משרד התיירות

משרד התיירות ממונה על קידום ושיווק תנועת התיירות לישראל, מקיים פיקוח על שירותי התיירות: בתי מלון, אכסניות ובתי הארחה ואחראי על הכשרת כוח האדם ועל רישוי פרטים וגופים מסחריים העוסקים בענף. כמו כן הוא מרכז את איסוף ופרסום הנתונים הסטטיסטיים בחקר תנועת התיירות אל ישראל ובתוכה, לצורך לימוד והסקת מסקנות אסטרטגיות, וזאת בראיית התיירות כענף כלכלי מרכזי במדינת ישראל וכמקור הכנסה חשוב של מטבע חוץ.

משרד התיירות מציג את יעדיו העיקריים כ^[1]:

1. תכנון, פיתוח ושימור תשתיות על בסיס אזורי ונושאי
2. שיווק ישראל תיירות נכנסת, לקהלים ממוקדים ובארצות נבחרות בחו"ל
3. הגדלת היקף תיירות הפנים
4. עיצוב ושיפור המוצר התיירותי
5. הכשרת כוח-אדם בענף התיירות
6. עידוד ומשיכת השקעות בתיירות
7. הגברת וחיזוק הקשר עם התיירים
8. פיתוח ענף התיירות הכפרית בישראל

משרד התיירות נחשב כמשרד כלכלי, כלומר אחד מיעדיו הוא "הגדלת היקף הפעילות הכלכלית במשק". לפי אתר משרד התיירות היו ההכנסות מתיירות נכנסת כ-23 מיליארד ש"ח במהלך 2019.^[2] לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה היו ההכנסות מתיירות ב-2018 כ-7.2 מיליארד דולר מתוכן כ-6.1 מיליארד דולר מתיירות נכנסת.^[3]

עיקר פעילות השיווק של המשרד מתרכזת בתחום התיירות הנכנסת, כלומר עידוד הגעת תיירים לישראל. לצורך זה מפעיל המשרד לשכות ברחבי העולם, בעיקר בערים מרכזיות של מדינות בהן קיים פוטנציאל רב לתיירות לישראל. לשכות אלה עוסקות בהפצת מידע וחומר פרסומי על ישראל, עריכת סמינרים וסיורים לימודיים למחליטנים, עיתונות ויחסי ציבור, וסיוע לחברות תיירות מרכזיות באותן מדינות לשווק את ישראל בחבילותיהן. כמו כן, משתתף משרד התיירות בקביעות בירידי התיירות הבינלאומיים המרכזיים בעולם, ואחראי להפעלת "ביתן ישראל" בהן.

בפרופיל נמוך יותר עוסק משרד התיירות גם בתיירות הפנים - כלומר תיור ונופש של ישראלים בישראל. מטרתו בתחום זה היא לעודד ככל הניתן העדפת ישראלים לתיור בישראל על פני נסיעה לחו"ל, וזאת לצורך סיוע למאזן התשלומים של מדינת ישראל, פיתוח כלכלי של אזורים בארץ באמצעות תיירות, ותמיכה נוספת בתשתית התיירותית שהוקמה לתיירות הנכנסת אך אינה עובדת בניצולת מלאה.

בתחום התיירות היוצאת, היינו ישראלים היוצאים לחו"ל, מצטמצמת פעילות המשרד לפיקוח ורישוי העסקים העוסקים בענף, ואין הוא עוסק בעידודה או סיוע לשיווקה. עם זאת, המשרד מקיים מעת לעת מגעים עם משרדי תיירות של מדינות אחרות על שיתוף פעולה בתיירות הדדית בין המדינות, שאופיו בדרך כלל יותר הצהרתי מאשר מעשי.

המשרד מפעיל את החברה הממשלתית לתיירות כזרוע ביצועית. החברה מפתחת תשתיות תיירות ומסייעת ליזמים בהקמת מיזמים תירותיים ברחבי הארץ.

משרד התיירות מעביר מענקים לפרויקטים תיירותיים ברחבי ישראל.

בשנת 1936 מונה ד"ר ורנר סנטור לאחראי על מחלקת תיירות של הסוכנות היהודית, שתפקידו לפתח את התיירות לארץ ישראל.^[4] עם הקמת מדינת ישראל, הועמד ד"ר וורנר בלוך, שעמד אז בראש לשכת התיירות של הסוכנות, בראש מחלקת התיירות במשרד העלייה.^[5][6] בראשית דרכה פעלה המחלקה למציאת מקומות אכסון לתיירים, בין השאר בשכנוע הצבא לוותר על בתי מלון שתפס ובעידוד אנשים פרטיים להלין תיירים בבתיהם.^[7] בשנתה הראשונה הפעילה המחלקה שלוש לשכות מודיעין בירושלים, תל אביב וחיפה וכן בנמל חיפה ובנמל התעופה לוד.^[8] ב-1 במרץ 1952, עם פירוק משרד העלייה, הועברה מחלקת התיירות למשרד המסחר והתעשייה^[9] והוא כונה "מרכז תיירות". המרכז הורחב והוקמה לו מועצה מייעצת לתיירות,^[10][11] אולם עלו תלונות שסמכויות המרכז מוגבלות.^[12]

בשנת 1955 המליצה ועדה בראשות מנהל משרד ראש הממשלה, טדי קולק, על העברת מרכז התיירות לאחריות משרד ראש הממשלה ועל הקמת החברה הממשלתית לתיירות.^[13] בראש החברה עמד טדי קולק, והחברה ריכזה את הפעילות לפיתוח תשתיות תיירות בישראל. באוקטובר 1964, לאור הגידול בתיירות קיבלה הממשלה את ההמלצה למנות שר לענייני תיירות.^[14] תחילה הוצע טדי קולק לתפקיד אך עקיבא גוברין מונה כשר, דבר שהכין את הדרך להקמת משרד התיירות והתקבל בברכה על ידי עסקים בענף התיירות.^[15] לקראת הקמת ממשלת ישראל השלוש עשרה בסוף 1965, עלתה כוונה לבטל את משרד התיירות ולצרפו למשרד אחר,^[16] והוא נמסר למשה קול יחד עם משרד הפיתוח. עם זאת, קול בחר להקדיש את עיקר זמנו למשרד התיירות ולהעניק לו את תשומת הלב של משרד במשרה מלאה.^[17]

עם עליית הליכוד לשלטון ב-1977 והקמת ממשלת ישראל השמונה עשרה, הוחלט על מיזוג מספר משרדי ממשלה, ומשרד התיירות מוזג לתוך משרד המסחר והתעשייה.^[18] שר המסחר, התעשייה והתיירות, יגאל הורביץ, הודיע שהמיזוג יהיה מלא, אך שהוא יקדיש זמן ראוי לענייני משרד התיירות, עקב חשיבות התיירות.^[19] באוקטובר 1977 הודיע הורביץ כי המיזוג הושלם ויביא לחסכון של 15% מעובדי המשרד המשותף^[20] ובשנת 1979 נמצא שהמיזוג חסך 25 משרות.^[21] בשנת 1981, הוקם המשרד מחדש כמשרד עצמאי ובראשו הועמד אברהם שריר.

שרי התיירות בממשלות ישראל

מס'	דיוקן	שם (תקופת חיים)	סיעה		תקופת כהונה				ממשלה
					תאריך עברי		תאריך לועזי
1		עקיבא גוברין (1902-1980)		מפא"י	י"ז בטבת ה'תשכ"ה	כ' בטבת ה'תשכ"ו	22 בדצמבר 1964	12 בינואר 1966	השתים עשרה
				המערך הראשון מפא"י
2		משה קול (1911-1989)		ליברלים עצמאיים לא ח"כ	כ' בטבת ה'תשכ"ו	ד' בתמוז ה'תשל"ז	12 בינואר 1966	20 ביוני 1977	השלוש עשרה
									הארבע עשרה
									החמש עשרה
									השש עשרה
									השבע עשרה
המשרד מוזג עם משרד המסחר והתעשייה ב-1977 והופרד ממנו ב-1981
3		אברהם שריר (1932-2017)		הליכוד המפלגה הליברלית	ה' באב ה'תשמ"א	י"ד בטבת ה'תשמ"ט	5 באוגוסט 1981	22 בדצמבר 1988	התשע עשרה
									העשרים
									העשרים ואחת
									העשרים ושתיים
4		גדעון פת (1933-2020)		הליכוד	י"ד בטבת ה'תשמ"ט	י"ב בתמוז ה'תשנ"ב	22 בדצמבר 1988	13 ביולי 1992	העשרים ושלוש
									העשרים וארבע
5		עוזי ברעם (1937-)		העבודה	י"ב בתמוז ה'תשנ"ב	א' בתמוז ה'תשנ"ו	13 ביולי 1992	18 ביוני 1996	העשרים וחמש
									העשרים ושש
6		סגן רה"מ משה קצב (1945-)		הליכוד-גשר-צומת הליכוד	א' בתמוז ה'תשנ"ו	כ"ב בתמוז ה'תשנ"ט	18 ביוני 1996	6 ביולי 1999	העשרים ושבע
מילוי מקום על-ידי ראש הממשלה אהוד ברק									העשרים ושמונה
7		אמנון ליפקין-שחק (1944-2012)		מפלגת המרכז	כ"ג באב ה'תשנ"ט	י"ב באדר ה'תשס"א	5 באוגוסט 1999	7 במרץ 2001
8		רחבעם זאבי (1926-2001)		איחוד לאומי-ישראל ביתנו מולדת	י"ב באדר ה'תשס"א	ל' בתשרי ה'תשס"ב נרצח בכהונתו	7 במרץ 2001	17 באוקטובר 2001 נרצח בכהונתו	העשרים ותשע
9		בנימין אלון (1954-2017)			י"ד בחשוון ה'תשס"ב	א' בניסן ה'תשס"ב	31 באוקטובר 2001	14 במרץ 2002
10		ראש הממשלה אריאל שרון (1928-2014)		הליכוד	א' בניסן ה'תשס"ב	י"ב בתשרי ה'תשס"ג	14 במרץ 2002	18 בספטמבר 2002
11		יצחק לוי (1947-)		מפד"ל	י"ב בתשרי ה'תשס"ג	כ"ו באדר א' ה'תשס"ג	18 בספטמבר 2002	28 בפברואר 2003
(9)		בנימין אלון (1954-2017)		האיחוד הלאומי	כ"ו באדר א' ה'תשס"ג	י"ז בסיוון ה'תשס"ד	28 בפברואר 2003	6 ביוני 2004	השלושים
מילוי מקום על-ידי השר גדעון עזרא
12		גדעון עזרא (1937-2012)		הליכוד	י"ד באלול ה'תשס"ד	כ"ט בטבת ה'תשס"ה	31 באוגוסט 2004	10 בינואר 2005
13		אברהם הירשזון (1941-2022)		קדימה	כ"ט בטבת ה'תשס"ה	ו' באייר ה'תשס"ו	10 בינואר 2005	4 במאי 2006
14		יצחק הרצוג (1960-)		עבודה-מימד העבודה	ו' באייר ה'תשס"ו	ב' בניסן ה'תשס"ז	4 במאי 2006	21 במרץ 2007	השלושים ואחת
15		יצחק אהרונוביץ' (1950-)		ישראל ביתנו	ב' בניסן ה'תשס"ז	י"א בשבט ה'תשס"ח	21 במרץ 2007	18 בינואר 2008
מילוי מקום על-ידי ראש הממשלה אהוד אולמרט
16		רוחמה אברהם (1964-)		קדימה	י"א בתמוז ה'תשס"ח	ו' בניסן ה'תשס"ט	14 ביולי 2008	31 במרץ 2009
17		סטס מיסז'ניקוב (1969-)		ישראל ביתנו	ו' בניסן ה'תשס"ט	ז' בניסן ה'תשע"ג	31 במרץ 2009	18 במרץ 2013	השלושים ושתיים
18		עוזי לנדאו (1943-)		הליכוד - ישראל ביתנו ישראל ביתנו	ז' בניסן ה'תשע"ג	כ"ה באייר ה'תשע"ה	18 במרץ 2013	14 במאי 2015	השלושים ושלוש
				ישראל ביתנו
19		יריב לוין (1969-)		הליכוד	כ"ה באייר ה'תשע"ה	כ"ג באייר ה'תש"ף	14 במאי 2015	17 במאי 2020	השלושים וארבע
20		אסף זמיר (1980-)		כחול לבן חוסן לישראל	כ"ג באייר ה'תש"ף	י"ח בתשרי ה'תשפ"א	17 במאי 2020	6 באוקטובר 2020	השלושים וחמש
21		אורית פרקש הכהן (1970-)			כ"ז בתשרי ה'תשפ"א	ד' התמוז ה'תשפ"א	14 באוקטובר 2020	13 ביוני 2021
22		יואל רזבוזוב (1980-)		יש עתיד	ד' התמוז ה'תשפ"א	ה' בטבת ה'תשפ"ג	13 ביוני 2021	29 בדצמבר 2022	השלושים ושש
23		חיים כץ (1947-)		הליכוד	ה' בטבת ה'תשפ"ג	מכהן	29 בדצמבר 2022	מכהן	השלושים ושבע

סגני שר התיירות

תמונה	שם	תחילת כהונה	סיום כהונה	סגן לשר	סיעה		ממשלה
	יהודה שערי (1920-1997)	22 בדצמבר 1969	10 במרץ 1974	משה קול		המפלגה הליברלית הישראלית	ממשלת ישראל הארבע עשרה
							ממשלת ישראל החמש עשרה

• תיירות בישראל
• תיירות

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: משרד התיירות

• אתר האינטרנט הרשמי של משרד התיירות
• אתר האינטרנט הרשמי של משרד התיירות (באנגלית)
• אתר האינטרנט הרשמי של משרד התיירות (בערבית)
• אתר האינטרנט הרשמי של משרד התיירות (ברוסית)
• אתר האינטרנט הרשמי של משרד התיירות (בספרדית)
• אתר האינטרנט הרשמי של משרד התיירות (בצרפתית)
• משרד התיירות, ברשת החברתית פייסבוק
• משרד התיירות, ברשת החברתית אינסטגרם
• משרד התיירות, ברשת החברתית LinkedIn
• משרד התיירות, סרטונים בערוץ היוטיוב
• משרד התיירות, באתר פליקר
• כל השרים במשרד התיירות, באתר הכנסת
• דף הבית של החברה הממשלתית לתיירות
• ישראל, משרד התיירות, דף שער בספרייה הלאומית