס שחאדה ראש בל"ד אמר: "סיום הכיבוש אינו מותנה בשום פרס וחייב להתבצע. זו בגידה מצדה של האמירויות, ולא פחות מנעיצת סכין בגבו של העם הפלסטיני, ושל העמים הערבים"[69].
תגובות בעולם
- בעד
בחריין: משרד החוץ של בחריין בירך על ההסכם ובירך את איחוד האמירויות על כך "שלקחה צעדים לכיוון השלום"[70]. כחודש לאחר ההכרזה על ההסכם, סיכמו ישראל ובחריין על הסכם בחריין–ישראל והודיעו עם כוונתם לכונן יחסים דיפלומטיים.
האומות המאוחדות: מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש הצהיר כי הוא מקבל בברכה כל יוזמה אשר בכוחה לקדם שלום ויציבות במזרח התיכון[71]. בנוסף גם ניקולאי מלאדנוב, המתאם המיוחד מטעם האומות המאוחדות לתהליך השלום במזרח התיכון, בירך על ההסכם והביע תקווה שיוביל לחידוש הדיאלוג בין ישראל והפלסטינים[72].
האיחוד האירופי: הנציג העליון לענייני חוץ ומדיניות ביטחון של האיחוד האירופי, ז'וזפ בורל, בירך על ההסכם בין המדינות ואמר כי: "ההסכם יועיל לשתי המדינות והוא חשוב ליציבות האזורית [...] השהיית הסיפוח היא צעד חיובי, ועכשיו צריך לזנוח את התוכניות הללו לגמרי וכי האיחוד מייחל לחידוש המשא ומתן הישראלי-פלסטיני לפתרון שתי המדינות, המבוסס על פרמטרים מוסכמים באופן בינלאומי."[73]- מדינות רבות ברחבי העולם בירכו את איחוד האמירויות ואת ישראל על חתימת ההסכם. רבות מהן עשו זאת באמצעות חשבונות הטוויטר של משרדי החוץ שלהן.
| להצגת רשימת כל המדינות - לחצו על "הצגה" משמאל |
|---|
|
- מעורב
דרום אפריקה: ממשלת דרום אפריקה אמרה שזו זכותה הריבונית של איחוד האמירויות לנרמל את יחסיה עם ישראל, אך הביעה צער על כך שזה נעשה בעקבות מהלך בנוגע לפלסטינים ללא מעורבות העם הפלסטיני, והביעה דאגה מהצהרתו של נתניהו שהסיפוח רק נדחה ולא בוטל[121].
ירדן: שר החוץ איימן א-ספדי אמר: "ההשפעה של ההסכם בין ישראל לאיחוד האמירויות תלויה במה שתעשה ישראל בעתיד"[122]. בנוסף, ירדן גינתה את ההפגנות שאורגנו על ידי מחמוד עבאס[123].
לבנון: בעוד מנהיג חזבאללה, חסן נסראללה גינה את ההסכם, נשיא לבנון מישל עאון אמר במהלך ריאיון לכלי תקשורת צרפתי כי איחוד האמירויות היא מדינה עצמאית וכן שהוא לא שולל הסכם שלום עם ישראל, אך על לבנון קודם כל "לפתור בעיות" איתה[124][125].
לוקסמבורג: שר החוץ של לוקסמבורג, ז'אן אסלבורן, העניק ב-14 באוגוסט ריאיון לגוף השידור הגרמני Deutschlandfunk (אנ') ובמהלכו נשאל על ההסכם. במהלך הראיון אמר בין היתר: "אני מודע, בעקבות כך שיש לי קשרים באזור, לפחד מאיראן, אבל אני חושב שאתה לא יכול פשוט לאכזב את האחים שלך [הכוונה לפלסטינים] כדי לרדוף אחרי אינטרסים כלכליים ואפילו כדי להגביר את הביטחון שלך"; וכן "זה זמן רב נראה שהסולידריות עם הפלסטינים, בראש ובראשונה ב (מדינות) המפרץ, איננה עוד בעדיפות. טוב שה[הנושא] שווק כך שהסיפוח של הגדה המערבית אכן נמנע"[126]. לאחר שכמה גופי תקשורת הבינו את דבריו כשבירת הקו שבו הלך האיחוד האירופי שבירך על ההסכם (ובפרט הוציא הצהרת תמיכה בהסכם שגובתה על ידי ממשלת לוקסמבורג)[127], משרד החוץ הלוקסמבורגי פרסם בשם אסלבורן הבהרה[128] לפיה הוא תומך בהסכם וכוונתו לא הייתה לבקר את ההסכם אלא להדגיש את החשיבות של המשך התמיכה של מדינות ערב ומדינות המפרץ במיוחד בפתרון שתי המדינות והחשיבות של סיוען לעם הפלסטיני להקים מדינה ריבונית ובת-קיימא[129].
מלזיה: שר החוץ המלזי הישאמודין חוסיין (אנ') פרסם הצהרה לפיה מלזיה רואה בהסכם זכות ריבונית של איחוד האמירויות, אך הוא לא משנה את עמדתה של מלזיה, שלא מקיימת יחסים עם ישראל בעקבות הנושא הפלסטיני[130].
סודאן: לאחר ששר המודיעין הישראלי אלי כהן העריך בריאיון לגלי צה"ל שישראל קרובה להסכם דומה עם סודאן[131], דובר משרד החוץ הסודאני התבקש להתייחס לכך בראיון ברשת סקיי ניוז ערביה (אנ') ובהקשר של ההסכם עצמו אמר כי "הצעד של איחוד האמירויות הערביות לחתום על הסכם עם ישראל הוא צעד אמיץ שסלל את הדרך הנכונה עבור יתר מדינות העולם הערבי", אך בהמשך שר החוץ הסודאני הכחיש את הדברים ואמר שלא היה בסמכותו של הדובר להצהיר על כך[132] הדובר פוטר, אך ב-23 באוקטובר ישראל וסודאן הכריזו ביחד עם ארצות הברית על נרמול היחסים[133].
ערב הסעודית: בשיחה לא רשמית עם כאן חדשות, נסיך בבית המלוכה הסעודי בירך על ההסכם, ואמר שהוא מקווה שזה יקרה גם שם בקרוב, אבל בגלל המשקל של סעודיה בעולם הערבי והאסלאמי זה קצת יותר רגיש; "בינתיים האמירויות תהיה הקול שלנו מול ישראל"[134]. בנוסף, הזהירה ערב הסעודית את הרשות הפלסטינית מפני תגובות מופרזות בשל ההסכם[123].
פקיסטן: משרד החוץ הפקיסטני פרסם הצהרה לפיה להסכם יהיו השלכות ארוכות-טווח ושגישתה של פקיסטן בנושא תונחה לפי ההערכה שלה באשר למימוש הזכויות והשאיפות הפלסטיניות ושימור השלום, הביטחון והיציבות האזוריים[135].
- נגד
איראן: משרד החוץ האיראני מסר "האמצעי המביש של אבו דאבי להגיע להסכם שלום עם המשטר הציוני המזויף מסוכן. האמירויות ושאר המדינות שתומכות בו יישאו בהשלכות"[136]. נשיא איראן חסן רוחאני נשא נאום בו התייחס להסכם: "זו בגידה מוחלטת בעם הפלסטיני, המדינה השכנה הזו הפכה את עצמה לאויב עבור מדינות האזור והעולם המוסלמי והפכה לחברה של הישות הציונית"[137]. בעקבות הנאום שגריר איראן באבו דאבי זומן לשיחת נזיפה, ומשרד החוץ האמירתי פרסם הצהרה בה אמר שהנאום היה "בלתי מקובל ומסית, ובעל השלכות מסוכנות לביטחון והיציבות במפרץ הפרסי" וכי הם רואים בו התערבות לא ראויה בעניינה הפנימיים של האמירויות ו"פגיעה בריבונותה"[138].
טורקיה: משרד החוץ באנקרה מסר כי "ההיסטוריה לא תסלח לאיחוד האמירויות על ההסכם"[136]. בהמשך אף הודיעה שתשקול לסגור את השגרירות באיחוד האמירות[139].
כווית: בכירים בממשל הכוויתי דחו את ההסכם וטענו כי מדינות ערב והעם הפלסטיני לעולם לא יסלחו לאיחוד האמירויות הערביות על הכרתה בכיבוש הישראלי. "אנו דוחים באופן מוחלט את הסכם הנורמליזציה בין ישראל לאיחוד האמירויות הערביות. אנו בחיים לא נכיר בכיבוש הישראלי או בישראל עצמה. הסכם זו הוא בגידה וההכרה בכיבוש הישראלי הוא פשע נגד העם הפלסטיני ואנשי מדינות ערב"[140].
תוניסיה: אספת הנבחרים של העם (אנ'), הפרלמנט של תוניסיה, פרסמה הצהרה רשמית בה גינתה את ההסכם והגדירה אותו כהפרה של זכויות העם הפלסטיני ואיום על העמדה הערבית והאסלאמית שדוחה נורמליזציה עם ישראל[141].
תימן: שעות לאחר פרסום ההסכם, משרד החוץ התימני פרסם הודעה כי הוא תומך בעם הפלסטיני בסכסוך הישראלי-פלסטיני ומתנגד בתוקף להסכם הנורמליזציה. "אנשי תימן תומכים באחינו, העם הפלסטיני ושומרים על זכותם על ארץ ישראל"[142].- מקרב הפלסטינים:
הרשות הפלסטינית: יושב ראש הרשות מחמוד עבאס התייחס להסכם כ"בגידה בעם הפלסטיני" והחזיר את השגריר הפלסטיני מאבו דאבי[143]. וכן "ההסכם בין איחוד האמירויות ישראל וארצות הברית הוא תקיעת סכין בגב הסוגיה הפלסטינית. שלא יספרו סיפורים שהם עצרו הסיפוח. אפילו נתניהו אמר שאין דבר כזה ושהוא יספח"[144]. בדיוני הנהגת פת"ח עלתה הצעה להשעות את החברות של אש"ף בליגה הערבית ובארגון לשיתוף הפעולה האסלאמי בשל שתיקתן[123]. כמה ימים לפני החתימה, קיבלו מנגנוני הביטחון הפלסטינים האחראים על מעצר אנשי חמאס הנחיות חדשות, ולפיהן אין לעצור אנשי חמאס אלא במקרים של פצצות מתקתקות בלבד[145].
חמאס: "ההסכם יעודד את הכיבוש לבצע עוד פשעים"[100]. בזמן טקס חתימת ההסכם, חמאס שיגר מטח רקטות מרצועת עזה. הרקטות פגעו בשני מבנים בניר עם, שתי רקטות פגעו במרכז אשדוד, ואחת נפלה על הכביש בכניסה לשדרות. ישראלי אחד נפצע בינוני-קשה מנפילת רקטת גראד באשדוד, ועוד מספר ישראלים נפצעו מרסיסים[146][147].
יצירת הסכמים דומים
- ערך מורחב – הסכמי אברהם
ב-13 באוגוסט הוצג ההסכם נורמליזציה בין ישראל לאיחוד האמירויות, ב-11 בספטמבר, הוצג הסכם בחריין–ישראל, כחודש וחצי לאחר מכן הוצג הסכם ישראל–סודאן ואחריו הסכם ישראל–מרוקו.
באירוע החתימה נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ אמר שעוד 5 או 6 מדינות יצטרפו להסכמים[148], כשבהמשך טען שעשויות להצטרף 7 או 8.
ראו גם
לקריאה נוספת
- ברק רביד, "השלום של טראמפ – הסכמי אברהם והמהפך במזרח התיכון", הוצאת משכל, 2021
קישורים חיצוניים
| עיינו גם בפורטלים: | |||
|---|---|---|---|
 | פורטל ישראל | ||
 | פורטל המזרח התיכון | ||
 | פורטל היסטוריה | ||
- ynet, ישראל ואיחוד האמירויות בדרך לכינון יחסים רשמיים, באתר כלכליסט, 13 באוגוסט 2020
- ההצהרה המלאה בתרגום לעברית, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 13 באוגוסט 2020
- בכחול לבן בירכו על נרמול היחסים: "פתח להסכמים נוספים"; בימין תקפו: "ויתור על הזדמנות היסטורית לריבונות", באתר מאקו, 13 באוגוסט 2020
- מואב ורדי וליאל קייזר, המשמעויות של ההסכם ההיסטורי בין ישראל לאיחוד האמירויות, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 13 באוגוסט 2020
- דני זקן, ההסכם עם איחוד האמירויות: פוטנציאל כלכלי ענק מול העולם הערבי כולו, באתר גלובס, 13 באוגוסט 2020
- נורמליזציה מלאה ו"פתרון מציאותי" לסכסוך עם הפלסטינים: ההסכם עם האמירויות, באתר ynet, 16 בספטמבר 2020
זמן אמת עונה 5 | העסקה החשאית מאחורי הסכמי השלום עם האמירויות - פרק 5, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 51:32)- נוסח ההסכם, באתר הרשמי של הבית הלבן, 2020-09-15 (באנגלית)
