תאית (שפה)
השפה הרשמית של תאילנד
תָּאִית[2] (ภาษาไทย, - IPA: ⓘ?) היא השפה הלאומית והרשמית בתאילנד, ושפת האם של בני התאי - הקבוצה האתנית המהווה את הרוב בתאילנד. השפה התאית חברה במשפחת השפות המכונה קרא-דאי. מבחינת בלשנות-היסטורית, לא נמצא קשר בין משפחת שפות זו לבין משפחת שפות אחרות. ישנן מילים בתאית אשר הושאלו מן השפות פאלי, סנסקריט וחמרית עתיקה, בעיקר מילים הקשורות לדת.
| מדינות | תאילנד, צפון מלזיה, קמבודיה, דרום מיאנמר, לאוס |
|---|---|
| אזורים | תאילנד  |
| דוברים | כ-60,489,750[1] |
| שפת אם | כ-25,300,000 |
| כתב | כתב תאי |
| לאום |  תאילנד |
| מוסד | המכון המלכותי של תאילנד |
| קוד שפה | th |
| קוד ISO 639-1 | th |
| קוד ISO 639-2 | tha |
| קוד ISO 639-3 | tha |
| ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
  | |
הגיית השפה וכתיבתה
התאית היא שפה אנליטית וטונאלית. היא נכתבת כיום בכתב אבוגידה הנחשב מורכב ונקרא "הכתב התאי". לתאית ניב הקרוי "איסאן" המובן לדוברי לאית ללא צורך בתרגום, ולהפך.
הכתב התאי הוא תוצר של הכתב החמרי העתיק (อักขระเขมร), אשר נובע מגרסה דרומית של הכתב הבראהמי, הנקרא "וטלוטו". על-פי המסורת, המלך רם קמאהנג הגדול (พ่อขุนรามคำแหงมหาราช) נחשב למי שבשנת 1283 יצר את שיטת הכתב של השפה התאית.
עיצורים
| סדקי | וילוני | (מכתשי ־)חכי | מכתשי | שפתי (־שִנִּי) | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| אפי | ŋ | n | m | |||||||
| סותם | ʔ | kʰ | ʨʰ | d | tʰ | b | pʰ | |||
| מחוכך | ||||||||||
| חוכך | h | s | f | |||||||
| מקורב (צדי) | w | j | ||||||||
| l | ||||||||||
| רוטט | r | |||||||||
| * תוספת פונמה בהתאמה לסטנדרט | ||||||||||
תנועות
.svg) | .png) |
קישורים חיצוניים
- תאית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
שפה תאילנדית, דף שער בספרייה הלאומית
