אבעבועות הקוף
אבעבועות הקוף (או אבעבועות הקופים; באנגלית: Mpox או Monkeypox) היא מחלה זיהומית הנגרמת על ידי נגיף אבעבועות הקוף, ויכולה להופיע בבעלי חיים מסוימים כולל בני אדם.[1]
 | |
| פריחת אבעבועות הקוף | |
| תחום | מחלות זיהומיות  |
|---|---|
| מיקום אנטומי | עור |
| סיבות | נגיף |
| גורם | נגיף אבעבועות הקוף Monkeypox virus |
| גורמי סיכון | אכילת בשר של חיות בר, נשיכת חיה או שריטה ומגע עם אדם נגוע. |
| תסמינים | חום, כאבי ראש, כאבי שרירים, בלוטות לימפה נפוחות, תחושת עייפות, פריחה ושלפוחיות על גבי העור. |
| אבחון | בדיקת דם יחד עם מאפיינים קליניים. |
| טיפול | נכון לעכשיו לא הוכח טיפול יעיל או בטוח אך נמצא כי החיסון נגד אבעבועות שחורות מונע את הזיהום של אבעבועות הקוף. |
| פרוגנוזה | הסיכון למוות אצל נדבקים עומד על פחות מ-1% בעת טיפול וכ-10% ללא מתן טיפול. |
| קישורים ומאגרי מידע | |
| eMedicine | 1134714 |
| MeSH | D045908 |
| סיווגים | |
| ICD-10 | B04 |
| ICD-11 | 1E71 |
  | |
הדבקה באבעבועות הקוף יכולה להתרחש כתוצאה מטיפול בבשר של מיני חיות בר, נשיכת חיה או שריטה, מגע עם נוזלי גוף, חפצים מזוהמים, או מגע קרוב עם אדם נגוע.[2] הנגיף מועבר בדרך כלל בין מכרסמים מסוימים באפריקה.[2] ניתן לאשר אבחנה על ידי בדיקת נגע ל-DNA של הנגיף.[3] המחלה יכולה להופיע בדומה לאבעבועות רוח.[4]
החיסון נגד אבעבועות שחורות נחשב כמפחית את הסיכוי לקבל זיהום של אבעבועות הקוף.[3] בשנת 2019 אושר חיסון למחלה בארצות הברית.[5] אין תרופה ידועה.[6] התרופות סידופוביר וברינצידופוביר עשויות גם הן להיות שימושיות.[4] הסיכון למוות אצל הנדבקים הוא פחות מ-1% בעת סיוע טיפולי ועד 11% ללא מתן טיפול.[7][8][9]
המחלה מתפשטת בעיקר במרכז ומערב אפריקה.[10] היא זוהתה לראשונה בשנת 1958 בקרב קופי מעבדה.[10] המקרים הראשונים בבני אדם התגלו ב-1970 ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו.[10] התפרצות שהתרחשה בארצות הברית בשנת 2003 אותרה בחנות חיות שבה נמכרו מכרסמים גמביים מיובאים.[3] במאי 2022 החלה התפרצות חריגה של המחלה.
סימנים ותסמינים
מחלת אבעבועות הקוף דומה למחלת האבעבועות השחורות, אם כי היא לרוב מתונה יותר.[11] התסמינים מתחילים בחום, כאבי ראש, כאבי שרירים, בלוטות לימפה נפוחות ותחושת עייפות.[7] לאחר מכן מופיעה פריחה שיוצרת שלפוחיות וקרום מעליהן.[7] משך הזמן מהחשיפה להופעת התסמינים הוא בסביבות 10 ימים.[7] משך התסמינים הוא בדרך כלל 2 עד 5 שבועות.[7]
הדבקה מוגבלת מאדם לאדם דווחה באזורים שבהם המחלה אנדמית באפריקה.[8]
גורם
נגיף אבעבועות הקוף
נגיף אבעבועות הקוף Monkeypox virus גורם למחלה גם בבני אדם וגם בבעלי חיים. הוא זוהה לראשונה בשנת 1958 כפתוגן של קופי מקוק אוכל סרטנים המשמשים כחיות מעבדה. המקוק אוכל הסרטנים משמש לעיתים קרובות לניסויים נוירולוגיים. נגיף אבעבועות הקוף הוא נגיף אורתופוקס, סוג ממשפחת הפוקסיוורידיה שכולל מיני נגיפים אחרים שתוקפים יונקים. הנגיף נמצא בעיקר באזורי יערות גשם טרופיים של מרכז ומערב אפריקה.[1]
הנגיף התגלה לראשונה בקופים (ומכאן שמו) ב-1958, ובבני אדם ב-1970. בין השנים 1970 ל-1986 דווח על למעלה מ-400 מקרים בבני אדם. התפרצויות נגיפיות קטנות עם שיעור תמותה בטווח של 10% ושיעור דומה של הידבקות משנית מאדם לאדם מתרחשות באופן שגרתי במרכז ומערב אפריקה המשוונית.[12] סבורים שנתיב ההדבקה העיקרי הוא מגע עם בעלי חיים נגועים או עם נוזלי גוף שלהם.[12] ההתפרצות הראשונה שדווחה מחוץ ליבשת אפריקה התרחשה בארצות הברית בשנת 2003 במדינות המערב התיכון של אילינוי, אינדיאנה וויסקונסין, עם אירוע אחד בניו ג'רזי. בחקירה שנערכה התגלה שמקור ההתפרצות הוא מרמיטה נובחנית שנדבקה מחולדה אוגרת גמבית מיובאת.[3] לא אירעו מקרי מוות.[13]
נתונים אחרונים מישראל מצביעים על כ 17% מנדבקי אבעבועות הקוף הם נשאי HIV מטופלים. כמו כן במקרים נדירים פחות מ-0.5 אחוז מהמקרים ניתן להידבק בדרכים אחרות כמו על ידי מגע ישיר עם נוזלי הגוף של בעל חיים נגוע. הנגיף יכול להתפשט גם מאדם לאדם, על ידי מגע נשימתי (באוויר) או על ידי מגע עם נוזלי גופו של אדם נגוע. גורמי הסיכון להדבקה כוללים שיתוף מיטה או חדר, או שימוש באותם כלים כמו אדם נגוע. סיכון מוגבר להדבקה קשור לגורמים הכרוכים בהחדרת הנגיף לרירית הפה.[14] תקופת הדגירה היא 10–14 ימים. תסמינים פרודרומליים כוללים נפיחות של בלוטות הלימפה, כאבי שרירים, כאבי ראש, וחום לפני הופעת הפריחה. הפריחה קיימת בדרך כלל רק באזור הגֵו, אך עלולה להתפשט לכפות הידיים ולכפות הרגליים בחלוקה צנטריפוגלית. הנגעים המקולריים הראשוניים הם בעלי מראה פָּפּוּלרי, ולאחר מכן מראה שלפוחיתי ופוסטולרי.[14]
מאגר ומקורות נוספים לנגיף
בנוסף לקופים, הנגיף נמצא גם בחולדה אוגרת גמביאנית, בנמנמניים, ובסנאים אפריקאיים (סנאי שמש (אנ') וסנאי אפריקני מפוספס). ייתכן שאכילת בשרם של בעלי חיים אלה היא דרך חשובה שבה עובר הנגיף לבני אדם.[15]
איבחון
ניתן לאמת את האבחנה על ידי בדיקה לאיתור הנגיף. הבדיקה המועדפת היא PCR של הנגעים. הנגיף אינו נשאר זמן רב בדם, ומכאן שבדיקות דם עלולות לא לזהות את המחלה. תוצאות הבדיקה יפורשו יחד עם מאפיינים קליניים.[11]
מניעה
ההנחה היא שחיסון נגד אבעבועות שחורות מסוגל להגן על בני אדם מזיהום באבעבועות הקוף, מכיוון שהם נגיפים קרובים, ומכיוון שהחיסון נגד אבעבועות שחורות הצליח להגן באופן מלא על קופים שהוזרקה להם מנה קטלנית של אבעבועות הקוף, במסגרת ניסוי.[16]
דווח כי חיסון נגד אבעבועות שחורות מפחית את הסיכון לאבעבועות הקוף בקרב אנשים שחוסנו בעבר באפריקה. הירידה בחסינות בפני נגיפי אבעבועות באוכלוסיות חשופות היא גורם שמשפיע על שכיחות אבעבועות הקוף. מייחסים זאת הן לדעיכת החסינות הצולבת בקרב אלה שחוסנו לפני שהופסקו החיסונים ההמוניים נגד אבעבועות שחורות ב-1980, והן לשיעור ההולך וגדל בהדרגה של אנשים לא מחוסנים.[14] המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) בארצות הברית ממליץ שאנשים שחוקרים התפרצויות של אבעבועות הקוף ומעורבים בטיפול באנשים נגועים או בבעלי חיים נגועים יקבלו חיסון נגד אבעבועות שחורות כדי להגן עליהם מפני אבעבועות הקוף. גם אנשים שהיו בקשר קרוב או אינטימי עם אנשים או בעלי חיים שאושרו כסובלים מאבעבועות הקוף צריכים להתחסן.
ה-CDC אינו ממליץ לתת חיסון טרום חשיפה לווטרינרים שלא נחשפו לנגיף, לאנשי צוות וטרינריים ולקציני בקרת בעלי חיים, אלא אם כן אנשים אלו מעורבים בחקירות שטח של הנגיף.
במאי 2022 התחילו לחסן בבריטניה אנשים שבאו במגע עם חולים באבעבועות הקוף, במטרה לקטוע את שרשרת ההדבקה בתחילתה.[17]
טיפול
נכון לעכשיו, שום טיפול באבעבועות הקוף לא הוכח כיעיל או בטוח.[6] ניתן להשתמש במספר אמצעים כדי לנסות להפחית את התפשטות המחלה, כולל חיסון נגד אבעבועות שחורות, סידופוביר ו-vaccinia immune globulin (VIG).[6]
אפידמיולוגיה
אבעבועות הקוף זוהתה לראשונה על ידי פורבן פון מאגנוס בשנת 1958 בקופי מקוק אוכל סרטנים במעבדה, כאשר שתי התפרצויות של מחלה דמוית אבעבועות שחורות התרחשו במושבות של קופים שנשמרו למחקר.[1] המקרה הראשון של אבעבועות הקוף בבני אדם דווח יותר מעשור לאחר מכן, באדם עם חשד לזיהום באבעבועות שחורות ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו במהלך מאמצים להדברת אבעבועות שחורות.[1][4] לאחר מכן דווח על מקרים נוספים במדינות אחרות במרכז ומערב אפריקה.[1] כמעט 50 מקרים דווחו בין 1970 ל-1979, שיותר משני שלישים מתוכם היו מזאיר. שאר המקרים הגיעו מליבריה, ניגריה, חוף השנהב וסיירה לאון.[18]
אבעבועות הקוף כמחלה בבני אדם נקשרה לראשונה עם מחלה של הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו (זאיר לשעבר), בעיירה באסאנקוסו, בפרובינציית איקווטור, בשנת 1970.[19] התפרצות שנייה של המחלה בבני אדם זוהתה בקונגו/זאיר בשנים 1996–1997. בשנת 2003 התרחשה בארצות הברית התפרצות קטנה של אבעבועות הקוף בבני אדם בקרב מגדלי מרמיטות נובחניות ("כלבי ערבה") כחיות מחמד.[20] מקור ההתפרצות היה בווילה פארק, אילינוי, מחוץ לשיקגו, כאשר סוחר בעלי חיים אקזוטיים החזיק כלבי ערבה צעירים בסמיכות לחולדה אוגרת גמבית נגועה שיובאה זמן קצר לפני כן מאקרה, בירת גאנה. על פי הדיווחים, שבעים ואחד בני אדם נדבקו; לא אירעו מקרה מוות. בשנת 2005 דווח לראשונה על 49 מקרים בסודאן. אף אחד מהנדבקים לא מת.[21] הניתוח הגנטי מצביע על כך שמקור הנגיף לא היה מסודאן אלא מיובא, ככל הנראה מהרפובליקה הדמוקטית של קונגו.[22]
מקרים רבים נוספים של אבעבועות הקוף דווחו במרכז ומערב אפריקה, ובפרט ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו. הנתונים שנאספו לרוב אינם שלמים ולא מאושרים, מה שמפריע להערכות מציאותיות של האנשים שנפגעו ומספר המקרים של אבעבועות רוח לאורך זמן. עם זאת, הוצע כי מספר מקרי אבעבועות הקוף המדווחים גדל וכי ההתרחשות הגאוגרפית התרחבה בשנים האחרונות.[23]
ההתפרצות בארצות הברית ב-2003
במאי 2003 חלה ילד צעיר בחום ובפריחה לאחר שננשך על ידי כלב ערבה שנרכש בבאזאר מקומי ליד מילווקי, ויסקונסין.[24] בסך הכל דווחו 71 מקרים של אבעבועות הקוף עד 20 ביוני 2003. בבדיקה שנערכה נמצא כי מקורם של כל המקרים הוא בחולדות אוגרות גמביאניות שיובאו מאקרה, בירת גאנה, באפריל 2003, על ידי מפיץ חיות אקזוטיות מטקסס. לא נגרמו מקרי מוות.[25] נעשה שימוש במיקרוסקופ אלקטרוני ובמחקרים סרולוגיים כדי לאשר שהמחלה היא אבעבועות הקוף בבני אדם.
אנשים שנדבקו באבעבועות הקוף סבלו בדרך כלל מתסמינים פרודרומליים של חום, כאבי ראש, כאבי שרירים, צמרמורות והזעות. בערך שליש מהנדבקים סבלו משיעול יבש. כעבור 1–10 ימים מהשלב הפרודרומלי, התפתחה אצל הנדבקים פריחה פפולארית שהתקדמה בדרך כלל בשלבים של שלפוחית, פוסטולציה, טבור וקרום. אצל אנשים מסוימים, נגעים מוקדמים הפכו לכיבים. הפריחה והנגעים התרכזו בראש, בגו ובגפיים; לרבים מהאנשים היו נגעים ראשוניים ומשניים בכפות הידיים, בכפות הרגליים ובגפיים. לאנשים מסוימים הייתה פריחה בכל הגוף. לאחר הופעת הפריחה, אנשים דיווחו בדרך כלל על נגעי פריחה בשלבים שונים. כל מי שנפגע דיווח על מגע ישיר או קרוב עם כלבי ערבה, שמאוחר יותר נמצאו נגועים בנגיף אבעבועות הקוף.[26]
ההתפרצות בניגריה ב-2017–2019
לפי הדיווחים, אבעבועות הקוף התפשטו ברחבי דרום-מזרח ודרום ניגריה. כמה מדינות והממשלה הפדרלית של ניגריה מחפשות כעת דרך להכיל אותה, כמו גם למצוא תרופה לנדבקים.[27][28] ההתפרצות החלה בספטמבר 2017 ונמשכת במספר מדינות, נכון למאי 2019.[29]
מקרים בבריטניה 2018
בספטמבר 2018 תועד המקרה הראשון של אבעבועות הקוף בבריטניה. האדם, אזרח ניגרי, ככל הנראה חלה באבעבועות הקוף בניגריה לפני שנסע לבריטניה.[30] על פי נתוני בריאות הציבור באנגליה, האדם שהה בבסיס ימי בקורנוול לפני שהועבר ליחידה המיוחדת למחלות זיהומיות של בית החולים המלכותי החינמי (אנ'). יצרו קשר עם אנשים שהיו בקשר עם האדם מאז שנדבק במחלה.[31] מקרה שני אושר בעיירה בלקפול,[32][33] עם מקרה נוסף של עובד רפואי שטיפל במקרה מבלקפול.[34] מקרה רביעי אירע ב-3 בדצמבר 2019, כאשר אובחנה אבעבועות הקוף באדם בדרום מערב אנגליה, שחזר לפני כן מנסיעה לניגריה.[35]
מקרה בסינגפור 2019
ב-8 במאי 2019, גבר בן 38 שנסע מניגריה אושפז במחלקת בידוד במרכז הלאומי למחלות זיהומיות בסינגפור, לאחר שאושר כמקרה הראשון של אבעבועות הקוף במדינה. כתוצאה מכך, הוכנסו 22 בני אדם להסגר.[36] ייתכן שהמקרה קשור להתפרצות המתמשכת בניגריה.[29]
התפרצות בשנת 2022
ערך מורחב – התפרצות אבעבועות הקוף (2022)
במאי 2022 החלה התפרצות של המחלה, שהתפשטה ברחבי העולם. מקבץ המקרים הראשון נמצא בבריטניה, שם המקרה הראשון זוהה ב-6 במאי 2022, באדם שטייל בניגריה (בה המחלה היא אנדמית).[37] התפרצות זו היא הפעם הראשונה שאבעבועות הקוף התפשטו באופן נרחב מחוץ למרכז ומערב אפריקה. מ-18 במאי ואילך אותרו מקרים נוספים במדינות ואזורים שונים, בעיקר באירופה אך גם בצפון ודרום אמריקה, באסיה, באפריקה ובאוקיאניה. ב-23 ביולי, תאודרוס אדהנום גברה-יסוס, המנהל הכללי של ארגון הבריאות העולמי (WHO), הכריז כי התפשטות אבעבועות הקוף ברחבי העולם היא אירוע חירום בבריאות הציבור בעל השלכות בינלאומיות. נכון ל-7 באוגוסט 2022, עד כה נמצאו 28,781 מקרים מאומתים בכ-82 מדינות, מרביתם במדינות שהמחלה חדשה להן. במאי 2023, ארגון הבריאות העולמי הכריז כי התפשטות אבעבועות הקוף ברחבי העולם כבר אינה אירוע חירום בבריאות הציבור בעל השלכות בינלאומיות.[38]
קישורים חיצוניים
- CDC - גיליון מידע על אבעבועות רוח
- WHO - גיליון מידע על אבעבועות רוח
- ספר תמונות Virology.net: אבעבועות רוח
- האם אבעבועות הקופים עשויות להשתלט במקום שבו הפסיקה האבעבועות השחורות? אבעבועות שחורות אולי נעלמו, אבל בני הדודים הוויראליים שלה - אבעבועות קופים ואבעבועות פרות - עורכים קאמבק 4 במרץ 2013 סיינטיפיק אמריקן
- אבעבועות הקוף, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
רויטרס, אבעבועות קופים, מה מדענים יודעים?, באתר הארץ, 19 במאי 2022- מחלת "קדחת הקופים" זאת מחלת אבעבועות שנגרמת על ידי נגיפים ולא ידועה כל תרופה למחלה, מעריב, 25 בנובמבר 1976
הערות שוליים
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.