יחסי החוץ של קמבודיה
יחסי החוץ של ממלכת קמבודיה הם מערכת יחסי החוץ הדיפלומטיים שכוננה קמבודיה עם מדינות וארגונים זרים בעולם. ממשלת קמבודיה (RGC) כוננה יחסים דיפלומטיים עם רוב המדינות בעולם, כולל המעצמות ארצות הברית, הממלכה המאוחדת וצרפת. אך היא שמה דגש על יחסיה בעיקר עם מדינות אסיה השכנות לה: הרפובליקה העממית של סין, הודו, וייטנאם, לאוס, קוריאה הדרומית ותאילנד. קמבודיה חברה ברוב הארגונים הבינלאומיים הגדולים: ארגון האומות המאוחדות וסוכנותיו כגון הבנק העולמי וקרן המטבע הבינלאומית, בנק האסייתי לפיתוח, איגוד מדינות דרום-מזרח אסיה, וארגון הסחר העולמי. ב-2005 הצטרפה קמבודיה לפסגת אסיה המזרחית.
סכסוכים בינלאומיים
ערך מורחב – היסטוריה של קמבודיה
סכסוכים עם וייטנאם
מאז ומתמיד לקמבודיה ושכונותיה וייטנאם ותאילנד היו סכסוכי גבול.
ב-30 באפריל 1977, פרצה מלחמה בין וייטנאם לקמבודיה כשנתיים לאחר מלחמת וייטנאם. הסיבה לפרוץ המלחמה היא שקמר רוז', תנועה קומוניסטית שלטה בקמבודיה עלתה בהפיכה צבאית, כשנתיים קודם לכן. הקומוניסטים בווייטנאם היו רעבים לשטח נוסף וניצלו את חוסר היציבות של קמבודיה (קמפוצ'יאה של אז) כדי לפלוש אליה ולהרוויח שטח נוסף, כמו גם הרצון שלהם להתערב ולהבטיח את ביטחונה של אוכלוסיית קמבודיה מפני הקמר רוז' שביצע רצח עם באותה התקופה. ברית המועצות תמכה בווייטנאם, ואילו ארצות הברית וסין תמכו בקמבודיה. תאילנד התערבה במלחמה עקב גלישה שלה לשטחה. המלחמה נגמרה רשמית ב-23 באוקטובר 1991, לאחר שווייטנאם ניצחה במלחמה. תוצאותיה של המלחמה היו[1]:
- ירידת הקמר רוז' מהשלטון והחלפתו במשטר שייבחר בבחירות דמוקרטיות.
- סיום רצח העם בקמבודיה
- סכסוכי גבול בין וייטנאם לסין ובין וייטנאם לתאילנד.
כיום, קמבודיה בראשות נורדום סיהאמוני נמצאת בסכסוך עם וייטנאם על מספר איים באוקיינוס ההודי ועל הגבול הימי בין שתי המדינות.
סכסוכים עם תאילנד
קמבודיה מקיימת גם סכסוכים עם תאילנד אך בקנה מידה קטן יותר, מאחר שחלקים קטנים מהגבול היבשתי והימי של קמבודיה עם תאילנד אינם מוגדרים בבירור. למשל, ב-22 ביוני 2008, פרץ עימות מזוין בין קמבודיה לתאילנד מאחר שמקדש פראה ויהאר נמצא על הגבול שאינו מוגדר בבירור. המלחמה הסתיימה לאחר שהחלטת בית הדין הבינלאומי ב-15 בדצמבר 2011 הייתה שמקדש פראה ויהאר יהיה שייך לקמבודיה[2]. משך העימות המזוין נמשך לפרקים, 3 שנים, 5 חודשים, 3 שבועות ויומיים.
יחסים דיפלומטיים
| מדינה | תאריך כינון היחסים | הערות |
|---|---|---|
 אוסטרליה | שנות ה-50 של המאה ה-20[3] | |
 אורוגוואי | 1995 | אורוגוואי תמכה במועמדותה של קמבודיה לחברה הלא-קבועה במועצת הביטחון של האו"ם. |
 אינדונזיה | 1957 | היחסים בין שתי המדינות מתוארכים לתקופה הטרום-אנגורית וסריביג'איה. |
 ארמניה | 14 במאי 1992[4] | |
 ארצות הברית | 11 ביולי 1950 |
|
 ברוניי | 9 ביוני 1992 | היחסים בין המדינות שמים דגש על הגנה וביטחון |
 גינאה | 5 בספטמבר 1973[5] | |
 דנמרק | 20 בנובמבר 1969 | |
 דרום אפריקה | ינואר 1985 | |
 הודו | 1981 | בין קמבודיה והודו קיים קשר תרבותי בעקבות הדת ההינדואיסטית הנפוץ בשתי המדינות. |
 הממלכה המאוחדת | 1953 (חודש ב-1976) | שר החוץ הבריטי, הוגו סוויר, ביקר בקמבודיה ב-29 בינואר 2014[6]. |
 הפיליפינים | 1956 | שתי המדינות חתמו על אמנות בנושא מסחר ותעשייה, שכוללות הקמת לשכת תיירות משותפת של שתי המדינות. |
 וייטנאם | 1605 (חודש ב-1991) | היחסים הדו-צדדיים בין קמבודיה ווייטנאם היו מתוחים זמן רב בשל מלחמת וייטנאם-קמבודיה. בנוסף, כיום קיים סכסוך של שתי המדינות על מספר איים באוקיינוס ההודי והגבול הימי הלא ברור. |
 יוון | שתי המדינות הן חברות מלאות בלה פרנקופוני[7]. | |
 יפן | 1950 | ב-1946, כ-4 שנים לפני שכוננו ביניהם היחסים, נורודום סיהאנוק, מלך קמבודיה אמר כי יפן לא צריכה לשלם פיצויים על מלחמת העולם השנייה ועל ההרס שנגרם לבעלות הברית, וכי קמבודיה תשמח להיות בעלת ברית של יפן. |
 ישראל | 1960 (חודש ב-1993) |
|
 חוף השנהב | 2008[8] |
|
 לאוס | 15 ביוני 1956 | מבחינה היסטורית, היחסים טובים בין שתי המדינות, למרות סכסוכי גבולות ארוכים שלא נפתרו. |
 לטביה | 4 במאי 1900 | |
 מונגוליה | 11 בנובמבר 1960 | |
 מזרח טימור | 2003 | קמבודיה תומכת במועמדותה של מזרח טימור להצטרף ל-ASEAN ל-ICC. שר החוץ של מזרח טימור ביקר בקמבודיה ב-2003. |
 מלאווי | 20 ביולי 2011 | ב-2011, נכוננו קמבודיה ומלאווי ליחסים דיפלומטיים רשמיים והסכימו לספק את כל העזרה הנדרשת לצורך ביצוע תפקידי הנציגים הדיפלומטיים בהתאם לנוהל הבינלאומי. |
 מלזיה | 2 בדצמבר 1996 | היחסים בין המדינות שמים דגש על כלכלה[9]. |
 מלטה | 13 בינואר 2005[10] | |
 סיירה לאון | 18 באפריל 1961 | |
 סין | 19 ביולי 1958 | יחסי קמבודיה והרפובליקה העממית של סין התחזקו במידה ניכרת לאחר תום מלחמת וייטנאם-קמבודיה. |
 סינגפור | 10 באוגוסט 1965 | קמבודיה הייתה אחת מהמדינות הראשונות שהכירו בריבונות סינגפור כשהפכה עצמאית ב-1965. ראש ממשלת סינגפור, לי הסיין לונג, ביקר בקמבודיה ב-2005 ו-2012. |
 סרביה | 1956[11] | |
 פינלנד | 20 בינואר 1970[12] | פינלנד הכירה בקמבודיה ב-19 בדצמבר 1969, כחודש לפני שכוננו היחסים ביניהם. היחסים הדיפלומטיים כוננו ב-20 בינואר 1970. היחסים כוננו מחדש ב-9 באוגוסט 1976[12]. |
 צרפת | 1863 | נשיא צרפת, שארל דה גול, ביקר בקמבודיה ב-1966 וקיבל את פניו של נורודום סיהאנוק. |
 קוריאה הדרומית | 18 במאי 1970[13] | .jpg) |
 קרואטיה | 10 בספטמבר 1996 | |
 קריית הוותיקן | 16 במאי 2000[14] | |
 רומניה | 10 ביולי 1963 | |
 רוסיה | 13 במאי 1956 |
|
 שווייץ | 1963 |
|
 תאילנד | 1468 | בין המדינות קיימים סכסוכי גבול לא פתורים רבים. |
נציגויות קמבודיה בעולם
|
אירופהאמריקה
| אסיה
| אוקיאניהמוסדות בינלאומיים |
נציגויות זרות בקמבודיה
שגרירויות בפנום פן
קונסוליות
שגרירויות מחוץ לקמבודיה
ראו גם
קישורים חיצוניים
- Ministry of Foreign Affairs and International Cooperation
- US Department of State: Foreign relations with Southeast Asia 1961-63
- Foreign relations between Cambodia and Germany
- Japan-Cambodia Relations
- List of foreign embassies in Cambodia
- Foreign relations between Cambodia and Australia
- AsiaSociety: essays relating to the development of Cambodia
- Listing of embassies