עוזי לנדאו

לנדאו נולד בחיפה לאולגה ולאיש האצ"ל חיים לנדאו, לימים חבר הכנסת ושר מטעם תנועת החרות. גדל ברמת גן ולמד בתיכון "אהל שם"^[1].

עם גיוסו לצה"ל התנדב לצנחנים ושובץ בגדוד הנח"ל המוצנח. בצנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם, קורס מ"כים חי"ר וקורס קציני חי"ר. עם סיום הקורס שב לחטיבה אולם נפצע בתאונת אימונים והשתחרר משירות בצה"ל. לאחר מספר שנים חזר לשירות והשלים את שירות החובה. במסגרת שירות המילואים לחם לנדאו במלחמת ששת הימים בחטיבה 80, באום כתף ובגולן. עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים, באוקטובר 1973, שב ארצה מלימודיו בבוסטון לשירות המילואים בחטיבת הצנחנים שבפיקוד דני מט, אשר לחמה בגזרה המצרית, והייתה הראשונה לצלוח את תעלת סואץ במסגרת מבצע אבירי לב^[2]. גם לאחר היבחרו לכנסת המשיך במשך שנים רבות בשירות המילואים, בין היתר ביחידת מודיעין קרבי והגיע לדרגת רב-סרן.

ללנדאו תואר ראשון (.B.Sc) ושני (.M.Sc) בהנדסת תעשייה וניהול מהטכניון, ותואר דוקטור (.Ph.D) בהנדסה מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) בארצות הברית. הוא מנתח מערכות במקצועו.

שימש מנכ"ל משרד התחבורה^[3], מרצה בטכניון, חבר בדירקטוריונים של אל על, רשות הנמלים ורשות שדות התעופה. היה חבר הוועד המנהל של החברה להגנת הטבע וחבר הוועד המנהל של "שיח ושיג" - האגודה הישראלית לתרבות הדיון.

בשנת 1984 נבחר לראשונה לכנסת ה-11 ברשימת הליכוד^[4], ושימש בין היתר כמשקיף הכנסת למועצת אירופה וחבר המשלחת הישראלית לועידת מדריד ב-1991. כיהן כיו"ר ועדת המשנה לתקציב הביטחון (בכנסת ה-12), כיו"ר ועדת החוץ והביטחון (בכנסת ה-14) וכיו"ר הוועדה לביקורת המדינה (בכנסת ה-15).

בשנת 2001 מינהו אריאל שרון לשר לביטחון הפנים^[5], תפקיד בו כיהן עד 2003. בתקופת כהונתו נאלצה המשטרה להתמודד עם פיגועי הטרור הקשים שהתחוללו בארץ במסגרת האינתיפאדה השנייה ובמחסור של כוח אדם במשטרה. בפברואר 2003 מונה לשר בלי תיק במשרד ראש הממשלה^[6], ובאפריל קיבל את האחריות לפיקוח על על השירותים החשאיים^[7]. באותה השנה, כאשר התפרסמה תוכנית ההתנתקות, הוביל את ההתנגדות לתוכנית בליכוד ויצר חזית משותפת עם עוד ח"כים מהליכוד ("מורדי הליכוד") למניעת מימושה, כולל הצבעה נגדה בכנסת^[8]. כתגובה פיטר אותו שרון מהממשלה ב-26 באוקטובר 2004^[9].

בשנת 2005 הציג לנדאו את מועמדותו לראשות הליכוד, במקביל לבנימין נתניהו, שאול מופז, סילבן שלום, משה פייגלין וישראל כ"ץ, כאלטרנטיבה ימנית. בעצתו של שמואל חייק הודיע לנדאו על פרישתו מההתמודדות, ותמך במועמד בנימין נתניהו. בבחירות לכנסת ה-17 הוצב לנדאו במקום ה-14 ברשימת הליכוד, ולא נבחר לכנסת עקב זכיית המפלגה ב-12 מנדטים בלבד. בפברואר 2007, עם התפטרותו של דני נוה מהכנסת, היה לנדאו אמור להיכנס לכנסת על פי מיקומו ברשימה, אך ויתר^[10].

בשנת 2006 הקים את עמותת ארץ נהדרת.שימש נשיא האגודה לזכות הציבור לדעת מינואר 2008.

בנובמבר 2008 הודיע על עזיבתו את הליכוד, ומעברו למפלגת ישראל ביתנו^[11]. הוא הוצב על ידי אביגדור ליברמן במקום השני ברשימה, נבחר לכנסת ה-18 וב-31 במרץ 2009 מונה לשר התשתיות הלאומיות, תפקיד ששמו שונה בתקופת כהונתו לשר האנרגיה והמים^[12]. בתפקידו זה התנגד ליישום מסקנות ועדת ששינסקי להעלאת נטל המס על הפקת נפט וגז טבעי בישראל^[13].

בשנת 2011, במסגרת דיון בכנסת בחוקים שנועדו לשנות את פני בית המשפט העליון, מתח לנדאו ביקורת חריפה על בית המשפט העליון: "אין בהרכב שופטי בית המשפט העליון פלורליזם, אלא יש בו אליטיסטיות אשכנזית. הוא שמאלני, פוליטי, מנותק מיהדות ולעיתים מהמציאות, ומרשה לעצמו לפלוש לתחומים לא לו"^[14].

לקראת הבחירות לכנסת ה-19 הוצב במקום השביעי ברשימת הליכוד ביתנו, ובמרץ 2013 מונה לשר התיירות. ב-28 בדצמבר 2014, לקראת הבחירות לכנסת העשרים, הכריז על פרישה מפעילות פרלמנטרית^[15].

כיהן כיושב ראש עמית של קרן קיימת לישראל עד התפטרותו ב-20 ביוני 2016^[16].

ביולי 2016 מינה אותו שר הביטחון אביגדור ליברמן ליו"ר רפאל^[17], והוא שימש בתפקיד זה עד אפריל 2023.^[18]

לנדאו נשוי לנעמי, אב לשלושה ילדים וסב לשישה נכדים. הוא מתגורר ברעננה.

מדיה וקבצים בנושא עוזי לנדאו בוויקישיתוף

• עוזי לנדאו, באתר הכנסת
• עוזי לנדאו, באתר כנסת פתוחה
• מאמרי עוזי לנדאו, באתר "הארץ"
• לאה ענבל, נסיך חדש למשפחה הלוחמת, כותרת ראשית, 9 במאי 1984
• צבי לביא, ‏לנדאו לשרון: אתה שקרן, רמאי ואכזר; הבאת את ישראל לשיאים של שחיתות, באתר גלובס, 22 באוגוסט 2005
• נועם סגל, עוזי לנדאו נלחם באומץ על האינטרס הציבורי, באתר הארץ, 2 בפברואר 2010
• ספיר פרץ, ‏לנדאו: "אם דורשים ממני מחיר גבוה, לא אנפוש פה", באתר גלובס, 2 ביולי 2013
• "ישראל חשופה לקטסטרופה; חייבים לאשר מתווה הגז", באתר גלובס, 15 ביולי 2015