ראלי דקר

משתתפי הראלי עוברים בדרכם איתני טבע בולטים ולעיתים רבות משתתפים רבים במרוץ לא זוכים להגיע לקו הסיום. הסיבות הן לעיתים תקלות מכניות ברכביהם, אך לא אחת מיתות ופציעות הן אלו שמנעו מהנהגים את השלמת כל הקטעים. כך, לדוגמה, בראלי אשר נערך ב-1988 נהרגו שישה אנשים, מהם שלושה משתתפים וכן שלוש עוברות אורח, תושבות המדינות בהן נערך המרוץ. מיתות תושבי אזורי הראלי אינן נדירות ומקרים דומים אירעו גם במרוצים מאוחרים יותר, כאשר האחרון בראלי 2006 בו נהרג בתאונה הרוכב אנדי קאלדקוט ושני ילדים תושבי המקום שנהרגו מפגיעת רכבי מרוץ חולפים.

אירועים בולטים אחרים בהיסטוריית ראלי דקאר כוללים את היעדרותו של מרק תאצ'ר, בנה של ראש ממשלת בריטניה דאז מרגרט תאצ'ר, כאשר איבד את דרכו בראלי 1982 ונמצא רק לאחר שישה ימים. במהלך המרוץ ב-1986 תאונת מסוק גבתה את חייהם של מספר אנשים, בהם אנשי תקשורת ואף מייסד המרוץ, תיירי סבין.

ריבוי התאונות הוביל לקריאה רבתי לביטול הראלי מטעמי בטיחות, הן של משתתפיו והן של תושבי המדינות אשר קיפחו את חייהם לעיתים. עם זאת, מרוצי הראלי המשיכו ברצף עד לשנת 2008, עת לראשונה בוטל המרוץ כיממה לפני הזנקתו מליסבון בעקבות חשש מפיגועי טרור. החשש הועלה בעקבות שורה של ניסיונות חטיפה ופעילות ערה מצד ארגון הטרור אל-קאעידה במאוריטניה. בעקבות איום הטרור הוזנק הראלי ב-2009 לראשונה בתולדותיו בדרום אמריקה. מסלול המרוץ נמתח בין ארגנטינה לצ'ילה.

באפריל 2009 פרסמו מארגני הראלי קריטריון חדש בעבור המתחרים על גבי אופנועים לפיו רק רוכבים שהתחרו באחד משלושת מרוצי ראלי דקר הקודמים או שהתחרו באחד מסבבי אליפות העולם בראלי של ה-FIM, יורשו להשתתף במרוץ שיתקיים ב-2010. למרות הביקורות הרבות שנשמעו כנגד החלטה זו המצמצמת משמעותית את כמות הרוכבים המורשים להתחרות באירוע, פרסם ארגון ASO המפיק את הראלי ביוני 2009 תקנה חדשה ונוספת לפיה לא יורשו להתחרות בראלי 2010 אופנועים בנפח הגבוה מ-450 סמ"ק. הסיבה להוראה חדשה זו, תוארה באתר המרוץ כניסיון לשמור על עלויות השתתפות נמוכות יחסית למתחרים חובבים. בעקבות הודעה זו, הודיעה יצרנית האופנועים KTM שניצחה בכל המרוצים משנת 2001 עד 2009 בקטגוריית האופנועים (באמצעות אופנועים שנפחם גדול מ-600 סמ"ק), על פרישה ואי השתתפות באירוע של 2010.

אופנועים (מוטו)

• קבוצה 1 (מרתון) - אופנועים מייצור סדרתי.
• קבוצה 2 - אופנועים משופרים.
• קבוצה 3 - טרקטורונים.

מכוניות

קטגוריית המכוניות כוללת כלי רכב שמשקלם עד 3,500 קילוגרם:

• קבוצה T1 - רכבי שטח משופרים.
• קבוצה T2 - רכבי שטח מייצור סדרתי.
• קבוצה פתוחה - רכבי שטח אחרים.

משאיות

קטגוריית המשאיות כוללת כלי רכב שמשקלם מעל 3,500 קילוגרם:

• קבוצה T4 - כלי רכב מייצור סדרתי (T4.1) או משופרים (T4.2).
• קבוצה T5 - כלי רכב לתמיכה טכנית במתחרים.

המשתתפים בראלי באים מלאומים רבים אך אינם מייצגים את מולדותיהם במרוץ. עיקר הזוכים בו באו לרוב ממדינות אירופאיות, כגון צרפת, רוסיה ואיטליה, וכן מיפן. מספר נהגים ישראלים ניסו אף הם את כוחם בראלי, בהם, ניר ברקת (2001, 2002), עידו כהן (2002, 2004) על גבי אופנועים השתתפו חזי עלון (2006) וגלעד בנאי (2007). הישראלי הראשון שהשתתף בראלי היה רוכב האופנוע אביב קדשאי ב-1996. צמד נוסף אשר התחרה בראלי דקר הם רז הימן והלל סגל (2012) אשר הגיעו במקום הראשון מבין הצוותים העצמאיים שמתחרים בפעם הראשונה ובמקום ה-26 בדירוג הכללי.

זוכי המרוץ לאורך השנים

שנה	מסלול	נהג מכונית מנצח	רוכב אופנוע מנצח	נהג משאית מנצח
1979	פריז-דקר	צרפת אלן גנסטיה (ריינג' רובר)	צרפת סיריל נבו (ימאהה XT500)	-
1980	פריז-דקר	שוודיה פרדי קוטולינסקי (פולקסווגן אילטיס)	צרפת סיריל נבו (ימאהה XT500)	אלג'יריה אטווה (סונקום)
1981	פריז-אלג'יר-דקר	צרפת רנה מטג (ריינג' רובר)	צרפת הוברט אוריול (ב.מ.וו GS800)	צרפת אדריאן וילט (ACMAT)
1982	פריז-אלג'יר-דקר	צרפת קלוד מרו (רנו 20)	צרפת סיריל נבו (הונדה XR550)	צרפת ז'ורז' גרואין (מרצדס-בנץ)
1983	פריז-אלג'יר-דקר	בלגיה ג'קי איקסס (מרצדס-בנץ G280)	צרפת הוברט אוריול (ב.מ.וו GS980)	צרפת ז'ורז' גרואין (מרצדס-בנץ)
1984	פריז-אלג'יר-דקר	צרפת רנה מטג (פורשה 911)	בלגיה גסטון רייר (ב.מ.וו GS980)	צרפת פייר ללו (מרצדס-בנץ)
1985	פריז-אלג'יר-דקר	צרפת פטריק זנירולי (מיצובישי פאג'רו אבולושן)	בלגיה גסטון רייר (ב.מ.וו GS980)	גרמניה קרל קפיטו (מרצדס-בנץ)
1986	פריז-אלג'יר-דקר	צרפת רנה מטג (פורשה 959)	צרפת סיריל נבו (הונדה NXR750)	איטליה ג'יאקומו ויסמרה (מרצדס-בנץ)
1987	פריז-אלג'יר-דקר	פינלנד ארי וטאנן (פיג'ו 205)	צרפת סיריל נבו (הונדה NXR750)	הולנד ז'אן דה רוי (דאף)
1988	פריז-אלג'יר-דקר	פינלנד ג'והא קנקקונן (פיג'ו 205)	איטליה אדי אוריולי (הונדה NXR800)	צ'כיה קרל לופרס (טטרה)
1989	פריז-תוניס-דקר	פינלנד ארי וטאנן (פיג'ו 405)	צרפת ז'יל לליי (הונדה NXR800)	-
1990	פריז-טריפולי-דקר	פינלנד ארי וטאנן (פיג'ו 405)	איטליה אדי אוריולי (קג'יבה אלפנט 900)	איטליה וילה (פרליני)
1991	פריז-טריפולי-דקר	פינלנד ארי וטאנן (סיטרואן ZX)	צרפת סטפן פטרהנסל (ימאהה YZE750)	צרפת ז'אק הוסה (פרליני)
1992	פריז-קייפטאון	צרפת הוברט אוריול (מיצובישי פאג'רו אבולושן)	צרפת סטפן פטרהנסל (ימאהה YZE850)	איטליה פרנססקו פרליני (פרליני)
1993	פריז-דקר	צרפת ברונו סאבי (מיצובישי פאג'רו אבולושן)	צרפת סטפן פטרהנסל (ימאהה YZE850)	איטליה פרנססקו פרליני (פרליני)
1994	פריז-דקר-פריז	צרפת פייר לרטיג (סיטרואן ZX)	איטליה אדי אוריולי (קג'יבה אלפנט 900)	צ'כיה קרל לופרס (טטרה)
1995	גרנדה-דקר	צרפת פייר לרטיג (סיטרואן ZX)	צרפת סטפן פטרהנסל (ימאהה YZE850)	צ'כיה קרל לופרס (טטרה)
1996	גרנדה-דקר	צרפת פייר לרטיג (סיטרואן ZX)	איטליה אדי אוריולי (ימאהה YZE850)	רוסיה ויקטור מוסקובסקיק (קאמאז)
1997	דקר-אגדס-דקר	יפן קנג'ירו שינוזוקה (מיצובישי פאג'רו אבולושן)	צרפת סטפן פטרהנסל (ימאהה YZE850)	אוסטריה פיטר רייף (הינו מוטורס)
1998	פריז-גרנדה-דקר	צרפת ז'אן-פייר פונטן (מיצובישי פאג'רו אבולושן)	צרפת סטפן פטרהנסל (ימאהה YZE850)	צ'כיה קרל לופרס (טטרה)
1999	גרנדה-דקר	צרפת ז'אן-לואי שלסר (שלסר-רנו באגי)	צרפת ריצ'רד סיינקט (ב.מ.וו F650)	צ'כיה קרל לופרס (טטרה)
2000	פריז-דקר-קהיר	צרפת ז'אן-לואי שלסר (שלסר-רנו באגי)	צרפת ריצ'רד סיינקט (ב.מ.וו F650)	רוסיה ולדימיר קגין (קאמאז)
2001	פריז-דקר	גרמניה יוטה קליינשמידט (מיצובישי פאג'רו אבולושן)	איטליה פבריציו מאוני (KTM 660)	צ'כיה קרל לופרס (טטרה)
2002	אראס-מדריד-דקר	יפן הירושי מסוקה (מיצובישי פאג'רו אבולושן)	איטליה פבריציו מאוני (KTM 950)	רוסיה ולדימיר קגין (קאמאז)
2003	מרסיי-שארם א-שייח'	יפן הירושי מסוקה (מיצובישי פאג'רו אבולושן)	צרפת ריצ'רד סיינקט (KTM 660)	רוסיה פירדוס קבירוב (קאמאז)
2004	קלרמונט-פראנד-דקר	צרפת סטפן פטרהנסל (מיצובישי פאג'רו אבולושן)	ספרד נני רומה (KTM 660)	רוסיה ולדימיר קגין (קאמאז)
2005	ברצלונה-דקר	צרפת סטפן פטרהנסל (מיצובישי פאג'רו אבולושן)	צרפת סיריל דספרה (KTM 660)	רוסיה פירדוס קבירוב (קאמאז)
2006	ליסבון-דקר	צרפת לוק אלפנד (מיצובישי פאג'רו אבולושן)	ספרד מארק קומה (KTM 660)	רוסיה ולדימיר קגין (קאמאז)
2007	ליסבון-דקר	צרפת סטפן פטרהנסל (מיצובישי פאג'רו אבולושן)	צרפת סיריל דספרה (KTM 690)	הולנד הנס סטייסי (מאן)
2008	(בוטל)	-	-	-
2009	ארגנטינה - צ'ילה	דרום אפריקה ג'ינייה דה-ויליירס (פולקסווגן)	ספרד מארק קומה (KTM 690)	רוסיה פירדוס קבירוב (קאמאז)
2010	ארגנטינה - צ'ילה	ספרד קרלוס סאינס (פולקסווגן)	צרפת סיריל דספרה (KTM 690)	רוסיה ולדימיר קגין (קאמאז)
2011	ארגנטינה - צ'ילה	קטר (מדינה) נאסר אל-עטיה (פולקסווגן)	ספרד מארק קומה (KTM 450)	רוסיה ולדימיר קגין (קאמאז)
2012	ארגנטינה - צ'ילה - פרו	צרפת סטפן פטרהנסל (מיני All 4 רייסינג)	צרפת סיריל דספרה (KTM 450)	הולנד ג'רארד דה רוי (איווקו)
2013	פרו - ארגנטינה - צ'ילה	צרפת סטפן פטרהנסל (מיני All 4 רייסינג)	צרפת סיריל דספרה (KTM 450)	רוסיה אדוארד ניקולייב (קאמאז)
2014	ארגנטינה - צ'ילה	ספרד נני רומה (מיני All 4 רייסינג)	ספרד מארק קומה (KTM 450)	רוסיה אנדריי קרגינוב (קאמאז)
2015	ארגנטינה - צ'ילה	קטר (מדינה) נאסר אל-עטיה (מיני All 4 רייסינג)	ספרד מארק קומה (KTM 450)	רוסיה אייראט מרדיב (קאמאז)
2016	ארגנטינה - ארגנטינה	צרפת סטפן פטרהנסל (פז'ו 2008)	אוסטרליה טובי פרייס (KTM 450)	הולנד ג'רארד דה רוי (איווקו)
2017	פאראגוואי - בוליביה - ארגנטינה	צרפת סטפן פטרהנסל (פז'ו 3008)	בריטניה סם סנדרלנד (KTM 450)	רוסיה אדוארד ניקולייב (קאמאז)
2018	פרו - בוליביה - ארגנטינה	ספרד קרלוס סאינס (פז'ו 3008)	אוסטריה מטיאס ווקנר (KTM 450))	רוסיה אדוארד ניקולייב (קאמאז)
2019	פרו - פרו - ארגנטינה	קטר (מדינה) נאסר אל-עטיה (טויוטה היילקס)	אוסטרליה טובי פרייס (KTM 450))	רוסיה אדוארד ניקולייב (קאמאז)
2020	ערב הסעודית	ספרד קרלוס סאינס (מיני אקס-רייד)	ארצות הברית ריקי בראבק (הונדה CRF 450)	רוסיה אנדריי קרגינוב (קאמאז)
2021	ערב הסעודית	צרפת סטפן פטרהנסל (מיני אקס-רייד)	ארגנטינה קווין בנאווידס (הונדה CRF 450)	רוסיה דמיטרי סוטניקוב (קאמאז מאסטר בחסות קאמאז)
2022[1]	ערב הסעודית	קטר (מדינה) נאסר אל-עטיה (טויוטה היילקס)	בריטניה סאם סאנדלרלנד	רוסיה דמיטרי סוטניקוב (קאמאז מאסטר בחסות קאמאז)
2023	ערב הסעודית	קטר (מדינה) נאסר אל-עטיה (טויוטה היילקס)	ארגנטינה קויין בנאווידס (KTM)	הולנד יאנוס ואן קסטרן (איווקו)

• 
  מסלול ראלי ליסבון-דקר 2006
• 
  ניסאן פטרול בראלי 2007
• 
  מרצדס-בנץ אונימוג בראלי 2006
• 
  משאית קמאז בראלי 2004
• 
  באולר ויילדקט בראלי 2007

מיזמי קרן ויקימדיה
דיווחים בוויקיחדשות: לראשונה: ראלי דקר בוטל בעקבות חשש מטרור
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ראלי דקר

• אתר האינטרנט הרשמי של ראלי דקר (בגרמנית, באנגלית, בספרדית ובצרפתית)
• אתר הראלי דקר
• איתי אורן, אסא ששון, מרימים אבק: המתחרים הישראלים בראלי דקאר לא חוששים מפוליטיקה, באתר TheMarker‏, 4 בינואר 2024
• ראלי דקר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

• ראלי דקר, ברשת החברתית פייסבוק
• ראלי דקר, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• ראלי דקר, ברשת החברתית אינסטגרם
• ראלי דקר, ברשת החברתית טיקטוק
• ראלי דקר, סרטונים בערוץ היוטיוב