ניו הורייזונס

התאגדות של ארגונים, בראשות מכון המחקר הדרום-מערבי יחד עם המעבדה לפיזיקה יישומית של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, בנתה את הגשושית. החוקר הראשי בפרויקט הוא אלן סטרן ממכון המחקר הדרומי. במקור תוכננה המשימה לחקור את כוכב הלכת האחרון במערכת השמש שנותר לחקור. רק לאחר שיגור הגשושית הוגדר פלוטו ככוכב לכת ננסי על ידי האיגוד האסטרונומי הבינלאומי.

המשימות העיקריות הן לאפיין את הגאולוגיה והמורפולוגיה הגלובליות של פלוטו וכארון ולמפות את הרכבי פני השטח שלהם. משימות נוספות כוללות את חקר השונות של פני השטח והאטמוספירה של פלוטו, צילום ומיפוי אזורים על פלוטו וכארון ברזולוציה גבוהה, אפיון האטמוספירה העליונה והיונוספירה של פלוטו וסביבת החלקיקים הטעונים הנובעים ממנה; חיפוש אחר אטמוספירה סביב כארון, דיוק הידע המדעי הידוע באופן גס ביותר אודות פלוטו וכארון וחיפוש אחר ירחים נוספים.

הגשושית שוגרה ב־19 בינואר 2006 בשעה 19:00 זמן אוניברסלי מתואם. ב־28 בפברואר 2007 היא חלפה ליד כוכב הלכת צדק, ונעזרה בכוח המשיכה שלו ובטכניקת מקלעת כבידתית להאצה. היא הגיעה לקרבת צדק במהירות של 21 קילומטר לשנייה והתרחקה ממנו במהירות של 25 קילומטר לשנייה. האצה זו הביאה לחסכון של שלוש שנים בטיסה לפלוטו. הגשושית הגיעה לפלוטו ב־14 ביולי 2015. היא חלפה ליד פלוטו במרחק של כ־12,600 ק"מ ובמהירות של 13.78 ק"מ לשנייה, וכרבע שעה לאחר מכן חלפה ליד כארון. הגשושית החלה לשדר נתונים והיא המשיכה בכך במשך השנה וחצי לאחר מכן.^[1] לאחר מכן היא המשיכה בדרכה אל עבר 2014 MU₆₉, אובייקט בחגורת קויפר, לידו היא חלפה ב־1 בינואר 2019.

RTG^[2] יספק את האנרגיה החשמלית הדרושה להפעיל את מערכות הגשושית במרחק כה רב מהשמש.

הגשושית נושאת עמה חפצים בעלי ערך תרבותי, כגון דיסק אופטי הכולל 430,000 שמות, דגל ארצות הברית ומעט מהאפר של מגלה פלוטו, קלייד טומבו.

• ב־8 ביוני 2008 חלפה הגשושית מעבר למסלולו של שבתאי ונמצאה במרחק של 9.69 יחידות אסטרונומיות מכדור הארץ ו־21.05 יחידות אסטרונומיות מפלוטו, אליו היא נעה במהירות של 18.06 ק"מ/שנייה.
• ב־2 באפריל 2009, הייתה הגשושית באמצע המסלול בין שבתאי לאורנוס במרחק של 12.77 יחידות אסטרונומיות מכדור הארץ ו־18.76 יחידות אסטרונומיות מפלוטו, אליו היא נעה במהירות של 17.06 ק"מ/שנייה.
• ב־29 בדצמבר 2009 הייתה הגשושית באמצע הדרך לפלוטו, כלומר הייתה קרובה יותר לפלוטו מאשר לכדור הארץ.
• ב־18 במרץ 2011, חלפה הגשושית מעט מעבר למסלולו של אורנוס במרחק של 21.08 יחידות אסטרונומיות מהשמש. היא נעה במהירות של 15.64 ק"מ/שנייה או 3.3 יחידות אסטרונומיות לשנה. 2.87 שעות אורך לאות רדיו להגיע לגשושית מכדור הארץ.
• ב־27 באפריל 2014 הייתה הגשושית במרחק 3.53 יחידות אסטרונומיות (528,000,000 ק"מ) מפלוטו ו־28.81 יחידות אסטרונומיות מכדור הארץ. היא התקדמה במהירות של 14.76 ק"מ/שנייה ולאור השמש לקח 4 שעות ו־3 דקות להגיע אליה. בהירות נראית השמש במיקומה 19.4-.
• ב־18 בינואר 2016 הגיעה הגשושית למרחק של 34.47 יחידות אסטרונומיות (5,156,637,155 ק"מ) מהשמש.
• ב־18 בספטמבר 2016 הייתה ניו הורייזונס במרחק של 36.46 יחידות אסטרונומיות (5,467,542,765 ק"מ) מהשמש ו־3.42 יחידות אסטרונומיות (511,624,574 ק"מ) מפלוטו (מצידו הרחוק מאתנו). החללית נעה במהירות של 14.36 ק"מ לשנייה.

ציוני דרך

• הירח - 8 שעות ו־35 דקות לאחר השיגור חלפה הגשושית על פני מסלולו של הירח.
• מאדים - ב־7 באפריל 2006 בשעה 10:00 (לפי שעון גריניץ') חלפה הגשושית על פני מסלולו של כוכב הלכת מאדים, 78 ימים לאחר ששוגרה.
• צדק - ב־28 בפברואר 2007 בשעה 5:44 (לפי שעון גריניץ') חלפה הגשושית על פני מסלולו של כוכב הלכת צדק, שם נעזרה בכוח המשיכה שלו, במהלך שנקרא מקלעת כבידתית, כדי להאיץ את מהירותה.
• שבתאי - ב־8 ביוני 2008 חלפה הגשושית על פני מסלולו של כוכב הלכת שבתאי, ובכך הפכה לחללית המחקר הראשונה מאז וויאג'ר 2 שעברה את מסלולו של שבתאי.
• אוראנוס - ב־18 במרץ 2011 חלפה הגשושית על פני מסלולו של כוכב הלכת אורנוס, לא צולמו תמונות שלו כיוון שהיה אז מרוחק כ־3.9 מיליארד קילומטרים מהגשושית.
• נפטון - ב־25 באוגוסט 2014 חלפה הגשושית על פני מסלולו של כוכב הלכת נפטון.

• פלוטו - ב־14 ביולי 2015 בשעה 11:49 UTC חלפה הגשושית על פני פלוטו במהירות של 13.78 ק"מ לשנייה ובמרחק של 13,695 ק"מ ממנו. הגשושית צילמה ומעבירה מידע למרכז הבקרה ב־16 החודשים שלאחר היעף היות שקצב השידור הוא רק 2 קילוביט לשנייה.
• כארון - ב־14 ביולי 2015 בשעה 12:01 UTC חלפה הגשושית על פני כארון במהירות של 13.87 ק"מ לשנייה ובמרחק של 29,473 ק"מ.

• ב-5 בדצמבר 2017 צילמה הגשושית שני עצמים בחגורת קויפר, 2012 HE85 וHZ84 2012, בהיותה מרוחקת 6.06 מיליארד ק"מ (כ-40.5 יחידות אסטרונומיות) מכדור הארץ. בכך שברה את שיא הצילום המרוחק ביותר, רחוק יותר אפילו מנקודה כחולה חיוורת שצילמה הגשושית וויאג'ר 1 בשנת 1990.^[3]
• ב־1 בינואר 2019 בשעה 12:33 בלילה שעון החוף המזרחי, חלפה על פני גוף בחגורת קויפר בקוטר של כ־30–45 קילומטר שמספרו הקטלוגי 2014 MU₆₉ וכינויו "אולטימה תולה".^[4][5]
• באפריל 2020 השתתפה הגשושית בצילומי פרלקסה בין פלנטרית ראשונה של כוכב מחוץ למערכת השמש - אלפא קנטאורי. עם קו בסיס באורך של 6.4 מיליארד קילומטר זוהי הפרלקסה הכוכבית הראשונה שניתן להבחין בה ללא עזרת טלסקופ.^[6]
• ב-17 באפריל 2021 הגיעה הגשושית למרחק 50 יחידות אסטרונומיות מהשמש.^[7]
• ב־2038 צפויה הגשושית לעזוב את מערכת השמש.^[5]

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ניו הורייזונס

• אתר האינטרנט הרשמי של ניו הורייזונס (באנגלית)

• ניו הורייזונס, ברשת החברתית פייסבוק
• ניו הורייזונס, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• ניו הורייזונס, ברשת החברתית אינסטגרם
• ניו הורייזונס, סרטונים בערוץ היוטיוב
• ניו הורייזונס, באתר "הידען"
• קובץ קול המסביר את המשימה
• מיקום ניו הורייזונס נכון לעכשיו
• הסבר על ה"דודל" (שרבוט גוגל) שפרסמה גוגל לציון מעברה הקרוב של ניו הורייזן לפלוטו, באתר מנוע החיפוש "גוגל" (באנגלית)
• אבי בליזובסקי, ‏מתכוננים להגעת ניו הוריזונס לפלוטו: מחפשים עדויות לאוקיאנוס תת קרקעי בירח כארון; האבל יחפש עולמות נוספים מעבר לפלוטו, באתר "הידען", 17 ביוני 2014
• ניו הורייזונס חצתה את מסלול נפטון, באתר נאס"א, 25 באוגוסט 2014
• יוניברס טודיי, ‏ניו הורייזונס מתקרבת לפלוטו – גילתה סימנים לכיפות קוטב, באתר "הידען", 5 במאי 2015
• אבי בליזובסקי, ‏שבועיים נותרו למעבר ניו הוריזונס ליד פלוטו, באתר "הידען", 1 ביולי 2015
• קנת צ'אנג, הניו יורק טיימס, כך כמעט פספסה ארה"ב את המסע ההיסטורי לפלוטו, באתר הארץ, 20 ביולי 2015
• אבי בליזובסקי, ‏פלוטו: תמונות ראשונות בצבע, באתר "הידען", 14 בדצמבר 2015
• New Horizons יצאה מ"תרדמת" בדרך ליעד מסקרן, באתר ynet, 13 ביוני 2018
• איתי נבו, מכון דוידסון, החללית שתגיע לחור שבקצה החגורה, באתר ynet, 31 בדצמבר 2018
• ניו הורייזונס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)