אריס (כוכב לכת ננסי)

כוכב הלכת הננסי קרוי על שמה של האלה אריס מהמיתולוגיה היוונית, אלת אי־ההסכמה וחוסר ההרמוניה. גילוי אריס גרם למחלוקות ולוויכוחים רבים בעולם האסטרונומיה; בעקבות הצבעה שהתקיימה בוועידת האיגוד האסטרונומי הבינלאומי בפראג, ביום 24 באוגוסט 2006, הורד פלוטו ממעמדו ככוכב לכת והוגדר יחד עם 4 גופים נוספים (אריס, האומיה, מאקה־מאקה, קרס) ככוכב לכת ננסי. כך קטנה מערכת השמש לשמונה כוכבי לכת בלבד. עצם זה זכה לשם אריס רק ב־13 בספטמבר 2006, לאחר זמן ממושך שבו נודע בשמו הזמני 2003 UB₃₁₃. במשך זמן רב לא קיבל גוף זה שם קבוע, בשל אי-בהירות באשר לשאלה אם הוא ייקרא על פי השמות המוסכמים לכוכבי לכת, או לפי השמות המוסכמים לאסטרואידים וגופים קטנים. הקבוצה שגילתה את העצם כינתה אותו בשם הזמני "זינה", על שם גיבורת תוכנית הטלוויזיה לצידו של הרקולס.

136199 אריס נתגלה על ידי הקבוצה של מייקל בראון, צ'אד טרוחיו ודייוויד רבינוביץ ב־5 בינואר 2005 מתמונות שצולמו ב־21 באוקטובר 2003 והגילוי הוכרז ב־29 ביולי 2005, באותו היום כשני עצמים אחרים מחגורת קויפר: 2003 EL₆₁ ו-2005 FY₉.

צוות המחקר סרק באופן שיטתי גופים גדולים מחוץ למערכת השמש במשך מספר שנים, ובעבר היה מעורב בגילויים של עצמים טרנס־נפטוניים גדולים אחרים כולל קווה-וואר וסדנה. תצפיות שגרתיות עשתה הקבוצה ב־31 באוקטובר 2003 בעזרת טלסקופ סמואל אוסשין במצפה הכוכבים פאלומר שבקליפורניה, אך העצם שתועד בתמונות לא נתגלה עד ינואר 2005, כאשר תמונות מאוחרות יותר של אותו תחום חשפו את תנועתו האיטית כנגד כוכבי הרקע. תצפיות לאחר מכן אפשרו קביעה ראשונית של מסלולו, ובעקבות זאת הערכה של מרחקו וגודלו.

הקבוצה תכננה לחכות עם ההודעה על הגילוי עד שייערכו תצפיות נוספות אשר יאפשרו הגדרות מדויקות יותר של גודל ומסת הגוף, אך נאלצו לכאורה להקדים את ההודעה כאשר גילו שהידיעה על הגילוי דלפה והייתה עלולה להתפרסם על ידי מישהו אחר.

ב־2 בפברואר 2006 פרסמה קבוצת אסטרונומים מגרמניה מאמר בכתב העת "נייצ'ר" ובה טענה כי אריס גדול מפלוטו. באמצעות מדידת פליטת החום שלו הצליחו המדענים לקבוע כי קוטרו הוא כ־3,000 ק"מ - כ־700 ק"מ גדול יותר מפלוטו. לפיכך זהו העצם הגדול ביותר שהתגלה במערכת השמש מאז גילויו של נפטון בשנת 1846.

בשנת 2007 נערכה סדרה של תצפיות על העצמים הטרנס נפטוניים הגדולים ביותר באמצעות טלסקופ החלל שפיצר. תצפיות אלה נתנו אומדן קוטר של כ־2,600 קילומטר.

בשנת 2010 עבר אריס במסלולו על פני כוכב רחוק והסתיר אותו. ממשך זמן הליקוי של הכוכב הוסק כי קוטרו של אריס הוא 2,326 קילומטר, עם טווח טעות של 12 קילומטר.

ב־14 ביולי 2015 חלפה הגשושית ניו הורייזונס ליד פלוטו, וקבעה שקוטרו של פלוטו הוא 2,370 ק"מ, כלומר שפלוטו גדול יותר מאריס^[2].

אריס משלים את מסלולו ב-558.04 שנים והוא נמצא כעת כמעט במרחק האפשרי הגדול ביותר שלו מהשמש (אפהליון), מרחק כ־97 יחידות אסטרונומיות מכדור הארץ. בדומה לפלוטו מסלולו אקסצנטרי מאוד ומביא אותו לטווח של 35 יחידות אסטרונומיות מהשמש בפריהליון. בשונה מכוכבי הלכת הארציים ומענקי הגז, שמסלולם נמצא בערך באותו המישור כשל כדור הארץ, מסלולו של אריס נטוי בזווית של 44 מעלות ביחס למישור המילקה.

בשנת 2005 התגלה ירח של אריס על ידי מייקל בראון. הירח נקרא דיסנומיה על שם הבת של אריס במיתולוגיה היוונית.גילויו של דיסנומיה עזר לחשב את המסה של אריס (פי כ־1.27 משל פלוטו). רדיוס מסלולו של דיסנומיה סביב אריס הוא ±140 37,350 ק"מ. הוא מקיף את אריס כל 15.774±0.002 ימי ארץ^[3].

מדיה וקבצים בנושא אריס בוויקישיתוף

• אשכול כתבות על אריס, באתר "הידען"
• אריס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)