אלפבית ערבי
| אלפבית ערבי | ||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ا | ب | ت | ث | ج | ح | |||||||
| خ | د | ذ | ر | ز | س | |||||||
| ش | ص | ض | ط | ظ | ع | |||||||
| غ | ف | ق | ك | ل | م | |||||||
| ||||||||||||
| סימנים נוספים | ||||||||||||
| ||||||||||||
| אותיות חיצוניות | ||||||||||||
| ||||||||||||
| תשכיל | ||||||||||||
| ||||||||||||
| ||||||||||||
האלפבית הערבי הוא כתב שהתפתח מהאלפבית הארמי הנבטי ושימש במקור לכתיבת השפה הערבית, אך כיום משמש לכתיבת שפות רבות, בעיקר בשל השפעת האסלאם על תרבויות שונות. האלפבית הערבי החל לשמש באופן רחב במאה ה-4 לספירה בחצי האי ערב, אך הופיע לראשונה בשנת 512 לספירה.[דרושה הבהרה] בשפה הארמית הנבטית ישנם פחות עיצורים מאשר בערבית, כך שלצורך כתיבת הערבית נוספו לאלפבית הארמי הנבטי אותיות נוספות על ידי הוספת נקודות לצורות הגרפיות הקיימות. עם התפשטות השימוש באלפבית הערבי לשפות אחרות נוספו לו סימנים נוספים, לביטוי צלילים שאינם קיימים בערבית.
האלפבית הערבי נכתב אופקית, מימין לשמאל, פרט לספרות – הנכתבות משמאל לימין. כיוון שהוא נכתב ומודפס בכתב מחובר ומכיוון שהחיבור הוא לפי דפוס קבוע, יש באלפבית הערבי ארבע גרסאות שונות לכל אות בהתאם למיקומה במילה, למעט האותיות הנעדרות יכולת קישור בעמדות מסוימות.
קיימים שני סדרים לאלפבית הערבי:
- האחד מכונה הג'אי (هجائي), המסודר לפי מקבצי צורות של אותיות האלפבית הערבי, והוא הסדר המקובל בשימוש במילונים (לפיו מסודרות האותיות בתיבה השמאלית העליונה).
- השני מכונה אבג'די (أبجدي), שמקורו בסדר האותיות באלפבית הפיניקי, דומה לסדר הקיים באלפבית העברי, והוא בא מאותו מקור. סדר זה משמש למתן ערכים מספריים לאותיות ("גימטריה").
בערבית הכתב משמש כאבג'ד, כלומר כתב בו מציינים תנועות לעיתים רחוקות בלבד.
צורות האותיות
במקרים בהם ויקיפדיה העברית אימצה תקן שונה מזה של האקדמיה ללשון, מופיעים התעתיקים החלופיים זה לצד זה, מימין תקן האקדמיה[1] ומשמאל תקן ויקיפדיה העברית[2]. אם קיים תקן לתעתיק מדויק השונה מהתעתיק הפשוט, אזי מופיע התעתיק המדויק מתחת לפשוט. יש לציין שבניבים שונים ישנן הגיות שונות, במעט או בהרבה, בחלק מהאותיות.
| אותיות האלפבית הערבי | ||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מבודדת | תחילית | אמצעית | סופית | צורות נוספות | שם האות | תעתיק לעברית | הגייה (IPA) | דוגמה למילה | ||||
| האקדמיה ללשון העברית | ויקיפדיה | ערבית יהודית | האקדמיה ללשון העברית | ויקיפדיה | ערבית יהודית | |||||||
| ا | ﺎ | أإآٱـأـإـآـٱ | אליף | א | [ʔ], [aː] | قَالَ - קַאלַ אָמַר | ||||||
| ﻻ | ـﻼ | ﻷﻹﻵـﻸـﻺـﻶ | לאם אליף | לַא | מִשתנה[3] | أَوْلاد - אַוְלַאד ילדים | ||||||
| ب | بـ | ـبـ | ـب | בַּא | ב | [b] | بَدَأَ - בַּדַאַ התחיל | |||||
| ت | تـ | ـتـ | ـت | תַּא | ת | [t] | بِنْت - בִּנְת בת | |||||
| ث | ثـ | ـثـ | ـث | ת'א | ת֗א או ת֒א | פשוט: ת' מדויק: תֿ | ת' | ת֗ או ת֒ | [θ] | ثُوم - ת'וּם שׁוּם | ||
| ج | جـ | ـجـ | ـج | ג'ים | ג֗ים | ג' | ג֗ | [ʤ] | جَدِيد - גַ'דִיד חדש | |||
| ح | حـ | ـحـ | ـح | חא | ח | [ħ] | حِمَار - חִמַאר חמור | |||||
| خ | خـ | ـخـ | ـخ | ח'א | כ֗א | ח'א | ח' או כ"ף רפה | כ֗, ך֗ | [χ] ~ [x] | خَطَر - חַ'טַר סכנה | ||
| د | ـد | דַאל | ד | [d] | دَار - דַאר בית | |||||||
| ذ | ـذ | ד'אל | ד֗אל | פשוט: ד' מדויק: דֿ | ד' | ד֗ | [ð] | ذَهَبَ - דַ'הַבַּ הָלַך | ||||
| ر | ـر | רא | ר | [r] | رَأْس - רַאְס ראש | |||||||
| ز | ـز | זאי | ז | [z] | وَزِير - וַזִיר שָׂר | |||||||
| س | سـ | ـسـ | س | סין | ס | [s] | سَبْع - סַבְּע שֶׁבע | |||||
| ش | شـ | ـشـ | ـش | שׁין | ש | [ʃ] | عَاشَ - עַאשַׁ חַי (פועל בעבר) | |||||
| ص | صـ | ـصـ | ـص | ס'אד צאד | סאד צאד | צאד | פשוט: ס' מדויק: צ, ץ | פשוט: ס מדויק: צ, ץ | צ, ץ | [sˤ] | صَغِير - צַעִ'יר קטן | |
| ض | ضـ | ـضـ | ـض | דאד דׄאד | דאד צ'אד | צ֗אץ֗ | פשוט: ד מדויק: צ֗, ץ֗ | פשוט: ד מדויק: צ', ץ' | צ֗, ץ֗ | [dˤ] | أَرْض - אַרְדׄ ארץ | |
| ط | طـ | ـطـ | ـط | טא | ט | [tˤ] | طَوِيل - טַוִיל ארוך | |||||
| ظ | ظـ | ـظـ | ـظ | זא ט֗א | זא ט'א | ט֗א | פשוט: ז מדויק: ט֗ | פשוט: ז מדויק: ט' | ט֗ | [ðˤ] | ظِلّ - טִ'ל צל | |
| ع | عـ | ـعـ | ـع | עַיְן | ע | [ʕ] | عَلَم - עַלַם דֶּגֶל | |||||
| غ | غـ | ـغـ | ـغ | ר'ין גֿין | רין או גין ע'ין | גין | פשוט: ר' (למעט בכתיב מושרש, כגון "אבו גוש") מדויק: ע֗ | פשוט: ר או ג מדויק: ע' | ג | [ʁ] ~ [ɣ] | لُغَة - לֻעַ'הֿ שׂפה | |
| ف | فـ | ـفـ | ـف | פא | פ, ף (תמיד רפות) | [f] | فَهِمَ - פַהִםַ הבין | |||||
| ق | قـ | ـقـ | ـق | קאף | ק | [q] | قَصْر - קַצְר ארמון | |||||
| ك | كـ | ـكـ | ـك | כאף | פשוט: כ (תמיד דגושה, גם בסוף מילה) מדויק: כ, ך | כ (גם בסוף מילה) | כ, ך (תמיד דגושות) | [k] | كَبُرَ - כַּבֻּרַ גָּדַל (נעשה גדול) | |||
| ل | لـ | ـلـ | ـل | לאם | ל | [l] | عَلَى - עַלַא על | |||||
| م | مـ | ـمـ | ـم | מים | מ, ם | [m] | مَعَ - מַעַ עִם | |||||
| ن | نـ | ـنـ | ـن | נון | נ, ן | [n] | نِصْف - נִצְף חצי/מחצית | |||||
| ه | هـ | ـهـ | ـه | הַא | ה | [h] | هٰذَا - הַאדַ'א זֶה | |||||
| ة | ـة | תַּא מַרְבּוּטַה (סימן) | בנפרד: ה, בנסמך: ת | הׄׄ או ה̈ או ה࣫ | كُرَّة - כֻּרַהֿ כדור | |||||||
| و | ـو | װַאוּ | ואו | ו | [w], [uː] | وَصَلَتْ - וַצַלַתְ הִגיעה | ||||||
| ى | ـى | אַלִיף מַקְצוּרַה (סימן) | א | א | مُسْتَشْفَى - מֻסְתַשְׁפַא בית חולים | |||||||
| ي | يـ | ـيـ | ـي | יא | י | [j], [i] | جَدِيد - גַ'דִיד חדש | |||||
| ﺀ (וגםأ إ ؤ ئ) | המזה (סימן) | פשוט: א מדויק: א' | [ʔ] | مَاء - מַאא' מים | ||||||||
אותיות ארז דוד' (ارز دوذ)
כל האותיות באלפבית הערבי מתחברות לאות הבאה אחריהן, מלבד קבוצה של שש אותיות: אליף, דאל, ד'אל, רא, זאי וואו.
6 אותיות אלו הן האותיות היחידות בערבית שכשהן בתחילת מילה או באמצע מילה - אין הן מתחברות שמאלה כלומר לאות שאחריהן. למשל במילה "ظروف" (מעטפות):
האות "רא" מתחברת ימינה (לאות שלפניה) אולם לא שמאלה, לאות "ואו".
ה"ואו" אינה מתחברת ימינה כי האות "רא" אינה מתחברת שמאלה. האות "ואו" אינה מתחברת שמאלה כי היא אחת האותיות שאינן מתחברות שמאלה.
האותיות "ואו" ו"פא" יכולות עקרונית להתחבר ימינה, לאות שלפניהן, אבל רק אם האות שלפניהן מתחברת שמאלה. היות במקרה זה האות שלפניהן - "רא" לפני "ואו" ו"ואו" לפני "פא" - אינן מתחברות שמאלה, האותיות הבאות אינן מתחברות ימינה.
השפות הנכתבות באלפבית הערבי
| תפוצת האלפבית הערבי בעולם | |
|---|---|
 | |
| → מדינות בהן האלפבית הערבי הוא הכתב הרשמי היחיד | |
| → מדינות בהן משמש האלפבית הערבי לצד כתבים אחרים | |
בעקבות תפוצת האסלאם הפך האלפבית הערבי למקובל לא רק לכתיבת השפה הערבית אלא גם לכתיבת שפות נוספות.
השפות הבאות נכתבות באמצעות גרסאות שונות של האלפבית הערבי:
- ערבית
- פרסית
- אורדו
- פשטו
- סינדית
- כורדית
- מלאית - כתב המבוסס על האלפבית הערבי והקרוי ג'אווי, בשימוש בעיקר בהקשרים דתיים.
- אינדונזית - בדיוק כמו המלאית
שפות שבהן האלפבית הערבי חדל להיות בשימוש:
קליגרפיה ערבית
(בסמ־(א)ללה א (ל)רחמן א (ל)רחים): הפסוק מתחיל למטה מימין, ומטפס למעלה ושמאלה
האלפבית הערבי, על אותיותיו, היה אחד הנושאים החשובים באומנות הערבית כפי שניתן לראות בעבודות קליגרפיה ערביות. עוד ניתן לומר כי האותיות הערביות שולבו באמנות הערבסקה (כמו בדוגמה למטה). במאה ה-19 איברהים אל-יאזג'י צמצם את מספר הסימנים מכ-300 ל-60, מה שאיפשר, בהמשך, להתקדם לבניית מכונת כתיבה ערבית.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אברהים, ר., האורתוגרפיה הערבית וקריאה אוטומטית בקרב קוראים מיומנים, באתר פסיכולוגיה עברית, 2015
- חידון אותיות בערבית, באתר לרגו
אלפבית ערבי, דף שער בספרייה הלאומית
