תוכנית השלום של הנשיא טראמפ
תוכנית השלום של טראמפ, הידועה גם כ"עסקת המאה" (באנגלית: "Deal of the Century", שמה הרשמי: שלום לשגשוג, ובאנגלית: Peace to Prosperity) היא תוכנית הכוללת הצעה להסכם שלום לפתרון הסכסוך הישראלי–פלסטיני, שגובשה על ידי ממשל נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ.
.jpg)
פרטי התוכנית פורסמו בבית הלבן ב־28 בינואר 2020 במעמד הנשיא דונלד טראמפ וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו.
התוכנית מעולם לא בוצעה.
רקע
.jpg)
זמן קצר לאחר הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2016, העניק דונלד טראמפ ריאיון לעיתון הניו יורק טיימס, ובו אמר, בין השאר: ”אשמח להיות זה שיביא שלום בין ישראל לפלסטינים. אני אוהב את זה, זה יהיה הישג אדיר. כי אף אחד לא הצליח לעשות את זה”. כמו כן אמר שבכוונתו לשלב את חתנו ג'ארד קושנר בצוות המשא ומתן.[1] בכלי התקשורת כינו את היוזמה "עסקת המאה", (אנ') כשמו של סרט קומי משנת 1983, ובו חבורה של סוחרי נשק מנסה למכור כלי נשק בשם "Peacemaker" לדיקטטורה באמריקה הדרומית, ושם זה הפך לכינויה של התוכנית.
בספטמבר 2017 השתמש נשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס בביטוי "עסקת המאה", לאחר פגישה עם טראמפ בעצרת הכללית של האו"ם. עבאס אמר על תוכניתו של טראמפ: "היא מעידה על רצינותו של כבוד הנשיא, ששואף להשיג את עסקת המאה במזרח התיכון במהלך השנה או החודשים הקרובים."[2]
פרסומים שקדמו להכרזת התוכנית
טיוטה ראשונה
ב־22 במאי 2018 דווח בערוץ 10 כי צוות של אנשי טראמפ, המורכב מג'ייסון דב גרינבלט, ג'ארד קושנר ודייוויד פרידמן סיים לעבוד על הצעת ההסכם בין ישראל לפלסטינים. פרסום התוכנית התעכב בגלל חודש הרמדאן. כמו כן פורסם כי שני הצדדים הסתייגו מהתוכנית. נמסר כי הפלסטינים הגישו מספר יוזמות בינלאומיות עוקפות משא ומתן, וממשלת ישראל הביעה חוסר נכונות לוויתורים מדיניים.[3]
ביולי 2018 פורסמו חלקים מהתוכנית, הכוללת הסדרה ברצועת עזה כשלב ראשון. ב"ישראל היום" פורסם כי ערב הסעודית, ירדן, מצרים ואיחוד האמירויות הערביות תומכות ביוזמה. התוכנית להסדרת מציאות החיים בעזה כללה הסכם רגיעה ארוך טווח בין ישראל לפלגים הפלסטינים, בתיווך ארצות ערב, וכן פרויקטים כלכליים לשיקום הרצועה, ואפשרות למעבר סחורות לעזה דרך נמל בקפריסין.[4]
לקראת אוגוסט 2018 דעכו הדיווחים בכלי התקשורת אודות התוכנית, וגם טראמפ נמנע מלהזכירה. צוות המשא ומתן כונה "אנשים חסרי כל ניסיון מדיני, נעדרים ידע דיפלומטי וחפים מכל התנסות בתחום של משא ומתן מדיני". לפי הפרסומים, ההצעה הראשונית של התוכנית זכתה לתמיכת הפלסטינים וערב הסעודית, אך הם תבעו שישראל תצהיר מראש שתקיים את מחויבויותיה לצעדים המוצעים בתוכנית. ממשלת ישראל התנגדה לכך, והתוכנית נגנזה.
לאחר מכן הוכנה תוכנית חלופית, המכונה "התוכנית האידאולוגית", בסיועו של השגריר רון דרמר. תוכנית זו נטתה לחלוטין לצידה של ישראל והתעלמה מתביעות הפלסטינים. עבדאללה השני, מלך ירדן טס לוושינגטון לפגישה לא מתוכננת עם הנשיא טראמפ כדי להביע את התנגדותו הנחרצת לתוכנית. התוכנית קיבלה בתחילה את תמיכת ערב הסעודית, אך גם זו הסירה את תמיכתה לאחר הכרת ארצות הברית בירושלים כבירת ישראל והעתקת שגרירות ארצות הברית לירושלים.[5]
.jpg)
טיוטה שנייה
ב־11 בפברואר 2019 דווח ב"פוקס ניוז" כי צוות השלום האמריקני השלים את עבודתו על טיוטה שנייה של התוכנית, ומסר אותה לידי דונלד טראמפ. הטיוטה מתפרשת על פני כ־200 עמודים. בכירים בממשל טראמפ אמרו שהתוכנית לא תפורסם לפני הבחירות לכנסת העשרים ואחת, ב־9 באפריל.[6]
פורסם כי עיקרי התוכנית הם:[7][8][9]
- חיבור בין יהודה ושומרון לרצועת עזה (דרך כביש, מסילת רכבת או כדומה).
- תוקם מדינה פלסטינית בכ־70 אחוזים משטחי יהודה ושומרון.
- שטחי C ברובם יועברו לריבונות ישראלית, שטחי B ושטחי A יועברו לריבונות פלסטינית.
- רוב מוחלט של ההתנחלויות ייכללו בריבונות ישראלית.
- חמש עשרה התנחלויות מבודדות מחוץ לגושי ההתיישבות לא יורחבו, ויהיו מובלעות ישראליות.[10]
- ירושלים תוסדר מבחינת הריבונות באופן הבא:
- ירושלים המאוחדת תהיה בריבונות ישראל כולל השכונות והחלקים המרכזיים של מזרח ירושלים וכן כל העיר העתיקה.
- ריבונות פלסטינית תחול בשכונות קצה במזרח ירושלים מעבר לגדר ההפרדה בלבד ונוכחות סמלית באתרים הקדושים.
- המקומות הקדושים בירושלים יישארו בריבונות ישראל אך ייתכן בניהול משותף עם הפלסטינים, ירדן ואולי עם מדינות נוספות.
ב־28 בפברואר 2019 פרסם קושנר פרטים מהתוכנית. לדבריו, זוהי תוכנית מפורטת ומעמיקה שתתמקד בשרטוט גבולות ופתרון סוגיות הסדר הקבע, וישראל תזכה לתמורה כדי שתוכל לבצע את הוויתורים הנדרשים. הוא הוסיף: "הצלחנו לשמור על פרטי העסקה חסויים כדי למנוע התחמקות של פוליטיקאים". גם טראמפ התייחס לתוכנית, ואמר שהיא תפורסם לאחר הבחירות בישראל. הוא אמר: "אומרים שזה דיל בלתי אפשרי; אני אשמח לקדם את זה ונראה מה יקרה [...] אני חושב שיש לנו סיכוי טוב לשלום בין ישראל והפלסטינים".[11]
בוועידת איפא"ק במרץ 2019, התייחס השגריר דייוויד פרידמן לתוכנית השלום, שלדבריו תשמר את שליטתה של ישראל ביהודה ושומרון, בבקעת הירדן ובירושלים: "מדוע ממשל טראמפ צריך לסכן את כל הרצון הטוב שלו בניסיון חסר תוחלת להשיג שלום ולחפש פתרון שישים קץ לסכסוך שנראה אינסופי? [...] האם נוכל להשאיר החלטה כזו לממשל שלא יבין את צרכיה של ישראל לשמר את השליטה הביטחונית ביהודה ושומרון ואת נוכחות הקבע בבקעת הירדן? האם נוכל להשאיר זאת לממשל שלא יכיר בכך שתחת ריבונות ישראלית הפכה ירושלים לראשונה מזה 2,000 שנה לעיר דינמית ומשגשגת הפתוחה לחלוטין למתפללים מכל שלוש הדתות האברהמיות?"[12]
ב־12 במאי 2019 פרסם עמית סגל בחדשות 12 שממשל ארצות הברית צפוי להכיר בסיפוח יהודה ושומרון, מתוך ההבנה שההתנחלויות יישארו בידי ישראל.[13]
הסדנה הכלכלית "שלום לשגשוג"
ב־19 במאי 2019 הציג הממשל האמריקני את חלקה הראשון של תוכנית השלום במזרח התיכון, שיכלול "סדנה" כלכלית לעידוד השקעות הון ביהודה ושומרון וברצועת עזה, במטרה לשפר את הכלכלה הפלסטינית. הסדנה תתקיים בבחריין ב־25 וב־26 ביוני, בהשתתפות שרי האוצר של מדינות האזור שאליהם יצטרפו בכירים במערכת הכלכלית העולמית. את הכנס יובילו יועצו הבכיר וחתנו של הנשיא טראמפ, ג'ארד קושנר, מזכיר האוצר של ארצות הברית סטיבן מנושין והשליח המיוחד למזרח התיכון ג'ייסון גרינבלט.[14]
ההכרזה על התוכנית המוגמרת
בתחילה, בכירים בממשל טראמפ אמרו שהתוכנית לא תפורסם לפני הבחירות לכנסת העשרים ואחת, והקמת הממשלה החדשה.[6] מאוחר יותר ציינו בממשל טראמפ כי התוכנית לא תפורסם לפני הבחירות לכנסת העשרים ושלוש, שיתקיימו לאחר שנה נוספת.[15] ב־27 בינואר 2020 הזמין הנשיא טראמפ את ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר כחול לבן בני גנץ להתארח בבית הלבן, כדי לדון איתם בפרטי התוכנית בשלמותה. ההכרזה נערכה בבית הלבן ב־28 בינואר 2020 בשעה 12:00 לפי שעון ארצות הברית, ובה נחשפו פרטי התוכנית.[16]
פגישת טראמפ עם נציגי ישראל בבית הלבן, מפרסומי הבית הלבן, 27 בינואר 2020
טראמפ לוחץ את ידו של בנימין נתניהו
טראמפ לוחץ את ידו של בני גנץ
.jpg)
.jpg)
עיקרי התוכנית
- הכרה אמריקנית בהתיישבות הישראלית ביהודה, השומרון והבקעה המזרחית
- הכפלת הטריטוריה הפלסטינית והקמת שגרירות אמריקנית בבירת "המדינה הפלסטינית העתידית" שבמזרח ירושלים
- הסכמה ישראלית להקפאה[דרושה הבהרה] בת ארבע שנים בשטח המיועד למדינה הפלסטינית העתידית
- שמירה על הסטטוס קוו בעיר העתיקה ובהר הבית שבירושלים – בריבונות ישראלית
- הרחבה של 20% של רצועת עזה, באזור חולות חלוצה ופתחת ניצנה[17][18]
- קיומן של מובלעות ישראליות ב־15 יישובים, המונים (נכון ל־2020) כ־15 אלף איש.[19]
הטבות לישראל
- הסכמה לסיפוח
- הכרה בירושלים המאוחדת כבירת ישראל
- התנגדות לזכות השיבה לערבים
- יבוטל הממשל הצבאי[דרושה הבהרה] בהדרגה
- יוסרו כל הגבלות הבנייה בסופו של דבר
- בסה"כ: תוחל הריבונות על 30% משטחי יהודה ושומרון, יסופחו בקעת הירדן, צפון ים המלח וההתנחלויות
הטבות לפלסטינים
- מענק של 50 מיליארד דולר ל"מדינה הפלסטינית החדשה";
- ישראל תתחייב לשחרר אסירים ועצירים פלסטינים המוחזקים במעצר מנהלי בבתי הכלא שבישראל וקובעת כי כל האסירים המשוחררים יקבלו אזרחות במדינה הפלסטינית העתידית;
- חיבור בין רצועת עזה ליהודה ושומרון דרך מנהרה תת־קרקעית בדומה לעקרון המעבר הבטוח;[20]
- הקמת אוניברסיטה פלסטינית חדשה;
- התוכנית קוראת למימון של 1.5 מיליארד דולר בריבית נמוכה ועוד 500 מיליון דולר במענקים למען פיתוח אטרקציות ולקידום השטחים הפלסטיניים;
- שיפור אספקת המים לשתייה וטיפול במי שפכים;[21]
- שיבה של פליטים ערבים–פלסטינים ל"מדינה העתידית הפלסטינית" וקרן פיצויים נדיבה, ללא שיבה לתוך ישראל.
הקמת מדינה פלסטינית
התנאים להקמת מדינה פלסטינית ב־70% משטחי איו"ש וב־120% ברצועת עזה:
- פירוק חמאס מנשקו ופירוז רצועת עזה
- ויתור על זכות השיבה אל שטחי מדינת ישראל
- הכרה בישראל כמדינה יהודית
- הכרה בגבולותיה החדשים של ישראל
- הכרה בירושלים כבירת ישראל
- הסכמה לשליטה צבאית ממערב לירדן
- הפסקת העברת משכורות למחבלים
- הפסקת ההסתה במערכת החינוך הפלסטינית[22]
תגובות
בישראל
ערך מורחב – המחאה נגד ממשלת ישראל השלושים וחמש
בנימין נתניהו תמך בתוכנית ופרסם מאמר המפרט את סיבותיו.[23] לאחר הצגת התוכנית, הודיע נתניהו כי ישראל תצביע בממשלה על ספוח בקעת הירדן וכל הישובים הישראליים ביהודה ושומרון, אך ההצבעה בוטלה בדרישת ג'ארד קושנר.[24] ישראל וארצות הברית הקימו ועדה שתפקידה למפות את השטח כך שבהמשך השטחים שישראל תספח לא יהיו על חשבון המדינה הפלסטינית העתידית. הוועדה המשותפת החלה בעבודת המיפוי שלה אך היא נכנסה להקפאה בשל משבר הקורונה.[25] ב־28 במאי, פרסמה שגרירות ארצות הברית בישראל אזהרת מסע ליו"ש ברקע הסיפוח: "אלימות יכולה לפרוץ בכל רגע".[26]
ב־29 בינואר 2020 הודיע בני גנץ שיביא לאישור הכנסת את תוכנית המאה של דונלד טראמפ.[27] ההסכם הקואליציוני בין מפלגת כחול לבן והליכוד התייחס למימוש תוכנית המאה ולהחלת ריבונות בזמן ממשלת ישראל השלושים וחמש. הראשון ביולי נקבע כמועד אפשרי לתחילת ביצוע הסיפוח.[28] ב־17 במאי, אמר שר החוץ גבי אשכנזי כי ישראל עומדת בפני "הזדמנויות אזוריות משמעותיות, ובראשן יוזמת השלום של הנשיא טראמפ". הוא הוסיף כי הוא "רואה בתוכנית אבן דרך משמעותית". אשכנזי ציין בטקס חילופי שרי החוץ כי התוכנית האמריקאית "תקודם באחריות ובתיאום עם ארצות הברית, תוך שמירה על הסכמי השלום והאינטרסים האסטרטגיים של מדינת ישראל".[29]
ב־1 בפברואר 2020 נערכה בתל אביב הפגנה נגד התוכנית שאורגנה על ידי ארגון "שלום עכשיו" וארגוני שמאל ישראלי נוספים.[30] במסמך העמדה שהוציאו ב"שלום עכשיו" נטען שהתוכנית אינה באמת תוכנית שלום כי היא חד צדדית, מאפשרת סיפוח של כ־30% מהגדה ללא משא ומתן, ומשאירה לפלסטינים מדינה מחוררת ומפוצלת. מדינה שלא תוכל להיות עצמאית ותהיה נתונה לשליטה ביטחונית ישראלית.[31] חוקר הסכסוך הישראלי–פלסטיני שאול אריאלי, טוען שעסקת המאה מחזירה את ישראל אחורה אל לפני התהליך המדיני, והיא פוגעת בהישגים שהושגו בתהליך השלום מהסכמי אוסלו ב־1993 ועד ועידת אנאפוליס ב־2008.[32]
גם בקרב ההנהגה הערבית בישראל התוכנית התקבלה בדחייה. יו"ר תע"ל חבר הכנסת אחמד טיבי ציין שהוא מתנגד לעסקה.[33] תושבים ערבים במשולש ובנגב המערבי הביעו ביקורת על חילופי השטחים המוצעים.[34][35]
בציונות הדתית הובעה התנגדות לתוכנית, בהם קונגרס הרבנים "פיקוח נפש" המאגד כארבע מאות רבנים ישראלים.[36] כמו כן הרבנים שמואל אליהו, אליקים לבנון יוסף גערליצקי, דוב ליאור, יהושע שמידט וישראל אריאל.[37] ב־10 ביוני התקיימה הפגנה של חסידי חב"ד ופעילי ימין בכניסה לירושלים נגד תוכנית המאה.[38] דניאלה וייס ותנועת תנועת "נחלה" פתחו בקמפיין נגד התוכנית.[39] גם מפלגת עוצמה יהודית הביעה התנגדות חריפה לתוכנית.[40]
ב־13 במאי, מועצת יש"ע התכנסה לישיבה, בה הציגה את "מסמך הקווים האדומים". אחרי דיון והצבעה הוחלט להתנגד לכל הכרה או הסכמה מכל סוג שהוא, להקמתה של מדינה פלסטינית; להקפאת יישובים או להגבלות בנייה בשום יישוב וכן – למפה בה יהיו יישובים מבודדים במובלעות שיפגעו בהתפתחותם העתידית.[41][42] בעקבות כך, יצאה מועצת יש"ע בקמפיין תקשורתי נרחב למען הסיפוח אך לא לפי המפה המופיעה במתווה טראמפ תחת הכותרת "DO IT RIGHT – ריבונות עושים בצורה נכונה".[43]
ביוני הייתה הפגנה שארגנה תנועת "דרכנו" נגד סיפוח במסגרת התוכנית. נימוקיה היו כלכליים בין היתר: "לא לסיפוח. כן לכלכלה, כן לביטחון".[44]
במפלגות ימינה[45] וישראל ביתנו[46] תמכו בעסקה אך התנגדו להקמת מדינה פלסטינית. נפתלי בנט קרא לפרסום לפני הבחירות ואילו אביגדור ליברמן טען שזו התערבות אמריקאית בבחירות.[47]
שגריר ארצות הברית בישראל בממשל טראמפ, דייוויד פרידמן, תיאר את הסיבות לסיכול הריבונות הישראלית ביו"ש לתפיסתו, בספרו "פטיש" שפורסם בשנת 2022.[48] הוא טען כי "ליברמן ובנט חברו לגנץ בתקיעת מקלות בגלגלי תוכנית המאה, בניסיון למנוע מנתניהו הישג אלקטורלי".[49] אמיר אשל שהיה באותה עת עוזרו של בני גנץ לענייני התוכנית, טען בראיון כי הוא היה האדם שהשפיע מאחרי הקלעים על ג'ארד קושנר לבטל את יוזמת הסיפוח בטענה שהצעד יקריס את התוכנית.[50]
דקות אחרי שטקס הצגת הסכם בבית הלבן הסתיים פרידמן אמר בתדרוך לכתבים כי ישראל יכולה להתקדם מיד עם סיפוח חלקים ביו"ש.
אלא שפרידמן לא היה מתואם עם הבית הלבן. נאומו של נתניהו בטקס בבית הלבן בו הכריז כי הוא רוצה לספח חלקים מהגדה המערבית הרגיז מאוד את טראמפ. בכיר לשעבר בבית הלבן אמר כי נתניהו "הפך את הנשיא לעציץ כשנתן נאום בחירות בבית הלבן במקום להושיט יד לשלום לפלסטינים". כשהטקס הסתיים ונתניהו עזב את הבית הלבן טראמפ היה עצבני. הוא פנה ליועציו וצעק: "מה זה היה לעזאזל?". כמה שעות לאחר מכן כאשר נתניהו הודיע בתדרוך לכתבים שהוא מתכוון להביא לאישור הממשלה את מהלך הסיפוח בתוך חמישה ימים, מה שהרגיז את טראמפ. טראמפ אמר על כך מאוחר יותר: "כשנתניהו אמר בואו ניקח את כל השטח ונתחיל לבנות עליו נדל"ן בכל מקום...אני כעסתי מאוד ואני עצרתי את זה בגלל שנתניהו הלך רחוק מדי. אני לא הייתי שמח מזה בכלל".[51]
הפלסטינים
הנהגת הפלסטינים דחתה מספר פעמים את התוכנית. לאחר הכרת ארצות הברית בירושלים כבירת ישראל הכריזה ההנהגה הפלסטינית שארצות הברית אינה מתווכת הוגנת בסכסוך, ושהם מסרבים לשתף פעולה עם ממשל טראמפ בגיבוש העסקה. בתגובה הורה טראמפ על קיצוץ מסיבי בתמיכת ארצות הברית בשורת ארגונים המסייעים לפלסטינים, בהם אונר"א, וכן קיצץ בתמיכה בבתי חולים במזרח ירושלים. בספטמבר 2018 פרסם נשיא הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, מסמך בו נטען כי שינוי המדיניות של טראמפ בנושא הסכסוך הישראלי–פלסטיני פוגע בעיקרון פתרון שתי המדינות.[52]
ב־1 בפברואר 2020, בתום כינוס החירום של הליגה הערבית, יצאה הצהרה כי מדינות ערב מדגישות את מרכזיותה של הסוגיה הפלסטינית, לצד עצם היותה של ירושלים המזרחית הכבושה ערבית, ובירת פלסטין. למדינת פלסטין יש זכות על כל האדמות הכבושות משנת 1967, בכלל זה מזרח ירושלים והמרחב הימי של האזור הזה כולל גם משאבי הטבע והגבולות עם מדינות שכנות".[53]
ב־19 במאי, בשל כוונות סיפוח, עצר אבו מאזן את שיתוף הפעולה הביטחוני והאזרחי עם ישראל.[54][55] באותו היום, הודיעה הרשות הפלסטינית באופן רשמי לראשי ה־CIA כי היא מפסיקה את הסכמי הביטחון שנחתמו בינה לבין ארצות הברית. מאז שהרש"פ ניתקה את קשריה עם הממשל האמריקני נותר בין שני הצדדים צינור קשר אחד בלבד – בין ה־CIA לבין המודיעין הכללי הפלסטיני.[56] למרות זאת התקיימו מפגשים בדרגי השטח בלבד מתוך חשש להסלמה ביטחונית ולצורך הסדרת תנועות פועלים פלסטינים לישראל.[26] כעבור כחצי שנה, חודש התיאום הביטחוני והאזרחי על היבחרו של ג'ו ביידן לנשיא ארצות הברית.
בעולם
האיחוד האירופי מסר לישראל לאחר פרסום הטיוטה הראשונה כי מדינות אירופה יתנגדו לכל יוזמה אמריקאית שלא יהיו שותפים לה. לאחר פרסום הטיוטה השנייה הצהירו צרפת, הולנד, פולין, שוודיה, בריטניה, בלגיה, גרמניה ואיטליה לפיה כל הצעה שלא תכלול את גבולות הקו הירוק וחלוקת ירושלים אינה בת ביצוע. הן הדגישו כי ההסכם חייב לכלול את ירושלים כבירתן של שתי המדינות, התחשבות בצרכים הביטחוניים של שני הצדדים, סיום הכיבוש הישראלי ומימוש השאיפה הפלסטינית לריבונות.[57] לאחר פרסום התוכנית הסופית דחה אותה האיחוד האירופי פה אחד והזהיר מפני סיפוח.[58][59] שר החוץ של האיחוד האירופי, ז'וזפ בורל, הבהיר כי "החוק הבינלאומי הוא אבן יסוד של כל הסדר. לפיכך לא נכיר בשינויים בגבולות 1967, אלא אם כן הסכימו להם הישראלים והפלסטינים. אנו קוראים לישראל להימנע מכל החלטה חד־צדדית שתביא לסיפוח שטח פלסטיני כבוש כלשהו". משרד החוץ של גרמניה הביע תמיכה בהודעתו של בורל, ומסרה כי "אנו מצטרפים בברכות לממשלה החדשה בישראל, ותומכים באופן מלא בהצהרת הנציג העליון של האיחוד לענייני חוץ".[60] שר החוץ הצרפתי ז'אן איב לה דריאן אמר ב־20 במאי כי צרפת פועלת יחד עם מדינות אירופאיות נוספות על תוכנית פעולה כדי למנוע מישראל לבצע מהלכי סיפוח חלקי.
כבר משלב הטיוטות רוסיה התנגדה לתוכנית. שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב, שר החוץ של רוסיה תקף אותה ואמר כי הדרך להתקדם תלויה בצדדים המעורבים בלבד ולא בשחקנים חיצוניים עם אינטרסים. הוא הוסיף כי הוא "מוטרד מכך שהתוכנית אינה כוללת הקמת מדינה פלסטינית שבירתה מזרח ירושלים".[61] בשיחה עם שר החוץ גבי אשכנזי אמר מקבילו הרוסי סרגיי לברוב כי גם רוסיה מתנגדת לסיפוח ישראלי בגדה המערבית.[62]
גם בארצות הברית, כל המתמודדים הדמוקרטים לנשיאות מתחו ביקורת על תוכנית המאה.[63]
ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון ברך על התוכנית.[64] בהמשך פרסמו ברזיל, סעודיה,[65] צרפת,[66] פולין, קולומביה, איחוד האמירויות[67] ומרוקו[68] את תמיכתן בתוכנית, מצרים טענה שיש לבחון ולחזור למשא ומתן, רוסיה,[69] ירדן,[67] חזבאללה ואיראן,[67] וטורקיה התנגדו.[67]
ב־3 בפברואר קרא הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי ל־57 המדינות החברות בו לא לשתף פעולה עם יישום התוכנית.[70]
ראו גם
לקריאה נוספת
- ברק רביד, "השלום של טראמפ – הסכמי אברהם והמהפך במזרח התיכון", הוצאת משכל, 2021
קישורים חיצוניים
- Peace to Prosperity שלום לשגשוג – סקירה כללית (באנגלית), באתר הבית הלבן
- שלום לשגשוג – התוכנית המלאה (באנגלית), באתר הבית הלבן
- שלום לשגשוג - התוכנית המלאה (בעברית), אתר פורום שילה
- תוכנית המאה של טראמפ: מבט השוואתי, גלעד שר, המכון למחקרי ביטחון לאומי
- עסקת המאה, באתר וואלה, 14 באפריל 2019
- "יום היסטורי": טראמפ ונתניהו הציגו את תוכנית המאה
- אבי יששכרוף, יואב איתיאל, אבו מאזן: "עסקת המאה - מזימה שלא תעבור"; ירדן הזהירה מצעדים חד-צדדיים, באתר וואלה, 28 בינואר 2020
- מדינות ערב המתונות לא פסלו על הסף את מתווה טראמפ, אך הדגישו את העמידה לצד הפלסטינים, באתר מאקו, 29 בינואר 2020
- אראל סגל, רדיו 103FM, שמרית מאיר, פרשנית לענייני ערבים, על תגובת הפלסטינים לעניין הסיפוח: "אנחנו יכולים לראות סיבוב אלימות והפעלת לחץ אינטנסיבית", 11 במאי 2020
- אהוד יערי, הסיפוח: הזדמנות של ממש או סכנה?, באתר מאקו, 11 במאי 2020
- צביקה יחזקאלי מזהיר: ״הצהרת אבו מאזן עלולה להביא לחידוש הפיגועים״, באתר מעריב אונליין, 22 במאי 2020
- גל ברגר, כאן חדשות, טוויטר, פרשנות: ההשפעה של הפסקת התיאום הביטחוני על המצב בשטח, 28 במאי 2020
- הקלטות טראמפ מריאיון הקללות נחשפות: "ביבי גמגם, הוא לא באמת רצה שלום", 11 בדצמבר 2021 (ההקלטות)
- גלעד שר, תכנית המאה של טראמפ: מבט השוואתי, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי , 2 בפברואר 2020