סברדלובסק (מחוז)

עם כיבוש קאזאן בסוף המאה ה-16 החלה התרחבות רוסיה לכיוון מזרח. כבר בתחילת המאה ה-17 החלה התיישבות רוסית באזור. במהלך המאה ה-18–19 האזור היה הלב התעשייתי של רוסיה. בתקופת האימפריה הרוסית נקרא המחוז בשם "פלך יקטרינבורג".

בתקופת מלחמת העולם השנייה לשטח המחוז הועברו מפעלים רבים. בתקופת שלטון ברית המועצות נקראה בירת המחוז יקטרינבורג בשם סברדלובסק, על שם המנהיג הבולשביקי יעקב סברדלוב, והמחוז נקרא בהתאם "מחוז סברדלובסק". שמו נשאר גם כשיקטרינבורג חזרה לשמה הקודם לאחר פירוק ברית המועצות.

האזור היה מרכז חשוב של יהוויסטים. בשנת 1939 הרשויות גילו מרכז חשוב של הכת וסגרו אותו תוך מעצר כל המאמינים.

בוריס ילצין, נשיא רוסיה בתקופה שלאחר פירוק ברית המועצות, כיהן כיו"ר הוועדה הקומוניסטית של מחוז סברדלובסק (בפועל, ראש המחוז) מ-1976 עד 1985.

הרוסים מהווים כ-90% מאוכלוסיית המחוז.^{[דרוש מקור]} בנוסף לכך, יש טטרים (כ-3.5%) ואוקראינים (כ-1%). בערים מתגוררת כ-85% מאוכלוסיית המחוז. בעיר הגדולה - יקטרינבורג מתגוררים כ-1,300,000 תושבים.

בשטח המחוז נמצאים מרבצים גדולים של ברזל, ניקל, נחושת, זהב, פלטינה ומתכות אחרות. בהתאם לכך, המחוז מתאפיין בתעשייה כבדה מפותחת ביותר. בערי המחוז ממוקמים מפעלים ליצור פלדה (בעיר ניז'ני טאגיל שנמצא בבעלות חברת אווראז), טנקים (מפעל הקרונות של אוראל בניז'ני טאגל), תחמושת ומכונות שונות לתעשייה כבדה.

בשנת 1897 בעיר אסבסט נבנה מכרה לכריית אזבסט. מפעל זה היה הראשון מסוגו באימפריה הרוסית וייצור אזבסט באזור נמשך עד היום.

בשנת 1964 כ-50 ק"מ מסברדלובסק הופעלה תחנת הכוח הגרעינית בלויארסקי שהייתה תחנת הכוח הגרעינית הראשונה בברית המועצות שמטרתה העיקרית הייתה ייצור אנרגיה חשמלית בהיקף משמעותי.

מדיה וקבצים בנושא סברדלובסק בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של סברדלובסק (ברוסית)
• סברדלובסק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

• סברדלובסק, ברשת החברתית פייסבוק
• סברדלובסק, ברשת החברתית אקס (טוויטר)