הבחירות לכנסת העשרים ואחת

ערכים מורחבים – הכנסת העשרים, ממשלת ישראל השלושים וארבע

לאחר ההסלמה בדרום בנובמבר 2018, שבאה בעקבות חודשים של עימותים בגבול רצועת עזה, הודיע אביגדור ליברמן על התפטרותו מתפקיד שר הביטחון; בה בעת פרשה סיעתו, ישראל ביתנו, מהקואליציה, מה שהקטין את מספר החברים בה ל-61 וערער את יציבותה.

ב-24 בדצמבר 2018 הודיע חבר הכנסת יאיר לפיד כי סיעתו בכנסת, יש עתיד, לא תתמוך בהצעה לתיקון חוק הגיוס לשם הסדרת גיוס בני ישיבות לצה"ל.^[4] לאחר שסיעות הקואליציה ש"ס ויהדות התורה הביעו את התנגדותן לחוק, ומכיוון שללא תמיכת "יש עתיד" לא הייתה לו היתכנות להתקבל בכנסת, הודיעה הקואליציה על הקדמת הבחירות ל-9 באפריל 2019.^[5] חוק התפזרות הכנסת העשרים עבר בקריאה שלישית ב-26 בדצמבר 2018.^[6]

• 14 בפברואר 2019 – תאריך אחרון לעדכון כתובת בפנקס הבוחרים
• 17 בפברואר 2019 – כניסת פנקס הבוחרים לתוקף
• 20–21 בפברואר 2019 – הגשת רשימות המועמדים לכנסת
• 9 באפריל 2019 – יום הבחירות^[7]

מערכת הבחירות נוהלה על ידי ועדת הבחירות המרכזית, המורכבת מנציגי הסיעות היוצאות של הכנסת העשרים בהתאם לגודלן היחסי, ובראשה עמד שופט בית המשפט העליון חנן מלצר.^[8] תקציב הוועדה לכנסת העשרים ואחת, לשנת הכספים 2019, היה ₪283,000,000.^[9]

המועד האחרון להגשת בקשה לרישום מפלגה חל ב-7 בינואר 2019, 91 ימים לפני מועד הבחירות שנקבע,^[10] ורשימות המתמודדים הוגשו לוועדת הבחירות המרכזית ב-20 וב-21 בפברואר.^[11] פנקס הבוחרים פורסם ב-15 בפברואר, והוא נכנס לתוקף שלושה ימים לאחר מכן.^[12]

תעמולת בחירות אנונימית

ב-27 בפברואר אסרה ועדת הבחירות על פרסום מודעות תעמולה אנונימיות ברשת. השופט מלצר קבע כי "כל פרסום אנונימי ברשת מקשה על גורמי הביטחון להדוף חששות מהתערבות זרה בבחירות". האיסור נכנס לתוקף ב-1 במרץ.^[13]

שידורי התעמולה

ראו גם – תשדירי בחירות בישראל

שידורי תעמולת הבחירות לכנסת החלו ב-26 במרץ,^[12] להלן מועדי שידוריהם בטלוויזיה בעברית:^[14]

שידורי התעמולה בשפה הערבית בטלוויזיה שודרו בימים א'–ה' בקשת ב־14:30, ברשת ב־15:00 ובערוץ מַכַּאן 33 שודרו כך שיסתיימו עד 18:30; בערוץ הלא TV שודרו בימים א'–ו' בשעה 17:00.^[14]

חוק הבחירות לכנסת מאפשר חתימה על הסכם עודפים בין שתי רשימות.

הסכמי עודפים נחתמו בין הרשימות הבאות:

• רשימת העבודה ורשימת מרצ^[15]
• רשימת הימין החדש ורשימת ישראל ביתנו^[16]
• רשימת רע"ם-בל"ד ורשימת חד"ש-תע"ל
• רשימת הליכוד ורשימת איחוד מפלגות הימין^[17]
• רשימת ש"ס ורשימת יהדות התורה^[18]
• רשימת כולנו חברים נ נח ורשימת הפיראטים^[19]

התאריך האחרון לחתימת ההסכמים היה 29 במרץ.

הליכוד

• כינוי הרשימה: הליכוד בהנהגת בנימין נתניהו לראשות הממשלה

משום שאף מועמד לא הכריז על מועמדותו לראשות מפלגת "הליכוד", למעט היו"ר המכהן, ראש הממשלה בנימין נתניהו, הפריימריז לתפקיד בוטלו, וכתוצאה מכך נתניהו מונה באופן אוטומטי למנהיג המפלגה גם בבחירות לכנסת העשרים ואחת.^[20]

פרט לחברים היוצאים מהכנסת העשרים, כמה פוליטיקאים נוספים הודיעו על הצטרפותם למפלגה במטרה להתמודד בבחירות המקדימות לבחירת מועמדי המפלגה לרשימה לכנסת - שר הבינוי והשיכון יואב גלנט עזב את מפלגת כולנו, התפטר מהכנסת והצטרף לליכוד,^[21][22] ראש עיריית ירושלים לשעבר ניר ברקת, שלא להתמודד בבחירות לרשויות המקומיות ב-2018, הצטרף גם הוא לליכוד^[23] ושר הפנים והחינוך לשעבר גדעון סער החליט לסיים את פסק הזמן שאותו לקח ולחזור לפעילות פוליטית.^[24] הבחירות המקדימות התקיימו ב-5 בפברואר,^[25] ותוצאותיהן הסופיות, לאחר ספירה כפולה של הקולות, פורסמו ב-14 בפברואר.^[26]

בנוסף לנבחרים לרשימה הארצית ולנציגי המחוזות, שריין ראש המפלגה נתניהו במקום ה-28 ברשימה את אלי בן-דהן כחלק ממאמציו להקמת איחוד מפלגות הימין.^[27] בנוסף שוריין ארז תדמור במקום ה-41.

ב-6 במרץ הודיע פנחס עידן, שהוצב במקום ה-19 ברשימה כנציג מחוז השפלה, על הסרת מועמדותו, לאור המלצת ועדת הבחירות המרכזית מאחר שלא התפטר מתפקידו ברשות שדות התעופה אלא הורד במספר דרגות לבקשתו. בעקבות הסרת מועמדותו, כלל המועמדים מהמקום העשרים הוקדמו במקום אחד.^[28]

כחול לבן

• כינוי הרשימה: כחול לבן בראשות בני גנץ ויאיר לפיד

בני גנץ, יו"ר חוסן לישראל וראש כחול לבן

יאיר לפיד, יושב ראש יש עתיד ומס' 2 בכחול לבן

חוסן לישראל – תל"ם

מפלגת חוסן לישראל בראשות הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ.^[29] חתמה על הסכם ריצה משותפת עם תל"ם בהנהגתו של שר הביטחון לשעבר משה יעלון.^[30] באותו ערב התקיים נאום של יו"ר המפלגה בני גנץ לראשונה מאז ההכרזה על הקדמת הבחירות באירוע בגני התערוכה.^[31]

יש עתיד

בראשות מפלגת יש עתיד עמד חבר הכנסת יאיר לפיד, שגם קבע את הרכב נציגיה ברשימת כחול לבן לכנסת.

לפני הבחירות פרש מהמפלגה חבר הכנסת חיים ילין, ראש מועצת אשכול לשעבר, לאחר שנאמר לו שישובץ בסוף העשירייה השנייה של רשימת יש עתיד, מקום לא ריאלי. לאחר מכן שובץ ילין במקום העשירי ברשימת מפלגת העבודה.^[32][33]

הקמת כחול לבן

ב-21 בפברואר, היום השני להגשת הרשימות, חתמו המפלגות יש עתיד, חוסן לישראל ותל"ם על הסכם ריצה משותפת והגישו את רשימת כחול לבן.^[34] לרשימה הצטרף הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי כמועמד מטעם חוסן לישראל ונחתם הסכם רוטציה, ולפיו גנץ יכהן ראשון כראש הממשלה במשך שנתיים וחצי כאשר לפיד יכהן כשר החוץ ויעלון יכהן כשר הביטחון, ואחר כך לפיד יכהן כראש ממשלה וגנץ יכהן כשר הביטחון.^[35] ברשימת 30 המקומות הראשונים מוקמו 13 מועמדי יש עתיד, 14 מועמדי חוסן לישראל ובתוכם גבי אשכנזי, 3 מועמדי תל"ם.

הקמפיין רוכז בידי הלל קוברינסקי, כאשר אחד המסרים בשלטי חוצות קשר את בנימין נתניהו עם ארגון הטרור כהנא חי, בסיסמה "כהנא חי או עם ישראל חי", וזאת בין היתר בתגובה לקמפיין הליכוד "ביבי או טיבי".^[36]

ש"ס

• כינוי הרשימה: התאחדות הספרדים שומרי תורה תנועתו של מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל

בראש רשימת מפלגת ש"ס עומד שר הפנים אריה דרעי, הרכב הרשימה לכנסת נקבע על פי החלטת מועצת חכמי התורה של ש"ס.^[37]

ב-14 בפברואר 2019 חשפה המפלגה את קמפיין הבחירות של המפלגה שבו הססמאות: "ביבי צריך אריה חזק" ו-"ש"ס – המזרח של עולם התורה".^[38]

יהדות התורה

• כינוי הרשימה: יהדות התורה והשבת אגודת ישראל – דגל התורה

ראשי יהדות התורה

יעקב ליצמן

משה גפני

בראש רשימת יהדות התורה, המשותפת למפלגות אגודת ישראל החסידית ודגל התורה הליטאית, עומדים יעקב ליצמן ומשה גפני, בהתאמה. ב-16 בינואר 2019 נחתם הסכם ריצה משותפת בין שתי המפלגות, כאשר הרשימה תקבע בשיטת הריצ'רץ' - הנציג הראשון יהיה מאגודת ישראל, השני מדגל התורה וכן הלאה.^[39] הרכב הרשימה נקבע בידי מועצות גדולי התורה של כל מפלגה.

אגודת ישראל

ב-31 בינואר 2019 התכנס מרכז אגודת ישראל במלון גלי צאנז בקריית צאנז נתניה והוחלט כי המועמדים מטעמם יהיו ח"כ יעקב ליצמן, מטעם הסיעה המרכזית – גור, ח"כ מאיר פרוש, מטעם סיעת שלומי אמונים, יעקב טסלר, מטעם חסידות ויז'ניץ (במקום ח"כ מנחם מוזס) וח"כ ישראל אייכלר, מטעם חסידות בעלז.^[40] באותה ישיבה הוחלט לשנות סעיף בתקנון המפלגה שאוסר על נשים להצטרף כחברות במפלגה בעקבות פסיקת בג"ץ שלושה שבועות לפני כן.^[41]

דגל התורה

ב־17 בפברואר 2019 התכנסה מועצת גדולי התורה של דגל התורה הליטאית בבית הרב חיים קניבסקי בבני ברק, וקבעה את סדר הרשימה של המועמדים מטעמה.^[42]

מפלגת העבודה

• כינוי הרשימה: מפלגת העבודה בראשות אבי גבאי

ב-4 ביולי 2017 התקיימו בחירות לראשות מפלגת העבודה. מפני שאף אחד מן המועמדים לא קיבל למעלה מ-40% מהקולות, הנדרשים למינוי יושב ראש חדש, הוחלט על קיום סיבוב שני בין שני המועמדים שקיבלו את מירב הקולות בסיבוב הראשון – עמיר פרץ ואבי גבאי. בסיבוב השני, שהתקיים ב-10 ביולי, ניצח אבי גבאי.^[43]

ב-1 בינואר 2019 הודיע אבי גבאי על הפסקת שיתוף הפעולה עם מפלגת התנועה ולמעשה על פירוק המחנה הציוני.^[44]

הבחירות המקדימות לבחירת מועמדי המפלגה לרשימה לכנסת התקיימו ב-11 בפברואר 2019.^[45]

ב-19 בפברואר שריין גבאי את טל רוסו ואת חבר הכנסת חיים ילין מיש עתיד שפרש ממפלגתו במקומות השני והעשירי בהתאמה.^[46][47] בנוסף, שוריינה במקום השישה עשר חברת הכנסת יעל כהן-פארן, שייצגה בכנסת את התנועה הירוקה כחלק ממפלגת התנועה, ובכך כחלק מסיעת המחנה הציוני.

חד"ש-תע"ל

• כינוי הרשימה: חד"ש תע"ל בראשות איימן עודה ואחמד טיבי

ראשי חד"ש-תע"ל

איימן עודה

אחמד טיבי

ב-21 בפברואר חתמו מפלגות תע"ל וחד"ש, שהיו חלק מסיעת הרשימה המשותפת בכנסת העשרים, על הסכם ריצה משותפת והגישו את רשימת חד"ש-תע"ל. בראש הרשימה עמד חבר הכנסת איימן עודה מחד"ש ובמקום השני ממוקם יו"ר תע"ל חבר הכנסת אחמד טיבי, בין השניים תהיה הנהגה משותפת של הסיעה בכנסת.^[48]

חד"ש – החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון

ב-1 בפברואר 2019 התכנסה מועצת מפלגת חד"ש בעיר שפרעם לבחירת מועמדי המפלגה לכנסת ולבחירת העומד בראש הרשימה לכנסת כחלק מהרשימה המשותפת. חבר הכנסת איימן עודה נבחר פה אחד לעמוד שוב בראש הרשימה לאחר שהמועמדים האחרים ג'עפר פרח ושוקרי עואודה פרשו מהמירוץ.^[49]

ב־6 במרץ קיבלה ועדת הבחירות המרכזית את בקשות הפסילה של נציג חד"ש עופר כסיף, והעבירה את ההחלטה בנושא לאישור בית המשפט העליון^[50] בפסק דין שניתן ב-17 במרץ לא אושרה הפסילה על ידי בית המשפט העליון.^[51]

תע"ל – תנועה ערבית להתחדשות

ב-8 בינואר 2019 הגיש חבר הכנסת אחמד טיבי בקשה להתפלגות של מפלגת תע"ל מסיעת הרשימה המשותפת.^[52] ב-15 בפברואר 2019 נבחרו מתמודדי המפלגה לכנסת כאשר מועמדותו של טיבי כיו"ר המפלגה אושרה לאחר שאיש לא התמודד מולו.^[53]

רע"ם-בל"ד

• כינוי הרשימה: רע"ם – בל"ד הרשימה הערבית המאוחדת ברית לאומית דמוקרטית

ראשי רע"ם-בל"ד

מנסור עבאס, יו"ר רע"ם

מטאנס שחאדה, יו"ר בל"ד

ב-21 בפברואר חתמו מפלגות בל"ד ורע"ם, שהיו חלק מסיעת הרשימה המשותפת בכנסת העשרים, על הסכם ריצה משותפת והגישו את רשימת רע"ם-בל"ד.^[54]בראש הרשימה עמד יו"ר רע"ם מנסור עבאס ואחריו יו"ר בל"ד מטאנס שחאדה. ברשימה, רע"מ קיבלה את המקומות האי-זוגיים ובל"ד את המקומות הזוגיים.ב־6 במרץ פסלה ועדת הבחירות המרכזית את הרשימה ברוב של 17 תומכים מול 10 מתנגדים.^[55] בפסק דין שניתן ב-17 במרץ לא אושרה הפסילה על ידי בית המשפט העליון.^[51]

בל"ד – ברית לאומית דמוקרטית

ב-29 בדצמבר 2018 הודיע יו"ר מפלגת בל"ד חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה שלא יתמודד בבחירות לכנסת העשרים ואחת אך יישאר יו"ר מפלגתו.^[56] ב-5 בינואר 2019, חנין זועבי ממפלגת בל"ד הודיעה גם היא כי לא תתמודד בבחירות.^[57] ב-2 בפברואר נבחר מזכ"ל המפלגה מטאנס שחאדה לעמוד בראש רשימת המפלגה והוצב במקום השני ברשימה המשותפת עם רע"ם.^[58]

רע"ם – הרשימה הערבית המאוחדת

הפלג הדרומי של התנועה האסלאמית הרכיב את רשימת רע"ם לכנסת ה-21, בה שובצו מנסור עבאס, עבד אל-חכים חאג' יחיא, טלב אבו עראר, סעיד אלחרומי ותמאם חטיב.

כולנו

• כינוי הרשימה: כולנו הימין השפוי בראשות משה כחלון

בראש רשימת כולנו עמד שר האוצר משה כחלון והוא קבע את הרכבה.

לקראת הבחירות פרשו מהמפלגה כל החמישייה הראשונה למעט כחלון: יואב גלנט (שעבר לליכוד), אלי אלאלוף, מיכאל אורן ורחל עזריה.

ב-21 בינואר 2019 פתחה המפלגה בקמפיין הבחירות שלה שבראשו הסיסמה "רק לכחלון אכפת".^[59] ב-8 בפברואר 2019 פורסם כי תא"ל רם שמואלי מצטרף לרשימת המפלגה לכנסת^[60]

איחוד מפלגות הימין

• כינוי הרשימה: איחוד מפלגות הימין הבית היהודי – האיחוד הלאומי – עוצמה יהודית

איחוד מפלגות הימין היא רשימה משותפת של מפלגות הבית היהודי, האיחוד הלאומי ועוצמה יהודית.^[61] לאחר דיונים רבים והסתייגויות רבות, ב-14 בפברואר הושג הסכם בין מפלגת הבית היהודי בראשות היו"ר הטרי רפי פרץ לבין מפלגת האיחוד הלאומי בראשות היו"ר הנבחר בצלאל סמוטריץ' על ריצה משותפת בבחירות, בדומה לריצה המשותפת בבחירות לכנסת התשע עשרה והעשרים אז עמד בראש הרשימה נפתלי בנט. עיקרי ההסכם: במקומות האי-זוגיים ברשימה יוצבו נציגים של מפלגת הבית היהודי ובמקומות הזוגיים יוצבו נציגים של מפלגת האיחוד הלאומי-תקומה, בראש הרשימה יעמוד יו"ר הבית היהודי רפי פרץ, יו"ר האיחוד הלאומי בצלאל סמוטריץ' יוצב שני אך יבחר ראשון תפקיד בממשלה ובכך יהיה לשר הבכיר מבין השניים.אם תקבל הרשימה רק תפקיד אחד בממשלה תתקיים רוטציה על התפקיד בין סמוטריץ' לפרץ.אם לרשימה יהיה מספר מושבים אי זוגי בכנסת תתקיים רוטציה בין נציגי שתי המפלגות על המושב האחרון.כל ההחלטות תתקבלנה בהסכמת שני הצדדים וחלוקת כל התפקידים יהיה באופן שוויוני על ידי יושבי ראש שתי המפלגות.^[62]

ב-20 בפברואר, נמסרה הודעה משותפת לליכוד ולבית היהודי, בה נאמר כי סוכם שרשימת עוצמה יהודית תרוץ כבלוק טכני עם הבית היהודי, ובתמורה הליכוד מתחייב לשריין את המקום ה-28 ברשימתו לכנסת, עבור ח"כ מהבית היהודי, שיוכל לעבור לבית היהודי מיד לאחר היבחרו לכנסת. עוד נאמר באותה הודעה, כי סוכם שנתניהו שהבית היהודי תקבל שני תפקידי שרים בממשלה הבאה.^[63] בערב אושר ההסכם במרכז הבית היהודי.^[64]

ב-17 במרץ החליט בית המשפט העליון לפסול את חבר מפלגת 'עוצמה יהודית', מיכאל בן ארי מהתמודדות ברשימה - זאת בעקבות עתירה שהוגשה נגד אי־פסילתו של בן ארי בוועדה.^[51]

הבית היהודי

ב-29 בדצמבר 2018 הודיעו יושב ראש המפלגה ושר החינוך בנט, שרת המשפטים איילת שקד וחברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי על פרישה מהבית היהודי וריצה במפלגה חדשה בשם הימין החדש. בעקבות פרישת בנט נותרה המפלגה ללא יו"ר. ב-17 בינואר 2019 הודיע חבר הכנסת ניסן סלומינסקי על פרישה מהחיים הפוליטיים (אם כי, הוצב בסוף ברשימה לכנסת אך במקום 59 האחרון והסמלי).^[65]

ב-3 בפברואר בחרה המועצה הציבורית ברפי פרץ ליו"ר המפלגה ובאותו היום גם התקיימו הפריימריז.^[66][67][68] ב-13 בפברואר הודיעה הוועדה המסדרת על שריון המקום השלישי השמור לאישה לעיתונאית יפעת ארליך,^[69] אך ב-21 בפברואר היא פרשה מהרשימה, לטענתה בגלל הריצה המשותפת עם עוצמה יהודית,^[70] והוחלפה במועמדת עידית סילמן.^[71] בעקבות ההסכם שנחתם עם הליכוד, ח"כ אלי בן דהן שוריין במקום 28 ברשימת הליכוד מטעם מפלגת אח"י. על־פי ההסכם, לאחר הבחירות בן דהן יפרוש מסיעת הליכוד ויחבור לסיעת הבית היהודי.

האיחוד הלאומי–תקומה

ב-14 בינואר 2019 התקיימו בחירות מקדימות במרכז מפלגת האיחוד הלאומי–תקומה. בצלאל סמוטריץ' ניצח כשזכה ב-83 קולות (לעומת כ-40 לאורי אריאל), ובעקבות כך הודיע אריאל על פרישה מהחיים הפוליטיים.^[72]

עוצמה יהודית

מפלגת עוצמה יהודית (בשמה הרשמי "חזית יהודית לאומית") בראשות חבר הכנסת לשעבר מיכאל בן-ארי רצה בבלוק טכני עם הבית היהודי והאיחוד הלאומי. ברשימה המשותפת שובצו שלושה נציגים של המפלגה: מיכאל בן-ארי במקום החמישי, איתמר בן-גביר במקום השמיני ויצחק וסרלאוף במקום הארבעים. ב-17 במרץ פסל בית המשפט העליון את מועמדותו של בן ארי, בנימוק ש"יש במעשיו ובהתבטאויותיו של ד"ר בן ארי משום הסתה לגזענות כמטרה דומיננטית ומרכזית של משנתו".^[51] בכך הפך בן-ארי למועמד הראשון, והיחיד עד כה, שנפסל כמועמד בודד על בסיס העילות של סעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת (פסילת מועמד בשל שלילת מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, הסתה לגזענות או תמיכה במאבק נגד מדינת ישראל). בעקבות הפסילה קודמה כל הרשימה החל ממקום 6 ומטה, מקום אחד כלפי מעלה - כך שבן גביר התקדם למקום השביעי, ויצחק וסרלאוף למקום השלושים ותשע. המפלגה הגישה בקשה לקדם את בן גביר למקום החמישי ואת וסרלאוף למקום השמיני, כדי לשמור על השיבוץ המקורי של נציגי המפלגה בהסכם בין המפלגות,^[73] אולם ועדת הבחירות ובג"ץ קבעו שאין אפשרות חוקית לשנות את הרשימה לאחר שהוגשה לוועדת הבחירות.^[74]

מרצ

• כינוי הרשימה: מרצ – השמאל של ישראל

בראש רשימת מרצ עומדת חברת הכנסת תמר זנדברג, שניצחה בבחירות המקדימות הפתוחות הראשונות בתולדות המפלגה ברוב של 71% את אבי בוסקילה ושניים נוספים.^[75]

הבחירות המקדימות לרשימה נערכו ב-14 בפברואר 2019, ובהן לקחו חלק לראשונה כל מתפקדי המפלגה^[76] בקלפיות בכל רחבי הארץ.^[77] 24 מתמודדים הגישו את מועמדותם לרשימה.^[78]

ישראל ביתנו

• כינוי הרשימה: ישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן

בראש רשימת ישראל ביתנו, עומד חבר הכנסת אביגדור ליברמן, שכיהן בתפקיד שר הביטחון. לאחר התפטרותו קרא להקדמת הבחירות לכנסת ה-21.^[79] ועדה מסדרת קובעת את הרשימה לכנסת.ב-20 בינואר 2019 השיק את קמפיין הבחירות שלו, עם הסיסמה: "ליברמן. לא דופק חשבון!"^[80]למפלגה הצטרף הפרשן ואיש העסקים, מנכ"ל הבורסה ליהלומים לשעבר אלי אבידר.^[81]את המפלגה עזבו הח"כים המכהנים רוברט אילטוב וסופה לנדבר.^[82][83]

הימין החדש

^[84]

• כינוי הרשימה: הימין החדש בראשות שקד ובנט

לקראת הבחירות, נפתלי בנט ואיילת שקד הודיעו על פרישה מהבית היהודי, ועל הקמת מפלגת הימין החדש בראשותם. ועדת הכנסת אישרה את הקמת הסיעה החדשה, ואליה הצטרפה גם חברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי.^[85]

ברשימה שובצו אישים נוספים שפרשו מהבית היהודי ומהאיחוד הלאומי, כגון אלישיב רייכנר שהיה משובץ ברשימת הבית היהודי לכנסת ה-18,^[86] ונחי אייל שהיה ממקימי מפלגת תקומה, כיהן בה כמזכ"ל בשנים 1999–2014 והיה משובץ ברשימתה לכנסות ה-19 וה-20.^[87]

גשר

• כינוי הרשימה: גשר בראשות אורלי לוי אבקסיס

אורלי לוי-אבקסיס כיהנה מטעם ישראל ביתנו במהלך הכנסת העשרים אך פרשה לאחר הצטרפות המפלגה לממשלה ה-34, והפכה לחברת כנסת יחידה וחברה לאופוזיציה. במרץ 2017 הודיעה אבקסיס על כוונתה להקים מפלגה חדשה לבחירות.^[88] במרץ 2018, הכריזה לוי-אבקסיס כי תתמודד בראשות מפלגה עצמאית בבחירות, וכי היא מתכוונת לשריין 50% מהמקומות ברשימתה לנשים.^[89] עוד ציינה, כי המפלגה תתמקד בנושאי רווחה וכלכלה.

ב-25 בדצמבר 2018, פורסם כי שם המפלגה החדשה יהיה "גשר"^[90] כשם מפלגת גשר שבראשה עמד אביה דוד לוי בכנסות ה-13, ה-14 וה-15.

זהות

• כינוי הרשימה: זהות – תנועה ישראלית יהודית בהנהגת משה פייגלין

מפלגת זהות הוקמה זמן קצר אחרי הבחירות לכנסת העשרים על ידי קבוצת מנהיגות יהודית בראשות חבר הכנסת לשעבר משה פייגלין שפרשה מהליכוד. המפלגה בחרה פה אחד בפייגלין לעמוד בראשה והיא קיימה גם בחירות מקדימות לבחירת רשימתה לכנסת. השלב הראשון של הבחירות התקיים ב-12 בספטמבר 2017, בו הגיע המועמד גלעד אלפר למקום הראשון ואחריו עוד 14 חברים, ביניהם ד"ר ניצה כהנא, הרב דוד שפיץ, ישי פליישר ואסיה אנטוב.^[91] ב-29 בינואר 2019, התקיימו הפריימריז הפתוחים בהם ניצח גלעד אלפר.^[92] ב-28 בינואר 2019 הודיע חבר הכנסת לשעבר ממפלגת ש"ס חיים אמסלם, שהתמודד בבחירות לכנסת ה-19 כיו"ר עם שלם, על הצטרפותו לרשימת זהות והוא שוריין במקום השני.^[93] ב-30 בינואר 2019 השיקה המפלגה את קמפיין הבחירות שלה.^[94] הקמפיין של מפלגת זהות בלט בעיקר ברשתות החברתיות, והמפלגה השתמשה באושיות רשת ומובילי דעה כגון גדי וילצ'רסקי, סניה ולדברג ויואב אליאסי (הצל).

רשימות נוספות שהתמודדו

• לפי אתר הבחירות.^[111]

• 
  גל הירש, יו"ר מפלגת מגן
• 
  סמיון גרפמן, יו"ר מפלגת בט"ח - ביטחון חברתי
• 
  אורן חזן, יו"ר מפלגת צומת

• מפלגת התנועה – בראשות מפלגת התנועה עמדה ציפי לבני. ב-1 בינואר 2019 הודיע אבי גבאי כי הוא מפסיק את השותפות עם מפלגת התנועה ולמעשה מפרק את המחנה הציוני.^[112] עמיר פרץ שהיה חבר בעבר במפלגת העבודה אך נבחר לכנסת ה-20 מטעם התנועה, חזר לעבודה עוד לפני כן.^[44] ב-18 בפברואר 2019, הודיעה לבני כי המפלגה לא תתמודד בבחירות, זאת לאחר שסקרים הראו כי המפלגה לא תעבור את אחוז החסימה.^[113]
• מפלגת אור – אשר מקדמת את נושא הפרדת הדת מהמדינה ומתמודדות ברציפות החל מהבחירות לכנסת ה-18, הצהירה בתחילה כי תתמודד, אך ב-19 בפברואר הודיעה כי חזרה בה מכוונתה.^[114]
• ארץ חדשה – מפלגה בהנהגת אלדד יניב שבה התמודד בבחירות לכנסת התשע עשרה.^[115] ב-21 בפברואר, יום הגשת הרשימות, הודיעה כי לא תתמודד בבחירות.^[116]
• מפלגת עלה ירוק – אשר מקדמת לגליזציה של סמים קלים ומצע הכולל ערכים ליברליים וכלכלת שוק, לאחר שהתמודדה בשש מערכות בחירות רצופות החל מהבחירות לכנסת ה-15, הודיעה כי לא תתמודד.^[117]
• מפלגת העצמאים והעסקים בישראל – מפלגה ביסודו של עו"ד רועי כהן, נשיא להב – לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל, אשר במצעה מייצגת ציבור זה.^[118] ביום 3 בינואר 2019 הוגשה בקשה לרישום המפלגה ברשם המפלגות.^[119] לבסוף, כהן שולב ברשימת מפלגת כולנו.
• מפלגת האמונה – מפלגה דתית לאומית שהוקמה ב-2018 על ידי יצחק זאגא, שהיה חבר הבית היהודי והפסיד בבחירות ליו"ר המפלגה לנפתלי בנט ב-2017. המפלגה הודיעה שלא תתמודד בבחירות אלו לכנסת.^[120]
• מפלגת אחי ישראלי, בראשות עדינה בר שלום הודיעה על פרישה ב-26 בפברואר,^[121] וכל מועמדי הרשימה התפטרו בתחילת מרץ. ב-28 במרץ המפלגה ועדינה בר שלום שעומדת בראשה הודיעו על תמיכה במפלגת כולנו בראשות משה כחלון.^[122]
• מפלגת הירוקים – לאחר שהתמודדה בשש מערכות בחירות רצופות החל מהבחירות לכנסת ה-15, הודיעה כי לא תתמודד בבחירות לכנסת ה-21.^[123]
• מפלגת ביח"ד בראשות יום טוב סמיה הודיעה על פרישה ב-4 במרץ 2019^[124] וכל מועמדי הרשימה התפטרו עד 7 במרץ.
• הציונות החדשה - מפלגת העם – בשל מחלוקת על הזכות לייצג את המפלגה, ניסו להגיש שתי רשימות שונות, עד 5 במרץ התפטרו כל המועמדים ברשימה שהוגשה.
• פתרון לעזה – הרשימה נפסלה עקב אי כשירותו של המועמד היחיד ברשימה, להתמודד לכנסת.^[125]
• מפלגת הרפורמה – עד 21 במרץ 2019 התפטרו כל מועמדי הרשימה.
• אופק חדש בכבוד^[126] (אנ') – מפלגה המורכבת מערביי ישראל ממרכז המפה הפוליטית; מועמדי הרשימה התפטרו ביום 1 באפריל 2019.
• מפלגת יחד - העם איתנו בראשות אלי ישי – הודיעה ב-27 במרץ כי תפרוש מהתמודדות לכנסת, וכי היא תומכת ברשימת יהדות התורה.^[127] עד 8 באפריל 2019 התפטרו כל מועמדי הרשימה.

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: סיכום הפסקה, חלוקה לנושאים.

בנוסף לאמצעי התעמולה הוותיקים, מקום רב הוקדש במערכת בחירות זו לתעמולה באינטרנט - באתרי החדשות, ברשתות החברתיות ובאתרי המפלגות.

ההתייחסות לקואלציה עתידית בזמן הבחירות

נושא חוצה מפלגות שעלה במסגרת מערכת הבחירות הוא התייחסות לקואליציה עתידית. בהתאם לסקרים, את הממשלה העתידית ירכיב נתניהו או גנץ, ובהתאם לכך ראשי מפלגות הימין – נפתלי בנט ואביגדור ליברמן – הודיעו שלא יצטרפו לקואליציה בראשות גנץ, וכך הודיעו ראשי המפלגות החרדיות – אריה דרעי, יעקב ליצמן ומשה גפני – מחמת התנגדותם לשבת בממשלה עם יאיר לפיד. מנגד הודיע ראש מפלגת העבודה, אבי גבאי, שלא יצטרף לקואליציה בראשות נתניהו.^[128] יפעת שאשא-ביטון ממפלגת כולנו אמרה שמפלגתה תצטרף לקואליציה בראשות נתניהו עד שייערך לו שימוע.^[129]

קמפיין הליכוד

בעקבות הקמתה של רשימת "כחול לבן" פרסמה מפלגת הליכוד כי "הבחירה ברורה: זו או ממשלת שמאל של לפיד-גנץ בתמיכת גוש חוסם של המפלגות הערביות, או ממשלת ימין בראשות נתניהו".^[130] בתגובה אמר יאיר לפיד: "לא נקים ממשלה עם המפלגות הערביות, אך כן נפנה לליכוד. זה יהיה הליכוד של אחרי נתניהו."^[131] שרי הליכוד המשיכו בקו זה ויצאו במסר שהבחירות הן "ביבי או טיבי".^[132] גנץ הגיב לכך: "מי שצולל בסקרים ממציא חבירות עם טיבי".^[133] בהמשך העיסוק בסוגיה זו הבהיר נתניהו: "מדינת ישראל היא לא מדינת כלל אזרחיה. לפי חוק יסוד: הלאום שהעברנו, ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי – ושלו בלבד. כמו שכתבת, אין שום בעיה עם אזרחי ישראל הערבים - הם שווי זכויות כולנו וממשל הליכוד השקיעה במגזר הערבי יותר מכל ממשלה אחרת"^[134] דבריו אלה פורסמו באמצעי התקשורת בעולם,^[135] ונשיא המדינה, ראובן ריבלין, אמר בעקבותיהם כי "במדינת ישראל יש שוויון זכויות מוחלט לכל אזרחיה. אין ולא יהיו אזרחים סוג ב', אין מצביעים סוג ב'".^[136]

כחלק מקמפיין הבחירות הקים הליכוד במצודת זאב אולפן בשם "הליכוד TV" ממנו מועלים לחשבונות הדיגיטל ברשתות החברתיות של נתניהו שידורים חיים בקריינות אלירז שדה.^[137] בין השידורים הבולטים שהעלה האולפן היה "סרטון הקברים" שבסיומו הציג אבישי עברי את בני גנץ, יושב ראש רשימת כחול לבן כ"שמאל מסוכן" על רקע קברים של חללי מערכות ישראל בהר הרצל. השימוש בתמונת הקברים עורר סערה ציבורית.^[138][139]

לקראת פרסום החלטת היועץ המשפטי לממשלה בעניין החשדות נגד בנימין נתניהו, יצאה מפלגת הליכוד במסע פרסום נרחב עם המסר "חקירות נתניהו = ניסיון חיסול פוליטי",^[140] ומסע פרסום זה נמשך גם לאחר פרסום החלטת היועמ"ש.

הקמפיין של חוסן לישראל

מפלגת "חוסן לישראל" החלה את תעמולת הבחירות שלה בסדרה של ארבעה סרטונים בערוץ היוטיוב שלה, המציגים את הנזק שנגרם ברצועת עזה במבצע צוק איתן, שעליו פיקד גנץ כרמטכ"ל.^[141]

הקמפיין של מפלגת העבודה

מפלגת העבודה הציגה את תוכניתה המדינית, "נתיבים להיפרדות", שבמרכזה שלושה צעדים להיפרדות ישראל מהפלסטינים: הפסקת הבנייה מחוץ לגושי ההתיישבות ביהודה ושומרון, חקיקת חוק פינוי-פיצוי להתנחלויות שמחוץ לגושי ההתיישבות לשם עידוד פינוי מרצון שלהן, ומשאל עם בנושא מחנות הפליטים והכפרים הפלסטיניים שמסביב לירושלים.^[142]

הקמפיין של מפלגת הימין החדש

ב-17 במרץ יצאה מפלגת "הימין החדש" בקמפיין שסיסמתו: "שקד תנצח על בג"ץ, בנט ינצח את החמאס",^[143] גם איחוד מפלגות הימין יצא בקמפיין שבו הבטיח לפעול נגד בג"ץ.^[144] בהמשך עורר עניין רב, גם בעיתונות העולם, סרטון שבו הופיעה איילת שקד כפרזנטורית לבושֶׂם בשם "פשיזם", כשעל רקע אמירות על שאיפותיה בתחום המשפטי היא אומרת: "לי זה מריח כמו דמוקרטיה".^[145]

נושא הלגליזציה בקמפיינים בבחירות אלו

הצלחתה בסקרים של מפלגת "זהות", שיוחסה לתמיכתה בלגליזציה של סמים קלים, הביאה להתייחסות של מפלגות נוספות לסוגיה זו, שנחשבה לשולית ביותר במערכות בחירות קודמות. התייחסות חיובית נכללה בדבריהם של ראש הממשלה נתניהו והשרים נפתלי בנט ומשה כחלון^[146] (תמר זנדברג ואבי גבאי תמכו בלגליזציה עוד לפני תחילתה של מערכת הבחירות).^[147] לעומתם הביע בצלאל סמוטריץ' התנגדות נחרצת ללגליזציה.^[148]

פסילות מועמדים על ידי ועדת הבחירות המרכזית

לוועדת הבחירות המרכזית הוגשו בקשות אחדות לפסילה של אישים ורשימות מהשתתפות בבחירות. הוועדה דחתה את הבקשות לפסילת מועמדותם של מיכאל בן-ארי ואיתמר בן-גביר,^[149] ולפסילת הרשימות איחוד מפלגות הימין וחד"ש-תע"ל. הוועדה פסלה את מועמדותו של עופר כסיף^[150] ואת רשימת רע"ם-בל"ד.^[151] בערעורים שהוגשו לבית המשפט העליון נפסל מיכאל בן-ארי ואושרו רשימת רע"ם-בל"ד ועופר כסיף.^[152][51]

לקראת הבחירות נבחר פנחס עידן למקום ה-19 ברשימת הליכוד.^[153] על מנת להתמודד בלי שיצטרך להתפטר מעבודתו ברשות שדות התעופה הורד לבקשתו מדרגה 30 לדרגה 26. לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה וועדת הבחירות המרכזית הביעו אי נוחות מן ההליך, הסיר עידן את מועמדותו מרשימת המועמדים.

המרוץ לקראת יום הבוחר

כיוון שרשימת "כחול לבן" נתפשה כאיום גם על ידי "הליכוד" שבימין וגם על ידי "העבודה" שבשמאל, יצאו שתי המפלגות בטענה ש"כחול לבן" משתייכת למחנה היריב: "הליכוד" שטענה ש"כחול לבן" היא שמאל,^[138] ואילו "העבודה" טענה ש"כחול לבן" היא ימין.^[154] סרטון התעמולה של "העבודה", בו מוצגת רשימת "כחול לבן" כימין, אומץ על ידי הרשימה לשימוש שלה עצמה לקהל דוברי הרוסית, במטרה למתג את המפלגה כימנית בעיני הקהל הזה.^[155]

מועמדים אחדים, ובהם משה כחלון, אבי גבאי ומירי רגב, העלו את הנושא העדתי.^[156]

התקפות אישיות הופנו על ידי "הליכוד" (ובעיקר נתניהו) כלפי גנץ, בנושא הפריצה לטלפון הסלולרי שלו, שלדברי נתניהו הופכת אותו לסחיט בידי איראן,^[157] ועל ידי רשימת "כחול לבן" כלפי נתניהו, בטענה לשחיתות שלו בפרשת הצוללות, שלדברי משה יעלון "עלולה להגיע עד כדי בגידה של נתניהו".^[158][159] ב-18 במרץ כינסו מנהיגי כחול לבן מסיבת עיתונאים שבה דיברו על החשיפות השונות שמקשרות את נתניהו לפרשת הצוללות ואמרו שכשייבחרו יפעלו להקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקירת הנושא.^[160]

ב-14 במרץ, בעיצומה של מערכת הבחירות, נורו שתי רקטות פאג'ר מרצועת עזה לגוש דן על ידי ארגון החמאס, ולא גרמו נזק. בלילה שאחרי כן תקף צה"ל מטרות רבות ברצועת עזה.^[161] בעקבות עוצמת התגובה נמתחה ביקורת על נתניהו מכל צידי המפה הפוליטית, מצד אחד ממפלגות ימין כדוגמת איחוד מפלגות הימין, הימין החדש וישראל ביתנו ומצד שני ממפלגות מהגוש היריב כמפלגות כחול לבן והעבודה.^[162]

ב-19 במרץ שודרו ראיונות עם יו"ר כחול לבן, בני גנץ, במהדורות החדשות המרכזיות בערוצים כאן 11, קשת 12 ורשת 13, בריאיון ענה גנץ על שאלות בנושאים רבים, בין היתר אמר שלא יֵשב עם נתניהו בממשלה בסיטואציה שנוצרה, שיֵשבו בקואליציה עם כל מפלגה ציונית שתסכים לקווי היסוד שלהם, שאינו דואג בקשר לפריצת האיראנים למכשיר הטלפון הנייד שברשותו ושאין עליו מידע ביטחוני חשוב ושהוא מקווה שנתניהו אינו מושחת אך קרא להקים ועדת חקירה ממלכתית בעניין פרשת הצוללות.^[163] ב-23 במרץ ראש הממשלה נתניהו הגיע במפתיע לריאיון בחדשות סוף השבוע של קשת 12 באולפן חברת החדשות. בריאיון נשאל על ידי המגישה קרן מרציאנו והפרשן הפוליטי עמית סגל שאלות בנושאים שונים, לטענת נתניהו הוא הגיע כי "השקרים הביאו אותי לכאן", זאת בהתייחסות לאמירותיהם של מנהיגי מפלגת כחול לבן נגדו בעניין פרשת הצוללות, הוא קרא לגנץ לחשוף מה היה לו בטלפון שנפרץ, ובקשר לטענות נגדו בקשר לפרשת הצוללות טען נתניהו שראשי כחול לבן מנסים לגרום לו לחשוף סודות מדינה שהוא אינו יכול לחשוף.^[164] בתגובה לריאיון של נתניהו, ענה גנץ במסיבת עיתונאים בוושינגטון: "לא מכיר סוד מדינה שרמטכ"ל ושר ביטחון לא שותפים בו".^[165]

ב-25 במרץ, 15 ימים לפני הבחירות, נורתה רקטה מרצועת עזה ופגעה בבית במושב משמרת שבמועצה האזורית לב השרון, בפגיעה נהרס הבית, נפצעו 7 אנשים.^[166] בעקבות הירי החליט נתניהו לקצר את ביקורו בארצות הברית ולחזור לישראל לאחר פגישתו עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, ובכך ביטל את נאומו בוועידת ארגון איפא"ק.^[167] בתגובה לירי צה"ל תקף מטרות רבות ברצועת עזה,^[168] ובמקביל הורו בצה"ל על גיוס חלקי של מילואים והורדת שתי חטיבות חי"ר ושריון לגבול רצועת עזה.^[169] במקביל נפתחו מקלטים בעוטף עזה, ערי השרון (הרצליה, כפר סבא, רעננה והוד השרון), אשקלון, באר שבע, ראשון לציון ותל אביב, והוחלט לסגור כבישים באזור הגבול ולהפסיק את תנועת הרכבות בין אשקלון לשדרות.^[170] כאמור באותו יום נפגש נתניהו עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בבית הלבן, ובמסגרת הפגישה חתם טראמפ על צו נשיאותי על הכרה אמריקאית בריבונות הישראלית ברמת הגולן.^[171] באותו הזמן, נאם בני גנץ בוועידת איפא"ק, שם גם נתניהו היה אמור לנאום.^[172]

ב-31 במרץ הודיע אריה דרעי כי מפלגת ש"ס לא תשב בממשלה בראשות כחול לבן, בשל התבססות הרשימה על האידאולוגיה של יש עתיד בנושאי דת ומדינה.^[173]

לקראת סיום מערכת הבחירות הבטיח נתניהו שיקדם "החלת ריבונות ישראלית בהדרגה בשטחי יהודה ושומרון".^[174] דבר שלא קרה לאחר הבחירות.

ביום הבחירות, כ-1,300 חברי ועדות קלפי ומשקיפים מטעם הליכוד שפעלו בקלפיות במגזר הערבי, צוידו במצלמות שנשאו בחשאי על גופם או הניחו באזור הקלפי. בצהרי יום הבחירות, בעקבות תלונות רבות על הצילומים, הנחה יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, השופט חנן מלצר, כי תיעוד חזותי (וידאו) אסור בשעות ההצבעה ומותר רק כשיש חשש לפגיעה מהותית בטוהר הבחירות או בסדרן התקין. עם זאת התיר הקלטות שמע, ובמהלך ספירת הקולות גם צילום בידיעת הנוכחים, ולמטרות אלו הנחה את השוטרים המוצבים בקלפיות להחזיר את המצלמות שהוחרמו.^[175][176] טענות 97 חברי ועדות קלפי לזיופים רוכזו בקובץ שהועבר לוועדת הבחירות המרכזית ארבעה ימים לאחר הבחירות, שבהמשך העבירה אותו למשטרה, ונכון לספטמבר 2019 לא נבדקו.^[177]

המבצע כונה "טוהר הבחירות" ומטרתו המוצהרת הייתה מניעת זיופים כגון התחזות למצביעים אחרים.^[178] ביום המחרת התגאה משרד הפרסום בפרויקט, וטען ש"בזכות זה שהוצבו משקיפים מטעמנו בכל קלפי, אחוז ההצבעה ירד מ-50%, הנמוך ביותר שנראה שנים האחרונות".^[179] חברי כנסת מהרשימה המשותפת טענו כי הייתה מטרה להוריד את אחוזי ההצבעה במגזר הערבי באמצעות הרתעת מצביעים לגיטימיים.^[180]

לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתיים, בעקבות עתירה שהוגשה לוועדת הבחירות המרכזית, החליט מלצר כי אסור לסיעות ולרשימות המועמדים להציב מצלמות בקלפיות והצבת מצלמות באופן שיטתי בקלפיות טעונה חקיקה ראשית, וזאת בדומה לעמדת היועץ המשפטי לממשלה. בעקבות כך, היה ניסיון לחקיקת בזק של הצעת חוק המצלמות בקלפיות, שלא צלח. בכל הקלפיות נתלו שלטים לפיהם צילום הוא עבירה פלילית. עוד לפני הצעת החוק, ועדת הבחירות גייסה 3,000 מפקחים שצוידו במצלמות העומדות בתקן המשטרתי לסיור בקלפיות במהלך יום הבחירות. יו"ר הוועדה הגדיר את התנאים בהם ניתן יהיה לעשות בהן שימוש מבלי לפגוע בחשאיות הבחירות.

ערך מורחב – הכנסת העשרים ואחת

נתונים עיקריים:^[275]

• מס' בעלי זכות בחירה: 6,339,729^[276]
• מס' מצביעים: 4,340,253 (המהווים אחוז הצבעה של 68.46%)
• מס' הקולות הפסולים: 30,983
• מס' הקולות הכשרים: 4,309,270
• אחוז החסימה (3.25% מכלל הקולות הכשרים): 140,052
• קולות לרשימות שלא עברו את אחוז החסימה: 366,016 (8.49% מהקולות הכשרים - האחוז הגבוה ביותר בישראל עד אז, ועד אשר נשבר בבחירות לכנסת העשרים וחמש)
• קולות לרשימות שעברו את אחוז החסימה: 3,943,254 (91.51% מהקולות הכשרים)
• מודד למנדט: 32,860^[277]

תוצאות הבחירות לכנסת העשרים ואחת

רשימה				מושבים			קולות
כינוי		סימן	ראש הרשימה	מס'		±	מס'	אחוז		±
הליכוד בהנהגת בנימין נתניהו לראשות הממשלה		מחל	בנימין נתניהו	35	35 / 120	5	1,140,370	26.46%		3.06
כחול לבן בראשות בני גנץ ויאיר לפיד		פה	בני גנץ	35	35 / 120	24	1,125,881	26.13%		חדש
התאחדות הספרדים שומרי תורה תנועתו של מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל		שס	אריה דרעי	8	8 / 120	1	258,275	5.99%		0.25
יהדות התורה והשבת אגודת ישראל - דגל התורה		ג	יעקב ליצמן	8	8 / 120	2	249,049	5.78%		0.79
חד"ש–תע"ל בראשות איימן עודה ואחמד טיבי		ום	איימן עודה	6	6 / 120	1	193,442	4.49%		חדש
מפלגת העבודה בראשות אבי גבאי		אמת	אבי גבאי	6	6 / 120	12	190,870	4.43%		חדש
ישראל ביתנו		ל	אביגדור ליברמן	5	5 / 120		173,004	4.01%		1.09
איחוד מפלגות הימין הבית היהודי - האיחוד הלאומי - עוצמה יהודית		טב	רפי פרץ	5	5 / 120		159,468	3.70%		חדש
מרצ - השמאל של ישראל		מרצ	תמר זנדברג	4	4 / 120	1	156,473	3.63%		0.30
כולנו הימין השפוי בראשות משה כחלון		כ	משה כחלון	4	4 / 120	6	152,756	3.54%		3.95
רע"ם-בל"ד הרשימה הערבית המאוחדת ברית לאומית דמוקרטית		דעם	מנסור עבאס	4	4 / 120	4	143,666	3.33%		חדש
אחוז החסימה: 3.25%
הימין החדש בראשות שקד ובנט		נ	נפתלי בנט	0		3	138,598	3.22%		חדש
זהות - תנועה ישראלית יהודית בהנהגת משה פייגלין		ז	משה פייגלין	0		חדש	118,031	2.74%		חדש
גשר בראשות אורלי לוי אבקסיס		נר	אורלי לוי-אבקסיס	0		1	74,701	1.73%		חדש
בט"ח - ביטחון חברתי בראשות סמיון גרפמן		ן	סמיון גרפמן	0		חדש	4,618	0.11%		חדש
הרשימה הערבית בראשות מוחמד כנעאן		ר	מוחמד כנעאן	0			4,135	0.10%
צדק חברתי		צק	גד הרן	0			3,843	0.09%		חדש
מגן בראשות גל הירש		נץ	גל הירש	0		חדש	3,394	0.08%		חדש
צדק לכל כי הגיעה העת למען החי.האדם.והאדמה		ק	יעקב כשדי	0		חדש	3,281	0.08%		חדש
אורן חזן בראשות "צומת"		זץ	אורן חזן	0			2,417	0.06%		חדש
ישר - דמוקרטיה אמיתית		י	ערן עציון	0		חדש	1,438	0.03%		חדש
זכויותינו בקולנו		נז	גיל רוטר	0		חדש	1,316	0.03%		חדש
מפלגת האזרחים הוותיקים		זי	סער שלום עמית	0		חדש	1,168	0.03%		חדש
כל ישראל אחים ופעולה לישראל		קף	אללי אדמסו	0		חדש	1,140	0.03%		חדש
הפיראטים בראשות האינטרנט פתק לשלשול		ףז	נועם כוזר	0			819	0.02%
פשוט אהבה - כי כולן/ם בני אדם		ףי	ליליאן רות ויסברגר	0		חדש	733	0.02%		חדש
ארץ ישראל שלנו		קי	רפאל לבנגרונד	0			701	0.02%		חדש
נ נח - הרשימה הממלכתית - תרימו את הראש		ףץ	אילן ברונסון	0			624	0.01%		0.05
מהתחלה		קן	דוד ארז	0		חדש	603	0.01%		חדש
התקווה לשינוי		ךק	ראמי מחמיד	0			562	0.01%		0.02
כלכלה ירוקה - מדינה אחת		ץ	יואב גל טמיר	0			556	0.01%		חדש
חינוך		ףך	אדיר זלצר	0		חדש	518	0.01%		חדש
אחריות למייסדים		יץ	חיים דיין	0		חדש	428	0.01%		חדש
כבוד האדם		ןך	ארקדי פוג'ץ	0		חדש	404	0.01%		חדש
שווים		ףנ	מירית ענתבי	0		חדש	401	0.01%		חדש
מנהיגות חברתית		ןנ	אילן יר-זנבר	0			385	0.01%
אני ואתה - מפלגת העם הישראלית בהובלת דר' אלון גלעדי		ץי	אלון גלעדי	0		חדש	368	0.01%		חדש
מפלגת הגוש התנכ"י		יז	דניס ליפקין	0		חדש	353	0.01%		חדש
איחוד בני הברית בראשות רב חובל בשארה שליאן		ין	בשארה שליאן	0		חדש	265	0.01%		חדש
ברית עולם		זך	עופר ליפשיץ	0			216	0.01%		0.01
סה"כ				120			4,309,270	100%
בעלי זכות הצבעה			6,339,279	קולות כשרים				68.4%		3.9
רשימות המועמדים המלאות: רשימות המועמדים, הכינויים והאותיות שאושרו על ידי ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-21
תוצאות הבחירות: תוצאות האמת של הבחירות לכנסת ה-21

שבועיים לאחר פרסום התוצאות הרשמיות ערער עליהן מספר 36 ברשימת הליכוד, עמית הלוי. הערעור התנהל בפני בית המשפט המחוזי בירושלים והתבסס על טעויות בהקלדת הנתונים, טעויות שאושרו בידי ועדת הבחירות המרכזית, והיה בהן לכאורה כדי להעביר מנדט מיהדות התורה לליכוד, וגם בהמשך להקדמת הבחירות לכנסת ה-22, כמיליון וחצי שקלים של תקציב מימון מפלגות. ועדת הבחירות התנגדה לפתיחת התוצאות.^[278] בית המשפט הורה על ספירה חוזרת של 50 קלפיות שיבחרו בידי כל אחת משתי הסיעות^[279] וגם ספירה זו העלתה שהמנדט שבמחלוקת היה צריך להיות של הליכוד.^[280] בסופו של דבר החליט בית המשפט באפריל 2021 לדחות את הערעור.^[281]

מדיה וקבצים בנושא הבחירות לכנסת העשרים ואחת בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של ועדת הבחירות המרכזית
• אתר האינטרנט הרשמי של רשם המפלגות, בו מפורט מידע אודות רישומן של המפלגות במשרד המשפטים
• הודעה בדבר תוצאות הבחירות לכנסת ה־21, ילקוט הפרסומים 8208, התשע"ט, 17 במרץ 2019, עמ' 10062
• פירוט של חישוב תוצאות הבחירות לכנסת ה-21, באתר מחשבון מנדטים
• מנגנון חיפוש ומיצוע סקרי הבחירות באתר הארץ
• סקרי הבחירות באתר ועדת הבחירות המרכזית, כולל שיעור המענה
• המכון הישראלי לדמוקרטיה אודות מערכת הבחירות לשנת 2019
• פנקס לבוחרים - המפלגות, העמדות, המועמדים, באתר "כאן"
• מערכת כאן חדשות, ישראל הולכת לבחירות: עדכונים שוטפים, באתר כאן
• יהונתן ליס, מי יוכל להתמודד ומתי יתחילו שידורי התעמולה: הלו"ז המלא של הבחירות, באתר הארץ, 24 בדצמבר 2018
• מורן אזולאי, פיזור הכנסת ואז פריימריז: לוח הזמנים לבחירות 2019, 24 בדצמבר 2018
• נתי טוקר, "זו תהיה מערכת בחירות אלימה, גסה והרבה יותר עוצמתית ממה שהכרנו", באתר TheMarker‏, 28 בדצמבר 2018
• חיליק ברקוביץ, בחירות 2019: מה הם תנאי הסף, כמה זה עולה, ומה היקף המימון?, באתר "ביזנעס", 29 בדצמבר 2018
• יונתן שם־אור, כחול לבן דהוי, באתר ליברל, 31 במרץ 2019
• אורן פרסיקו, מסע הבחירות של פייסבוק, באתר העין השביעית, 9 באפריל 2019
• נתי טוקר, מינה צמח: הליכודניקים שיקרו לנו כדי לפגוע בערוץ 12 - סיימתי עם מדגמים בשיטה הזאת, באתר TheMarker‏, 11 באפריל 2019
• מורן אזולאי, מנצח עם תזמורת, באתר "ידיעות אחרונות", 11 באפריל 2019
• שירית אביטן כהן, נטעאל בנדל, ‏למשטר את הרשתות החברתיות? "ברור לי שזה העתיד", בעיתון מקור ראשון, 13 באפריל 2019
• רותם שטרקמן וחגי עמית, שיחת פנים | לנתניהו יש שיטה: מפרסמים באתר עלום ועד שמספיקים לאיים שיורידו את זה, זה כבר נשלח ב-SMS", באתר TheMarker‏, 20 באפריל 2019
• טל שניידר, ‏גנץ לא שפוי? מצלמות בקלפיות? "קודם מנצחים, אחר-כך עושים בקרת נזקים", באתר גלובס, 10 במאי 2019
• יובל קרני, החשבונות הפיקטיביים בטוויטר והחריגות המופרזות: דו"ח המבקר על בחירות 2019, באתר ynet, 30 בנובמבר 2011