משתמש:Yoelpiccolo31/יוטיוב- הערך המלא. כולל כל הקישורים, הביאורים והערות השוליים.

חברת "יוטיוב" נוסדה בפברואר 2005, על ידי צַ'אד הַארלי, סטיב צֶ'ן וגַ'אווֶד קַארִים, כולם עובדים לשעבר בחברת PayPal. הַארלי למד עיצוב ממוחשב באוניברסיטת אינדיאנה של פנסילבניה, וצֶ'ן וקַארִים למדו מדעי המחשב יחדיו באוניברסיטת אילינוי באורבנה-שמפיין. על פי סיפור שהתפרסם מספר פעמים באמצעי התקשורת, הַארלי וצֶ'ן פיתחו את הרעיון ליצירת יוטיוב במהלך החודשים המוקדמים של 2005, לאחר שנתקלו בקשיים- לשתף קובצי וידאו אשר צולמו במהלך ארוחת ערב, במסגרת מסיבה שנערכה בדירתו של צֶ'ן בסן פרנסיסקו. קַארִים לא נכח במסיבה זו, והכחיש כי זו התקיימה. צֶ'ן, לעומתו, העיר כי הרעיון ליצירת יוטיוב לאחר ארוחת ערב "קיבל רוח גבית חזקה מרעיונות שיווק אליהם נחשף, אשר תרמו ליצירת סיפור אשר קל מאוד לקבלו".קַארִים טען, כי ההשראה ליצירת יוטיוב הגיעה בתחילה עקב חשיפת חזהּ של ג'נט ג'קסון, במהלך הופעתה באירוע הסופר בול, ב-2004, על ידי ג'סטין טימברלייק, ומאוחר יותר באותה שנה- בעקבות גלי הצונאמי באוקיינוס ההודי. קַארִים התקשה למצוא קליפים או סרטוני וידאו ברשת האינטרנט, המתעדים אירועים אלו. בעקבות קושי זה, עלה בו הרעיון לפתח אתר שמטרתו שיתוף סרטוני וידאו. לעומתו, טענו הַארלי וצֶ'ן, כי הרעיון המקורי ליצירת יוטיוב נבע מגרסת וידאו, שפורסם מטעם אתר היכרויות אינטרנטי, כמו גם מהשפעת האתר "Hot or Not"- אליו נחשפו.

יוטיוב החלה כמיזם סטארט-אפ טכנולוגי, אשר זכה להשקעה מטעם קרן הון סיכון; ההשקעה הכספית העיקרית במיזם, 11.5 מיליוני דולרים, ניתנה על ידי קרן סֶקוֹיָה (אנ'), בין התאריכים נובמבר 2005 ואפריל 2006. משרדיה הראשונים של יוטיוב נבנו מעל פיצריה ומסעדה יפנית בסַן מָטֶאוֹ (אנ'), קליפורניה. הדומיין www.youtube.com הופעל ב-14 בפברואר 2005, ואתר האינטרנט פותח במהלך החודשים שלאחר תאריך זה. סרטון הווידאו הראשון שהוצג ביוטיוב, אשר כונה "אני בגן החיות", מציג את גַ'אווֶד קַארִים בגן החיות של סן דייגו. הסרטון הועלה לאתר באפריל 23, 2005, וניתן עדיין לצפות בו. יוטיוב הציעה לקהל הרחב גרסת בטא של האתר, במאי 2005. סרטון הווידאו הראשון, אשר חצה את רף מיליון הצפיות, היה פרסומת מטעם חברת "נייקי", אשר הציגה את שחקן הכדורגל רונאלדיניו, בנובמבר 2005. לאחר השקעה נוספת, על סך 3.5 מיליוני דולרים- מטעם קרן סֶקוֹיָה, בחודש נובמבר של אותה שנה, הושק האתר באופן רשמי ב-15 בדצמבר 2005, כאשר באותה העת, מספר הכניסות לאתר עמד על כשמונה מיליוני צפיות ליום. האתר התפתח וגדל במהירות, עד אשר בחודש יולי 2006, הכריזה החברה על כך, שבכל יום נתון מועלים לאתר למעלה מ-65,000 סרטוני וידאו חדשים, כמו גם על אומדן של כמאה מיליוני צפיות בסרטוני האתר, בכל יום. בהתאם למידע אשר פורסם בעקבות סקר שוק (אנ'), אשר נערך על ידי חברת קוֹם-סקוֹר (אנ'), יוטיוב הייתה לספקית^[ב] הדומיננטית בתחום סרטוני הווידאו בארצות הברית, כשברשותה נתח שוק של כ- 43% רווחים, מסך כל רווחיהן של כלל ספקיות הווידאו בארצות הברית. מספר הצפיות של סרטוני וידאו באתר דאז עמד על למעלה מ-14 מיליארד, נכון לחודש מאי 2010.

קצב העלאת סרטוני הווידאו ליוטיוב נתון בנסיקה מתמדת ותלולה: בחודש מאי 2011, הועלו לאתר, בכל דקה- 48 שעות מצטברות של סרטוני וידאו חדשים; בינואר 2012, הועלו לאתר, בכל דקה- 60 שעות מצטברות של סרטוני וידאו חדשים; במאי 2013- 100 שעות; בנובמבר 2014- 300 שעות; בפברואר 2017- 400. באתר קיימים 800 מיליון משתמשים רשומים, מדי חודש בחודשו. ההערכה היא, שבשנת 2007, צרכה יוטיוב רוחב פס גלישה, אשר השתווה לרוחב פס הגלישה של כל אתרי האינטרנט- בשנת 2000^[ג]. על פי ניתוח של שני ספקי מידע אינטרנטי של צד שלישי, "אַלֶקְסָה" ו"סימילאר-וֶובּ" (אנ'), העוסקים בניתוח תנועות גולשי אינטרנט באתרים השונים- יוטיוב הוא האתר השני בעולם, מבחינת כמות הכניסות של גולשים אליו, נכון לדצמבר 2016; "סימילאר-וֶובּ" מדרגת את יוטיוב כאתר המוביל בעולם בתחום סרטוני הווידאו והטלוויזיה, כאשר כמות הכניסות אליו מדי חודש נאמדת ביותר מ-15 מיליארד.בחירת שם האתר, www.youtube.com, הוביל לחיכוכים ובעיות עם אתר אחר, הנהגה באופן זהה, ורק נכתב באופן שונה: www.utube.com. בעלי האתר, "יוניברסל טיוב ורולפורם אקוויפמנט" (אנ'), הגישו תביעה נגד יוטיוב בנובמבר 2006, לאחר שאתר זה "הוצף" בקביעות על ידי גולשים, בהגיעם ל"יוטיוב הלא נכון"- במקום לאתר יוטיוב ה"נכון", אליו התכוונו להיכנס מלכתחילה. מאז, החליפה יוניברסל טיוב את שם האתר שלה, ל- www.utubeonline.com. באוקטובר 2006, הכריז תאגיד גוגל על כך שרכש את יוטיוב, תמורת 1.65 מיליארדי דולרים, אשר נחשבו כמניות של גוגל (עסקת חילופי מניות). רכישת יוטיוב בידי גוגל הושלמה בנובמבר 13, 2006.

במרץ 2010, החלה יוטיוב שידורים חינמיים בעלי תוכן מסוים, הכולל שישים משחקי קריקט, אשר נערכו במסגרת ליגת הפרמייר ליג ההודית (אנ'). יוטיוב טענה, כי היה זה השידור האינטרנטי החינמי הראשון, בקנה מידה עולמי- של אירוע ספורטיבי כלשהו בעל חשיבות. במרץ 31, 2010, השיקה יוטיוב עיצוב חדשני, אשר נועד לפשט את ממשק האתר, ולהעלות את זמן השהות של הגולשים בו. מנהל אגף המוצרים של גוגל, שִיווָה רַאגַ'ראמאן^[ד], מסר את תגובתו לנוכח העיצוב החדש:

באמת הרגשנו (אז), שעלינו ללכת צעד אחורה, על מנת להסיר את הערבוביה.

במאי 2010, סרטוני הווידאו של יוטיוב נצפו למעלה משני מיליארדי פעמים בכל יום. נתון זה האמיר לשלושה מיליארדי פעמים במאי 2011, ולארבעה מיליארדי פעמים בינואר 2012. בפברואר 2017, מיליארד שעות הוקדשו לצפייה בסרטוני יוטיוב בכל יום.באוקטובר 2010, הכריז הארלי על פרישה מתפקידו הניהולי הבכיר ביוטיוב- לטובת משרה הקשורה במתן ייעוץ, ושמחליפו, סאלאר קאמנגאר (אנ')- יתפוס את מקומו כמנהל החברה. באפריל 2011, ג'יימס זרן, מהנדס תוכנה ביוטיוב, חשף כי 30% מסרטוני הווידאו באתר- משכו באופן מוחלט את תשומת לבם של הגולשים, ואחוז הצפיות בסרטונים מסוימים אלו עמד על 99% מכמות הצפיות הכוללת באתר^[ה]. בנובמבר 2011, שולבה הרשת החברתית גוגל פלוס (Google+) באופן ישיר עם יוטיוב ועם דפדפן הרשת (אנ') גוגל כרום. מהלך זה איפשר לגולשים לצפות בסרטוני יוטיוב מתוך הממשק של גוגל פלוס.

בדצמבר 2011, השיקה יוטיוב גרסה חדשה של ממשק האתר, כאשר ערוצי הווידאו מוצגים בעמודה מרכזית, בעמוד הבית של האתר. אופן הצגה זה תאם את העלתן של ידיעות חדשות (news feeds), כפי שהדבר מתבצע באתרי רשתות חברתיות. באותה העת, הוצגה גרסה חדשה של הלוגו של יוטיוב, אשר כללה צל כהה יותר של הצבע האדום. היה זה השינוי העיצובי הראשון של לוגו החברה- מאז אוקטובר 2006. במאי 2013, השיקה יוטיוב תוכנית נסיונית, כאשר החלה להציע לספקי תוכן מסוים- לשווק את תוכניהם בערוצים מסוימים, לגולשים החפצים בכך- תמורת חיוב של 0.99 דולרים לחודש, או למשך זמן ארוך יותר. עם זאת, רובם המוחלט של סרטוני הווידאו באתר נותרו חינמיים לצפייה. בפברואר 2014, מונתה סוזן ווייציצקי למנכ"לית יוטיוב.בפברואר 2015, השיקה יוטיוב אפליקציה שנייה, המיועדת עבור מכשירי טלפון ניידים- "יוטיוב קידס" (אנ'). האפליקציה מעוצבת כך, שתוכל לספק חוויה המותאמת במיוחד עבור ילדים, וכוללת ממשק משתמש פשטני יותר, מגוון ערוצים לבחירה הכוללים תכנים, המתאימים לגילם של ילדים (הכוללים ערוצים קיימים ומותגי בידור), ותכונות המאפשרות להוריהם של הילדים שליטה ובקרה על המתרחש. מאוחר יותר, באוגוסט 26, 2015, השיקה יוטיוב את "יוטיוב גיימינג"^[ו]- אתר משנה, אשר ייעודו הוא משחקים, כמו גם אפליקציה, אשר נועדה להתחרות עם אתר אמזון הפופולרי, אשר כתובתו היא www.amazon.com, והנמצאת בבעלות Twitch.tv (אנ'). עוד באותה שנה, הכריזה יוטיוב על השקת שירות פרימיום המכונה "יוטיוב רד" ("יוטיוב האדום"), המספק למשתמשים הצורכים אותו, בין שלל ההטבות- תוכן נטול פרסומות, וכן מתן אפשרות להוריד קובצי וידאו מהאתר- ישירות למחשביהם האישיים. באוגוסט 10, 2015, הכריזה גוגל על יצירת חברה חדשה, "אלפאבית", אשר תפעל כחברת החזקות (חברת גג) עבור גוגל. יצירת החברה החדשה גררה שינוי בדפוס הדיווחים הכספיים, אותם סיפקה יוטיוב לגוגל, החל מהרבעון הרביעי של 2015. עם זאת, יש להדגיש, כי יוטיוב נותרה חברת בת של גוגל. בינואר 2016, הרחיבה יוטיוב את משרדיה הראשיים בסן ברונו, באמצעות רכישת פארק משרדים (אנ') סמוך- בעבור 215 מיליוני דולרים. שטחו הכללי של הקומפלקס עמד על 554,000 מטרים רבועים, והיה מסוגל להכיל עד 2800 עובדים.באוגוסט 29, 2017, השיקה יוטיוב לוגו חדש, אשר כלל שינוי בסוג הטקסט (גופן) ובקומבינציית הצבעים, כמו גם שינויים אחרים במראהו החיצוני של הלוגו, המיועד לייצג את האפליקציות של יוטיוב, הן עבור מחשבים- והן עבור טלפונים ניידים.יוטיוב שינתה את הרגלי הצפייה של המשתמשים והגולשים באתר, באופן שהרגיל את הציבור לצפות בתכנים ויזואליים, שמשכם קצר מאוד (בדרך כלל דקות מספר), מגמה אשר הולכת וצוברת תאוצה בחלוף הזמן. החברה זכתה בפרס על תרומה לדמוקרטיה, אולם במדינות בהן קיימות הגבלות על חופש הביטוי, אתר יוטיוב נחסם.בסוף 2013 הוערכו הכנסות חברת גוגל מיוטיוב בכ-5.6 מיליארדי דולרים, מתוכם קרוב לשני מיליארדי דולרים של רווחים^[3][ז].

טכנולוגיית וידאו

יוטיוב עושה שימוש בעיקר בפורמטי הווידאו VP9 ו- H.264/MPEG-4 AVC (אנ'), כמו גם בשידור דינמי תואם פרוטוקול HTTP (אנ').

בעבר

בעבר, צפייה בסרטוני וידאו של יוטיוב הייתה כרוכה בהתקנת תוסף (plug-in) של "אדובי פלאש" בדפדפן. בינואר 2010, השיקה יוטיוב גרסה נסיונית של האתר, אשר עשתה שימוש באמצעים המובנים (built-in) ישירות באתר, ונועדו להצגת תוכני מולטימדיה של דפדפני אינטרנט, התומכים בסטנדרט של HTML5. אמצעים אלו אפשרו לגולשים באתר לצפות בסרטוני וידאו- ללא הצורך בהתקנת אדובי פלאש או בכל תוסף אחר. אתר יוטיוב כלל דף אינטרנט, שאפשר לדפדפנים הנתמכים על ידי האתר- לבחור באפשרות הנסיונית של סטנדרט ה- HTML5. רק דפדפנים שתמכו בסטנדרט זה, תוך שימוש בפורמטי MP4 (אשר כללו את הפורמט H.264 עבור קובצי וידאו) או WebM (אשר כללו את הפורמט VP8 עבור קובצי וידאו)- יכלו להפעיל את סרטוני הווידאו, מעבר לכך שלא כל סרטוני הווידאו באתר היו זמינים לצפייה.
קודם לפורמט H.264, נעשה שימוש בקידוד H.263. שני הפורמטים, הן H.263 (אנ') והן H.264, פותחו על ידי חברת "סוֹרֶנסוֹן מדיה" (אנ').בינואר 27, 2015, הכריזה יוטיוב ש- HTML5^[4] יהווה את סטנדרט ברירת המחדל עבור צפייה בסרטונים- עבור הדפדפנים התומכים בסטנדרט זה. בעבר, עשתה יוטיוב שימוש בשידור דינמי של אדובי פלאש, אך עם המעבר ל- HTML5, היא משתמשת בשידור דינמי תואם פרוטוקול HTTP (במילים אחרות: MPEG-DASH). קצב שידור הביטים תואם פרוטוקול HTTP מבוסס על שידור, הממוטב באמצעות אופטימיזציה של קצב תמסורת הביטים (bitrate), והתלוי באיכות השידור המקסימלית האפשרית. איכות שידור זו תלויה בעוצמת הרשת הזמינה, במיקום המחשב ובנסיבות טכניות אחרות (כגון, איכות המחשב ויכולותיו להתחבר לרשת האינטרנט במקומות שונים).

העלאת סרטונים לאתר

כל משתמשי יוטיוב יכולים להעלות סרטוני וידאו לאתר, ובלבד שמשכו של כל אחד מהם אינו עולה על 15 דקות. משתמשים בעלי מוניטין טוב בהעלאת סרטונים לאתר, כלומר, שעמדו בקנה אחד עם ההנחיות שקבעה קהילת האתר (הכוללות, בין היתר, שמירה על זכויות היוצרים של סרט או תוכנית כלשהם)- עשויים לקבל הצעות משופרות: אפשור העלאת סרטונים, שמשכו של כל אחד מהם הוא עד 12 שעות; קבלת זכויות לשדר שידורים חיים- הליך המצריך את אימות חשבון המשתמש, לרוב באמצעות טלפון נייד. אימות זה כולל לחיצה על קישור (לינק), המופיע בתחתית דף העלאת הקובץ הרצוי.
כאשר הושקה יוטיוב ב-2005, ניתנה האפשרות להעלות סרטים ממושכים יותר מ-12 שעות; אולם, במרץ 2006, הוטלה הגבלה על משך הסרטונים המועלים לאתר, ונקבעה לעשר דקות. הגבלה זו הוטלה בעקבות תוצאות מעקב, שנערך מטעם יוטיוב, אשר מטרתו הייתה ניתוח מידע הקשור בהעלאת סרטוני וידאו לאתר. תוצאות מעקב זה חשפו, כי רוב הסרטונים שהועלו לאתר, אשר חרגו ממכסת 12 שעות זו- היו העלאות של סרטים ותוכניות טלוויזיה- בידי משתמשים, שאינם רשומים לאתר. ביולי 2010, משכם המרבי של הסרטונים המועלים לאתר- הועלה מעשר דקות ל-15 דקות, וגודלם המרבי של הסרטונים המועלים עמד על שני ג'יגה בית. למרות מגבלה זו, סיפקה יוטיוב את האפשרות להיעזר בתוכנה להעלאת סרטונים, אשר גודלם עולה על שני ג'יגה בית, או ארוכים מ-15 דקות. נוסף על ההגבלה על משכם של הסרטונים, קיימת הגבלה גם על גודלם: 128 ג'יגה בית (128GB). עם זאת, בדצמבר 2010, אפשרה יוטיוב לגולשים להעלות סרטונים ללא הגבלת זמן או גודל- באם פעלו, כאמור, בהתאם להנחיות שקבעה קהילת האתר.
תהליך יצירת הכתוביות^[ח] עבור סרטון מסוים מתבצע באמצעות טכנולוגיית זיהוי קול, עם העלתו לאתר. לרוב, שיטה זו איננה מדויקת לחלוטין; על כן, מספקת יוטיוב מספר אמצעים תחליפיים, אשר מאפשרים ליצור כתוביות- על ידי כתיבתן באופן ידני. באמצעות אמצעים אלו, תוכן הכתוביות מדויק יותר.
יוטיוב תומך במגוון רחב של פורמטים של קובצי מולטימדיה (פורמט מכל). בין שלל הפורמטים הנתמכים, נכללים הפורמטים: WMV, AVI, MP4, GPP, MPEG-PS, QuickTime, MOV ו- FLV. נוסף על פורמטים אלו, תומך האתר גם בפורמטי WebM ו- 3GP (אנ'), אשר מאפשרים להעלות סרטונים לאתר- מהטלפון הנייד של משתמש החפץ בכך^[5].
ניתן להעלות לאתר סרטוני וידאו בעלי תכונה של סריקה מתקדמת (אנ')^[ט], או בעלי טכניקה של "סריקה משולבת" (אנ'). עם זאת, לקבלת איכות גרפית מרבית של הסרטונים המועלים, ממליצה יוטיוב להסיר את השימוש בטכניקת הסריקה המשולבת. תהליך ההסרה של טכניקה זו מקבצי מולטימדיה מכונה "ביטול שזירה" (אנ'). ככלל, כל פורמטי קובצי הווידאו ביוטיוב עושים שימוש בטכניקת הסריקה המתקדמת. עם זאת, ניתוח סטטיסטי מטעם יוטיוב, העוסק בפורמטי קובצי הווידאו המועלים לאתר, חושף כי סרטונים בעלי טכניקה של סריקה משולבת עודם מועלים לאתר, ואין כל סממן המעיד על כך, שתופעה זו דועכת. יוטיוב מייחסת תופעה זו להעלאת סרטונים, אשר מכילים תוכני טלוויזיה.

איכות גרפית של הסרטונים ופורמטי הקבצים

טבלת רזולוציות

הגדרת הרזולוציה	שם הרזולוציה	יחס פיקסלים עבור הרזולוציה: רוחב X אורך	הערות
רזולוציות עבור מכשירים ניידים	144p	${\displaystyle 176X144}$	רזולוציה נמוכה, המיועדת עבור מכשירים ניידים
	240p	${\displaystyle 320X240}$	רזולוציה גבוהה, המיועדת עבור מכשירים ניידים
	360p	${\displaystyle 480X360/640X360}$
רזולוציה סטנדרטית עבור טלוויזיות Standard-Definition Television (SDTV)	480i		שימוש בטכניקת השידור: "NTSC"; חיבור שני שדות וידאו (אנ') שזורים (אנ') ("ביטול שזירה") של 243 קווים של כל אחד מהשדות (הן הזוגי והן האי זוגי)
	576i		שימוש בטכניקת השידור: "PAL"; חיבור שני שדות וידאו (אנ') שזורים ("ביטול שזירה") של 288 קווים של כל אחד מהשדות (הן הזוגי והן האי זוגי)
רזולוציה מתקדמת עבור טלוויזיות (אנ') Enhanced-Definition Television (EDTV)	480p	${\displaystyle 640X480/854X480}$	אקוויוולנטי לרזולוציה של תקליטור בפורמט "DVD-Video"
	480p	${\displaystyle 720X480}$	טכניקת "סריקה מתקדמת"
	576p	${\displaystyle 720X576}$	טכניקת "סריקה מתקדמת"
רזולוציה גבוהה עבור טלוויזיות[י"א] High-Definition Television (HDTV)	720p HD	${\displaystyle 1280X720}$	טכניקת "סריקה מתקדמת"
	1080i Full HDi (אנ')	${\displaystyle 1920X1080}$	מפוצל לשני שדות וידאו (אנ') שזורים של 540 קווים כל אחד[י"ב]
	1080p Full HD	${\displaystyle 1920X1080}$	אקוויוולנטי לרזולוציה של תקליטור "Blu-ray", טכניקת "סריקה מתקדמת"
	1440p	${\displaystyle 2560X1440}$
	2160p	${\displaystyle 3840X2160}$
רזולוציה אולטרה-גבוהה עבור טלוויזיות Ultra-High-Definition Television (UHDTV)	4K) UHD)	${\displaystyle 3840X2160}$	טכניקת "סריקה מתקדמת"
	True 4K	${\displaystyle 4096X2160}$
	4K	${\displaystyle 4096X3072}$	ברזולוציה זו נעשה שימוש בקולנוע הדיגיטלי (אנ')
	8K) UHD)	${\displaystyle 7680X4320}$	פורמט של וידאו דיגיטלי (אנ'), בשלבי פיתוח; טכניקת "סריקה מתקדמת".
	True 8K	${\displaystyle 8192X4320}$

בתחילה, הציעה יוטיוב רמת איכות גרפית אחת בלבד- עבור צפייה בסרטוני הווידאו. רמת איכות זו עמדה על רזולוציה של 240×320 פִּיקְסֶלִים (אנ'), והשתמשה בקוֹדֶק המכונה "סוֹרֶנסוֹן סְפַּארְק", תוצרת חברת "סוֹרֶנסוֹן מדיה". קודק זה הוא גרסה אחרת של פורמט הקידוד H.263, בעל מערכת הכוללת ערוץ אחד בלבד^[י"ג] (אנ') לשידור פורמטי מוזיקה (אוֹדיוֹ) מסוג MP3. ביוני 2007, הוסיפה יוטיוב תכונה, המאפשרת לצפות בסרטונים בפורמט 3GP- באמצעות טלפונים סלולריים. במרץ 2008, התווסף מצב הקרנת סרטונים, בעל איכות גרפית גבוהה^[י"ד]. בעקבות הוספת מצב זה, עלתה רזולוציית הקרנת הסרטונים, ועמדה על 360×480 פיקסלים^[ט"ו]. בנובמבר 2008, התווספה תמיכה לתקן של רמת הפרדה גבוהה (כלומר, תקן הקרנת סרטונים בעלי רזולוציה גבוהה)- 720p HD. באותה העת בה השיקה יוטיוב את תקן הרזולוציה 720p, שונה גם יחס הרוחב-גובה^[ט"ז] מ-4:3 - למסך רחב (אנ'), בעל יחס רוחב-גובה של 16:9^[י"ז]. עם שינוי יחס הרוחב-גובה, שינתה יוטיוב את פורמט ברירת המחדל שלה, המשמש לדחיסת סרטוני וידאו (אנ')- H.264/MPEG-4 AVC. בנובמבר 2009, התווספה תמיכה לתקן הרזולוציה 1080p HD (אנ'). ביולי 2010, הכריזה יוטיוב על השקת מגוון סרטוני וידאו, בפורמט שידור בעל איכות גרפית גבוהה- 4K. פורמט זה הוא בעל רזולוציה של עד 3072×4096 פיקסלים. ביוני 2015, התווספה תמיכה לתקן רזולוציה של 8K, כאשר מספר הפיקסלים בסרטונים המוקרנים בפורמט זה- עומד על 4320×7680. בנובמבר 2016, התווספה תמיכה עבור סרטוני וידאו בעלי טווח דינמי רחב (אנ'), הידועים יותר כסרטוני וידאו בעלי טכניקת "HDR"^[י"ח]. סרטוני וידאו אלה ניתנים לקידוד באמצעות פונקציית תמסורת לא ליניארית, המכונה "עקומה גמא-לוגריתמית היברידית (משולבת)" (אנ')^[י"ט], או באמצעות התקן או פונקציה אלגוריתמית המכונה "קוונטייזר תפיסתי"^[כ]. סרטוני וידאו המוקרנים באמצעות טכניקת "HDR", ניתנים לקידוד באמצעות טכניקת מרחב הצבעים "Rec. 2020" (אנ')^[כ"א].
ביוני 2014, הציגה יוטיוב סרטונים, אשר מוקרנים בתדירות של שישים פריימים לשנייה, על מנת להתחקות אחר משחקי וידאו איכותיים, בעלי תדר פריימים גבוה^[כ"ב], המשתווה בערכו לכרטיסי וידאו בעלי איכות גבוהה. סרטונים אלו הוצגו ברזולוציה של 720p או יותר. לסרטוני יוטיוב זמינים מגוון רחב של רמות איכות. שמותיהם הקודמים של איכות הסרטונים: איכות סטנדרטית, איכות גבוהה ובעלי רמת הפרדה גבוהה^[כ"ג]- הוחלפו בערכים מספריים, המייצגים את הרזולוציה האנכית של הווידאו^[כ"ד].פורמט ברירת המחדל של קידוד סרטוני הווידאו הוא VP9, והוא כולל גם פורמט אודיו מסוג "אוֹפּוּס" (אנ')- עבור מערכת בעלת שני ערוצים (Stereo); אם דפדפן או התקן מסוימים אינם תומכים בפורמט VP9/WebM^[כ"ה], או אם סוכן המשתמש (אנ')^[כ"ו] מדווח על שגיאה- במערכות הפעלה מסוג Windows XP- פורמט הווידאו H.264/MPEG-4 AVC, יחד עם הפורמט AAC (אנ') עבור מערכת בעלת שני ערוצים (Stereo AAC)- יפעלו במקום פורמט ה- VP9/WebM.

• 
  צילום מסך של הקוֹדֶק: "libvpx".
• 
  גרף המשווה בין שתי עקומות שונות.
  בצבע אדום, נראית עקומת גמא (אנ') טיפוסית, המייצגת וידאו בעל טווח דינמי סטנדרטי (אנ')^[כ"ז] ; בצבע כחול, נראית עקומה גמא-לוגריתמית היברידית (משולבת) (HLG), אשר משתמשת בעקומה לוגריתמית בחציו העליון של הגרף הכחול, בניגוד לעקומת גמא, בחציו העליון של הגרף האדום. שימוש בעקומה לוגריתמית בחציו העליון של הגרף (המציין למעשה את חציים העליון של ערכי האותות (סיגנלים))- מאפשר לקבל טווח דינמי גדול יותר.

רזולוציית הסרטון יכולה להגיע עד לרמת הפרדה של 8K) 4320p) ועד 60 פריימים לשנייה. ברוב המקרים איכות השמע אינה נשארת באיכות המרבית אלא עוברת קידוד לאחר העלאת הסרטון. שיטת הקידוד מחדש החלה בחודש ינואר 2007, ובסרטים שהועלו עד למועד זה לא נעשה שינוי כלשהו לקידוד השמע.יוטיוב תומך ברזולוציות 144p עד 4320p בסרטוני 360 ובתלת ממד.מאז סוף יוני 2014, יוטיוב תומך בסרטונים שרצים עד 60 פריימים לשנייה, בניגוד להגבלת ה-30 פריימים לשנייה שהייתה קודם.יוטיוב מוציא מדי שנה כ-365 מיליון דולר על שרתים ורוחב פס רחב יותר.

שידורים ישירים

בעבר, ביצעה יוטיוב מספר ניסיונות, שעיקרן הקרנת שידורים חיים. בין ניסיונות אלו כלולים הופעתהּ של להקת U2 ב-2009, וכן הקרנה של ראיון עם נשיא ארצות הברית לשעבר, ברק אובמה, בפברואר 2010, המכיל סדרת שאלות ותשובות. ניסיונות אלו הסתמכו על טכנולוגיה שמקורה שותפויות עסקיות עם חברות צד שלישי. למרות עובדה זו, החלה יוטיוב, בספטמבר 2010- לבחון את תשתיות הטכנולוגיה הנמצאות ברשותהּ, אשר אמונות על שידור שידורים חיים. באפריל 2011, הכריזה יוטיוב על השקת פורטל "יוטיוב לַייב" (אנ'), אשר יהיה אמון על שידור שידורים חיים. כתובת הפורטל, דהיינו ה-URL שלו, נקבעה להיות: www.youtube.com/live. הפקת השידורים החיים הוגבלה בתחילה למספר מצומצם של שותפים עסקיים. מטרתהּ של הפקה זו, הייתה שידור אירועים, המתרחשים בזמן אמת, כדוגמת המשחקים האולימפיים בלונדון, אשר נערכו בשנת 2012. ב-14 באוקטובר 2012, צפו למעלה משמונָה מיליוני בני אדם בשידור החי ביוטיוב, אשר סיקר את קפיצתו של פליקס באומגרטנר, משכבת הסטרטוספירה- לכדור הארץ.
במאי 2013, הפקת שידורים חיים הפכה זמינה, עבור משתמשים שעברו אימות, ואשר היו בעלי אלף מנויים לפחות^[כ"ח]; בחודש אוגוסט של אותה השנה הוחלט, כי מספר המשתמשים הרשאים להפיק שידורים ישירים יפחת למאה בלבד; בחודש דצמבר של אותה השנה, הוסרה ההגבלה על מספר המשתמשים, אשר קיבלו הרשאה להפיק שידורים חיים. משמעות החלטה זו מטעם יוטיוב הייתה, שמעתה ואילך- כל משתמש יוכל להפיק שידורים חיים- בערוצים מטעמו או השייכים לו. בפברואר 2017, התווספה תכונה חדשה (פִיצֶ'ר) לאפליקציית יוטיוב הרשמית, המותאמת לטלפונים ניידים, שעיקרה: צפייה בשידורים ישירים מטלפונים אלו- באמצעות הפִיצֶ'ר החדש, אשר התווסף לאפליקציה זו. הפקת שידורים חיים באמצעות מכשירים ניידים הוגבלה בתחילה, וניתנה אך ורק למשתמשים, אשר בבעלותם ערוץ (אחד או יותר)- אליו נרשמו לפחות 10,000 משתמשים. התנאי עבור הפקת שידורים חיים הוקל באופן משמעותי באמצעהּ של שנת 2017, כאשר הוחלט על מתן זכות הקרנות אלו, באם לערוץ בבעלות משתמש מסוים נרשמו מאה משתמשים בלבד. שידורים חיים עשויים להגיע, מבחינה גרפית, עד רמת רזולוציה של 4K, בתדר הקרנה של שישים פריימים לשנייה (fps). כמו כן, הם עשויים לתמוך גם בשיטת השידור של 360° (360 מעלות).בעמוד השירות ניתן לצפות באירועים המשודרים בזמן אמת ולהתעדכן אודות השידורים הצפויים באותו יום, עד שבוע קדימה. גולשים יוכלו להוסיף שידורים שמעניינים אותם ללוח השנה של גוגל, וכן להירשם לערוצי השותפים של יוטיוב. השידור החי הראשון שהועבר התקיים בנובמבר 2008 בו הועבר בשידור חי הופעתם של אמנים כמו will.i.am וקייטי פרי.בשנת 2013 עלה ממשק YouTube live streaming, המבוסס על שירות "YouTube live". ממשק זה אפשר שידור חי בערוץ ייעודי לכל אדם בעל ערוץ תוכן ביוטיוב שיש לו מעל מאה עוקבים. ממשק זו פותח על ידי יוטיוב למטרת עידוד אמנים מתחילים, כשהוא פותח בפניהם מגוון רחב של אפשרויות, ביניהן: הצגת שידורים חיים של תוכני וידאו שונים, הצגת פרסומת בעמוד המותג, והפניית קהל העוקבים לחנויות חיצוניות ישירות מתוך הסרטונים. בבלוג הרשמי של החברה הסבירה גוגל, כי יוטיוב מעוניינת להשקיע במשתמשים ורוצה לסייע להם בתהליך מלא הכולל קידום, ניהול הערוץ ואופטימיזציה של התכנים המופיעים בו. הערוצים הכלולים במסגרת שירות זה, מציגים תכנים בתחומים מגוונים, בזמן אמת. תכנים אלו כוללים שידורים חיים של אירועי ספורט, פסטיבלים, הופעות חיות ועוד.

סרטוני וידאו בתלת ממד (3D)

בסרטון וידאו שפורסם ב-21 ביולי 2009, הכריז מהנדס תוכנה מטעם יוטיוב, פיטר בְּרַאדְשוֹ (אנ'), כי מעתה ואילך יכולים משתמשי יוטיוב להעלות סרטוני וידאו בתלת ממד (3D). אופן הצפייה בסרטונים אלו יוכל להתבצע באמצעות מספר דרכים שונות, בכללן בשיטת "אנגליף 3D", הכוללת הקרנת קרניים בצבעים אדום-ציאן. על מנת לצפות בסרטונים המוקרנים בשיטה זו, כמו גם לחוות את חוויית תלת הממד, על המשתמש להרכיב משקפי תלת-ממד מתאימים. התוסף "פלאש פלייר", תוצרת חברת "אדובי מערכות", המותאם לצפייה בסרטוני יוטיוב^[כ"ט]- יכול להציג תוכן סטריאוסקופי, באמצעות שיטה המכונה "אינטרליבינג" (אנ'), אשר מקדדת תמונה המורכבת ממפת ביטים (אנ') בשורות, עמודות, או בדפוס האופייני ללוח שחמט, ומשדרת אותה באמצעות צג סטריאו (אנ'), בשיטת side-by-side, או בשיטת אנגליף 3D, תוך הקרנת קרניים בצבעים משולבים, ביניהם: אדום-ציאן, ירוק-מג'נטה או כחול-צהוב. במאי 2011, החלה גרסה של פורמט HTML5, האמון על הקרנת סרטוני הווידאו- לתמוך בשיטת ה- "side-by-side", לצורך הקרנה של סרטוני תלת ממד בשיטה זו. לשם הצלחת ההקרנה בשיטה זו, היה עליהם להתאים לערכת הגיימינג הסטריאוסקופית "Nvidia 3D Vision", תוצרת חברת "Nvidia".

סרטוני וידאו של 360°

בינואר 2015 הכריזה גוגל, כי ממשק הקרנת הסרטונים של יוטיוב יתמוך באופן עצמאי בסרטוני וידאו של 360°, ללא צורך בשימוש בתוספים חיצוניים כלשהם. ב-13 במרץ 2015, אפשרה יוטיוב לצפות בסרטוני וידאו של 360°, באמצעות "גוגל קארדבורד", שהיא מסכת מציאות מדומה. למעשה, ניתן לצפות בסרטוני וידאו של 360° גם באמצעות הרכבת כל סוג שהוא של אוזניות של מציאות מדומה. כמו כן, תומך ממשק יוטיוב בשידורים ישירים, המשודרים באמצעות טכנולוגיית סרטוני וידאו של 360°, ברזולוציה של עד 4K.

קהילה

ב-13 בספטמבר 2016, השיקה יוטיוב גרסת בטא של "Community", שהוא מאפיין (פִיצֶ'ר) המבוסס על מתן שירותי מדיה חברתית. פִיצֶ'ר זה מאפשר למשתמשים בו לפרסם תכנים שונים, בערוצים השייכים להם, כגון: הודעות טקסט, תמונות (כולל תמונות בפורמט GIF), שידורי וידאו חיים ועוד. הדבר נעשה באמצעות שימוש בלשונית (טאב) נפרדת, ה"מוקדשת" לפִיצֶ'ר ה- "Community". קודם לפרסום רשמי של גרסה זו, נערכה התייעצות עם מפתחיהּ, בדבר האמצעים וכלי האינטרנט אשר ייכללו ב- "Community", אשר לדעתם- עשויים להיות שימושיים עבור המשתמשים בו. מפתחים אלו כללו את היוּטְיוּבֶּרִים הבאים: Vlogbrothers, AsapScience, Lilly Singh, The Game Theorists, Karmin, The Key of Awesome, The Kloons, Peter Hollens, Rosianna Halse Rojas, Sam Tsui, Threadbanger ו- Vsauce3.

גישה לתכנים

יוטיוב מעניקה למשתמשיה אפשרות וזכות לצפות בסרטוני הווידאו שהעלו, או הנמצאים כבר ביוטיוב, ולשתפם בדפי אינטרנט שאינם שייכים ליוטיוב. כל סרטון המועלה או הנמצא כבר ביוטיוב, כולל מידע טכני אודותיו, ובין היתר- כלולה גם כתובתו ברשת האינטרנט. תכונה זו מאפשרת "לשבץ" סרטוני יוטיוב- באתרים אחרים, שאינם יוטיוב, ולצפות בהם^[ל]. שימוש נפוץ בתכונה זו נעשה באתרי רשתות חברתיות ובבלוגים, בהם משובצים ומשותפים, לעיתים קרובות, סרטוני יוטיוב רבים. רבים מסרטונים אלו זוכים לדיון אודותם, כמו גם תגובות- מצד משתמשים אחרים, אשר נחשפו לסרטון מסוים קודם לכתיבת תגובתם. ב-27 באוגוסט 2013, הכריזה יוטיוב על הסרת הזכות להגיב לסרטונים, בתואנה כי "לא נעשה שימוש מספק (לדעתה של יוטיוב)- בתכונת הזכות להגיב לסרטונים". כמו כן, ניתנה הזכות לבעלי הסרטונים, מטעם יוטיוב- לא לאפשר, אם החליטו על כך (מסיבות שונות)- את "שיבוצם" של הסרטונים באתרים שאינם יוטיוב, כמו גם למנוע מגולשים הנחשפים לסרטונים הללו- אם אכן כן שובצו- את הזכות לדרגם, להגיב אודות תוכניהם ולהעיר הערות הנוגעות להם.יוטיוב אינה מספקת למשתמשים בו, בדרך כלל, קישור (לינק) לאתר אינטרנטי כלשהו, המאפשר להם להוריד את הסרטונים למחשביהם האישיים (או לכל כלי תקשורת אחר, כגון: טלפונים סלולריים, טאבלטים ועוד). מדיניות זו של יוטיוב מאלצת את המשתמשים בו- לצפות בסרטונים אך ורק באמצעות כניסה לאתר, תוך שימוש בלעדי בממשקו.

למרות מדיניותהּ של יוטיוב לא לאפשר הורדת סרטונים מהאתר הרשמי שלה, מספר מצומצם של סרטוני וידאו, כדוגמת נאומי נשיא ארצות הברית לשעבר, ברק אובמה- לאומה האמריקאית (אנ')- ניתנים להורדה בפורמט של קובצי MP4. נוסף לכך, קיימים ברשת האינטרנט אינספור אתרים של צד שלישי, אפליקציות ותוספים עבור דפדפני אינטרנט, אשר תכליתם היא מתן אפשרות הורדה של סרטוני יוטיוב. בפברואר 2009 הכריזה יוטיוב על שירות נסיוני, המאפשר לחלק משותפיה העסקיים להציע לגולשים המעוניינים בכך- שירות הורדת סרטונים ללא עלות, או באמצעות תשלום אשר יתבצע באמצעות Google Checkout. ביוני 2012, שלחה גוגל מכתבי הפסקת פעילות לצמיתות (אנ') כנגד מספר אתרי אינטרנט, המציעים שירותי הורדת סרטוני יוטיוב באופן מקוון, כמו גם את המרתם^[ל"א]. במכתבים אלו איימה גוגל בהגשת תביעה משפטית- כנגד אתרים אלו. כתוצאה מכך, הסיר אתר "Zamzar" את אפשרות הורדת סרטוני יוטיוב, המתבצעת באמצעותו.ככלל, משתמשים אשר יצרו סרטונים כלשהם- הם בעלי זכויות היוצרים של סרטונים אלו. למרות זאת, יש באפשרותם של משתמשים אלו לפרסם את יצירותיהם לשימוש הקהל הרחב, כלומר: להעניק למשתמשים אחרים זכויות שימוש מסוימות בסרטונים אלו, תחת כל רישיון זכויות יוצרים ציבורי (אנ') בו יחפצו יוצרי הסרטונים. מאז יולי 2012 ועד ימינו אלה, ניתן ליוצרי הסרטונים להגדיר את רישיון זכויות היוצרים הציבורי "Creative Commons"- כרישיון ברירת המחדל עבור הסרטונים אותם יצרו, באם הם חפצים לפרסם אותם לשימוש הקהל הרחב. באמצעות רישיון זה, מביע יוצר הסרטון את הסכמתו, בדבר שימוש חוזר או עיבוד מחדש של תוכן הסרטון אותו יצר- על ידי משתמשים אחרים.

פלטפורמות

מרבית הסמארטפונים מותאמים לצפייה בסרטוני יוטיוב, בין אם באמצעות אפליקציה- ובין אם באמצעות תצוגה של האתר, המותאמת במיוחד עבור מכשירים אלו^[ל"ב]. אפליקציית יוטיוב, המותאמת עבור מכשירים ניידים- הושקה ביוני 2007. פרוטוקול הזרמת המדיה (הקרנת הסרטונים) עבור מכשירים אלו הוא "RTSP". לא כל סרטוני יוטיוב מותאמים לצפייה באמצעות מכשירים ניידים (בין אם באמצעות האפליקציה של יוטיוב עבור מכשירים ניידים, ובין אם כניסה לאתר באמצעות דפדפן המותקן במכשיר הנייד). מאז יוני 2007, היו סרטוני יוטיוב ניתנים לצפייה במגוון רחב של מוצרים אלקטרוניים תוצרת חברת Apple (אָפֶּל). עובדה זו אילצה את הסרטונים באתר לעבור קידוד, בסטנדרט המקובל בקרב מכשירי אָפֶּל- H.264. תהליך קידוד הסרטונים באתר, לשם התאמתם למוצרי אָפֶּל- ארכה מספר חודשים. כיום, ניתן לצפות בסרטונים במגוון רחב של מכשירים מתוצרת חברה זו, בכללם: Apple TV, iPod Touch ו- iPhone. ביולי 2010 הושקה מחדש גרסת יוטיוב המותאמת עבור מכשירים ניידים, בהתבססהּ על הסטנדרט של שפת HTML5. באופן זה, נמנעה יוטיוב מהצורך בשימוש בתוכנת "Adobe Flash Player" לשם הקרנת הסרטונים, כמו גם מביצוע אופטימיזציה והתאמה עבור מכשירים בעלי מסך מגע בעלי לחצנים וירטואליים, המצויים על מסך המכשיר. גרסת יוטיוב עבור מכשירים ניידים מותאמת לשימוש כאפליקציה גם במכשירים מבוססי מערכת ההפעלה אנדרואיד. בספטמבר 2012 השיקה יוטיוב לראשונה אפליקציה, המיועדת עבור מכשירי iPhone (אייפונים). הסיבה להשקת אפליקציה זו הייתה טמונה בהחלטת יוטיוב, קודם להשקת האפליקציה, אשר בחרה לנקוט בהסרת האפליקציה ממכשירי iPhone 5, כמו גם ממכשירים הנתמכים על ידי מערכת ההפעלה iOS 6^[ל"ג]. על פי סקר של חברת המידע "GlobalWebIndex", נמצאה אפליקציית יוטיוב בכ- 35% מסך מכשירי הסמארטפון של כלל המשתמשים במכשיר זה, בין החודשים אפריל-יוני 2013 ^[ל"ד]. אחוז זה קבע, כי אפליקציית יוטיוב הייתה השלישית בשכיחותהּ, בקרב משתמשים בעלי מכשירי סמארטפון.עדכון של שירות "TiVo", אשר הושק ביולי 2008, אפשר לממשק יוטיוב לחפש סרטון מסוים ולנגנו- לאחר שזה נמצא. בינואר 2009, השיקה יוטיוב את "YouTube for TV", שהיא גרסה של אתר האינטרנט, המותאמת עבור מכשירי STB (אנ'), כמו גם עבור התקני מדיה אחרים המיועדים עבור טלוויזיות, העושות שימוש בדפדפני אינטרנט. בתחילה, ניתן היה לצפות בתכני האתר באמצעות קונסולות משחקי הווידאו "PlayStation 3" ו- "Wii". ביוני 2009 הוצג "YouTube XL"^[ל"ה], אשר כלל ממשק מפושט, אשר תוכנן ויועד לצפייה של תוכני האתר באמצעות מסכי טלוויזיה סטנדרטיים. כמו כן, ניתן לצפות בתכני האתר באמצעות אפליקציה, המיועדת עבור שירות המדיה הדיגיטלי והגיימינג המקוון "Xbox Live". ב-15 בנובמבר 2012, השיקה גוגל אפליקציה רשמית המותאמת עבור מכשירי Wii, אשר אפשרה למשתמשים במכשירים אלו- לצפות בסרטוני יוטיוב מתוך החנות הווירטואלית המקוונת "Wii Shop Channel". כמו כן, קיימות אפליקציות יוטיוב עבור קונסולות המשחקים "Wii U" ו- "Nintendo 3DS". נוסף לכך, ניתן לצפות בסרטונים בקונסולת ה- Wii U, באמצעות גלישה בדפדפן האינטרנט המותקן בה, תוך כדי שימוש ב- HTML5. ב-17 בדצמבר 2013, איפשרה גוגל לצפות בסרטוני יוטיוב באמצעות נגני "Roku", תוצרת חברת "Roku", ובאוקטובר 2014- באמצעות "פלייסטיישן 4", תוצרת חברת "סוני" ("Sony PlayStation 4").

ב-19 ביוני 2007, נכח מנכ"ל גוגל דאז, אריק שמידט, בפריז- לשם השקת אתר יוטיוב במדינות רבות בעולם. ממשק האתר זמין בגרסאות מקומיות רבות, התואמות את שפת (או שפות) הדוברים במדינה כלשהי. ממשק אתר יוטיוב כולל 89 מדינות, בהן ניתן לגלוש באתר (הכוללות גרסאות יוטיוב של שפה אחת או יותר הדְבוּרוֹת בה), כמו גם טריטוריה אחת, שאינה מוכרת כמדינה עצמאית (הונג קונג). כמו כן, קיימת גרסה כלל עולמית בשפה האנגלית- עבור גולשים הבוחרים להשתמש בה.

מדינות בהן ניתן לגלוש באתר יוטיוב

מדינה	שפה (שפות)	תאריך השקה
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ארצות הברית ארצות הברית (והשקה כלל עולמית)	אנגלית	15 בפברואר 2005[6]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ברזיל ברזיל	פורטוגזית (אנ')	19 ביוני 2007[6]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית צרפת צרפת	צרפתית ובסקית	19 ביוני 2007[6]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית אירלנד אירלנד	אנגלית (אנ')	19 ביוני 2007[6]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית איטליה איטליה	איטלקית	19 ביוני 2007[6]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית יפן יפן	יפנית	19 ביוני 2007[6]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית הולנד הולנד	הולנדית	19 ביוני 2007[6]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית פולין פולין	פולנית	19 ביוני 2007[6]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ספרד ספרד	ספרדית, גליסית, קטלאנית ובסקית	19 ביוני 2007[6]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית בריטניה בריטניה	אנגלית	19 ביוני 2007[6]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית מקסיקו מקסיקו	ספרדית (אנ')	11 באוקטובר 2007[7]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית הונג קונג הונג קונג	סינית (אנ') ואנגלית (אנ')	17 באוקטובר 2007[8]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית טיוואן טיוואן	סינית (אנ')	18 באוקטובר 2007[9]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית אוסטרליה אוסטרליה	אנגלית	22 באוקטובר 2007[10]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ניו זילנד ניו זילנד	אנגלית (אנ')	22 באוקטובר 2007[10]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית קנדה קנדה	צרפתית (אנ') ואנגלית	6 בנובמבר 2007[11]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית גרמניה גרמניה	גרמנית	8 בנובמבר 2007[12]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית רוסיה רוסיה	רוסית	13 בנובמבר 2007[13]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית קוריאה הדרומית קוריאה הדרומית	קוריאנית	23 בינואר 2008[14]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית הודו הודו	הינדית, בנגלית, אנגלית (אנ'), גוג'ראטית, קאנדה, מלאיאלאם, מראטהית, טמילית, טלוגו ואורדו	7 במאי 2008[15]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ישראל ישראל	עברית	16 בספטמבר 2008
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית צ'כיה צ'כיה	צ'כית	9 באוקטובר 2008[16]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית שוודיה שוודיה	שוודית	22 באוקטובר 2008[17]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית דרום אפריקה דרום אפריקה	אפריקאנס, זולו ואנגלית (אנ')	17 במאי 2010[6]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ארגנטינה ארגנטינה	ספרדית (אנ')	8 בספטמבר 2010[18]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית אלג'יריה אלג'יריה	צרפתית וערבית (אנ')	9 במרץ 2011[19]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית מצרים מצרים	ערבית	9 במרץ 2011[19]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ירדן ירדן	ערבית	9 במרץ 2011[19]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית מרוקו מרוקו	צרפתית וערבית	9 במרץ 2011[19]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ערב הסעודית ערב הסעודית	ערבית	9 במרץ 2011[19]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית תוניסיה תוניסיה	צרפתית וערבית	9 במרץ 2011[19]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית תימן תימן	ערבית	9 במרץ 2011[19]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית קניה קניה	סווהילי ואנגלית	1 בספטמבר 2011[20]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית הפיליפינים הפיליפינים	פיליפינית ואנגלית (אנ')	13 באוקטובר 2011[21]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית סינגפור סינגפור	אנגלית (אנ'), מלאית, סינית (אנ') וטמילית	20 באוקטובר 2011[22]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית בלגיה בלגיה	צרפתית, הולנדית וגרמנית	16 בנובמבר 2011[6]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית קולומביה קולומביה	ספרדית (אנ')	30 בנובמבר 2011[23]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית אוגנדה אוגנדה	אנגלית (אנ')	2 בדצמבר 2011[24]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ניגריה ניגריה	אנגלית (אנ')	7 בדצמבר 2011[25]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית צ'ילה צ'ילה	ספרדית	20 בינואר 2012[26]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית הונגריה הונגריה	הונגרית	29 בפברואר 2012[27]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית מלזיה מלזיה	מלזית (אנ') ואנגלית (אנ')	22 במרץ 2012[28]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית פרו פרו	ספרדית	25 במרץ 2012[29]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית איחוד האמירויות הערביות איחוד האמירויות הערביות	ערבית ואנגלית	1 באפריל 2012[30]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית יוון יוון	יוונית	1 במאי 2012
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית אינדונזיה אינדונזיה	אינדונזית ואנגלית	17 במאי 2012[31]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית גאנה גאנה	אנגלית	5 ביוני 2012[32]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית סנגל סנגל	צרפתית ואנגלית	4 ביולי 2012[33]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית טורקיה טורקיה	טורקית	1 באוקטובר 2012[34]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית אוקראינה אוקראינה	אוקראינית	13 בדצמבר 2012[35]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית דנמרק דנמרק	דנית	1 בפברואר 2013[36]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית פינלנד פינלנד	פינית ושוודית	1 בפברואר 2013[37]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית נורווגיה נורווגיה	נורווגית	1 בפברואר 2013[38]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית שווייץ שווייץ	גרמנית, צרפתית ואיטלקית	29 במרץ 2013[39]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית אוסטריה אוסטריה	גרמנית	29 במרץ 2013[40]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית רומניה רומניה	רומנית	18 באפריל 2013[41]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית פורטוגל פורטוגל	פורטוגזית	25 באפריל 2013[42]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית סלובקיה סלובקיה	סלובקית	25 באפריל 2013[43]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית בחריין בחריין	ערבית	16 באוגוסט 2013[44]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית כווית כווית	ערבית	16 באוגוסט 2013[44]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית עומן עומן	ערבית	16 באוגוסט 2013[44]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית קטר (מדינה) קטר	ערבית	16 באוגוסט 2013[44]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית בוסניה והרצגובינה בוסניה והרצגובינה	בוסנית, קרואטית וסרבית	17 במרץ 2014
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית בולגריה בולגריה	בולגרית	17 במרץ 2014[45]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית קרואטיה קרואטיה	קרואטית	17 במרץ 2014[46]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית אסטוניה אסטוניה	אסטונית	17 במרץ 2014[47]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית לטביה לטביה	לטבית	17 במרץ 2014[48]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ליטא ליטא	ליטאית	17 במרץ 2014
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית מקדוניה מקדוניה	מקדונית, סרבית וטורקית	17 במרץ 2014
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית מונטנגרו מונטנגרו	סרבית וקרואטית	17 במרץ 2014
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית סרביה סרביה	סרבית	17 במרץ 2014
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית סלובניה סלובניה	סלובנית	17 במרץ 2014[49]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית תאילנד תאילנד	תאית	1 באפריל 2014[50]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית לבנון לבנון	ערבית	1 במאי 2014[44]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית פוארטו ריקו פוארטו ריקו	ספרדית (אנ') ואנגלית	23 באוגוסט 2014
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית איסלנד איסלנד	איסלנדית	?, 2014
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית לוקסמבורג לוקסמבורג	צרפתית וגרמנית	?, 2014
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית וייטנאם וייטנאם	וייטנאמית	1 באוקטובר 2014
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית לוב לוב	ערבית	1 בפברואר 2015
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית טנזניה טנזניה	סווהילי ואנגלית	2 ביוני 2015
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית זימבבואה זימבבואה	אנגלית	2 ביוני 2015
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית אזרבייג'ן אזרבייג'ן	אזרית	12 באוקטובר 2015[51]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית בלארוס בלארוס	רוסית	12 באוקטובר 2015[51]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית גאורגיה גאורגיה	גאורגית	12 באוקטובר 2015[51]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית קזחסטן קזחסטן	קזחית	12 באוקטובר 2015[51]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית נפאל נפאל	נפאלית	12 בינואר 2016[52]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית פקיסטן פקיסטן	אורדו ואנגלית (אנ')	12 בינואר 2016[53]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית סרי לנקה סרי לנקה	סינהלית (אנ') וטמילית	12 בינואר 2016[52]
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית עיראק עיראק	ערבית	?, 2016
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ג'מייקה ג'מייקה	אנגלית (אנ')	?, 2016

שפת הממשק של האתר, אשר מוצגת בפני משתמש מסוים, הגולש בגרסתו המקומית במדינה מסוימת- תיקבע בהתאם לכתובת ה- IP של המכשיר- באמצעותו גולש המשתמש באתר זה. בסרטונים מסוימים, במדינות מסוימות, עשויה להופיע בפני המשתמש ההודעה הבאה:

.This video is not available in your country

הודעה זו מלווה בחסימה של הסרטון מצד יוצרו, כך שלמעשה לא ניתן לצפות בו ממדינה זו. הסיבות לחסימת הסרטונים מגוונות, ועשויות לנבוע, בין היתר- מטעמי הפרת זכויות יוצרים, או בעקבות תוכנם, העשוי להיות קשה לצפייה, פרובוקטיבי או אף אינו ראוי לצפייה, בעיקר עבור ילדים. ממשק אתר יוטיוב זמין ב-76 שפות שונות. קיימים ממשקי יוטיוב בשפות מסיימות, אשר אינם מוגדרים כ"מקומיים", אף לא במדינות בהן שפות אלו נחשבות רשמיות. ייתכן כי הממשקים במדינות בהן דוברים שפות מקומיות אלו- אינם כתובים בשפה המקומית, אלא בשפה רשמית ומוכרת יותר, דוגמת השפה האנגלית; כמו כן, במדינות מסוימות אין גישה (או שהיא חסומה) לאתר יוטיוב כלל, אך למרות זאת קיים ממשק יוטיוב בשפה המקומית- אשר ניתן לגלוש בו ממדינות אחרות, בהן הגישה ליוטיוב בשפה מקומית זו מותרת^[ל"ו]. על שפות אלו נמנות: אמהרית, אלבנית, ארמנית, בנגלית, בורמזית, חְמֶרִית (אנ')^[ל"ז], קירגיזית, לאית, מונגולית, פרסית ואוזבקית. בין השנים 2008–2010 נחסמה הגישה לאתר יוטיוב בטורקיה, בעטייה של מחלוקת אודות פרסום סרטונים באתר, אשר נחשבו פוגעניים כלפי מייסדהּ של טורקיה ונשיאהּ הראשון, מוסטפא כמאל אטאטורק, כמו גם בעטיים של סרטונים שנחשבו פוגעניים, עבור גולשים שדתם היא דת האסלאם. באוקטובר 2012 הושקה גרסה מקומית של אתר יוטיוב בטורקיה, אשר כתובתו היא: www.youtube.com.tr. גרסה מקומית זו כתובה בשפה הטורקית. הסרטונים הניתנים לצפייה בגרסה זו, כמו גם תוכני סרטונים חדשים המועלים לאתר- נמצאים תחת השגחה ופיקוח מתמידים- בהתאם לתקנות ולחוקים, המעוגנים במסגרת מערכת המשפט הטורקית (אנ'). במרץ 2009 התחוללה מחלוקת בין יוטיוב ובין סוכנות איסוף התמלוגים וזכויות היוצרים (אנ') הבריטית PRS for Music, אשר הובילה לחסימת סרטוני וידאו המכילים תכנים מוזיקליים באיכות "פרימיום"- עבור משתמשי יוטיוב בבריטניה. נוסף על כך, הסירו חברות תקליטים בעלות מוניטין בבריטניה סרטוני וידאו שהעלו לאתר, לאחר כישלון להגיע להסכם בינן ובין אתר יוטיוב. הפולמוס בין חברות התקליטים ויוטיוב נסוב סביב ההרשאות המשפטיות שתקבלנה חברות אלו מהאתר, כמו גם מהתמלוגים שתקבלנה, בעקבות העלאה של סרטונים לאתר וצפייה של משתמשים בסרטונים אלו. סוגיה זו באה על תיקונה בספטמבר 2009. באפריל 2009 התחוללה מחלוקת דומה בגרמניה, אשר הובילה להסרת סרטוני וידאו, המכילים תכנים מוזיקליים באיכות "פרימיום".

יוטיוב אוסר העלאת סרטים המוגנים בזכויות יוצרים, אלא אם כן המעלה הוא בעל הזכויות, או שבעל זכויות היוצרים מאפשר העלאה של הסרטונים. במקרה של תלונה על הפרת זכויות היוצרים, מסיר יוטיוב את הסרטון לאלתר. למרות זאת, קיימים קשיים במניעה של העלאת חומר המוגן בזכויות יוצרים ובמציאתו.במרץ 2007, תבעה חברת ויאקום (Viacom) מחברת גוגל מיליארד דולר בגין הפרת זכויות יוצרים. התובעת פנתה קודם לכן לגוגל, ודרשה הסרת מאה אלף סרטונים מיוטיוב בטענה שהם שייכים לה.ביולי 2008, פסק שופט אמריקאי שעל גוגל למסור מידע אודות הצפיות של כלל הסרטונים כולל פרטי הגולשים.אתר יוטיוב נמצא בעיצומו של מהלך להסדרת מתן תמלוגים ליוצרים, מהלך שמסדיר בעיית זכויות יוצרים ביחס לקליפים באתר. בין היתר נחתם ב-2011 הסכם בעניין עם אקו"ם^[54].

הסרטונים שכל משתמש יוטיוב מעלה לאתר מקובצים יחד תחת ערוץ יוטיוב אישי. לערוץ היוטיוב ניתן לתת שם ותמונה משלו, ולהשפיע (עד מידה מסוימת) על העיצוב והצבעים שבהם הוא יוצג לגולשים. לדוגמה: ניתן למקם טריילר בדף הבית של ערוץ מסוים. ערוצי יוטיוב פופולריים רבים מהווים מעין סדרות רשת ותוכן מתמשכות, העוסקות בנושאים שונים: מדע, קומדיה, פילוסופיה, ביקורת, משחקי מחשב (גיימינג) וכו'. לכל ערוץ ניתן להירשם, על מנת לקבל התראות אודות סרטונים חדשים המועלים אליו. משתמש רשום לערוץ מסוים מכונה "Sub", המהווה קיצור של המילה האנגלית "Subscriber" ("מנוי", בתרגום לעברית).לאחרונה נוספה האפשרות לפעמון, כך שאם אתה נרשם לערוץ תקבל התראות מדי פעם. אך אם תפעיל את הפעמון תקבל התראות כל פעם שיוצא סרטון חדש בערוץ אליו נרשמת.מרבית הסרטונים ביוטיוב בעלי מבנה קבוע, המחולק לשלושה חלקים:

• פתיח (Intro) – אמצעי קולי או חזותי, המציג את שם הערוץ.
• תוכן הסרטון.
• זנב (Outro) – לרוב, סיום קבוע לכל הסרטונים. בחלק מהמקרים הקטע מכיל קישור לסרטונים קודמים בערוץ או סרטונים קשורים (כאשר מדובר בסדרה), ובחלק מהמקרים הקטע מכיל בקשה מצד היוצר להירשם לערוץ ומילות פרידה.

ערך מורחב – יוטיוב רד

יוטיוב רד הוא שירות חדש של יוטיוב שהתחיל ב-2015. השירות מאפשר למשתמשים לשלם כעשרה דולר בחודש, ובתמורה לכך הם לא יקבלו עוד פרסומות באתר ואף יוכלו להשתמש באתר מבלי צורך באינטרנט. כדי לפרסם את יוטיוב רד יוטיוב צילמו מספר סדרות עם יוּטְיוּבֶּרִים מפורסמים והפכו את התכנים לנגישים רק למשתמשי יוטיוב רד. השקת השירות גרמה לסערה גדולה בקרב יוצרים קטנים יחסית, משום שהם לא ידעו האם כתוצאה מהשירות החדש הם ירוויחו פחות.^{[דרוש מקור]}יוטיוב רֶד ("יוטיוב האדום") הוא שירות פרימיום מטעם אתר יוטיוב. משתמשים החפצים לעשות שימוש בשירות זה, נדרשים להירשם אליו בתשלום, בתמורה לקבלת מנוי. השירות מעניק גלישה נטולת פרסומות באתר, גישה לשירות "All Access" של "Google Play Music"^[ל"ח] וגישה לתכנים אקסקלוסיביים במכשירים ניידים. תכנים אלו כוללים את תכונת "השמעת מוזיקה המתנגנת ברקע"^[ל"ט], כמו גם את תכונת "השמעת מוזיקה במצב לא מקוון ("Offline")"^[מ]. בתחילת דרכו, כונה שירות יוטיוב רֶד בשם אחר, "Music Key"^[מ"א]. שירות זה הושק ב-12 בנובמבר 2014, כשייעודו היה מתן שירות של הזרמת מדיה מוזיקלית בתשלום. השירות היה עתיד להשתלב ולהתמזג עם השירות שהיה קיים זה מכבר- שירות "All Access" של "Google Play Music", ולבסוף- להחליפו. ב-28 באוקטובר 2015, הושק השירות מחדש, בשמו הנוכחי: "יוטיוב רֶד". שירות זה הציע צפייה נטולת פרסומות בכל סרטוני הווידאו של אתר יוטיוב, כמו גם מתן גישה לסרטוני וידאו הכוללים תכנים מקוריים אקסקלוסיביים. נכון לנובמבר 2016, מנויים לשירות זה 1.5 מיליון משתמשים, כאשר מיליון משתמשים נוספים משתמשים בגרסת ניסיון חינמית של השירות^[מ"ב]. נכון ליוני 2017, סך כל הצפיות בעונתה הראשונה של "YouTube Red Originals"^[מ"ג] עמד על כ-250 מיליון. קודם השקתו של שירות "Music Key" במאי 2014, טען ארגון הסחר המוזיקלי העצמאי^[מ"ד] "Worldwide Independent Network"^[מ"ה], שיוטיוב חתמה לכאורה על חוזים שאינם ניתנים לביטול ("חוזים שאינם סחירים"), בנצלהּ את העובדה, שערכן של חברות המוזיקה העצמאיות, ברגע החתימה על חוזים אלו, הן מבחינת מוניטין והן מבחינה כלכלית- היה ירוד ביחס לשירותי הזרמת מדיה אחרים. כמו כן, טען ארגון "Worldwide Independent Network", שיוטיוב נהגה לכאורה לחסום כל תוכן מוזיקלי כלשהו, שהופץ על ידי חברות- עמן לא הצליחה יוטיוב לחתום על חוזה. תכנים מוזיקליים אלו, כך טען הארגון, היו עתידים להיכלל במסגרת מתן השירותים המוזיקליים בתשלום של יוטיוב. בהצהרה שסיפק אחד ממנהליה העסקיים הראשיים של יוטיוב, רוברט קינקל (אנ'), ביוני 2014, לעיתון "Financial Times", אישר קינקל שיוטיוב אכן חסמה תכנים של גופים, עמם המשא ומתן בנוגע לחתימת חוזה לא צלח, וציין כי תכנים אלו אכן נועדו להיכלל במסגרת שירות המוענק תמורת תשלום. קינקל נימק מדיניות זו של יוטיוב, באומרו כי "יש להבטיח, שכל התכנים הקיימים בפלטפורמת יוטיוב- יתאימו לתנאיה החדשים שקבעה החברה, בכל הנוגע לחתימת חוזים". בציינו כי יוטיוב הצליחה לחתום על חוזה עם 90% מחברות המוזיקה, עמן ניהלה משא ומתן, המשיך קינקל בדבריו, באומרו: "בעוד שהיינו מייחלים לחתום חוזים עם 100% מהחברות, אנו מבינים שזהו איננו יעד בר השגה; עם זאת, אנו עדיין מחויבים, הן עבור משתמשי יוטיוב והן עבור תעשיית המוזיקה; על כן, מתוקף אחריותנו להשיק את שירות חוויית המוזיקה היוקרתי יותר (בתשלום)". זמן מה לאחר דברים אלו, דיווח עיתון "Financial Times", שיוטיוב הגיעה להבנות ולעסקה כוללת עם קבוצת הסחר "Merlin Network", המייצגת למעלה מ-20,000 גופי מוזיקה עצמאיים, והכללתה במסגרת השירות היוקרתי. למרות פרסום מידע זה אודות העסקה, נמנעה יוטיוב מאימות ואישור דיווחים אלו.ב-28 בספטמבר 2016, מינתה יוטיוב את ליאור כהן (אנ'), אחד ממייסדי "300 Entertainment", ובעברו מנכ"ל קבוצת "Warner Music Group" ונשיא "Def Jam"- למשרת "מנהל המוזיקה העולמי"^[מ"ו] של החברה. בתחילת שנת 2018, החל כהן לרמוז אודות אפשרות השקה של שירות חדש של יוטיוב, שאף הוא עיקרו- הזרמת תכנים מוזיקליים אקסקלוסיביים, בתמורה לרכישת מנוי. השירות החדש יהווה פלטפורמה, אשר תתחרה בספקי שירותים מוזיקליים גדולים אחרים, דוגמת "Spotify" ו- "Apple Music". השקת השירות החדש צפויה להתבצע במרץ 2018.

• 
  הלוגו של ארגון הסחר המוזיקלי העצמאי: "Worldwide Independent Network"
• 
  רוברט קינקל, מנהל עסקי ראשי ביוטיוב

במסיבת עיתונאים שנערכה ב-28 בפברואר 2017, במטה של "YouTube Space" בלוס אנג'לס, הכריזה יוטיוב על השקת שירות חדש: "YouTube TV" ("יוטיוב טלוויזיה"). השירות החדש, שירות מנויים בסגנון "Over the Top", מבוסס שירות "MVPD", יהיה זמין עבור לקוחות בארצות הברית, תמורת תשלום דמי מנוי בסך 35 דולרים לחודש. השירות הושק לראשונה ב-5 באפריל 2017, בחמש ערים שונות בארצות הברית, בהן נמצאים חמשת השווקים הגדולים ביותר: ניו יורק, לוס אנג'לס, שיקגו, פילדלפיה וסן פרנסיסקו. שירות זה מציע צפייה בשידורים ישירים של תוכניות טלוויזיה שונות- המשודרים על ידי חמש רשתות השידור הגדולות ביותר בארצות הברית: ABC, CBS, The CW, Fox ו- NBC. נוסף על כך, מציע השירות גישה לכארבעים ערוצי כבלים שונים, הנמצאים בבעלות תאגיד של חברות האם של הרשתות לעיל^[מ"ז]. תאגיד זה כולל את חברות האם הבאות: חברת "וולט דיסני", "CBS Corporation", "פוקס המאה ה-21" וחברת "אן-בי-סי יוניברסל" (אנ'), הכוללת, בין היתר, את ערוץ "בראבו", ערוץ "USA", רשת הטלוויזיה (אנ') "סייפיי" (אנ'), ערוץ "דיסני", ערוץ "!E", רשת הספורט "פוקס ספורט 1" (אנ'), ערוץ "Freeform", ערוץ "FX" ורשת הספורט "ESPN". מנויים לשירות "YouTube TV" יכולים לקבל גם את חבילת ערוצי הטלוויזיה "שואוטיים" וערוץ "Fox Soccer Plus"- כערוצים אפשריים נוספים, המסופקים למנויים באם הם חפצים בכך, מעבר לרשימת הערוצים המוצעים במסגרת השירות הבסיסי. אפשרות נוספת המוצעת למנויים החפצים בהרחבת חבילת הבסיס, היא קבלת גישה גם לתכנים המשודרים במסגרת שירות "יוטיוב רֶד", שאף הוא אינו כלול במסגרת השירות הבסיסי של "YouTube TV". קבלת גישה לחבילות ערוצים משודרגות אלו מלוות בתוספת תשלום מצד מנויי השירות הבסיסי.

יוטיוב הייתה נותנת החסות (הספונסרית) של סדרת משחקי הבייסבול "וורלד סירייס", אשר נערכה בשנת 2017 ("2017 World Series"). במהלך סדרת משחקים זו, הוקרנו סרטוני פרסומת טלוויזיוניים של החברה. הדבר התבצע באמצעות הצבתם של מסכים דיגיטליים מאחורי האזור במגרש, המכונה "בסיס הבית"^[מ"ח]. לוגו הסימן המסחרי של יוטיוב, לחצן "נגן" ("Play") אדום^[מ"ט], התנוסס במרכז מסכים דיגיטליים אלו, בחקוֹתוֹ באופן זה את ממשק החברה.

יוטיוב מקפידה מדי שנה בשנה, לציין את יום "אחד באפריל" באתר שלה- באמצעות מהתלות שונות.
ב-2008 בתאריך זה, הופנו כל קישורי סרטוני הווידאו, אשר הופיעו בדף הבית של האתר- לקליפ: "Never Gonna Give You Up", סינגל אשר בוצע על ידי הזמר ריק אסטלי בשנת 1987. מתיחה ותופעת אינטרנט זו נודעת בכינויהּ הלועזי: "Rickrolling".
שנה לאחר מכן (2009), באותו התאריך, קרס כל דף הבית של האתר- כאשר משתמש לחץ על קישור לסרטון כלשהו שהופיע בעמוד זה. בתגובה לכך, טענה יוטיוב כי היא שוקדת על "שדרוג האתר" ו"הפעלתו במתכונת חדשה", עובדה שגרמה לאתר להיות "לא יציב" מבחינה תכנותית- ולפיכך קרס^[נ].
ב-2010, השיקה יוטיוב באופן זמני רזולוציה גרפית חדשה, המכונה "TEXTp". "רזולוציה" פיקטיבית זו הופיעה באותו התפריט (אנ') של הרזולוציות האמיתיות, כגון: 360p או 480p. אם החליט המשתמש לבחור ברזולוציית "TEXTp", הוצג הסרטון המבוקש באופן של אמנות ASCII, כלומר: רזולוציה זו המירה את התמונה הגרפית- לאותיות אנגליות גדולות ("Uppercase Letters"), אקראיות. יוטיוב פנתה בבקשה למשתמשי האתר- לבחור ברזולוציה "פרימיטיבית" זו, בטענה כי בחירה זו חוסכת עבור החברה דולר אחד בכל שנייה של צפייה בסרטון כלשהו. באופן זה, כך טענה יוטיוב, תחסוך החברה מיליארדי דולרים.
שנה לאחר מכן (2011), באותו התאריך, חגג האתר את "יום השנה (אנ') ה-100" שלו, בהציגו בדף הבית שלו מגוון רחב של סרטונים אילמים (סרטונים נטולי קול), בגוון סֶפּיָה^[נ"א]- תכונות האופייניות לסרטים שהופקו בראשית המאה הקודמת. נוסף על סרטונים אלו, הוצג גם הסרטון הפארודי "החתול המנגן על אורגן" (אנ'), המציג, לכאורה, חתול המנגן על אורגן.
ב-2012, באותו התאריך, הופיע ליד הלוגו של יוטיוב צלמית של דיסק DVD. בהקישו עליו, הוביל קישור זה לסרטון וידאו, הכולל לידו את לוגו החברה עם הכיתוב "YouTube Collection" ("האוסף של יוטיוב"). מתחת ללוגו החברה, הופיע קישור של מלבן כחול, בתוכו כתוב: "Order Now" ("הַזְמֶן עכשיו"). לחיצה על קישור זה הובילה להצעה מטעם יוטיוב- לבצע הזמנה של סרטוני יוטיוב מסוימים- בז'אנרים שונים (ספורט, קומדיה, חינוך ועוד). נוסף על כך, ניתנה למשתמש האפשרות להזמין את כל הז'אנרים של סרטוני יוטיוב, המופיעים ברשימה זו- שמספרם הכולל עומד על מאות אלפים. לאחר מכן, ניתנה האפשרות עבור המשתמש לבחור באופן המשלוח (אנ') המועדף עליו (הובלה באמצעות משאיות, אוניות משא ועוד), המתנה המועדפת עליו, אשר תצורף למשלוח, ואמצעי האחסון של הסרטונים (קלטת וידאו, דיסק DVD ועוד). בתום "רכישה" זו, עמד סכום ההזמנה, לכאורה, על מיליוני דולרים שעל המשתמש לשלם ליוטיוב. כמו כן, תאריך קבלת המשלוח, בעקבות הודעה מטעם האתר על "מספר הזמנות חסר תקדים"- יהיה בשנת 2045.
ב-2013, באותו התאריך, חַבְרָה יוטיוב לארגון ולעיתון הסאטירי "The Onion" ("הבצל"), בטענהּ כי האתר עבר ל"פורמט של תחרות", שהגיעה לבסוף לסופהּ. יוטיוב הודיעה, כי תכריז על זהות המנצח ב-2023 - מועד חזרת האתר ל"פורמט של פעילות תקינה".
ב-2014, באותו התאריך, לקחה יוטיוב אחריות על יצירת כלל הטרנדים (אנ') של סרטוני הווידאו הויראליים, וחשפה תצוגות מקדימות של תופעות אינטרנט קְרֶבוֹת, כדוגמת: "תקתוק שעון"^[נ"ב], "נשיקה לאבא"^[נ"ג] ו"ריקוד המים"^[נ"ד].
שנה לאחר מכן (2015), באותו התאריך, הוסיפה יוטיוב את הלחצן המוזיקלי ♫ לתפריט האפשרויות, הממוקם בתחתיתו של כל סרטון. לחיצה על לחצן זה הובילה להשמעת קטעים מלהיט מוזיקת הטראנס: "Sandstorm"^[נ"ה] של הדי ג'יי הפיני "דַארוּד" (אנ').
ב-2016, באותו התאריך, הציגה יוטיוב אפשרות לצפות בכל סרטון וידאו באמצעות פלטפורמת 360°, בהנחיית הראפר סְנוּפּ דוֹג. אפשרות זו הופעלה, באם בחר משתמש כלשהו ללחוץ על צלמית שחורה, אשר נתווספה לתפריט האפשרויות של סרטון כלשהו, והמדמה את תווי פניו ושיער ראשו של הראפר. תופעה זו זכתה לכינוי "SnoopaVision" ("תצוגת סְנוּפּ").

• 
  במקור: תמונת זברה באמנות ASCII;
  בהקשר של יוטיוב: כך הייתה מוצגת הזברה, אם משתמש מסוים בחר ברזולוציית: "TEXTp" (במקום תמונה גרפית אמיתית של זברה, ברזולוציית 360p, למשל).
• 
  דוגמה לצילום בגוון סֶפּיָה, אשר צולם ב-1895 באנגליה
• 
  הדי ג'יי הפיני "דַארוּד".
  צילום משנת 2015
• 
  הראפר "סְנוּפּ דוֹג".
  צילום מ-2005

ערך מורחב – השפעתה החברתית של יוטיוב
^[נ"ו]

יוטיוב שימשה ועודנה משמשת אמצעי עבור משתמשים יחידניים פרטיים, כמו גם עבור חברות הפקה גדולות- כדי להעלות את כמות הצופים בסרטיהם, ולחשוף אותם לקהלים חדשים שלא נחשפו ליצירותיהם עד כה. במילים אחרות, הן המשתמשים הפרטיים והן חברות ההפקה הופכות את אתר יוטיוב לכלי שרת, באמצעותו הם מגדילים את קהל היעד שלהם. יוצרי תוכני מדיה עצמאיים (אנ') הצמיחו סביבם תנועות שורשיות, המונות קהילות של אלפי משתמשים, באמצעות השקעה מינימלית- הן במישור הכלכלי והן מבחינת היקף המאמץ, הנדרש לשם הקמתן של תנועות אלו. בניגוד להצלחה באמצעות שימוש באתר יוטיוב, שיטות שיווק אחרות כגון: "קמעונאות המונית"^[נ"ז] (אנ') או מסעות פרסום ברדיו (אנ') הוכחו כבעייתיות, נוסף על היותן יעילות פחות מהפרסום באתר יוטיוב. באותה העת, ידוענים אשר פעלו בתקופה שלפני עידן האינטרנט ("עידן המדיה הישנה" (אנ'))- עברו להציג את יצירותיהם באתר יוטיוב, כחלק מהזמנה של חלק ממנהלי יוטיוב דאז. מנהלי האתר שלחו הזמנות אלו, כיוון שהיו עדים לצבירת מספר מעריצים משמעותי של הידוענים, "ראו את הנולד" ו"חשו" את הפוטנציאל הגלום במעברם מהטלוויזיה- לאינטרנט, בסחפם קהל יעד פוטנציאלי גדול יותר בהופיעם באתר- מאשר בטלוויזיה.
תוכנית השותפים של יוטיוב, המבוססת על חלוקת הכנסות (אנ'), אפשרה למפיקי סרטי וידאו להרוויח משכורות נאות בתום כל חודש. עם זאת, חמש מאות השותפים העיקריים שלה הרוויחו בממוצע יותר מ-100,000 דולרים מדי שנה. נוסף על כך, הכנסותיהם של עשרת הערוצים בעלי ההכנסות הגבוהות ביותר ביוטיוב- זינקו מ-2.5 מיליוני דולרים- ל-12 מילוני דולרים. ב-2012, עורך עסקי מטעם אתר ושירות חדשות המוזיקה "Complete Music Update" (או בשמו הנודע יותר, ראשי התיבות: "CMU") אפיין את יוטיוב כ: "פלטפורמה חינמית... המשמשת לקידום מכירות עבור חברות התקליטים". ב-2013, טענה קַאתְ'רין תַ'אייֶר^[נ"ח], מפיקה בכירה בעיתון הכלכלי "פורבס", כי "אסור שיצירותיהם של "אמנים השייכים לעידן הדיגיטלי (של ימינו)"- תהיינה אך ורק ברמה גבוהה (מבחינת רמת הפקה, איכות הצילום וההקלטה, רמת הביצוע של היצירה ועוד), אלא כאלו "שתעוררנה תגובות", הן בפלטפורמת יוטיוב בפרט, והן במדיה החברתית ככלל". עוד טענה תַ'אייֶר, שכשם שבעבר תחנות הרדיו והטלוויזיה היוו את "קרש הקפיצה" עבור אמנים בדרכם לתהילה, הרי שכיום פעילות הקשורה למדיה חברתית הפכה "חשובה ללא עוררין". סטטיסטיקות שנערכו בשנה זו הצביעו על כך, ש-90.3% מסך הצפיות בסרטונים, הן ביוטיוב והן ב- Vevo- בוצעו על ידי 2.5% בלבד- מסך כל האמנים ביוטיוב וב- Vevo; אמנים אלו "כּוּנוּ" ב"תארים" שונים, בהתאם למידת הצלחתם (הרַבָּה בכל מקרה): "מגה-סטארים", "מיינסטרים" ו"בעלי סדר גודל (ותהודה) בינוניים". בתחילת 2013 הכריז מגזין המוזיקה "בילבורד", על כך שהוא "לקח בחשבון" את תזרים המדיה של יוטיוב במצעד הפזמונים "בילבורד הוט 100", כמו גם בטבלאות ז'אנרים קשורים נוספים^[נ"ט].
בהתייחסו לשאלתם של מספר תורמי יוטיוב לגבי מהותו וחשיבותו של אמצעי תקשורת זה- תקשורת "פנים אל מול פנים", ומסירת מידע עבור מיליארדי משתמשים באמצעות סרטוני וידאו מקוונים, התפייט אוֹצֵר ועידת TED, כריס אנדרסון (אנ'), באומרו כי

יוטיוב היא תוצאה של תהליך של כוונונים עדינים, הנפרש על פני מיליוני שנות אבולוציה.

עוד טען אנדרסון, כי

מה ש(יוהאן) גוטנברג עשה (בעבר) עבור הכתיבה- הוא כיום מה שסרטוני וידאו מקוונים עשויים לעשות עבור תקשורת פנים אל מול פנים.

אנדרסון קבע, כי לא יִרְחַק היום בו יהיה ניתן לומר בהחלטיות, כי "סרטוני הווידאו המקוונים יאיצו באופן דרמטי את התפתחות המדע", וכי "יוצרי ומעלי הסרטונים עשויים ליצור את מחזור הלימוד הגדול ביותר אי פעם, בהיסטוריית המין האנושי". בתחום החינוך, למשל, נעזר מייסד "אקדמיית קהאן", סלמן קהאן (אנ'), בפלטפורמת יוטיוב- כדי להעלות את סדרות השיעורים המקוונים (אנ') שלו לאתר- ללא תשלום. קהאן טען בראיון עמו, אשר פורסם ב-27 בינואר 2014 בעיתון ה"ניו יורק טיימס", ש"קודם לפלטפורמת יוטיוב, העלאת שעורים מקוונים לרשת האינטרנט הייתה יקרה ביותר, ואילולא יוטיוב- רעיון ה"אוניברסיטה" לא היה יוצא לפועל". עורך חדשותי בכיר בעיתון "פורבס", מייקל נוייר (אנ'), הגדיר את "אקדמיית קהאן" כ"בית הספר הגדול ביותר בעולם", הכולל טכנולוגיה, המתעתדת לשנות בעתיד, באופן הדרגתי- את ה"דרך המסורתית" בה בני האדם לומדים כיום. ב-2008 הוענק ליוטיוב "פרס פיבודי". הנימוק לקבלת הפרס כלל חוות דעת אודות האתר, המתואר כ"פינת נואמים, אשר ניתן בה ביטוי לחופש דעות (מצד משתמשים רבים). כך מקודמים באמצעות האתר ערכי הדמוקרטיה- הלכה למעשה". ב-20 באפריל 2012, דיווח עיתון ה"וושינגטון פוסט", כי יוטיוב אחראית, בין אם במתכוון ובין אם לאו- לאפליה מתקנת על רקע גזעי ועל רקע מוצא לאומי-אתני. בדיווח זה נכתב, כי בניגוד מוחלט לתוכניות הטלוויזיה הפופולריות והנצפות ביותר בארצות הברית, המהוות את ה"מיינסטרים", ואשר מרבית ה"כוכבים" המופיעים בהן הם בעלי צבע עור לבן, ביוטיוב המצב דווקא הפוך: הערוצים בעלי מספר המשתמשים הרשומים הגבוה ביותר, כמו גם מספר שיתופי הסרטונים הגבוה ביותר, הנכללים בערוצים אלו- הנם ערוצים אשר שייכים לאמנים שהם בני מיעוטים- בעלי צבע עור שאינו לבן, או שמוצאם אינו אמריקאי. עובדה זו יוצרת תחרות קשה על מושא בחירתו של קהל היעד, אשר ניתנת לו האפשרות לבחור את סוג הפלטפורמה- באמצעותו יצפה בתוכניות המועדפות עליו. עניין זה תורם, אם כן, גם לפלורליזציה^[ס] של הפלטפורמות (צפייה בטלוויזיה או, לחליפין, צפייה בסרטונים אינטרנטיים), באמצעותן ניתן לצפות בתוכניות המועדפות של קהל יעד מסוים. מחקר אשר נערך מטעם "מכון פִּיוּ למחקר" (אנ') דיווח אודות התפתחותהּ של עיתונאות חזותית (אנ'), אשר מהותהּ- אזרחים המשמשים עדי ראייה לאירועים חדשותיים המתרחשים בזמן אמת, ואשר משתפים פעולה עם ארגוני חדשות ממוסדים- למען יצירה ושידור של תוכן חדשותי מפורט, מעמיק, אמין ומדויק בתיאורו ככל האפשר- לנוכח האירועים שהתרחשו. כמו כן, הסיק מחקר זה, כי יוטיוב הפכה פלטפורמה חשובה ומשמעותית- עבור צרכני מדיה חדשותית (אנ').
יוטיוב אפשרה לקהל הרחב לתקשר עם הממשל באופן ישיר יותר. דוגמה לכך ניתן למצוא בשידור העימות מטעם CNN ויוטיוב, בין המועמדים לנשיאות ארצות הברית ב-2007 (אנ'), בו אנשים מן השורה העלו שאלות בפני המועמדים הנשיאותיים- באמצעות שימוש בשירות הוידאו האינטרנטי (אנ') של יוטיוב. העימות נערך בנוכחות אחד ממייסדי אתר האינטרנט הפוליטי "TechPresident"^[ס"א], אשר טען כי

הוידאו האינטרנטי שינה את הנוף הפוליטי (אנ') של ארצות הברית.

בתארו את האביב הערבי (החל משנת 2010 ואילך), ציטט הסוציולוג פיליפ נ. הווארד (אנ') את תיאורו התמציתי של אחד הפעילים, אשר היה אמון על ארגון אירועי התסיסה והמחאה הפוליטית. תיאור זה הסתכם במשפט מחץ אחד בלבד:

פייסבוק נועדה על מנת לקבוע את מועדי המחאות, טוויטר נועדה לצורך תיאומים ויוטיוב נועדה על מנת לספר לעולם.

ב-2012, יותר משליש מהסנאטורים בסנאט של ארצות הברית פרסמו החלטה רשמית, המגנה את ג'וזף קוני ואת מעשיו הנפשעים באוגנדה, זאת- 16 ימים לאחר פרסום סרטון הווידאו הויראלי "קוני 2012" ביוטיוב. להחלטה זו של הסנאט התלוותה הערתו של נותן החסות (אנ') המשותף^[ס"ב], הסנאטור לינדזי גרהאם, שציין כי "סרטון הווידאו הוא בעל השפעה ותהודה רבות כל כך, כך שלבסוף הוא יוביל למותו של קוני, בהשפיעו על דעת הקהל העולמית, כמו גם על הרחבת המאמצים לאתרו- יותר מאשר כל פעולה משולבת אחרת (בעיקר מהבחינות הצבאית והמודיעינית)- הננקטת נגדו".

יוטיוב אפשרה לממשל האמריקאי ליצור קשר בפשטות רבה יותר עם אזרחי המדינה. ראייה לכך ניתנה בשנת 2012, אז דורג ערוץ היוטיוב הרשמי של הבית הלבן במקום השביעי באתר, בקטגוריית הארגונים האמונים על הפקת ידיעות חדשותיות; עדות נוספת המצדדת בטענה זו התרחשה בשנת 2013, עת חיקה השחקן והחקיין אִימַאן קְרוֹסוֹן (אנ') את נשיא ארצות הברית דאז, ברק אובמה, בסרטון וידאו מוזיקלי הומוריסטי ביוטיוב. מטרתו של סרטון זה, אשר קיבל חסות באופן ישיר מהנשיא עצמו, הייתה עידוד צעירים אמריקאיים להירשם לתוכנית "שוק ביטוח הבריאות" (אנ'). תוכנית זו היא למעשה ביטוח בריאות, התואם והמהווה חלק מתוכנית הידועה בכינוי "חוק הגנת החולה וטיפול בר השגה", אשר יזם ממשל אובמה.
אִימַאן קְרוֹסוֹן נכלל ברשימת יוצרי תכנים מובילים עבור יוטיוב, אשר נפגשו בבית הלבן, בפברואר 2014, עם נשיא ארצות הברית לשעבר, ברק אובמה. מטרתם של יוצרי תכנים אלו הייתה קידום דיאלוג אודות המודעות לחשיבותו של רישום עבור ביטוח בריאות, כמו גם קידום רעיונות כלליים יותר, הכוללים חקיקה נגד בריונות (אנ'), קידום מערכת החינוך ויצירת הזדמנויות כלכליות עבור יחידים ובעלי משפחות, שרובם ככולם נכללים במעמד הסוציו-אקונומי הנמוך.
באופן כללי ניתן לומר, כי הפגישה נועדה על מנת לפתח אמצעים חדשים עבור הממשל האמריקאי- כדי לקדם את הקשר ואת שיתוף הפעולה עם "דור היוטיוב".
כאשר חלחלה לתודעה הציבורית העובדה, שביכולתהּ של יוטיוב לאפשר יכולת התקשרות ישירה של הממשל האמריקאי (כולל הנשיא עצמו)- עם אזרחים מן השורה, נדרשה הבנה מעמיקה מצד יוצרי תוכני הניו מדיה עבור יוטיוב- על מנת להתמודד ביתר יעילות עם תכנים השייכים לאתרי אינטרנט אחרים, והמוצגים או המפורסמים בהם; אתרי אינטרנט אלו "התחרו על לבם של הגולשים" (או, במילים אחרות, על דעת הקהל), בהציעם "תכנים מסיחי דעת"- מנקודת מבטהּ של יוטיוב, אשר נאלצה להתמודד עם "קהל הפכפך"- משתמשים שעדיין לא החליטו לאיזה אתר להיכנס באופן בלעדי (או ל"אתרים המתחרים", או ליוטיוב), על כן נכנסו הן ל"אתרים המתחרים"- והן ליוטיוב. תופעה זו לא הייתה רצויה עבור יוטיוב. מעולם לא התרחש תקדים מסוג זה במהלך ההיסטוריה, בו יכל נשיא ארצות הברית לתקשר טוב יותר מאי פעם, ובאופן ישיר- על מנת להעביר את מסריו לאזרחי מדינתו; אך בד בבד, מעולם לא התרחש אבסורד גדול מכך במהלך ההיסטוריה- בו אזרחים אמריקאיים רבים כל כך- אינם קשובים כלל לדבריו, בעטיים של התכנים מסיחי הדעת. מטרת הפגישה עם קבוצת היוּטְיוּבֶּרִים נועדה, אם כן, גם לשם קביעת מדיניות עבור ממשל אובמה- כיצד לגרום לדבריו של הנשיא "להישמע" ו"לא ליפול בין הכיסאות" ב"עידן החדש", "עידן היוטיוב"^[ס"ג], בעטיים של משתמשים שטרם החליטו איזה אמצעי תקשורת הוא הנוח ביותר לשימוש עבורם^[ס"ד].

מספר סרטוני וידאו השפיעו באופן ישיר על האירועים המתרחשים בעולם^[ס"ה]. דוגמה מובהקת לסרטון מסוג זה הוא "תמימות המוסלמים", שהועלה לאתר ב-2012. הסרטון עורר גל עולמי של הפגנות ומחאות אלימות של מוסלמים (אנ') נגד ארצות הברית, כמו גם נגד מדינות מערביות נוספות^[ס"ו]. אוֹצֵר ועידת TED, כריס אנדרסון, תיאר תופעה, בה אנשים ממקומות גאוגרפיים שונים ברחבי העולם- חולקים את מיומנותיהם ויכולותיהם בתחום מסוים, באמצעות העלאת סרטונים, באופן עצמאי- ליוטיוב. סרטון מסוג זה, המועלה על ידי משתמש מסוים- מהווה מקור השראה, אתגר ואף מושא הערצה- בקרב משתמשים אחרים, העוסקים גם הם באותו תחום עיסוק של משתמש זה. מעבר לכך, סרטון מסוג זה עשוי לדרבן את המשתמשים הנחשפים אליו- לשפר את מיומנותיהם בתחום זה, ואף לפתח ולהמציא חידושים, תגליות והמצאות חדשות- בתחום זה. העיתונאית וירג'יניה הֶפֶרְנַאן (אנ') קבעה, במאמר שפורסם בעיתון ה"ניו יורק טיימס", שסרטוני וידאו מסוג זה ("סרטוני הפגנת מיומנויות ויכולות") עשויים להוביל ל"השלכות מפתיעות" במגוון רחב של תחומים, כגון: השפעה חברתית (תחום הנחקר במסגרת ענף בפסיכולוגיה, המכונה בשם: "פסיכולוגיה חברתית"); השפעה תרבותית, בדמות הפצה של תרבויות שונות, מנהגים, אורחות חיים ועוד, ואף השפעה על המוזיקה, ובפרט על עתיד המוזיקה הקלאסית. שחקני סדרת הרשת "לגיון הרקדנים היוצא מן הכלל" (אנ') וחברי ההרכב המוזיקלי "התזמורת הסימפונית של יוטיוב" (אנ') נבחרו וחוברו להם יחדיו, בהתבסס על סרטונים המציגים את כישוריהם של כל אחד מהם בנפרד, ללא תלות כלשהי בנציגים האחרים. יותר מכך, סרטון הווידאו המוזיקלי "We Are the World 25 for Haiti (גרסת יוטיוב)" (אנ'), אשר יועד למטרות צדקה ואיסוף כספים עבור מדינת האיטי, לאחר רעש האדמה החזק אשר פקד אותה ב-2010- הוקלט באמצעות טכניקה של איחוד הקלטותיהם הנפרדות של 57 זמרים שונים, מכל קצוות תבל- ליצירת שיר זה, המהווה יחידה אחת שלמה. העיתון האנגלי היוצא לאור ביפן, "טיימס-טוקיו" (אנ'), ציין כי סרטון הווידאו "We Pray for You"^[ס"ז], אשר הופק והוקלט בידי 55 יוּטְיוּבֶּרִים- למען נפגעי רעש האדמה והצונאמי, אשר פקדו את יפן בשנת 2011- נוצר אף הוא בעקבות שיתוף פעולה אינטרנטי מצד גולשים שונים, והיווה דוגמה נוספת ליצירת קהילות ו/או קבוצות מקוונות- המתאגדות למען קידום מטרות צדקה. מיזם האינטרנט "It Gets Better" החל את דרכו בעקבות העלאת סרטון וידאו אחד בלבד ליוטיוב. סרטון זה הופק ויועד עבור בני-נוער, השייכים לקהילה הגאה (או, במילים אחרות, לקהילת הלהט"ב), אשר סבלו מדיכאון או בעלי נטיות אובדניות- עקב מעשי בריונות אשר בוצעו נגדם- בשל זהותם המינית. בתוך פרק זמן של כחודשיים בלבד, משך סרטון זה תשומת לב מצד משתמשים רבים אשר צפו בו, ופרסומו גרר אחריו גל של כתיבת מאות תגובות ("טוקבקים")- בקשר לתוכן המוצג בו. בין המגיבים לסרטון נמנו גם אישים בולטים בצמרת הממשל האמריקאי, כדוגמת נשיא ארצות הברית לשעבר, ברק אובמה; סגן נשיא ארצות הברית לשעבר, ג'ו ביידן; אנשי סגל בכירים מטעם הבית הלבן ומספר מזכירי ממשלה אמריקאיים (אנ')^[ס"ח]. בעקבות סרטון המגולל את השתלשלות האירועים, אשר הובילו לבסוף להתאבדותה של אמנדה טוד, נערה קנדית בת חמש עשרה, אשר נשא את הכותרת: "הסיפור שלי: מאבק, בריונות, התאבדות, פגיעה עצמית"^[ס"ט]- ננקטו כמעט מיידית הליכים חקיקתיים לאחר מותה- אשר מטרתם הייתה: חקר וסקירת השכיחות של מעשי בריונות- כדי ליצור תוכנית אסטרטגית לאומית כנגד תופעה אלימה זו.

גוגל אינה מספקת נתונים מפורטים אודות עלות ההפעלה (אנ') והתחזוקה השוטפות של יוטיוב. הכנסותיה ב-2007 הוגדרו כ"מידע בלתי מבוקר (שאינו מהותי)" (אנ')- בעקבות אי מסירת תיעוד מוסדר (רגולטורי) (אנ') של חשבונות אלו. ביוני 2008, חזה^[ע] ואמד (אנ') המגזין "פורבס" את הכנסותיה של גוגל מאתר יוטיוב בכמאתיים מיליוני דולרים, והראה עלייה בפעילותה של יוטיוב בהבט השיווקי-פרסומי-מכירתי^[ע"א]. בינואר 2012 הוערך משך זמן השהייה הממוצע של אורחים^[ע"ב] באתר יוטיוב- בכחמש עשרה דקות, מדי יום ביומו. למען ההשוואה, אזרח אמריקאי טיפוסי הקדיש, בשנה זו- ארבע עד חמש שעות, בממוצע, מדי יום ביומו- לצפייה בטלוויזיה. ב-2012, הוערכו הכנסותיה של יוטיוב, אשר מקורן בתוכנית הפרסום שלה- בכ- 3.7 מיליארדי דולרים. ב-2013, האמירו הכנסותיו של האתר כתוצאה מהמשך הפעלתה של תוכנית פרסומית זו, והוערכו בכ- 5.6 מיליארדי דולרים. הערכה זו התבססה על סקר שוק (אנ'), אשר נערך מטעם חברת "eMarketer". הערכות אחרות אמדו את הכנסותיה של יוטיוב בכ- 4.7 מיליארדי דולרים "בלבד" (לעומת הערכתהּ של חברת "eMarketer"). בין אם כך ובין אם אחרת, זהו עדיין גידול משמעותי בהכנסותיו של האתר ביחס לשנה אשר קדמה לה (2012). הכנסות עצומות אלו, תוצאה של פרסום דיגיטלי מסיבי ורחב הקף- עשויות להראות כאבסורד, במיוחד לאור העובדה, שרובם המוחלט של הסרטונים באתר הנו חינמי; אולם בד בבד ניתן להבין, כי מקור הכנסותיו של האתר אינו הסרטונים- אלא הפרסום הדיגיטלי- וזהו פתרונו של אבסורד זה. במאי 2013, הציגה יוטיוב תוכנית נסיונית, הכוללת 53 ערוצי רישום, אליהם יכול משתמש מסוים להירשם, בשלמו דמי מנוי, אשר מחירם נע בין 0.99-6.99 דולרים, כתלות בערוץ אליו בחר משתמש זה להירשם. מהלך זה הצטייר כניסיון של יוטיוב להתחרות בספקים אחרים של תכנים ושירותים דיגיטליים מקוונים, והדורשים גם הם רישום מקוון. על ספקים אלו נמנות, בין היתר, החברות "נטפליקס" ו"הוּלוּ". ניתוח נתונים סטטיסטיים ב-2017, העוסקים בחתך האוכלוסייה, אשר בבעלותה מכשירים ניידים, הכוללים את אפליקציית יוטיוב- העלה כי משתמשים אלו שוהים באפליקציה זו למעלה משעה- מדי יום ביומו.

שותפויות פרסומיות

יוטיוב החלה את דרכה בתחום השותפויות השיווקיות והפרסומיות ביוני 2006, אז חַבְרָה לרשת הטלוויזיה "NBC". במרץ 2007, חתמה יוטיוב על עסקה עם תאגיד השידור הבריטי "BBC", במסגרתהּ הוקדשו באתר שלושה ערוצים- המשדרים תכנים המופקים בתאגיד זה והשייכים לו. ערוץ אחד באתר הוגדר למטרת שידור של תוכני חדשות ואקטואליה, והשניים האחרים- למטרת שידור של תכנים בידוריים. זאת- בתמורה להתחייבות מצד תאגיד "BBC"- לפרסם את יוטיוב- בערוצים השייכים לו. בנובמבר 2008, הגיעה יוטיוב להסכם עם שלושה גופים מובילים- בתחום הפקת ושידור סרטים ותוכניות טלוויזיה. על גופים אלו נמנו: חברת סרטי הקולנוע והטלוויזיה האמריקאית, "מטרו גולדווין מאייר"; תאגיד וחברת הבידור "Lions Gate Entertainment" ו- "CBS". במסגרת ההסכם, אפשרה יוטיוב לגופים אלו לפרסם באתר האינטרנט שלה סרטים באורך מלא, כמו גם פרקים מלאים של סדרות טלוויזיה שונות. מהלך זה לווה בפרסומים של חברות אלו באתר יוטיוב; עבור פרסומים אלו הוקצה מקום מיוחד באתר, אשר פונה לקהל היעד של משתמשים אזרחי ארצות הברית, והוא כונה "Shows" ("הופעות"). הסכם זה נחתם, במטרה ליצור תחרות^[ע"ג] בין יוטיוב ובין חברות אחרות, כדוגמת "הוּלוּ", אשר מכילה תוכני שידור מבית היוצר של החברות המתחרות: "NBC", "Fox" ו"חברת וולט דיסני". בנובמבר 2009 השיקה יוטיוב גרסה של "Shows", אשר זמינה לקהל היעד של משתמשים אזרחי בריטניה, בהציעה כ-4000 מופעים ותוכניות טלוויזיה באורך מלא, אשר הופקו ו/או שודרו מטעם למעלה משישים רשתות טלוויזיה, המהוות שותפויות עסקיות של התאגידים: "מטרו גולדווין מאייר", "Lions Gate Entertainment" ו- "CBS", עמן חתמה יוטיוב, כאמור, את ההסכם המפורט לעיל. בינואר 2010 הציגה יוטיוב שירות השכרת סרטים מקוון, אשר היה זמין אך ורק עבור משתמשים הנמצאים בארצות הברית, קנדה ובריטניה. שירות זה הציע עבור משתמשים אלו רשימה של למעלה מ-6000 סרטים, הניתנים להשכרה.

שותפויות עם יוצרי תוכני וידאו

במאי 2007 השיקה יוטיוב את תוכנית השותפים שלה. תוכנית זו הייתה מערכת מבוססת רשת הפרסום "גוגל אָדְסֶנס", אשר אפשרה למשתמשים, החברים ברשת זו, והמעלים סרטון פרסום מסוים לאתר- לחלוק את ההכנסה הכוללת, אשר התקבלה כתוצאה מפרסום זה- עם גוגל. בדרך כלל, לוקחת יוטיוב 45% מההכנסה הכוללת, אשר נתקבלה בעקבות העלאת סרטון פרסומי כלשהו, בעוד שיתרת ההכנסה, 55% - מועברת למשתמש מעלה סרטון הפרסום. תוכנית השותפים של יוטיוב מונה למעלה ממיליון משתמשים, החברים בה והפועלים במסגרתהּ. על פי נתונים שהתקבלו מטעם חברת התוכנה המיזמית "TubeMogul", העוסקת בשיווק ממותג, פרסומת מקדימה כלשהי ("טיזר") ביוטיוב- עבור מוצר מסוים, נכון לשנת 2013- עלתה למפרסמיה 7.60 דולרים בממוצע- לכל אלף צפיות בה. השימוש באמצעי הפרסומת המקדימה אינו מהווה, לרוב, יותר מחצי מסך הפרסומות הכולל באתר- בשל חוסר עניין מצד מפרסמים- להשתמש באמצעי שיווקי זה. ב-2013 הציגה יוטיוב הצעה, הפונה עבור ערוצים הכוללים אלף משתמשים רשומים לפחות, אשר עיקרה- דרישה מטעם ערוצים אלו לשלם דמי מנוי- מטעם משתמשים החפצים לצפות בסרטונים הכלולים בהם. באפריל 2017, הציבה יוטיוב קריטריון, המגדיר מי מהערוצים באתר יהיו זכאים לגבות דמי מנוי- ממשתמשים החפצים לצפות בתכניו. קריטריון זה עמד על צבירת עשרת אלפים צפיות בערוץ- ללא הגבלת זמן מתי עתיד הדבר להתרחש, טרם תחילת הגבייה של דמי מנוי אלה. ב-16 בינואר 2018 שונה קריטריון זה. הקריטריון החדש הגדיר, שעל ערוץ כלשהו לעמוד בשתי הדרישות הבאות- בתמורה לזכאות לדרוש דמי מנוי ממשתמשיו: 4000 שעות צפייה מצטברות- בתוך פרק זמן של שנה^[ע"ד], כמו גם אלף משתמשים, הרשומים לערוץ זה. מהלך זה הצטייר כניסיון מצד יוטיוב להבטיח, שסרטוני וידאו, השייכים לערוצים מסוימים, ואשר כבר מפיקים רווחים- לא יזכו למימון נוסף^[ע"ה]; עם זאת, "זכה" מהלך זה בביקורת, כמו גם בתגובות של מרמור, תסכול ותחושת קיפוח- מצד ערוצים קטנים יותר ביוטיוב, אשר לא עומדים בתנאי הקריטריון החדש למימונם, בטענם כי "הם נענשים, כביכול, על היותם קטנים"; במסגרת מרמור זה ניתן להניח, כי עלתה בקרב בעלי הערוצים הקטנים הסוגיה- האם בכלל משתלם ליצור או לתחזק ערוצים כאלו, שהרי הם אינם זוכים להערכה בדמות תשלום דמי מנוי- כפי ש"עמיתיהם" הגדולים יותר אכן זוכים להערכה ולמימון אלו. לחצני ה"נגן" של יוטיוב, המהווים חלק מפרסי יוטיוב עבור יוצרי תכנים- מעידים על הערכתהּ של יוטיוב כלפי ערוציה הפופולריים ביותר. צבע לחצן ה"נגן", המוענק על ידי יוטיוב עבור ערוץ פופולרי מסוים- מעיד על מספר המשתמשים הרשומים אליו: לחצן "נגן" בצבע כסף- מוענק עבור ערוצים, החוצים את רף מאה אלף (100,000) המשתמשים הרשומים אליהם; לחצן "נגן" בצבע זהב- מוענק עבור ערוצים, החוצים את רף מיליון (1,000,000) המשתמשים הרשומים אליהם; לחצן "נגן" בצבע יהלום- מוענק עבור ערוצים, החוצים את רף עשרה מיליוני (10,000,000) המשתמשים הרשומים אליהם; לחצן "נגן" בצבע רוּבִּי- מוענק עבור ערוצים, החוצים את רף חמישים מיליוני (50,000,000) המשתמשים הרשומים אליהם.

• 
  לחצן "נגן" בצבע כסף- 100,000 משתמשים רשומים לערוץ מסוים
• 
  לחצן "נגן" בצבע זהב- 1,000,000 משתמשים רשומים לערוץ מסוים
• 
  לחצן "נגן" בצבע יהלום- 10,000,000 משתמשים רשומים לערוץ מסוים
• 
  לחצן "נגן" בצבע רוּבִּי- 50,000,000 משתמשים רשומים לערוץ מסוים

הכנסות עבור בעלי זכויות יוצרים

אחוז ניכר מהכנסותיה של יוטיוב מופרש לבעלי זכויות היוצרים, של סרטוני פרסום- אותם הפיקו. למרות עובדה זו, דיווח משנת 2010 אומד, שכשליש מסרטונים פרסומיים אלו הועלו לאתר יוטיוב בלא היתר של בעלי זכויות היוצרים של סרטונים אלו. יוטיוב מותירה בידי בעלי זכויות היוצרים את ההחלטה- האם לפרסם את סרטוני הפרסום אותם יצרו ולאחר זמן מה- להסירם, או להמשיך ב"קמפיין הפרסומי" של הסרטון, כלומר להשאירו באתר- בתמורה להמשך הפקת רווחים ממנו. במאי 2013, החלה חברת "נינטנדו" מסע אכיפה, אשר מטרתו הייתה שמירת זכויות היוצרים של משחקיה- והבעלות עליהם. מסע אכיפה זה כלל דרישה מצד החברה- לקבל הכנסות, הנובעות מפרסום צילומי מסך של משחקיה- על ידי יוצרי תוכני וידאו. בפברואר 2015, הסכימה חברת "נינטנדו" לחלוק את רווחיה עם יוצרי תוכני וידאו אלה, בזכות הפרסום שהעניקו האחרונים- לחברה ולמשחקיה. קהל היעד של פרסום זה כלל, בין השאר, גם אוכלוסיות, שלא נחשפו לחברה ולמשחקיה עד אז.

קהילת יוטיוב הנה בעלת מדיניות ברורה וקווים מנחים (אנ') נוקשים, אשר מטרתם- הפחתת הסיכוי להשחתת האתר, תכונותיו והעקרונות עליו הוא מושתת. באופן כללי, סרטונים הכוללים את התכנים הבאים אסורים להעלאה ולהקרנה באתר: תכנים מיניים מפורשים (כולל סרטי פורנו) (אנ'); התעללות בחיות; תכנים פרובוקטיביים, מגונים ו/או קשים לצפייה ("סרטוני הֶלֶם") ((אנ'), (אנ')), כגון: שימוש בסמים, אונס, התעללות מינית, עבדות מינית (אנ'), הוצאה פומבית להורג (אנ') וכדומה; נאומים מחרחרי שנאה (אנ') (כלפי דת מסוימת, עדה, עם, מדינה וכדומה), הכוללים דברי הסתה; הודעות ספאם; התנהגות המשחרת לטרף (אנ') (לרוב בהקשרים מיניים)- בדומה לאופן בו טורפים, בעולם הטבע, אורבים לטרפם, ותוכן המועלה לאתר בלא הסכמה מפורשת מצד בעל זכויות היוצרים. למרות מדיניות זו, ניצבה יוטיוב בפני ביקורות מצד מקורות חדשותיים, בעטיין של העלאות תכנים לאתר- אשר הפרו קווים מנחים אלו.

חומר המוגן על ידי זכויות יוצרים

בעת העלאת סרטון וידאו לאתר יוטיוב, מוצגת בפני המשתמש הודעה, הדורשת ממנו להימנע מהפרת זכויות יוצרים, כפי שאלו מעוגנים בחוק. למרות דרישה זו, עודם קיימים באתר, כמו גם המועלים אליו מדי יום ביומו- סרטונים ותכנים אחרים (ישנים או חדשים)- המפרים זכויות יוצרים אלו. אחד הגורמים העיקריים לתופעה זו הנו העובדה, שיוטיוב אינה יכולה לפקח ולאכוף סרטונים- קודם העלאתם לאתר. עניין זה אינו מותיר לבעלי זכויות היוצרים של תכנים אלו ברירה כלשהי- אלא לפרסם הודעה אשר עיקרה: הודעת הסרה של הפרסום בידי בעלי זכויות היוצרים- בכפוף לחוק המילניום בדבר ניהול, אכיפה והפרת זכויות יוצרים דיגיטליות (אנ'), ובהתאם לתנאיו של חוק ההפרה, האחריות וההגבלה של זכויות יוצרים באינטרנט (אנ'). סרטון כלשהו, אשר התקבלה לגביו תלונה בדבר הפרה של זכויות יוצרים, ואשר התבררה כנכונה- מושבת לאלתר על ידי יוטיוב. יותר מכך, במידה והתברר כי משתמש מסוים הפר שלוש פעמים זכויות יוצרים- חשבונו, כמו גם כל סרטוני הווידאו שהעלה- יימחקו. ארגונים עליהם נמנים: חברת התקשורת "ויאקום", ענקית השידור המסחרי (אנ'), חברת "מדיה-סט" (אנ') האיטלקית וליגת הפרמייר ליג האנגלית הגישו תביעות כנגד יוטיוב, בטענם כי "יוטיוב עשתה מעט מדי- כדי למנוע העלאה של תוכן בעל זכויות יוצרים- לאתר החברה". חברת ויאקום, אשר תבעה את יוטיוב בסכום כולל של מיליארד דולרים בעקבות הנזקים שנגרמו לה, לטענתה, בעקבות הפרת זכויות היוצרים של תכניה- טענה כי באתר יוטיוב נמצאו למעלה מ-150,000 סרטונים מסוג זה, השייכים לחברה, ואשר צברו בסך הכל "מספר צפיות מדהים, העומד על מיליארד פעמים וחצי". יוטיוב, בתגובה, הצהירה כי "חברת יוטיוב עושה מעל ומעבר לחובותיה המשפטיים הנדרשים ממנה על פי החוק, כדי לסייע לבעלי תכנים, המעוגנים בזכויות יוצרים- להגן על עבודותיהם (מפני הפרה של זכויות היוצרים של יצירותיהם)". במהלך ההליך המשפטי, זכתה ויאקום בפסיקת בית המשפט, אשר חייב את יוטיוב לפרסם למעלה משנים עשר טֶרָה-בתים של מידע, המפרט את הרגלי הצפייה של כל המשתמשים, אשר נכנסו לאתר וצפו באחד או יותר מסרטוני הווידאו הקיימים בו. החלטה זו של בית המשפט זכתה לביקורת מצד קרן החזית האלקטרונית, אשר כינתה את פסיקת בית המשפט "מפלה עבור זכויות הפרט"- זאת, בהתייחס להפרה של פרטיות הגולשים באתר, מעקב אחר תנועותיהם ואיסוף נתונים אודותם. ביוני 2010, נדחתה תביעתהּ המשפטית של ויאקום כנגד גוגל, לאחר הליך שיפוט מהיר (אנ'), עם פסיקתו של השופט הפדרלי (אנ') לוּאִי לי סְטֶנְטוֹן (אנ')- שגוגל הייתה מוגנת מפני הפרשות כספיות עבור חברות כלשהן (בכללן ויאקום), במסגרת "חוק המילניום בדבר ניהול, אכיפה והפרת זכויות יוצרים דיגיטליות". בעקבות פסיקה זו, הכריזה ויאקום על כוונתה להגיש ערעור בנדון. ב-5 באפריל 2012, חידש בית המשפט לערעורים של ארצות הברית עבור הסבב השני (אנ') את הדיון בתיק, באפשרו לויאקום להשמיע את תביעתה פעם נוספת- בין כתלי בית המשפט. ב-18 במרץ 2014 נסגר התיק באופן סופי, לאחר שבע שנים מרגע פתיחתו, לאחר חתימת הסכם סודיות (אנ') בין החברות "ויאקום" ו"גוגל".

ערך מורחב – רשימת הסרטונים הנצפים ביותר ביוטיוב

חשיבות גדולה קיימת למספר הצפיות הכולל עבור סרטון מסוים ביוטיוב, כמו גם לקצב גידול הצפיות- מרגע העלאת הסרטון לאתר. מספר צפיות זה, כמו גם קצב הגידול של מספר זה, עשוי להעיד על הצלחת פרסום הסרטון, איכות ורמת הפקתו, איכות המבצעים בסרטונים מוזיקליים ("קליפים") (לרוב, הזמרים המבצעים את הקליפ והמופיעים בו) והפוטנציאל העתידי הטמון בהם, מידת העניין שהוא עשוי לעורר בקרב הקהל הרחב, התהודה הציבורית שהוא יוצר ואינספור גורמים נוספים. משום כך, בישראל, אמנים רבים מרבים לנפח את מספר הצפיות שלהם, על מנת להגדיל את הפופולריות שלהם^[55].הקליפ בעל מספר הצפיות הגדול ביותר ביוטיוב, נכון לדצמבר 2017, הוא "Despacito" של דדי יאנקי ולואיס פונסי. קצב צבירת הצפיות שלו היה המהיר ביותר והוא היחיד שחצה את רף ארבעה מיליארדי הצפיות.

לאורך השנים, נחסם אתר יוטיוב במדינות שונות. על המדינות שחסמו את האתר נמנות:סין – החסימות אירעו משום שלפי ממשלת סין, יוטיוב הוא אתר המתנגד למהפכת התרבות בסין. האתר נחסם בפעם הראשונה מאוקטובר 2007 עד מרץ 2008, ולאחר מכן נחסם פעם נוספת במרץ 2009 על ידי פרויקט מגן מוזהב^[56]. על אף שהממשלה הסינית לא אישרה או הכחישה את חסימת האתר בתחומיה, מאז לא ניתן להיכנס לאתר יוטיוב בסין.תבנית:מחפש מקורות הוסבה ואין להשתמש בה יותר! נא להשתמש בתבנית:מקורות.איראן, סודאן, דרום סודאן, פקיסטן – לאחר הפצת קדימון לסרט "Innocence of Muslims" (תמימות המוסלמים) המותח ביקורת חריפה על עיקרי דת האסלאם ומייסדה מוחמד. בסודאן חסמו גם לפני הפצת סרטון זה את יוטיוב, לאור סרטון בו מוצגים פקידי בחירות בסודאן מכניסים קולות מזויפים למעטפות הצבעה.המדינה האיסלאמית – השימוש באינטרנט במדינה האיסלאמית מוגבל מאוד וניתן להשתמש בו רק בבתי קפה ייעודיים עם אינטרנט, כשמפקחים על המשתמש הרשויות הדתיות. הרבה אתרים נחסמו, בין היתר גם יוטיוב.סוריה – לאחר תחילת מלחמת האזרחים בסוריה, ממשלת סוריה חסמה את יוטיוב בנוסף לאתרים אחרים. חסימה זו חלה רק על השטחים שממשלת סוריה שולטת בהם.קוריאה הצפונית – במקום לחסום את האינטרנט כמו שסין עושה, העדיפה צפון קוריאה להשתמש באינטרנט שונה מהאינטרנט שרוב העולם משתמש בו. לכן, אתרים כמו יוטיוב וכו' לא ניתנים לגישה מקוריאה הצפונית.טורקיה – בטורקיה, יוטיוב צונזר פעמים רבות. בין היתר בספטמבר 2007, ינואר 2008, מרץ 2008 – יוני 2008, מרץ 2014, ובאפריל 2015. החסימה נמשכת.אריתריאה – ממשלת אריתריאה מכריחה את כל ספקי האינטרנט בתחומיה להשתמש בתשתיות שנשלטות על ידי המדינה. הרבה אתרים נחסמו, וגם יוטיוב.

• LiveLeak – אתר שיתוף וידאו נוסף
• Vimeo – אתר שיתוף וידאו נוסף
• רשימת הסרטונים הנצפים ביותר ביוטיוב

מדיה וקבצים בנושא יוטיוב בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של Yoelpiccolo31/יוטיוב- הערך המלא. כולל כל הקישורים, הביאורים והערות השוליים.
•   Me at the zoo, הסרטון הראשון של יוטיוב
• איתי שמושקוביץ, טוב לו ויראלי: האיש שמרוויח כסף מלראות סרטונים ביוטיוב, באתר כלכליסט, 12 ביוני 2012
• גוגל השיקה את שירות יוטיוב לייב להעברת שידורים חיים בסטרימינג, באתר TheMarker‏, 9 באפריל 2011
• דון צ'ימבלסקי, כבר לא המסך הקטן, באתר nrg‏, 24 ביוני 2011
• חן אידן,, באתר Geektime,‏ 4 באוגוסט 2013
• רונית דומקה, חיים הנדוורקר, המקום שבו אפשר לצלם סרטונים – ולהפוך למיליונרים, באתר TheMarker‏, 27 במרץ 2015
• ג'ק יו, ‏יצרנית הערך של גוגל: למה יו-טיוב שווה 100 מיליארד דולר?, באתר גלובס, 28 בדצמבר 2015