F

אות באלפבית הלטיני

F (אף) היא האות השישית באלפבית הלטיני, נהגית כפ"א רפויה, כלומר עיצור שפתי-שיני, חוכך, אטום (/IPA: /f).

Ff
Ff
Ff
אלפבית לטיני
AaBbCcDdEeFfGg
HhIiJjKkLlMmNn
OoPpQqRrSsTtUu
VvWwXxYyZz

האטרוסקים היו אלה שהמציאו את הדיגרף הזה; F עצמה סימלה את /w/ בשפה האטרוסקית כמו ביוונית (שם האות F, אשר נקראה דיגמא ביוונית, נעלמה בעקבות היעלמותה של ההברה /w/ מהשפה). מקורה של F הוא באות השמית וו (wâw) אשר גם ייצגה /w/ ובמקור ייצגה כנראה וו או אלה.

ייצוגים נוספים של האות F

דגל הקוד הבינלאומי של האות F.

באלפבית פונטי מיוצגת האות על ידי המילה "פוקסטרוט" (Foxtrot).

ב-ASCII מיוצגת האות על ידי 70 (F) ו-102 (f).

בקוד מורס מיוצגת האות על ידי שתי נקודות, קו ונקודה:

··-·

בכתב ברייל:

התפתחות האות F

וו פרוטו שמיתוו פיניקיתדיגמא יווניתW אטרוסקיתF אטרוסקיתF לטינית

משמעויות של האות

בהקשרים מסוימים, F יכולה לסמל:

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא F בוויקישיתוף