עמוד ראשי

ברוכים הבאים לוויקיפדיה!

הידעת הידעת?

קברו של מייסד הדת השייח' עדי בן מֻסָאפר, בלאלש שבכורדיסטן העיראקית
קברו של מייסד הדת השייח' עדי בן מֻסָאפר, בלאלש שבכורדיסטן העיראקית
היזידים הם קבוצת דת-לאום של כורדים ובה כמיליון מאמינים שרובם מתגוררים בסביבות מוצול שבעיראק. בתקופת האימפריה העות'מאנית נרדפו המאמינים על ידי השלטונות, לאחר שהואשמו כי הם עובדי השטן. הדת ייחודית במאפיינים רבים. כך, למשל, יום המנוחה הוא יום השבת, אך יום רביעי נחשב כיום קדוש; השנה החדשה נחגגת בחודש ניסן; ובסביבות חודש אלול ותשרי נחגג הסתיו על ידי התכנסות לסעודה גדולה - בהתכנסות זו רוחצים היזידים בנהר ומדליקים מאות מנורות בקברי קדושים; קיים איסור לירוק על האדמה או על אש; ומגע ממושך עם מי שאינם יזידים נחשב למטמא. כמו כן, חל איסור, שלעיתים אינו מתקיים במלואו, על לבישת בגדים בצבע כחול ועל אכילת חסה.

פורטלים

פורטל היום
לכבוד יום ירושלים

פורטל ירושלים הוא שער לכל הנושאים הקשורים בעיר ירושלים, העיר הקדושה לשלוש הדתות ובעלת ההיסטוריה הארוכה והמורכבת. הפורטל מציג את ההיסטוריה של העיר, אתרים קדושים ומבנים חשובים בעיר, אישים, רחובות, שכונות ואנקדוטות מעניינות אודותיה.

ציטוט יומי הציטוט היומי

אִם אֶשְׁכָּחֵךְ, יְרוּשָׁלַ‍ִם, תִּשְׁכַּח יְמִינִי. תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי, אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי, אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַיִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי.

הטיפ היומי הטיפ היומי

לוויקיפדיה מיזמי אחות המשלימים את עבודתה, כמו ויקימילון, ויקיציטוט, ויקיחדשות ועוד.

חדשות ואקטואליה חדשות ואקטואליה

ערך מומלץ ערך מומלץ

מרדכי גבירטיג

העיירה בוערת (במקור ביידיש: אונדזער שטעטל ברענט!, 'עיירתנו בוערת!'), הידוע גם במילותיו הראשונות: שריפה, אחים, שריפה! (ביידיש: ס'ברענט!, 'שריפה!'), הוא שיר יידי מאת המשורר והמלחין היהודי-פולני מרדכי גבירטיג, איש קרקוב, שנכתב בשנת 1938 כתגובה לאנטישמיות הגוברת בפולין לאחר מות פּילסוּדסקי. באותן שנים התחוללה סדרה של פוגרומים ביהודי פולין, ומקובל כי האירוע שהצית את כתיבת השיר היה פוגרום פּשִיטִיק, שהתרחש במרץ 1936. השיר נחשב לשיר נבואי, שנתפס בדיעבד כעין אזעקה על השואה המתקרבת.

השיר מתאר את השרפה וההרס ואת ההשמדה הצפויה וקורא ל"אחים", דהיינו היהודים, לעזרה. הדובר, המתאר באריכות את האסון ואת החורבן האנושי המוחלט הקרב ובא, אינו מזכיר כלל את הגורמים לו, לא כל שכן את זהותם; חִצי הביקורת שלו מופנים דווקא אל ה"אחים", ה"חוֹבְקִים יָדַיִם / בְּלִי הוֹשִׁיט עֶזְרָה, / בְּלִי כַּבּוֹת אֶת אֵשׁ הַלַּהַב, / אֵשׁ הָעֲיָרָה", ושלהם הוא קורא לפעולה: "מֵרָחוֹק אַל תַּעֲמֹדוּ, / כִּי הָאֵשׁ עוֹלָה. / אַל נָא תְּחַבְּקוּ יָדַיִם, / הַשְּׂרֵפָה גְּדוֹלָה!".

זהו שירו המפורסם ביותר של גבירטיג, כמו גם אחד השירים המזוהים ביותר עם זיכרון השואה. במלחמה הוא הושר בגטאות ובמחתרות היהודיות, ולאחריה הפך לאחד השירים המושרים ביותר בטקסי זיכרון יהודיים לשואה, לצד המנון הפרטיזנים היהודים של הירש גליק. בעברית הוא מוכר בתרגומו של אברהם לוינסון, שהתפרסם ב-1945.

תמונת היום תמונת היום

הרמטכ"ל יצחק רבין, שר הביטחון משה דיין ואלוף פיקוד המרכז עוזי נרקיס (מימין לשמאל) נכנסים לעיר העתיקה בירושלים דרך שער האריות לאחר הקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים, תצלום מאת אילן ברונר.
הרמטכ"ל יצחק רבין, שר הביטחון משה דיין ואלוף פיקוד המרכז עוזי נרקיס (מימין לשמאל) נכנסים לעיר העתיקה בירושלים דרך שער האריות לאחר הקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים, תצלום מאת אילן ברונר.
הרמטכ"ל יצחק רבין, שר הביטחון משה דיין ואלוף פיקוד המרכז עוזי נרקיס (מימין לשמאל) נכנסים לעיר העתיקה בירושלים דרך שער האריות לאחר הקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים, תצלום מאת אילן ברונר. הקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים התחולל ב-48 השעות הראשונות של המלחמה, בין הלגיון הירדני ובין צה"ל, והיה אחד הקרבות הקשים במלחמה. במהלך הלחימה כבשה חטיבה 55 את העיר העתיקה של ירושלים ואת הכותל המערבי, הישג שהיה לאחד משיאיה של מלחמת ששת הימים כולה.

היום בהיסטוריה היום בהיסטוריה

הכדור הפורח של האחים מונגולפייה
הכדור הפורח של האחים מונגולפייה

אירועים בלוח העברי

ערך מומלץ ערך מומלץ

מרדכי גבירטיג

העיירה בוערת (במקור ביידיש: אונדזער שטעטל ברענט!, 'עיירתנו בוערת!'), הידוע גם במילותיו הראשונות: שריפה, אחים, שריפה! (ביידיש: ס'ברענט!, 'שריפה!'), הוא שיר יידי מאת המשורר והמלחין היהודי-פולני מרדכי גבירטיג, איש קרקוב, שנכתב בשנת 1938 כתגובה לאנטישמיות הגוברת בפולין לאחר מות פּילסוּדסקי. באותן שנים התחוללה סדרה של פוגרומים ביהודי פולין, ומקובל כי האירוע שהצית את כתיבת השיר היה פוגרום פּשִיטִיק, שהתרחש במרץ 1936. השיר נחשב לשיר נבואי, שנתפס בדיעבד כעין אזעקה על השואה המתקרבת.

השיר מתאר את השרפה וההרס ואת ההשמדה הצפויה וקורא ל"אחים", דהיינו היהודים, לעזרה. הדובר, המתאר באריכות את האסון ואת החורבן האנושי המוחלט הקרב ובא, אינו מזכיר כלל את הגורמים לו, לא כל שכן את זהותם; חִצי הביקורת שלו מופנים דווקא אל ה"אחים", ה"חוֹבְקִים יָדַיִם / בְּלִי הוֹשִׁיט עֶזְרָה, / בְּלִי כַּבּוֹת אֶת אֵשׁ הַלַּהַב, / אֵשׁ הָעֲיָרָה", ושלהם הוא קורא לפעולה: "מֵרָחוֹק אַל תַּעֲמֹדוּ, / כִּי הָאֵשׁ עוֹלָה. / אַל נָא תְּחַבְּקוּ יָדַיִם, / הַשְּׂרֵפָה גְּדוֹלָה!".

זהו שירו המפורסם ביותר של גבירטיג, כמו גם אחד השירים המזוהים ביותר עם זיכרון השואה. במלחמה הוא הושר בגטאות ובמחתרות היהודיות, ולאחריה הפך לאחד השירים המושרים ביותר בטקסי זיכרון יהודיים לשואה, לצד המנון הפרטיזנים היהודים של הירש גליק. בעברית הוא מוכר בתרגומו של אברהם לוינסון, שהתפרסם ב-1945.

פורטלים

פורטל היום
לכבוד יום ירושלים

פורטל ירושלים הוא שער לכל הנושאים הקשורים בעיר ירושלים, העיר הקדושה לשלוש הדתות ובעלת ההיסטוריה הארוכה והמורכבת. הפורטל מציג את ההיסטוריה של העיר, אתרים קדושים ומבנים חשובים בעיר, אישים, רחובות, שכונות ואנקדוטות מעניינות אודותיה.

ציטוט יומי הציטוט היומי

אִם אֶשְׁכָּחֵךְ, יְרוּשָׁלַ‍ִם, תִּשְׁכַּח יְמִינִי. תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי, אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי, אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַיִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי.

תמונת היום תמונת היום

הרמטכ"ל יצחק רבין, שר הביטחון משה דיין ואלוף פיקוד המרכז עוזי נרקיס (מימין לשמאל) נכנסים לעיר העתיקה בירושלים דרך שער האריות לאחר הקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים, תצלום מאת אילן ברונר.
הרמטכ"ל יצחק רבין, שר הביטחון משה דיין ואלוף פיקוד המרכז עוזי נרקיס (מימין לשמאל) נכנסים לעיר העתיקה בירושלים דרך שער האריות לאחר הקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים, תצלום מאת אילן ברונר.
הרמטכ"ל יצחק רבין, שר הביטחון משה דיין ואלוף פיקוד המרכז עוזי נרקיס (מימין לשמאל) נכנסים לעיר העתיקה בירושלים דרך שער האריות לאחר הקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים, תצלום מאת אילן ברונר. הקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים התחולל ב-48 השעות הראשונות של המלחמה, בין הלגיון הירדני ובין צה"ל, והיה אחד הקרבות הקשים במלחמה. במהלך הלחימה כבשה חטיבה 55 את העיר העתיקה של ירושלים ואת הכותל המערבי, הישג שהיה לאחד משיאיה של מלחמת ששת הימים כולה.

הטיפ היומי הטיפ היומי

לוויקיפדיה מיזמי אחות המשלימים את עבודתה, כמו ויקימילון, ויקיציטוט, ויקיחדשות ועוד.

הידעת הידעת?

קברו של מייסד הדת השייח' עדי בן מֻסָאפר, בלאלש שבכורדיסטן העיראקית
קברו של מייסד הדת השייח' עדי בן מֻסָאפר, בלאלש שבכורדיסטן העיראקית
היזידים הם קבוצת דת-לאום של כורדים ובה כמיליון מאמינים שרובם מתגוררים בסביבות מוצול שבעיראק. בתקופת האימפריה העות'מאנית נרדפו המאמינים על ידי השלטונות, לאחר שהואשמו כי הם עובדי השטן. הדת ייחודית במאפיינים רבים. כך, למשל, יום המנוחה הוא יום השבת, אך יום רביעי נחשב כיום קדוש; השנה החדשה נחגגת בחודש ניסן; ובסביבות חודש אלול ותשרי נחגג הסתיו על ידי התכנסות לסעודה גדולה - בהתכנסות זו רוחצים היזידים בנהר ומדליקים מאות מנורות בקברי קדושים; קיים איסור לירוק על האדמה או על אש; ומגע ממושך עם מי שאינם יזידים נחשב למטמא. כמו כן, חל איסור, שלעיתים אינו מתקיים במלואו, על לבישת בגדים בצבע כחול ועל אכילת חסה.

היום בהיסטוריה היום בהיסטוריה

הכדור הפורח של האחים מונגולפייה
הכדור הפורח של האחים מונגולפייה

אירועים בלוח העברי

חדשות ואקטואליה חדשות ואקטואליה

מיזמי ויקימדיה נוספים:

ויקיספרמטאויקיציטוטויקימיניםויקינתוניםויקימסעויקימילוןויקימדיה ישראלטקסטויקישיתוף

Welcome to the Hebrew Wikipedia. For assistance in other languages, please see the embassy.