כלכלת אוקראינה
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
כלכלת אוקראינה היא כלכלת שוק חופשי מתפתחת המנסה לייצב עצמה מאז התפרקות ברית המועצות. לפני הפירוק, הייתה אוקראינה הסובייטית הרפובליקה המתועשת ביותר בברית המועצות, יחד עם רוסיה הסובייטית. לאחר התפרקות ברית המועצות, הצטמקה כלכלתה של אוקראינה בחצי. הפגיעה הקשה ביותר הייתה בענפי התעשייה הכבדה.
 | |
| מפת כלכלת אוקראינה | |
| דירוג עולמי | 42 |
|---|---|
| מטבע | הריבניה |
| ארגוני סחר | ארגון הסחר העולמי,מועצת אירופה |
| סטטיסטיקה | |
| תמ"ג | 175 מיליארד $ (2013) |
| תמ"ג לנפש | 7400 $ (2013) |
| צמיחה כלכלית | 0% (2013) (דירוג: 220; הערכה לשנת 2015) |
| אינפלציה (מה"ל) | 0.5% (2013) |
| אוכלוסייה מתחת לקו העוני | 24.1% (2013) |
| מדד ג'יני | 24.6 (דירוג: 144; 2013) |
| כוח עבודה | 22.1 מיליון (2013) (הערכה לשנת 2015) |
| אבטלה | 8% (2013) |
| קשרי מסחר | |
| יצוא | 71.2 מיליארד $ (2013) |
| מדינות עיקריות | רוסיה (25%), טורקיה (5%), איטליה (4.5%) |
| יבוא | 87.3 מיליארד $ (2013) |
| מדינות עיקריות | רוסיה (32%), סין (9%), גרמניה (8%) |
| חוב חיצוני | 138.3 מיליארד $ (2013) |
| הנתונים מבוססים בעיקר על: ספר העובדות העולמי של ה-CIA הסכומים הנקובים בדולרים בערך זה, הכוונה לדולר אמריקאי, אלא אם כן צוין אחרת | |
לאורך שנות ה-90 נרשמה צמיחה שלילית ומחסור בחומרי גלם ובמוצרי צריכה. בשנים הראשונות התבצעה הפרטה מהירה ומדיניות מוניטרית חסרת אחריות הובילה להיפראינפלציה בשנים 1993–1995. מאז שנת 2000 ישנה צמיחה חיובית הודות לרפורמות ממשלתיות, הגדלת הצריכה וריבוי בהשקעות זרות.
אוקראינה היא מדינה מתפתחת. בשנת 2018 אוקראינה הפכה למדינה הענייה באירופה[1].
רקע
בימי השלטון הסובייטי הייתה אוקראינה לאחת המדינות המתועשות. היא ירשה מברית המועצות תשתית תעשייתית ותחבורתית מפותחת. עם כינון אוקראינה העצמאית כל המשק הולאם עקב המורשת הסובייטית של כלכלה מתוכננת. נשיאה הראשון, ליאוניד קרבצ'וק פתח בתוכנית של הפרטה והסרת הפיקוח על המחירים. ההפרטה הייתה נגועה בשחיתות שלטונית עמוקה וחסרת שקיפות. הזעזוע עקב המעבר המהיר לכלכלת שוק גרם לירידה חדה בתקבולי הממשלה. כדי לפתור בעיה זו החלו רשויות אוקראינה באימוץ מדיניות מוניטרית חסרת אחריות והבנק הלאומי של אוקראינה החל להדפיס כסף בכמויות גדולות. מדיניות הרסנית זו הובילה להיפר אינפלציה שהגיעה לאלפי אחוזים.
עם הזמן כלכלת אוקראינה הפכה לכלכלת שוק חופשי מתפתחת. צמיחת התמ"ג נרשמה לראשונה בשנת 2000. היא גדלה במהירות משנת 2000 עד 2008 כאשר המשבר הכלכלי העולמי (2008) החל ברחבי העולם והשפיע גם על אוקראינה בשנים 2008–2009. הכלכלה התאוששה בשנת 2010 והמשיכה להשתפר עד 2013. מ-2014 עד 2015, הכלכלה האוקראינית סבלה ממיתון חמור, כאשר התמ"ג בשנת 2015 היה מעט מעל מחצית מערכו בשנת 2013. בשנת 2016, הכלכלה שוב החלה לצמוח. עד 2018, הכלכלה האוקראינית צמחה במהירות, והגיעה לכמעט 80 אחוזים מגודלה בשנת 2008. למרות שיפורים אלו, אוקראינה נותרה המדינה הענייה ביותר באירופה לפי תוצר נומינלי לנפש[2], אשר חלק מהעיתונאים ייחסו לשחיתות גבוהה[3]. אירועי הסכסוך האוקראיני-רוסי פגעו בכלכלת המדינה.
צמיחה
לאחר הכרזת העצמאות ב-1991 חוותה כלכלת אוקראינה שיעורי צמיחה שליליים וכלכלתה הצטמקה בכ-60%.
לאחר שנת 2000 חלה צמיחה חיובית והחוב הציבורי התייצב על כ-15 מיליארד דולר.
בסוף שנת 2006 העריך ראש ממשלת אוקראינה, ויקטור ינוקוביץ', כי הכלכלה גדלה בשנה זאת בכ-7% ריאלית. המשכורת הממוצעת לשכיר הייתה כ-250 דולרים[4].
בשנת 2009 בעקבות המשבר הכלכלי העולמי הצטמקה כלכלת המדינה ביותר מ-15%. יחד עם זאת, כבר בשנת 2010 הורגשה צמיחה והיא חזרה להיקף שהיה לפני המשבר.
בשנת 2013 הגיעה כלכלת אוקראינה לכ-70% מגודלה בשנת 1990.
ב2014-2013, הכלכלה הושפעה מהמשבר הפוליטי באוקראינה בהקשר להסכם הסחר עם אירופה, הלחץ הכלכלי הרוסי[5] והסכסוך האוקראיני-רוסי אשר הביא לסיפוח של קרים וחוסר יציבות בדרום מזרח אוקראינה.
לקראת שנת 2014 החוב הציבורי תפח לכ-74 מיליארד דולר, פי חמישה יותר מאשר בתחילת המילניום. בעקבות הלחימה במזרח המדינה במהלך שנת 2014 התמ"ג קטן בכ-7% ובשנת 2015 הייתה הקטנה נוספת. בשנת 2016 לראשונה מאז 2010 נרשם גידול, אשר עמד על כ-2%.
משק
חשמל
אוקראינה היא היצרנית השביעית בגודלה של אנרגיה גרעינית, יש לה 15 כורים גרעיניים לייצור חשמל, הפרוסים על פני ארבעה אתרים שונים. יכולת הייצור חשמל של הכורים הגרעינים מגיעה ל-13,5 גיגה ואט. בתקופות השיא צרכה אוקראינה עד 20 גיגה ואט חשמל, אך לאחר הפלישה הרוסית צריכת החשמל ירדה מאוד ונוצרו עודפים גדולים של ייצור חשמל. ביום שקדם לפלישה הרוסית לאוקראינה התנתקה אוקראינה מהחיבור לרשתות החשמל של רוסיה ושל בלארוס ולאחר הפלישה לא חזרה להתחבר אליהן. לבקשת אוקראינה חברות השוק האירופי המשותף חיברו את רשת החשמל של אוקראינה ושל רפובליקת מולדובה לרשת החשמל שלהן, מה שמאפשר העברת חשמל מאוקראינה למדינות אירופה[6],[7].
אוקראינה מייצאת חשמל למדינות השכנות: הונגריה, פולין, סלובקיה, מולדובה ורומניה. כמחצית ממנו מיוצר בתחנות כוח גרעיניות שנבנו בתקופת ברית המועצות. באוקראינה ארבע תחנות כוח גרעיניות: תחנת הכוח הגרעינית רובנו, תחנת הכוח הגרעינית זפוריז'יה, תחנת הכוח הגרעינית הדרום אוקראינית ותחנת כוח הגרעינית חמלניצקי.
בנוסף לכך פועלת תחנת כוח הידרואלקטרית גדולה בשם דנייפרוגס על נהר דנייפר, ומספר תחנות כוח קיטוריות. בחצי האי קרים ובאזור אודסה הוקמו גם תחנות כוח סולאריות.
חקלאות
בשנת 2014, כ-5.8% מכח האדם במדינה[8][9] עסקו בחקלאות, 26.5% עסקו בתעשייה ו-67.8% במגזר השירותים[10].
יותר משני שלישים משטחי אוקראינה הם שטחי חקלאות. לפי מחלקת החקלאות של ארצות הברית, בתחילת שנות ה-20 של המאה ה-21, אוקראינה הייתה אחראית לכעשירית מיצוא החיטה בעולם, 14% מיצוא התירס וכמחצית משמן החמניות בעולם[11]. היא גם אחד מהיצרנים הגדולים ביותר של אגוזים. אוקראינה ייצרה גם דבש טבעי יותר מכל מדינה אחרת באירופה והיא אחת מיצרניות הדבש הגדולות בעולם[12],
תיירות
תעשיית התיירות באוקראינה לא נחשבת למפותחת, אך היא מספקת תמיכה מכרעת לכלכלת אוקראינה. בשנת 2012 הייתה אוקראינה יעד התיירות השמיני בגודלו באירופה, עם 23 מיליון מבקרים. באותה שנה תרומת התיירות לתוצר הסתכמה ב-28.8 מיליארד דולר, שהם 2.2% מהתמ"ג, ותמכה במישרין ב-351,500 משרות (1.7% מכלל המועסקים).
יעד ידוע בבירה קייב הוא לאוורת קייב-פצ'רסק, מתחם של מנזרים וכנסיות היסטורי שהיה מקום קבורה לשליטי רוס של קייב.
