קאזואו אישיגורו

קאזואו אישיגורו נולד בשנת 1954 בנגסאקי שביפן, בן לשיזוקו ולשיזואו אישיגורו. בשנת 1960 היגר עם משפחתו (הוריו ושתי אחיותיו) לגילדפורד שבאנגליה, שם עסק אביו, שהיה מומחה לאוקיינוגרפיה, במחקר במכון הבריטי לאוקיינוגרפיה (אנ'). לאחר סיום לימודיו בתיכון יצא לטיול של שנה בארצות הברית ובקנדה. בשנת 1974 החל ללמוד באוניברסיטת קנט, ובשנת 1978 קיבל תואר ראשון באנגלית ובפילוסופיה. הוא עסק במשך שנה בכתיבת סיפורת, ובשנת 1980 קיבל תואר שני בכתיבה יוצרת מהאוניברסיטה של מזרח אנגליה. בשנת 1982 קיבל אזרחות בריטית.

בשנת 2002 בחר את אלבומה של זמרת הג'אז סטייסי קנט, "They Can't Take That Away from Me", כאחד התקליטורים שייקח עמו לאי בודד, ובעקבות זאת פנתה אליו קנט בבקשה שיכתוב למענה, וכך החל שיתוף פעולה ביניהם. אישיגורו וקנט כתבו יחד ארבעה שירים מקוריים, הנכללים באלבומה משנת 2007, "Breakfast on the Morning Tram". שיתוף פעולה זה נמשך באלבומה "The Changing Lights" משנת 2013.

בשנת 2005 כתב את התסריט לסרטו של ג'יימס אייבורי "הרוזנת הלבנה"; סרט דרמה-היסטורי בהשתתפותם של רייף פיינס, ונסה רדגרייב והירויוקי סנאדה.

בשנת 2022 לקח חלק בכתיבת התסריט לסרט הדרמה "לחיות" שביים אוליבר הרמנוס ומבוסס על הסרט היפני "איקירו" משנת 1952 מאת הבמאי אקירה קורוסאווה.

חיים אישיים

אישיגורו נשוי מאז 1986 ללורנה מקדוגל, עובדת סוציאלית. לבני הזוג בת אחת, והם מתגוררים בלונדון.

סגנון כתיבה

ספריו לרוב מתוארים בגוף ראשון ועוסקים בכשלים אישיותיים. מטרתם לגרום לקורא לחוש בו-זמנית אמפתיה למספר יחד עם תחושה בלתי נמנעת של כשל מתמשך המוביל לבעיה בלתי פתירה. הסיומת, לרוב, אינה מובילה לפתרון בעיה, פורקן כלשהו, או תובנה עצמית משמעותית של המספר.

מרבית ספריו מתרחשים בעבר. יוצא דופן הוא הרומן "Never Let Me Go", המתרחש בעתיד (יחסית לזמן הכתיבה), והוא ספר מדע בדיוני, על אף שנושאו המרכזי איננו התפתחויות טכנולוגיות בעתיד.

יחסו ליפן

אישיגורו נולד ביפן באחת הערים המפורסמות ביותר בהיסטוריה (נגסאקי שבדרום יפן, שספגה את הפצצה האטומית אחרי הירושימה). שמו - קָזוּאוֹ אִישִיגוּרוֹ - הוא יפני באופן בולט ועלילות שני ספריו הראשונים מתרחשות ביפן. עם זאת, אישיגורו הסביר בראיונות שמכיוון שעזב את יפן בגיל צעיר, ספריו אינם יפניים באופיים ויפן שהוא מתאר בספריו היא, לדבריו, יפן דמיונית.

• נוף גבעות חיוור (1982), תרגם דורון קורן, ספרית מעריב, 1983.
• אמן של העולם הצף (1986), תרגמה צילה אלעזר, ספרית מעריב, 1987. תרגום נוסף: עידית שורר, הוצאת כתר, 2011.^[2]
• שארית היום (1989), תרגמה צילה אלעזר, מחברות לספרות, הוצאה ראשונה, 1992.הוצאה שנייה, 2006.
• באין נחמה (1995), תרגם מאיר ויזלטיר, הספריה החדשה, 1997.
• כשהיינו יתומים (2000), תרגם מאיר ויזלטיר, הספריה החדשה, 2001.^[3]
• לעולם אל תיתן לי ללכת ‏(2005) תרגמה אלינוער ברגר, הספריה החדשה, 2019.
• Nocturnes ‏(2009) – אוסף סיפורים קצרים.
• הענק הקבור ‏(2015), תרגמה אלינוער ברגר, הספריה החדשה, 2020^[4].
• קלרה והשמש, תרגום דבי אילון, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2022^[5]. בגוף ראשון מפי רובוטית.

הספר "שארית היום" זכה בפרס בוקר ואף עובד לסרט באותו שם (1993) בכיכובם של אמה תומפסון ואנתוני הופקינס.

בשנת 2010 יצא לאקרנים עיבוד של ספר נוסף של אישיגורו, Never Let Me Go (בעברית תורגם ל"לעולם אל תתן לי ללכת"), בכיכובם של קארי מאליגן, קירה נייטלי ואנדרו גארפילד

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: קאזואו אישיגורו
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קאזואו אישיגורו

• קאזואו אישיגורו, ברשת החברתית פייסבוק
• קאזואו אישיגורו, ברשת החברתית Goodreads
• קאזואו אישיגורו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• קאזואו אישיגורו, באתר פרס נובל (באנגלית)
• NHK WORLD (December 2017). Exclusive Interview with Kazuo Ishiguro
• עופרה עופר אורן, "כשהיינו יתומים": האם המזרח "הרחוק" הוא בעצם מרכז העולם, בבלוג "סופרת ספרים", 9 באוגוסט 2016
• אלעד זרט, ספר טיסה: לעולם אל תיתן לי ללכת - קאזואו אישיגורו, באתר "ידיעות אחרונות", 15 באוגוסט 2019
• רונן טל, קאזואו אישיגורו: "אני מרגיש שאני כותב את אותו ספר שוב ושוב", באתר הארץ, 23 בפברואר 2023
• עופרה עופר אורן, "קלרה והשמש": מה קורה אם מדברים אל השמש?, בבלוג "סופרת ספרים", 23 בפברואר 2023
• קזואו אישיגורו (1954-), דף שער בספרייה הלאומית