ממשלת ישראל העשרים

ב-28 באוגוסט 1983 הודיע מנחם בגין, בפתאומיות, על כוונתו המיידית להתפטר מתפקידו כראש הממשלה. את ההתפטרות עצמה דחה בגין עד לאחר בחירת יורשו, והגעה להסכמות על הקמת ממשלה חלופית. בליכוד התגבשו השרים סביב תמיכה ביצחק שמיר כמחליפו, וניסו לשכנע את דוד לוי להימנע מהתמודדות מולו^[1]. דוד לוי לא נענה לבקשות ושמיר גבר עליו בהתמודדות במרכז הליכוד ב-1 בספטמבר 1983^[2]. במקביל, החלו נציגים מהמערך בשיחות עם הסיעות הדתיות בניסיון לגבש קואליציה בראשותם^[3]. יצחק ברמן, דרור זייגרמן, דן תיכון, מנחם סבידור, יגאל הורביץ ומרדכי בן-פורת, שנודעו כ"קבוצת השישה", דרשו הקמת ממשלת אחדות והודיעו שלא יצביעו בעד ממשלה שראשה לא יתחייב להקים ממשלת אחדות^[4]. ב-12 בספטמבר 1983 חתם שמיר עם נציגי כל הסיעות בממשלת בגין, למעט הורביץ ובן פורת, שעמדו על הדרישה לממשלת אחדות לאומית, על הסכם להקמת ממשלה בראשות שמיר על בסיס הממשלה הקודמת^[5]. ב-18 בספטמבר פתח הנשיא בהתייעצויות ולאחר שהומלץ על ידי 64 חברי כנסת, הטיל עליו הנשיא את התפקיד לנסות להקים ממשלה. בהתאם להבטחתו, פנה שמיר אל המערך בהזמנה שיצטרפו לממשלתו, אולם שיחות בירור שהתקיימו התפוצצו לאחר מספר ימים בהאשמות הדדיות לגבי זהות האשם בחוסר ההצלחה להסכים על ממשלת אחדות. ב-5 באוקטובר 1983 התייאשו גם חברי קבוצת השישה מהנסיונות להקים ממשלת אחדות^[6], וב-10 באוקטובר אושרה הממשלה בכנסת.

הרכבה של ממשלה זו היה זהה לזה של הממשלה התשע עשרה בראשות מנחם בגין והיא כיהנה עד לאחר הבחירות לכנסת האחת עשרה.

בתחום הביטחוני, הבטיחה הממשלה לשמור על זכותו של העם היהודי בארץ ישראל, תוך כדי קידום השלום האזורי ומתן אוטונומיה לתושבי השטחים שלא תוביל להקמת מדינה פלסטינית. בנוסף הובטח שבתום תקופת המעבר שנקבעה בהסכמים, תממש ישראל את זכותה על השטחים. הממשלה תפעל לחיזוק ההתיישבות.

הממשלה הבטיחה לעודד את היוזמה החופשית ושוויון ההזדמנויות, בנוסף לריסון האינפלציה והפחתת רמת העוני, כמו גם המשך הפעולות של שיקום השכונות.

הממשלה הבטיחה עידוד החינוך הדתי ושמירה על הסטטוס-קוו הדתי.

שר האוצר יורם ארידור פרש מתפקידו חמישה ימים לאחר השבעת הממשלה, ובמקומו מונה חבר הכנסת מהליכוד יגאל כהן-אורגד. השר בלי תיק מהתנועה להתחדשות ציונות חברתית, מרדכי בן-פורת, התפטר מהממשלה 3 חודשים לאחר השבעתה. הממשלה סיימה את כהונתה ב-13 בספטמבר 1984.

מספר הח"כים החברים בקואליציה

• 62 ח"כים לפני פרישת סיעת התנועה להתחדשות ציונית חברתית (10 באוקטובר 1983 - 31 בינואר 1984).
• 61 ח"כים לאחר פרישתה (31 בינואר 1984 - 13 בספטמבר 1984).

הממשלה מנתה עד ינואר 1984 20 שרים ולאחר מכן 19 שרים, והייתה זהה בהרכבה לממשלה ה-19, פרט לפסח גרופר ויגאל כהן אורגד, שהחליפו בהתאמה את מנחם בגין ואת יורם ארידור כשר החקלאות וכשר האוצר. סך הכל כיהנו כשרים בממשלה לתקופת זמן כלשהי 21 אנשים.

ממשלת ישראל העשריםג' בחשוון ה'תשמ"ד - ט"ז באלול ה'תשמ"ד | 10 באוקטובר 1983 - 13 בספטמבר 1984

משרד	שר		מפלגה		כהונה
שרי הממשלה
משרד ראש הממשלה		ראש הממשלה יצחק שמיר		הליכוד	ג' בחשוון ה'תשמ"ד - ט"ז באלול ה'תשמ"ד	10 באוקטובר 1983 - 13 בספטמבר 1984
משרד החוץ
משרד האוצר		יורם ארידור		הליכוד	ג' בחשוון ה'תשמ"ד - ח' בחשוון ה'תשמ"ד	10 באוקטובר 1983 - 15 באוקטובר 1983
		יגאל כהן-אורגד		הליכוד	י"א בחשוון ה'תשמ"ד - ט"ז באלול ה'תשמ"ד	18 באוקטובר 1983 - 13 בספטמבר 1984
משרד האנרגיה והתשתיות		יצחק מודעי		הליכוד	ג' בחשוון ה'תשמ"ד - ט"ז באלול ה'תשמ"ד	10 באוקטובר 1983 - 13 בספטמבר 1984
משרד הביטחון		משה ארנס		הליכוד	ג' בחשוון ה'תשמ"ד - ט"ז באלול ה'תשמ"ד	10 באוקטובר 1983 - 13 בספטמבר 1984
משרד הבינוי והשיכון		סגן ראש הממשלה דוד לוי		הליכוד	ג' בחשוון ה'תשמ"ד - ט"ז באלול ה'תשמ"ד	10 באוקטובר 1983 - 13 בספטמבר 1984
משרד הבריאות		אליעזר שוסטק		הליכוד	ג' בחשוון ה'תשמ"ד - ט"ז באלול ה'תשמ"ד	10 באוקטובר 1983 - 13 בספטמבר 1984
משרד החינוך והתרבות		זבולון המר		מפד"ל	ג' בחשוון ה'תשמ"ד - ט"ז באלול ה'תשמ"ד	10 באוקטובר 1983 - 13 בספטמבר 1984
משרד החקלאות		פסח גרופר		הליכוד	ג' בחשוון ה'תשמ"ד - ט"ז באלול ה'תשמ"ד	10 באוקטובר 1983 - 13 בספטמבר 1984
משרד הכלכלה		יעקב מרידור		הליכוד	ג' בחשוון ה'תשמ"ד - ט"ז באלול ה'תשמ"ד	10 באוקטובר 1983 - 13 בספטמבר 1984
משרד המדע והפיתוח		יובל נאמן		התחיה	ג' בחשוון ה'תשמ"ד - ט"ז באלול ה'תשמ"ד	10 באוקטובר 1983 - 13 בספטמבר 1984
משרד המשפטים		משה נסים		הליכוד	ג' בחשוון ה'תשמ"ד - ט"ז באלול ה'תשמ"ד	10 באוקטובר 1983 - 13 בספטמבר 1984
משרד העבודה והרווחה		אהרן אוזן		תמ"י	ג' בחשוון ה'תשמ"ד - ט"ז באלול ה'תשמ"ד	10 באוקטובר 1983 - 13 בספטמבר 1984
המשרד לקליטת עלייה
המשרד לענייני דתות		יוסף בורג		מפד"ל	ג' בחשוון ה'תשמ"ד - ט"ז באלול ה'תשמ"ד	10 באוקטובר 1983 - 13 בספטמבר 1984
משרד הפנים
משרד התחבורה		חיים קורפו		הליכוד	ג' בחשוון ה'תשמ"ד - ט"ז באלול ה'תשמ"ד	10 באוקטובר 1983 - 13 בספטמבר 1984
משרד התיירות		אברהם שריר		הליכוד	ג' בחשוון ה'תשמ"ד - ט"ז באלול ה'תשמ"ד	10 באוקטובר 1983 - 13 בספטמבר 1984
משרד התעשייה והמסחר		גדעון פת		הליכוד	ג' בחשוון ה'תשמ"ד - ט"ז באלול ה'תשמ"ד	10 באוקטובר 1983 - 13 בספטמבר 1984
משרד התקשורת		מרדכי צפורי		הליכוד	ג' בחשוון ה'תשמ"ד - ט"ז באלול ה'תשמ"ד	10 באוקטובר 1983 - 13 בספטמבר 1984
ללא תיק		אריאל שרון		הליכוד	ג' בחשוון ה'תשמ"ד - ט"ז באלול ה'תשמ"ד	10 באוקטובר 1983 - 13 בספטמבר 1984
		שרה דורון		הליכוד	ג' בחשוון ה'תשמ"ד - ט"ז באלול ה'תשמ"ד	10 באוקטובר 1983 - 13 בספטמבר 1984
		מרדכי בן-פורת		תנועה להתחדשות ציונית חברתית	ג' בחשוון ה'תשמ"ד - כ"ז בשבט ה'תשמ"ד	10 באוקטובר 1983 - 31 בינואר 1984
סגני השרים
משרד האוצר		חיים קופמן		הליכוד	י' בחשוון ה'תשמ"ד - ט"ז באלול ה'תשמ"ד	17 באוקטובר 1983 - 13 בספטמבר 1984
משרד הבינוי והשיכון		משה קצב		הליכוד	י' בחשוון ה'תשמ"ד - ט"ז באלול ה'תשמ"ד	17 באוקטובר 1983 - 13 בספטמבר 1984
משרד החוץ		יהודה בן-מאיר		מפד"ל	כ' בטבת ה'תשמ"ד - ט"ז באלול ה'תשמ"ד	17 באוקטובר 1983 - 26 בדצמבר 1983
משרד החינוך והתרבות		מרים גלזר-תעסה		הליכוד	י' בחשוון ה'תשמ"ד - ט"ו באב ה'תשמ"ד	17 באוקטובר 1983 - 13 באוגוסט 1984
משרד החקלאות		מיכאל דקל		הליכוד	י' בחשוון ה'תשמ"ד - ט"ז באלול ה'תשמ"ד	17 באוקטובר 1983 - 13 בספטמבר 1984
משרד העבודה והרווחה		בן-ציון רובין		תמ"י	י' בחשוון ה'תשמ"ד - ט"ז באלול ה'תשמ"ד	17 באוקטובר 1983 - 13 בספטמבר 1984
משרד ראש הממשלה		דב שילנסקי		הליכוד	י' בחשוון ה'תשמ"ד - ט"ז באלול ה'תשמ"ד	17 באוקטובר 1983 - 13 בספטמבר 1984

חילופי שרים

• ממשלת ישראל העשרים באתר משרד ראש הממשלה
• ממשלת ישראל העשרים באתר הכנסת