ממשלת ישראל השש עשרה

ממשלת ישראל השש עשרה, בראשותה של גולדה מאיר, שכונתה בשל כך "ממשלת גולדה השלישית", פעלה מ-10 במרץ 1974 עד 3 ביוני 1974, והושבעה עם כינונה של הכנסת השמינית. ממשלה זו כיהנה את תקופת הזמן הקצרה ביותר מכל ממשלות ישראל.

ממשלת ישראל השש עשרה
ראשת ממשלת ישראל גולדה מאיר במליאת הכנסת ב-10 במרץ 1974, ועמה (מימין לשמאל) שר החוץ אבא אבן, השר בלי תיק ישראל גלילי, שר החינוך והתרבות יגאל אלון, שר הביטחון משה דיין ושר הפנים יוסף בורג
מידע כללי
10 במרץ 19743 ביוני 1974 (12 שבועות ויומיים)
תחום שיפוטישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
ראש ממשלהגולדה מאיר
הקבינט הקודםממשלת ישראל החמש עשרה
הקבינט הבאממשלת ישראל השבע עשרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תוצאות הבחירות לכנסת השמינית

ממשלת ישראל השש עשרה בראשותה של גולדה מאיר בבית הנשיא אפרים קציר. עומדים משמאל לימין: פנחס ספיר, שלמה הלל, שמעון פרס, גדעון האוזנר, מיכאל חזני, אבא אבן, יוסף בורג, משה קול, יצחק רפאל, חיים יוסף צדוק, שלמה רוזן, חיים גבתי, ישראל גלילי, יצחק רבין, אהרן אוזן, אהרן יריב, משה דיין, חיים בר-לב ומיכאל ארנון מזכיר הממשלה. יושבים משמאל לימין: גולדה מאיר, אפרים קציר ויגאל אלון
רשימהראש הרשימהמנדטיםמספר קולותאחוז מהקולותמושבהערות
המערךגולדה מאיר51621,18339.6%קואליציהרשימה משותפת למפלגות העבודה ומפ"ם
הליכודמנחם בגין39473,30930.2%אופוזיציהרשימה משותפת למפלגות חרות, המפלגה הליברלית, הרשימה הממלכתית,
המרכז החופשי, והתנועה למען ארץ ישראל השלמה
מפד"ליוסף בורג10130.3498.3%קואליציה
חזית דתית תורתית560,0123.8%אופוזיציהרשימה משותפת למפלגות אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל
ליברלים עצמאייםמשה קול456,5603.6%קואליציה
רק"חמאיר וילנר453,3533.4%אופוזיציה
רצשולמית אלוני335,0232.2%אופוזיציה
קידמה ופיתוח222,6041.4%קואליציההצטרפה למערך עוד בטרם הקמת הממשלה
מוקדמאיר פעיל122,1471.4%אופוזיציה
רשימה ערבית
לבדואים וכפריים
חמאד אבו רביעה116,4081.0%קואליציההצטרפה למערך עוד בטרם הקמת הממשלה

הקמת הממשלה

התחושות הקשות של הציבור לאחר מלחמת יום הכיפורים לא מצאו את ביטוין בבחירות ואחריהן, כך סברו לפחות ראשי המערך, ונראה היה כי ניתן להמשיך כבעבר. הממשלה החדשה שהוקמה כללה את גולדה מאיר כראש הממשלה ואת משה דיין כשר הביטחון, כאילו לא אירע דבר.

ציוני דרך ומדיניות

גל המחאה

להפתעת הממשלה החלה מחאת יחיד של הלוחם מוטי אשכנזי מול משרדי הממשלה לצבור תאוצה. אשכנזי תבע, בפשטות, נטילת אחריות ודרש את התפטרותו של דיין. שר הביטחון אמנם איבד הרבה מהפופולריות שלו, אך עדיין הייתה הדרישה, כי על שרים או ראשי ממשלה לשאת באחריות לביצועיהם או תפקודם בבחינת רעיון מהפכני, שלא עלה כלל על דעת ראשי המערך. המחאה מול משרדי הממשלה בירושלים הלכה והתעצמה, כאשר אל אשכנזי מצטרפים אנשים נוספים, ביניהם רבים שהשתחררו משרות המילואים בחזית.

ועדת אגרנט

"המחדל", שהוא הכינוי של הכישלון המודיעיני והמנהיגותי שאיפשר את פרוץ המלחמה בהפתעה, הביא, בסופו של דבר, להקמת ועדת אגרנט. פרסומו של דוח הביניים של ועדת אגרנט, ב-1 באפריל 1974, היה אמור להשתיק את קולות המחאה. המנדט שהוענק לוועדה מנע עיסוק באחריות הדרג המדיני. בדו"ח הביניים הטילה הוועדה אחריות כבדה על כתפי הרמטכ"ל דוד אלעזר, על ראש אמ"ן, האלוף אלי זעירא ועל אלוף פיקוד הדרום שמואל גונן ("גורודיש"). נקבע כי הם אחראים למחדלים שבהכנת הצבא למלחמה, ולכשלים המבצעיים והמודיעיניים שאירעו עד לפריצת המלחמה, ואשר גרמו לתוצאותיה הקשות. הוועדה לא קבעה כל קביעות אישיות לגבי הדרג המדיני, דהיינו, ראש הממשלה גולדה מאיר ושר הביטחון, משה דיין. כאשר הופיע דוח הביניים נתפשו המסקנות, שהטילו את מלוא האחריות על הדרג הצבאי, כהתחמקות מאחריות של הדרג המדיני. האמירה המקובלת הייתה: "זרקו את דדו לכלבים", כלומר, הטילו את האשמה ברמטכ"ל דוד אלעזר (דדו), והאשמים האמיתיים יצאו פטורים בלא כלום. חרף מסקנות הוועדה שלא מצאו כי היא אחראית למחדל, המחאה התעצמה ומכיוון שדיין הבהיר כי אינו מוכן לשלם את המחיר לבדו, התפטרה הממשלה כולה. ב-11 באפריל 1974 הגישה ראש הממשלה, גולדה מאיר, את התפטרותה לנשיא המדינה, אפרים קציר.[1]

סיעות הקואליציה

סיעהמנדטיםמשרדי השריםמשרדי סגני השריםתחילת חברות בממשלהסיום חברות
המערך54משרד ראש הממשלה, משרד החינוך והתרבות,
משרד האוצר, משרד הביטחון,
משרד הבריאות, משרד ההסברה,
משרד החוץ, משרד החקלאות,
משרד המסחר והתעשייה, משרד הפיתוח,
משרד המשטרה, משרד המשפטים,
משרד העבודה, המשרד לקליטת עלייה,
משרד השיכון, משרד התחבורה,
משרד התקשורת, שר בלי תיק
משרד התקשורת10 במרץ 19743 ביוני 1974
מפד"ל10משרד הדתות, משרד הסעד,
משרד הפנים
10 במרץ 19743 ביוני 1974
ל"ע4משרד התיירות, שר בלי תיק10 במרץ 19743 ביוני 1974
מספר הח"כים החברים בקואליציה

הרכב הממשלה

הממשלה מנתה 22 שרים, 5 שרים יותר מממשלת ישראל החמש עשרה בתום כהונתה. הגידול במספר השרים נבע מדרישת המפד"ל, לה היו עשרה חברי כנסת, להגדיל את מספר השרים שלה מ-3 ל-4.[2] בעקבות היענות המערך לדרישה זאת, עלה מספר שרי הליברלים העצמאיים מ-1 ל-2 ומספר שרי המערך עלה מ-13–14 ל-17. המפד"ל עצמה לא ניצלה את הגדלת הממשלה, שכן השר המיועד הרביעי, זרח ורהפטיג, סירב להיכנס לממשלה בגלל התנגדותו להסכם הקואליציוני. במהרה התפטר גם מיכאל חזני ובסיום כהונת הממשלה היו בה רק שני נציגים של המפד"ל.

מתוך 22 השרים, 15 שרים המשיכו מממשלות קודמות (מאיר, אלון, ספיר, דיין, שם טוב, פרס, אבן, גבתי, בר-לב, הלל, חזני, בורג, קול, גלילי וצדוק שלא כיהן בממשלה ה-15) ו-7 שרים כיהנו לראשונה בממשלה זו (אוזן, יריב, האוזנר, רבינוביץ, רבין, רוזן ורפאל)

המערךמפד"לליברלים עצמאיים
פער בין כהונותיהם של שרים שונים באותו המשרד, משמעו מילוי מקום על ידי ראש הממשלה
ממשלת ישראל השש עשרה
ט"ז באדר ה'תשל"ד - י"ג בסיוון ה'תשל"ד | 10 במרץ 1974 - 3 ביוני 1974
משרדשרמפלגהכהונה
שרי הממשלה
משרד ראש הממשלה ראש הממשלה

גולדה מאיר

המערךט"ז באדר ה'תשל"ד - י"ג בסיוון ה'תשל"ד10 במרץ 1974 - 3 ביוני 1974
משרד האוצר פנחס ספירהמערךט"ז באדר ה'תשל"ד - י"ג בסיוון ה'תשל"ד10 במרץ 1974 - 3 ביוני 1974
משרד הביטחון משה דייןהמערךט"ז באדר ה'תשל"ד - י"ג בסיוון ה'תשל"ד10 במרץ 1974 - 3 ביוני 1974
משרד הבריאות ויקטור שם-טובהמערךט"ז באדר ה'תשל"ד - י"ג בסיוון ה'תשל"ד10 במרץ 1974 - 3 ביוני 1974
משרד הדתות יצחק רפאלמפד"לט"ז באדר ה'תשל"ד - י"ג בסיוון ה'תשל"ד10 במרץ 1974 - 3 ביוני 1974
משרד ההסברה שמעון פרסהמערךט' בניסן ה'תשל"ד - י"ג בסיוון ה'תשל"ד1 באפריל 1974 - 3 ביוני 1974
משרד החוץ אבא אבןהמערךט"ז באדר ה'תשל"ד - י"ג בסיוון ה'תשל"ד10 במרץ 1974 - 3 ביוני 1974
משרד החינוך והתרבות סגן ראש הממשלה

יגאל אלון

המערךט"ז באדר ה'תשל"ד - י"ג בסיוון ה'תשל"ד10 במרץ 1974 - 3 ביוני 1974
משרד החקלאות חיים גבתיהמערךט"ז באדר ה'תשל"ד - י"ג בסיוון ה'תשל"ד10 במרץ 1974 - 3 ביוני 1974
משרד המסחר והתעשייה חיים בר-לבהמערךט"ז באדר ה'תשל"ד - ט' בניסן ה'תשל"ד10 במרץ 1974 - 1 באפריל 1974
משרד הפיתוח
משרד המשטרה שלמה הללהמערךט"ז באדר ה'תשל"ד - י"ג בסיוון ה'תשל"ד10 במרץ 1974 - 3 ביוני 1974
משרד המשפטים חיים יוסף צדוקהמערךט"ז באדר ה'תשל"ד - י"ג בסיוון ה'תשל"ד10 במרץ 1974 - 3 ביוני 1974
משרד הסעד מיכאל חזנימפד"לט"ז באדר ה'תשל"ד - י"ג בסיוון ה'תשל"ד10 במרץ 1974 - 4 באפריל 1974
משרד העבודה יצחק רביןהמערךט"ז באדר ה'תשל"ד - י"ג בסיוון ה'תשל"ד10 במרץ 1974 - 3 ביוני 1974
משרד הפנים יוסף בורגמפד"לט"ז באדר ה'תשל"ד - י"ג בסיוון ה'תשל"ד10 במרץ 1974 - 3 ביוני 1974
המשרד לקליטת עלייה שלמה רוזןהמערךט"ז באדר ה'תשל"ד - י"ג בסיוון ה'תשל"ד10 במרץ 1974 - 3 ביוני 1974
משרד השיכון יהושע רבינוביץהמערךט"ז באדר ה'תשל"ד - י"ג בסיוון ה'תשל"ד10 במרץ 1974 - 3 ביוני 1974
משרד התחבורה אהרן יריבהמערךט"ז באדר ה'תשל"ד - י"ג בסיוון ה'תשל"ד10 במרץ 1974 - 3 ביוני 1974
משרד התיירות משה קולליברלים עצמאיים

התפטר מהכנסת

ט"ז באדר ה'תשל"ד - י"ג בסיוון ה'תשל"ד10 במרץ 1974 - 3 ביוני 1974
משרד התקשורת אהרן אוזןהמערךט"ז באדר ה'תשל"ד - י"ג בסיוון ה'תשל"ד10 במרץ 1974 - 3 ביוני 1974
ללא תיק גדעון האוזנרליברלים עצמאייםט"ז באדר ה'תשל"ד - י"ג בסיוון ה'תשל"ד10 במרץ 1974 - 3 ביוני 1974
שמעון פרסהמערךט"ז באדר ה'תשל"ד - ט' בניסן ה'תשל"ד10 במרץ 1974 - 1 באפריל 1974
ישראל גליליהמערךט"ז באדר ה'תשל"ד - י"ג בסיוון ה'תשל"ד10 במרץ 1974 - 3 ביוני 1974
סגני השרים
משרד התקשורת ג'בר מועדיהמערךי"ד באייר ה'תשל"ד - י"ג בסיוון ה'תשל"ד6 במאי 1974 - 3 ביוני 1974

חילופי שרים

השר היוצאסיעהמשרדעילת סיום התפקידתאריך סיום התפקידהשר המחליף
מיכאל חזנימפד"למשרד הסעדהתפטרות4 באפריל 1974לא מונה מחליף

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


הקודם:
ממשלת ישראל החמש עשרה
1969–1974
ממשלת ישראל השש עשרה
10 במרץ 197413 ביוני 1974
הבא:
ממשלת ישראל השבע עשרה
1974–1977

🔥 Top keywords: ערב אל-עראמשהעמוד ראשימיוחד:חיפושחטיפת חיילי צה"ל בהר דבליגת האלופותקטגוריה:זמרים ישראליםמלחמת חרבות ברזלמיוחד:שינויים אחרוניםקערת ליל הסדרקטגוריה:זמרים השרים בעבריתשקשוקה (סדרת טלוויזיה)התקיפה האיראנית על ישראל (2024)ריאל מדרידרותם אבוהבנמר אנטוליעדי אשכנזיאיראןיריחו (טיל)נעמי פולניג'קי אלקייםקרלו אנצ'לוטימרדכי שפרפייסבוקדרגות צה"לטיל בליסטיישראלמנצ'סטר סיטיחטיפת משפחת ביבסמיוחד:רשימת המעקבערוץ 77 באוקטובריוטיובעומר אדםיוסי כהןחטיבת עציוניפסחכלי טיס בלתי מאוישז'וזפ גוארדיולהעונת 2023/2024 בליגת האלופות